הר כרבולת ונחל עפרן

המקטע הקשה ביותר בשביל ישראל הוא יעד בפני עצמו - טיול יום אתגרי, מרתק ויוצא-דופן במצלעות המכתש הגדול. מתי בפעם האחרונה הלכתם באלכסון?

לא יוצאים לטיול בלי מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולFebruary 2020
משך הטיוליום אחד
עונה מומלצתנובמבר - אפריל

מבוא

המכתש הגדול ("מכתש ירוחם") היה תמיד הפחות מפורסם מבין שלושת המכתשים של הנגב. מכתש רמון המופלא גנב את מרבית התהילה, והיתר הלך למכתש הקטן בעל צורת הקערה המושלמת. אבל אז באו מתכנני שביל ישראל, ושמו את המכתש הגדול על המפה. מקטע השביל שסומן לאורך רכס המצלעות המשונן ("הר כרבולת") שלאורך הדופן הדרום-מזרחית של המכתש הפך להיות אחד מ"מקטעי הדגל" של השביל, גם בשל יופיו אך בעיקר בשל האתגר הפיזי והטכני יוצא-הדופן שהוא מציב בפני המטיילים.

רכס הכרבולת ראוי לשמו. מדובר ברכס סכין צר וארוך (יותר מ-10 ק"מ) שמורכב מעשרות פסגות תלולות מחוברות, שיוצרות יחד מראה דמוי כרבולת של תרנגול (או קליפה של ביצה שבורה). שביל ישראל חוצה את הרכס לכל אורכו - ויוצר מסלול שהוא רכבת הרים: ביום הליכה אחד תטפסו קרוב ל-1,000 מטר גובה מצטבר ותרדו מרחק דומה, כשמשני צדכם תהומות של מאות מטרים. מה עוד בתפריט? קטעי טיפוס עם יתדות, הליכה באלכסון על שכבות סלע נטויות, ולסיום - ירידה תלולה ביותר בנחל עפרן, בתוואי הזוי לחלוטין שמאתגר את חוקי הפיזיקה. הקושי והאתגרים הטכניים במסלול משתלבים עם נוף המצלעות הייחודי לקבלת חווית טיול בלתי-מתפשרת ומיוחדת במינה, ולטעמי אחד משיאי הטיול בדרום הארץ.

אז אתם מוכנים לאתגר?

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

פרטים כלליים

נקודת התחלה: שער הכניסה למפעל הפוספטים "אורון", כ-20 דקות נסיעה מדימונה.

נקודת סיום: חניון לילה נחל מדור, כ-14 ק"מ נסיעה מערבית למפעל "אורון", על דרך עפר משובשת מסומנת אדום.

אורך המסלול: כ-19 ק"מ

משך הטיול: 10-12 שעות

דרגת קושי: קשה - למיטיבי לכת בלבד.

עונה מומלצת: נובמבר - אפריל, ולא בימים חמים או כשיש התראות לשטפונות

הערות:
- יש לקחת בחשבון לפחות 10 שעות הליכה, ולצאת מוקדם ככל האפשר (אנחנו התחלנו ב-6:30 והגענו לנקודת הסיום ב-16:00). אם הגעתם לפיצול השבילים בנחל מדור אחרי השעה 12:00 בצהריים, פנו שמאלה במורד הנחל וותרו על המשך המסלול.
- חובה להצטייד ב-6 ליטר מים לאדם. מדובר במסלול מדברי ומעייף, וסביר שתנצלו לפחות את רוב הכמות.
- הגישה לתחילת המסלול (מפעל אורון) בכביש סלול ומתאימה לכל רכב, אך איסוף מנקודת הסיום דורש רכב גבוה/4x4. אנחנו ראינו בחניון גם פרייבטים, אבל לא בטוח שזה מומלץ...
- אפשרות נוספת (כפי שמרבית המטיילים עושים) היא שילוב המסלול בטרק רב-יומי - שביל ישראל או מקטע של כמה ימים מתוכו. לינה בנקודת ההתחלה/הסיום תאפשר לקום בשעה סבירה ועדיין לצאת לדרך מספיק מוקדם.
- טלפון להטמנת מים בחניון נחל מדור: יניר יגל, 0542461066, https://www.yanirbamidbar.com/. עלות: 10 ש"ח לליטר. מדהים עד כמה הסידור הזה נוח.

משער מפעל אורון לנ.ג. 581 (3.5 ק"מ)

טיפוס מצטבר: 300 מ'; ירידה מצטברת: 50 מ'

חניון המטיילים ליד שער מפעל "אורון" הוא מקום מסודר עם שולחנות פיקניק, ברז מים ומשטח מפולס ללינה. בין אם ישנתם פה בלילה (בהצלחה עם הרעש..) ובין אם לא, מכאן מתחילים ללכת.

מהחניון חוזרים צפונה כחצי ק"מ לאורך הכביש, ואז פונים שמאלה אל דרך עפר מסומנת אדום. הדרך פונה מערבה, לכיוון מצלעות רכס הכרבולת ומסילת הרכבת שעוברת למרגלותיהן - המיועדת לרכבות משא למטעני פוספטים ממפעלי אורון וצין. קצת לפני המסילה חפשו בוואדי המקביל מימין את סימוני שביל ישראל, ובזמנכם החופשי - עזבו את הסימון האדום ותחברו אליהם. שביל ישראל יוביל אתכם אל פתח מנהרה שחוצה מתחת למסילת הרכבת. התקרה נמוכה וזה לא הכי נוח, אבל זה מה יש...

מגיעים לעבר השני ומתחילים לטפס במעלה ואדי, בנוף מיוחד משובץ סלעי צור שחורים. השביל צר וטכני, ובחלק מהנקודות צריך להיעזר בידיים כדי לעקוף מכשולים. בקצה קטע תלול יחסית מגיעים לאוכף ובו פיצול עם שביל מסומן כחול המגיע מימין, ופונים שמאלה בעקבות שביל ישראל בירידה לתוך ואדי. בקצה הירידה ממתינה דרך עפר נוחה. השביל פונה בה ימינה, כאילו כדי להטעות - ואז בניגוד לאינטואיציה שובר חזק שמאלה ומתחיל בטיפוס "דוך" היישר למעלה. לפניכם טיפוס רצוף על סלעים משופעים ללא שביל של ממש, המגשר על כמעט 200 מ' גובה. ברוכים הבאים לכרבולת.

עם כל מטר שמטפסים הנוף הולך ונפתח. לאט-לאט מתגלה לעין קערת המכתש הגדול האדירה, ומאחור נפתח הנוף אל בקעת צין ממנה באנו. בשלב מסוים מתחילים ללכת ממש על קו הרכס: מימין תהום תלולה שצונחת עשרות מטרים אל תוך המכתש, ומשמאל שכבות על גבי שכבות של סלע קירטון נטוי בזווית חדה. חכו עם ההפסקה עד שתגיעו לקצה העלייה - אל נ.ג. 581, הפסגה הראשונה מני רבות שתעברו בהן היום. זה הזמן להסדיר את הנשימה ולשבת כמה דקות המומים מול עוצמת הטבע המדברי שמקיף אתכם מכל הכיוונים - נוף שזוכה לראות רק מי שהתאמץ וטיפס עד לכאן. וזו רק ההתחלה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מנ.ג 581 לנחל מדור (4.5 ק"מ)

טיפוס מצטבר: 270 מ'; ירידה מצטברת: 200 מ'

אם עד עכשיו לא הבנתם את הקונספט של המסלול הזה, תבינו אותו בסדרת הירידות-לצורך-עלייה שממתינה לכם במקטע הקרוב. במהלך שני הקילומטרים הבאים תחצו לא פחות מ-4 פסגות נוספות, כאשר כל אחת מהן כרוכה בעלייה של עשרות מטרים, ירידה אל האוכף הבא וחוזר חלילה. בקיצור - שומרים על גובה ממוצע אחיד, אבל אין רגע אחד מישורי. בחלק מהתוואי קיים שביל בשטח (ואפילו יתדות עזר בקטעים התלולים), אבל לעתים מדובר פשוט בצביעה אקראית של סלעים, ותוואי השטח המשופע יכריח אתכם להניח את הרגל עקום. רק שלא תתרגלו לצורת ההליכה הזאת אחרי שתרדו מההר...

הליכה של 2 ק"מ מנ.ג. 581 תוביל אתכם אל אוכף שבו מתחילה ירידה רצינית יותר מקודמותיה (כ-100 מ' גובה), אל תוך ואדי עמוק. אל תתבלבלו - גם הירידה הזו נעשית לצורך עלייה. מגיעים אל הערוץ, פונים ימינה ומתחילים לטפס בו. השביל עוקף כמה מפלים יבשים ומטפס בעלייה מתונה-יחסית אך ארוכה (150 מ'), לכיוון אוכף גבוה. סליחה, לכיוון "פאס" גבוה. שאלתם את עצמכם למה המונח "פאס" שמור רק לטיולים בחו"ל? התוואי האלפיני של המסלול מצדיק את השימוש בו כאן... מראש הפאס יתגלה לכם אפיק נחל מדור, ומבט אחורנית יגלה פנורמה של בקעת צין, האגמים המלאכותיים של מכרות הפוספטים (דמיינו שזה נווה מדבר), ובאופק - קו הרכס האדיר של הרי אדום שבירדן.

ירידה של כמה עשרות מטרים תוביל אתכם אל אפיק נחל מדור ואל פיצול עם שביל מסומן כחול. אם הגעתם לפה אחרי השעה 12:00 - מומלץ לפנות כאן שמאלה ולוותר על המשך המסלול, כדי לא להסתכן בכניסה מסוכנת לחושך. אבל אם הגעתם לכאן מוקדם מספיק - בנחל יש כמה פינות מוצלות לשבת בהן להפסקת בוקר מרעננת.

מנחל מדור, דרך נ.ג. 682, לראש נחל עפרן (4.5 ק"מ)

טיפוס מצטבר: 300 מ'; ירידה מצטברת: 200 מ'

לאחר כמה דקות הליכה מתונה במעלה נחל מדור, שביל ישראל מתעקל שמאלה ומסתער ישירות על המדרון. נ.ג. 682 היא פסגת רכס הכרבולת, וכראוי למעמד - הטיפוס אליה הוא התלול והמאתגר ביותר במסלול. זו לא עלייה ארוכה (כ-150 מ' גובה), אך שיפוע הקטע המרכזי שלה חריג אפילו ביחס למסלול הזה. הקפידו על זהירות רבה בעת הטיפוס ביתדות עם התיקים הגדולים! כשתגיעו למעלה יופיע מולכם שוב המכתש הגדול, לאחר כברת דרך בה היה מוסתר מעין, וישלים תצפית עוצרת-נשימה של 360 מעלות. העלייה בגובה משדרגת משמעותית את הנוף שכבר הורגלנו אליו, ויוצרת את אחת מנקודות התצפית היפות בארץ.

מהתצפית חוזרים ללכת "על הגובה", במקטע מתון יחסית שמאפשר הפוגה קלה במאמץ. נוף המכתש נהדר כתמיד, אבל כאן גונבים את ההצגה שיפולי מצלעות הכרבולת לכיוון בקעת צין, שנראים כאילו פוסלו ביד אומן. תיהנו מאוויר הפסגות כל עוד אפשר, כי ההליכה על הרכס קרובה לסיום. קילומטר וחצי אחרי נ.ג 682 מאבד השביל כמה עשרות מטרים בגובה ויורד אל אוכף נמוך, עוקף משמאל פסגת-כרבולת נוספת, ואז חוצה ואדי לקראת הטיפוס האחרון בהחלט להיום - עלייה קצרה (70 מ') אבל תלולה מאוד, שבאמצעה (שוב) קטע טיפוס ביתדות.

מהאוכף שבראש העלייה יורד השביל אל האפיק הרחב של נחל עפרן, ערוץ תמים-למראה שלא מסגיר דבר לגבי הדרמות שמתחוללות בהמשכו. ה"גראנד פינאלה" של המסלול האתגרי עוד לפנינו.

מנחל עפרן לחניון לילה נחל מדור (6.5 ק"מ)

טיפוס מצטבר: 30 מ'; ירידה מצטברת: 320 מ'

עם ההגעה לנחל עפרן ממשיך השביל במורדו, בנתיב נוח. אפיק הנחל מתון, מלא שיחי מלוח ומשובץ בחורף ובאביב בפריחה עונתית. פה ושם צצים גבי מים רדודים (כתלות בעונה), אבל בשלב הזה הם ניתנים למעקף בקלות. קילומטר מתחילת הירידה בערוץ עוברים סמוך לסלע גדול, שלפי "עמוד ענן" אמור להכיל בולבוסי מאובנים (באמת שחיפשנו!), ומיד לאחר מכן מגיע אל רצף נהדר של שלושה-ארבעה גבי מים שמחוברים ע"י זרזיפי מפל. כשתסיימו להתלהב, תבינו שכדי לעקוף את שורת הגבים צריך להתאמץ קצת. הליכה זהירה ומעט תמיכה עם הידיים יעשו כאן את העבודה, אבל זו רק ההתחלה.

מאזור שורת הגבים סוגרים המדרונות על הנחל. הערוץ הרחב הופך לנקיק צר ברוחב כמה מטרים, שמעליו מתרוממות אל-על שכבות סלע נטויות בזווית של 45 מעלות. בעונה המתאימה, תיתקלו לאורך הנקיק בארבע או חמש בריכות גדולות ועמוקות, שמעקף שלהן דורש פתרון יצירתי במיוחד, צעדים מדודים ושימוש בכל ארבע הגפיים. הגבים אולי לא נראים כך, אבל בשבועות לאחר גשמים הם עמוקים ביותר, וניסיון לחצות אותם בשחייה לא מומלץ עם תיקים גדולים (וגם - המים בחורף ק-פ-ו-א-י-ם!). מה שכן, אם נותרו לכם מספיק שעות אור, יש סיכוי שתוכלו לעשות הפסקת צהריים על שפת בריכה פרטית. נדיר בישראל.

דילוגים בין סלעים משופעים, מעקפים של סדקים בסלע, הליכה על שפת תהומות תלולים.. נחל עפרן לא עושה הנחות, ומפעיל את כל השרירים בגוף. התרכזו בירידה, וסמכו רק על עצמכם - המסלול זרוע יתדות ומעקות אבל הם עוזרים באופן חלקי מאוד. מישור בקעת צין כבר מציץ מבעד למצלעות, אבל אז חותך השביל מזרחה ויוצא מהערוץ בטיפוס קצר ומפתיע, למעקף של קטע בלתי-עביר. סוף הירידה קרוב, קרוב מדי - והמקטע האחרון שלה צונח בתלילות חסרת-תקדים אל שפת הגב האחרון בנחל, לאורך המישור המשופע של אחת המצלעות. כך מסתיימת ההרפתקה באחד מערוצי הנחלים היפים ביותר שלא שמעתם עליהם, חוויה מטלטלת שמצליחה להתעלות אפילו על רכבת ההרים של רכס הכרבולת.

קטע הסיום של מסלול הטיול הוא אנטיתזה לכל מה שעברנו עד הנה - הליכה מישורית, "זורמת" ונעימה, שתוביל אתכם אל מיקום חניית הרכב/חניית הלילה. קילומטר לאחר מוצא הנחל עוברים ליד "ספריית שביל" (מיזם החלפת ספרים עבור מטיילי שביל ישראל). חשבתם פעם שתמצאו את "צופן דה-וינצ'י" סתם כך בלב מדבר? לאחר כקילומטר נוסף מגיעים לפיצול שבילים וממשיכים עם שביל ישראל ימינה, ועוד כ-2 ק"מ - מגיעים אל דרך העפר שמגיעה ממפעל אורון ואל המשטח המפולס של חניון לילה נחל מדור.

עשיתם זאת - ולאחר שסיימתם למתוח את השרירים, מגיעה לכם ארוחה טובה ומנוחה תחת כיפת השמים. המיקום הנידח של חניון נחל מדור מאפשר תפאורה של שמים זרועי כוכבים, כמעט ללא זיהום אור. דרך נפלאה לסיים טיול.
(ולבעלי רכב - יש אחלה מסעדות ב"ביג" בבאר שבע ;))

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )