הר חורשן מעגלי

הכי כיף אתגרים בלתי צפויים (במידה כמובן)

מסורת טיולי יום עם הילדים, והפעם עם בת החמש - המצטרפת הטריה למסורת. טיול ראשון שלה ושלי ביחד וההתרגשות בשיאה. בחרנו לטייל בהר חורשן, בחירה שהתבררה כמוצלחת במיוחד.

פרטים טכניים:
לנסוע לבת שלמה. כשעולים על המחלף לפנות לחלק הדרומי של היישוב ולפני הכניסה אליו לבצע פנייה חדה שמאלה, לירידה אל דרך שדות. על הדרך הזאת (מתאימה לכל רכב) יש לנסוע ישר, עד שמגיעים לשלט של שמורות הטבע והגנים המכריז על הכניסה לשמורת הטבע (סמ"ש אדום 4X4).
מי שרוצה יכול לנסוע עוד, לחצות את שני היובלים של נחל דליה ברכב ולחנות כ 200 מ' יותר פנימה. אנחנו העדפנו לחצות אותם ברגל.

את המסלול התחלנו בחציה של שני יובלי נחל דליה שזרמו בשצף לאחר הגשמים המרובים. עמליה (בתי) היתה צריכה להיאחז בי כדי לא להיסחף, עם מים שהגיעו לה עד המתניים (!). מן הסתם, זו לא הזרימה שתהיה במהלך הקיץ והסתיו.
החלפת בגדים מהירה ואנחנו בהליכה על סמ"ש אדום שמתחלף לרגע לירוק, בדרכנו לתחילת העליה על ההר.

ישנן שתי דרכים לטפס אותו: דרך מסלול כחול וחזרה דרך שחור או להיפך - עליה בשחור וירידה בכחול. אנחנו העדפנו לטפס דרך השחור (תלול יותר) מכיוון שהשטח היה חלקלק ונראה היה שקל ובטוח יותר לטפס עליו מאשר לרדת.
את הסמ"ש השחור שעולה היה קשה למצוא, ובכלל הדרך למעלה לא מסומנת בצורה טובה. אנחנו הסתמכנו בעיקר על הסימון מהכיוון השני - של הירידה.
הדרך למצוא את הסימון השחור - לאחר כ 200 מטר על סמ"ש ירוק (4X4), הדרך הראשית פונה פניה חדה שמאלה במגמת עליה קלה. שם נוטשים אותה וממשיכים ישר אל החורש העבות דרך אחד משני מרעולים (המתאחדים למרעול אחד): אחד הנמצא ממש בהמשך הדרך ואחד מעט לימינה. אנחנו בחרנו במרעול הימני מכיוון שהיה פחות סלעי (= חלק). ממשיכים לעלות במרעול עוד כ 30 מטרים ואז יתגלה הסימון השחור. למרות שהוא אינו ברור, הכיוון הוא אחד - למעלה, על מרעול ברור, הנצמד ליובל טבעי הזורם על נתיב סלע חשוף (וחלק, כבר אמרתי?).

העליה מאתגרת ותלולה אבל לא ארוכה, עוברת מתחת לחופת החורש הסבוך והתחושה הכללית היא כניסה אל עולם אגדות. העליה היא כיפית ביותר, ועמליה נהנתה לטפס על המפלונים הטבעיים הממשיכים כל הדרך לפסגה.
כאשר מגיעים לפסגה החורש נפתח, ושוב ניתן לראות שמיים מעלינו. עדיין אין נוף מכיוון שהעצים ותוואי הקרקע אינם מאפשרים לראות אל מעבר אליהם.
השקט והניתוק מהעולם החיצון משאירים אותנו בעולם האגדות עוד קצת.
ממשיכים על הסמ"ש השחור (שממשיך להיות לא ברור עד האוכף), הפעם בירידה אל אוכף דרכו נתחבר לסמ"ש אדום (4X4). רק בסמ"ש האדום הנוף נפתח לכיוון מערב (זכרון יעקב). כאן פונים ימינה (צפון-מערב) וממשיכים על הדרך עוד כ- 900 מטרים עד לחיבור עם סמ"ש כחול.
עד לתחילת הירידה בסמ"ש כחול - הדרך היא רחבה ונוחה להליכה, אבל חשופה לגמרי לשמש. לטובת טיול בימים חמים יש המון נקודות צל (וזה "רק" 90 מטרים עד שחוזרים לחופת היער).

החיבור עם הכחול מסמן את תחילת הירידה המתונה חזרה לנקודת ההתחלה. הירידה היא תחת חופת החורש, אך הנוף נפתח לעיתים לכיוון צפון ומאפשר מבט על ואדי מילק והכרמל. הירידה נינוחה, למעט שניים שלושה משטחי סלע בהם יש לנקוט זהירות לאחר ימי גשם (כולל אחד, 100 מטר אורכו, בסוף המסלול). סוף הכחול בחיבור עם סמ"ש ירוק (4X4) בו כבר הלכנו, המתחבר לסמ"ש אדום (4X4) וחזרה לחניה בה השארנו את הרכב.

אחד המסלולים הכיפים שעשיתי עם הילדים. מסלול שעל המפה נראה היה (לי לפחות) בנאלי, אבל הפתיע לטובה ובגדול.

טיפים

• אורך המסלול: 4.5 ק"מ
• למעט 900 מטרים של סמ"ש אדום בראש הר חורשן שחשופים לשמש, כל המסלול מוצל לגמרי
• לאחר ימי גשם יש לנקוט משנה זהירות מכיוון שגם העליה להר וגם הירידה ממנו (בשני הכיוונים), כוללות מעבר שטעי סלע חלקים