הרי אילת בשלושה ימים

יום ראשון

התחלנו את המסלול בכביש גישה לתחנה הסייסמוגרפית, דרומית לבאר אורה. הלכנו את ה-5 ק"מ המתישים על הכביש בזריזות עד שהגענו לתחנה הסייסמוגרפית. משם השביל הוליך אותנו לאורך הערוץ המטפס לעוקף. מהעוקף ירדנו ירידה קצרה המקיפה את המפל לעבר ערוץ העמק הנעלם. מכאן רק טיפסנו. העלייה בין הסלעי הגרניט, חול וגיר המדהימים הייתה תלולה וקשה ויש לכנותה העלייה השמימה. לבסוף הגענו לפסגה ולפיצול שבילים אדום כחול. ישבנו מעט לצד הרוג'ומים הענקיים והמשכנו עם המסלול הכחול היורד לעבר נחל רחם. ההליכה בערוץ נחל רחם נוחה והיא על גבי שביל ג'יפים. לאחר זמן קצר הגענו לפיצול ואדיות והמשכנו עם הסימון הירוק לעבר נחל שני. למרות שמסומן שזהו שביל הולכי רגל גם כאן ההליכה היא בערוץ רחב ונח. לקראת אחר הצהרים הגענו לקניון האדום. הלכנו בין קירות אבן החול הסוגרים את השמיים ובקצה הסימון הירוק הגענו לחניון. בחניון מילאנו מים מכמה נהגים נחמדים ושמה גילינו כי אסור להיות בכל המרחב אחרי השעה 19:00 מסיבות ביטחוניות. החלטנו להתקדם לעבר בסיס עוזיהו על מנת לישון ולמלא מים בבסיס. עלינו על השביל האדום לאחר כק"מ לקחנו את הסימון השחור ימינה. מתחת לעץ שיטה מרשים מצאנו את הסימון הכחול המטפס להרי נשף. עלינו את העליה התלולה עד לפסגת הרי נשף, תצפתנו לעבר בקעת הירח בסיני וירדנו את הירידה המאוד תלולה לעבר כביש הגישה לבסיס. בכביש הגישה כבר עצרו אותנו חיילים ולאחר הרבה שיחות עימם נאלצנו לקחת מונית לאילת ולהעביר את הלילה שם לאור המצב הביטחוני.

יום שני

את היום השני התחלנו בסימון האדום היוצא מכביש 12 המסומן בשלט לחרבת בודדה. לאחר הליכה קצרה על השביל האדום עלינו על השביל הכחול המטפס לעבר הכיפה. על שפת המצוק אכלנו ארוחת בוקר והחלנו לרדת לכיוון נחל הערוץ. כשהגענו לערוץ החלטנו לעשות גיחה לגיא האבוד וחזרה. עלינו צפונה על שביל ישראל עד שפגשנו את הסימון השחור משמאלנו. הלכנו בשחור הגיא אבן החול המדהים וגם זכינו לראות שני בזים שחורים. חזרנו על עקיבותינו לפיצול של הכחול ושביל ישראל. והמשכנו עם שביל ישראל עוד ק"מ דרומה שם פגשנו בשביל הירוק. פנינו איתו שמאלה. המשכנו בערוץ ופגשנו יעלים ומיד אחר כך פנינו לנחל בת שבע (מפלים) עם הסימון הכחול. התחלנו את ההעפלה להר שלמה. העלייה מדהימה וקשה ומדי פעם עצרנו להסדיר נשימה ולראות את הנוף המדהים מאחורינו. לבסוף הגענו לפסגת הר שלמה. משם התחלנו לרדת ומיד פגשנו בסימון השחור והירוק. המשכנו עם השחור ואחרי כמה עליות וירידות הגענו להר יהורם, דילגנו מאבן הגרניט השחורה לאבן הגיר הלבנה וטיפסנו לתצפית בהר יהורם לזכר שני החיילים שנהרגו שם. משם ירדנו עם השביל השחור עד שהגענו לכביש 12, הליכה קצרה במעלה הכביש הובילה אותנו למחסום הצבאי. במחסום עמדנו עם החיילים וטיפסנו טרמפים לאילת. בדיעבד מסתבר שבחלק שכביש 12 לא צמוד לגבול מותר לישון. אם היינו יודעים היינו ישנים במחסום וממלאים מים אצל החיילים.

יום שלישי

את היום השלישי התחלנו מבית ספר שדה אילת. עלינו על השביל הירוק עם אור ראשון והחלנו לטפס אל הר צפחות. רגע לפני הזריחה הגענו להר צפחות וחיכינו שהשמש תגיח מעל הרי אדום. משם ירדנו עם הסימון הירוק לנחל צפחות והתחברנו לשביל ישראל והסימון השחור. עלינו עם השביל לסכין והשקפנו לעבר סיני כשלצידינו בולבוסים. משכנו ללכת על הסכין ובשלב מסוים הסימון התחלף לאדום. לאחר כ-2 ק"מ פגשנו בכביש של הגדר מערכת שהוא מה שפעם היה הסימון השחור לצוקי גשרון. המשכנו וירדנו לכיוון נחל גשרון בסימון הכחול. הירידה הייתה מאוד תלולה אך כשהגענו יכולנו לראות את נחל גשרון המדהים. עלינו במעלה הנחל בקניוני גרניט עד ששוב פגשנו בכביש של הגדר. חצינו אותו וכ-100 מטר אחריו נכנסנו מתחת לכביש בתעלת ניקוז. הליכה קצר הובילה אותנו למעבר צפרא. מעבר צפרא זה מעבר קטנטן מתחת לבולדרים והוא מדהים. אבל הייתה בעיה אנחנו עברנו במעבר אך התיקים לא, לכן טיפסנו על הבולדרים והעברנו את התיקים. המשכנו בערוץ עד ששוב פגשנו בכביש. טיפסנו על הכביש ושם כבר הצבא בא לגרש אותנו ואמר לנו שהמסלול שעשינו סגור. מהכביש טפסנו טרמפ עם משאית ענק לכיוון כביש 12 ומכביש 12 טפסנו טרמפ לאילת.

טיפים

• יש להצטייד במפת סימון שבילים מספר 20
• תתעדכנו בהנחיות הצבא לפני הטיול לגבי איזה מסלול פתוח ואיפה אפשר לישון