אל נחלי יצפור וצביה בגלבוע, במסלול מעגלי

כללי - אודות רכס הרי הגלבוע

הגלבוע הוא רכס הרים המהווה את הגבול הצפוני של הרי השומרון. הוא מורכב מ-11 פסגות, הגבוהה בהן היא פסגת מלכישוע (536 מטר). חלק מהפסגות הנוספות הן הר אבנר (499 מטר), הר ברקן (497 מטר), הר יצפור (475), הר לפידים (434), הר אחינעם (451), הר אבינדב (440) והר שאול (302). גבולות הרכס הם נחל בזק בדרום, עמק יזרעאל במערב, עמק חרוד בצפון ועמק הירדן ממזרח.
מהרכס נובעים יותר מעשרה מעיינות - השופעים שבהם נמצאים ברובם למרגלות ההר. בחלקים הגבוהים של ההר, נובעים מעיינות שכבה, המקבלים את מימיהם מגשמי ההר, 400 -500 מ"מ בשנה: עין שאול, עין נורית ועין הסמל. לרגלי ההר נובעים קבוצת מעיינות שופעים יותר: עין יזרעאל, מעיין חרוד, עין שוקק, עין מודע ועין עמל בגן השלושה (הסחנה). מעיינות אלה מקבלים את מימיהם מאקוויפר ההר, מאגן היקוות של צפון השומרון.
בגלבוע עולם צומח מגוון הכולל מאות מינים של צמחים היוצרים בעונת הפריחה מרבדי פריחה מרהיבים, בין המינים השונים ישנם כלניות, נוריות, צבעוני ההרים, שבטן לבן ופרגים. הייחודי שבהם הוא אירוס הגלבוע פורח בסוף מרץ ותחילת אפריל. אירוס הגלבוע נחשב מין אנדמי, הגדל רק בגלבוע ובצפון השומרון.
בגלבוע נמצאים בעלי חיים רבים כמו צבאים, זאבים, חזירי בר, ארנבים, שפני סלע, עטלפי פירות וקיפודים. בגלבוע יונקים קטנים כמו מריון מצוי, גרביל הסלעים, עכבר הבית ונברן השדה. בהר נמצאים החיוויאי והצופית ונחשים כמו האפעה, צפעון שחור ועין החתול האדמדם. זוחלים המצויים בהר הם הקמטן, החומט המנומר, חומט הפסים, חומט ננסי וחומט נחשוני וכן חרדון מצוי, צב היבשה והזיקית.
הגלבוע מוזכר בתנ"ך בספר שמואל, בסיפור על נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלשתים כמקום שבו נפלו הבנים והתאבד שאול ובקינתו של דוד.
-המידע באדיבות ויקיפדיה!-

מנהלות

המסלול שעשינו -שהוא לא בדיוק מה שתכננו- אורך כ17 קילומטר וכולל טיפוס וירידה של 650 מטר.
הוא מעגלי, מתחיל ומסתיים בעין מודע ומיועד למיטיבי לכת. המסלול כולל קצת טיפוס וירידה במפלי סלע תלולים, לפעמים בעזרת יתדות.
משך זמן הליכה, בסביבות 6 שעות פלוס מינוס כולל הפסקות.
הגלבוע איזור חם . יש לקחת מספיק מים ולהתעדכן בתחזית.
ניתן למלא מים בישוב מעלה גלבוע.

מעין מודע לנחל יצפור

התחלנו בעין מודע בשעה מאוחרת מדי, בערך 12 בצהריים. הטמפרטורה נמדדה על שיא של 38 מעלות. בקושי הצלחנו למצוא חניה בין מאות מכוניות בחניון של עין מודע. בין החניון למעיין יש כחצי קילומטר כביש, והמועצה המקומית משכירה קלנועיות כדי שאנשים לא ילכו ברגל חלילה. אבל אנחנו כן הלכנו, בין אנשים שנושאים ציוד 'על האש' ובוקסות ענק , עד למעיין- המעיין הגדול והמרשים בעמק ששוכן בתוך חורשת עצי אקליפטוס ומציג בריכה גדולה ומסודרת מאוד. מהמעיין פנינו שמאלה והלכנו בתוואי של שביל עמק המעיינות , חוצים שדות ומוביל מים , עד שהגענו לשיפולי הגלבוע. משם פנינו ימינה והמשכנו כ3 קילומטר בצמוד לגלבוע עד לפניה שמאלה בשביל אדום - תחילת נחל יצפור.
פנינו שמאלה, נחל יצפור היה שוקק אדם . אנשים נשים וטף. הנחל אמנם טכני למדי וכולל כמה טיפוסים עם יתדות, אבל לא משהו חריג וכל ילד סביר יתמודד איתו בקלות. אחרי כ3 קילומטר במעלה הנחל הגענו לכביש.

מעלה גלבוע וחוות הטורבינות

התוכנית המקורית היתה לחצות את הכביש, להמשיך ביצפור ואז להגיע למעלה גלבוע באיגוף מימין. אך עקב תשישות של חלק מהמשתתפים הוחלט לקצר והלכנו במקום על הכביש עד למעלה גלבוע, כ2 קילומטר הליכה נוחה. במעלה גלבוע חיפשנו ומצאנו ברז מים, ואחכ שוטטנו בין הרפתות והלולים [תרנגולי הודו!] עד שהגענו לחוות הטורבינות - בערך 15 [השערה- לא ספרתי] טורבינות רוח גדולות בגובה של כ50 מטר כל אחת, מסודרות בשורה. יש שביל נוח שעובר ליד כל הטורבינות. מאוד מעניין ללכת , לראות את הלהבים הגדולים מסתובבים ולשמוע את רעש הרוח והחשמל שהם מייצרים.
אגב, ממש ליד יש מאגר מים ענק המשמש ליצור חשמל- המים זורמים ביום לבטן האדמה לעומק 500 מטר וממלאים מאגר ענק השוכן בעמק, אגב יצור חשמל בזכות כוח הכבידה. בלילה משאבות ענק [חשמליות כמובן] שואבות את המים חזרה למאגר העליון. אז איפה הקטצ' אתם שואלים? בלילה החשמל זול בהרבה מאשר ביום, לכן בתחשיב עלויות המאגר הזה מרוויח כסף.
יצורף לינק לויקיפדיה להרחבה אודות המפעל ההנדסי המרשים הזה.
לקראת סוף שביל הטורבינות מגיעים למצפור יפה הממוקם כ100 מטר מהטורבינות- מצפור שמיר. שווה ללכת לשם ולראות את הנוף [ויש גם הסבר קולי ושלטים על ההיסטוריה של הגלבוע]

מתלול אבינדב ונחל צביה

אחרי שביל הטורבינות יצאנו לכביש והמשכנו בו עוד כמה מאות מטר ואז פנינו שמאלה ונכנסנו לשביל מסומן שחור - זהו מתלול אבינדב; השביל מתקדם על צלע ההר, עולה ויורד, בדרגת קושי משתנה. בצד ימין נופים יפים של מורדות הגלבוע ועמק המעיינות. יש גם מחצבה שמפריעה בעין... המוני תולעים שחורות גדולות [רב רגל שחור] מלאו את השביל - כנראה זו העונה שלהם. תחילת הקיץ.
לאחר כמה קילומטרים השביל יורד בתלילות לתוך ערוץ נחל צביה ויורד בו עד לעמק המעיינות. הנחל צר וקניוני לפרקים. בדרך יורדים מדרגות סלע ומפלים, חלק מהם בעזרת יתדות.
הגענו לעמק המעיינות והמשכנו בשחור עד לעין מודע , שכבר די התרוקן בשעה זו [כמעט 7 בערב] אבל עדיין הכיל כמות מכובדת של אנשים, חלקם נערכים ללינת לילה באוהלים.
שם הסתיים טיולינו ונסענו לבית שאן [5 דקות משם] לאכול משהו במסעדה.

בהצלחה!

קישורים חיצוניים

• רב-רגל שחור
• תחנת הכוח מעלה גלבוע