תמצית ירדן בארבעה ימים - נחל זרד ופטרה

כניסה לירדן - מעבר גבול עקבה אילת

4:30 יורדים מהאוטובוס לילה לאילת, הליכה של רבע שעה עד למעבר גבול.
התעפצות של כשעה בחורשה ליד.
6:00 מעבר הגבול נפתח, משלמים 105 ש''ח בצד הישראלי, 100 אגרת מעבר גבול, 5 עמלה. אפשר לשלם באינטרנט מראש ולחסוך את העמלה.
https://borderpay.co.il
אם משלמים במקום כמה אנשים ביחד הם גובים עמלה רק פעם אחת.
בתור התחלה יש להבין את מה שאמר בחור אמריקאי נחמד שעבר איתנו את הגבול, המעבר גבול הוא בין ארץ שדומה לארצי לבין ארץ מדינת עולם שלישי. וזה נכון על כל המשתמע לכך, כולל השחיתות.
החלק בחלק הירדני חשוב להגיע בקבוצות של עד 4 אנשים, אחרת יחייבו אתכם במדריך בעלות של 150-200$ ליום. כמו כן מאותה סיבה אין להגיד שהולכים לטייל במדבר אלא רק בפטרה ובערים הגדולות.
כדי לחסוך לעצמכם כאב ראש עדיף לעשות "בוקינג" מראש למלון אז תעברו את הגבול באופן חלק.
אנחנו היינו 4 והתפצלנו לשני זוגות (אח"כ ראיתי בדף הסבר בחלק הישראלי שכתוב שמקבוצות מ5 ומעלה צריך מדריך, אבל למה להסתכן...)

הצמד שהראשון הסתבך ולא נתנו לו לעבור את הגבול הוא נאלץ לשלם למדריך 10 דינר כל אחד רק כדי להיכנס לירדן. זה אחד מביטויי השחיתות, השוטרים הירדנים לא הסכימו להכניס אותם אך פתאום שהמדריך תיירים "מושך אותם" אז הם עוברים.
לנו, הצמד השני, היה יותר מזל משכל. כבר סיימנו את ההליך של המעבר גבול אך נשארנו עדין במסוף ומחכים לצמד הראשון, אחד המדריכים הלך להלשין גם עלינו ומייד נקראנו למשטרת התיירים, המשטרה דרשה לראות "וואוצר" של מלון.
לקחו אותנו לחדר חקירות והיה שם 4 שוטרים, אחד ממש התעקש לא להעביר אותנו ואחד אחר (דרגה יותר נמוכה) אמר לו חלאס תפסיק לעשות בלאגן אני עכשיו באמצע הקפה של הבוקר, השוטר התעצבן עוד יותר...
החבר שלי שממוצא תימני קלט איזה מילה שם, וחזר אחריה, הם כולם התפקעו מצחוק ושאלו אותו אם הוא מ'ימאן' .
בזכות זה עברנו בקלות.

מעברו השני של הגבול מחכה מאפייה של נהגי מונית שכאשר המנהיג שלהם משליט סררה. ניסינו להתמקח על המחיר ולא הסכימו לרדת, אפילו רצינו לחבור לצמד אמריקאים והם לא הסכימו לקחת אותנו ביחד, אמרו כל אחד בנפרד..
אני לא יודע אם יש אוטובוסים מהמעבר לעקבה אבל אנחנו לא ראינו.
מונית לעקבה עלתה 15 דינר, ולפטרה 55 דינר.
.אחרי שאמרנו להם שאנחנו לא מעוניינים הם אמרו שהם דיברו עם השוטרים (של המעבר גבול) ששואלים למה אנחנו עדין ליד המעבר ואם אנחנו לא נוסעים עכשיו אז שנחזור לחדר תשאולים שלהם.
רוב הסיכויים שהם שיקרו לא לקחנו את הסיכון ועלינו על מונית לפטרה.

הנסיעה לפטרה לוקחת כמעט שעתיים, הנוף הוא הנוף ירדני קלאסי, תחסית דלילה מאוד מעוטרת בשיחים קטנים אם בכלל ובהרבה חול מדבר.
התבליט פראית מאוד, בנוייה מגבעות והרים חשופים שכמו שילוב של הרי אילת עם מישור הערבה.

טיול יומי בפטרה

הכניסה לפטרה כרוכה בעלות לא קטנה.
אם אתם באים לירדן ליום אחד המחיר הוא 90 דינר.
אם ליותר מיום אחד אז המחיר ליום הוא 50 דינר, וליומים 55 דינר.
כשגענו דרשו מאיתנו 90 דינר בגלל שהתאריך בחותמת הדרכון הייתה על אותו יום, ניסינו להסביר לפקיד שאנו באנו לשבוע אך ללא הואיל, אמרו לנו שאם נבוא אם קבלה מבית מלון אז יתנו לנו מחיר של 50, הפקיד אמר שזה לא נכון.
ניסינו את מזלנו בכל מקרה, נרשמנו למלון וחזרנו לאתר עם האישור, היה שם פקיד חדש שהראינו לו את האישור מהמלון ובלי בעיות קנינו את הכרטיס ב50 דינר.

מהכניסה ובמהלך כל הביקור באתר כל הזמן גברים יציעו לכם רכיבה על חמורים או סוסים ונשים לקנות מזכרות ממרכולתם.
אחרי הליכה קצרה נכנסים לנקיק צר וגבוה מאוד שבצידיו חציבות של הנבטים, ממשיכים בנקיק עד שהוא נפתח ומולו מתגלה מקדש עצום חצוב בסלע, מדהים!
ומשם ממשיכים את המסלול בתוך הנחל שנסגר קצת, לאחר פתיחה נוספת של הנחל מתגלים מאות 'בתים' ומקדשים חצובים בסלע. ומשם ניתן או להמשיך לאורך הנחל עד סופו או לעלות במדרגות שעולות שמאלה לתצפית מומלצת שמתצפתת על כל האזור, העליה היא לגובה רב אך אינה עליה טכנית. אנחנו עלינו לתצפית וירדנו ללראת סוף הנחל.
מסוף הנחל ישנם עוד מדרגות שעולות למקדש הרחוק שנמצא בקצה האתר, ניתן לראות 'המקדש האחרון בנוי מאבן מסוג שונה. המקש האחרון יפה מאוד ולא מומלץ לוותר עליו למרות העליה אליו.

בסוף היום ישנו במלון "Al-Anbat Hotel 2" המלון נמצא במרחק של כרבע שעה מהאתר עצמו והוא שני מתוך שלושה מלונות בעלי אותו שם, האירוח היה מעולה וכלל תה מתוק בכל פעם שהיינו בלובי, החדרים היו נחמדים והשירותים מקלחת קצת פחות אבל סבירים. בלובי יש אינטרנט אלחוטי.
אנחנו שילמנו 15 דינר ללילה לחדר לשני אנשים.
פרטי המלון:
טל: +96232157200
איימל : info@alanbat.com
www.alanabat.com

נחל זרד וחזרה לבית שאן

יום ב',ג',ד' - נחל זרד
מפטרה לקחנו מונית לנחל זרד (ואדי חסא) שעלתה 35 דינר, 25 עד לתפילה (tafila) ועוד 10 עד לנחל עצמו.
מהדרך הראשית פונים שמאלה לכיוון חמם עפרה (afra), יש כ12 ק''מ עד לחמם עפרה עצמו אך יש שם שוטרים שלא נותנים לרדת לנחל, לפי השמועות הם עלולים לעקב אתכם על זה שאתם במדבר ללא מדריך (במידה ואין לכם מדריך... אך גם עם מדריך כנראה שלא יאושר לכם להיכנס לנחל בגלל שהם לא מאשרים לינה בנחלים). אנחנו ירדנו ק"מ ספורים לפני חמם עפרה מהמונית וחתכנו ישר למטה לנחל זרד לאורך שביל עפר שמטעי גוייבה לצידיו.
בערך ב12 בצהרים נכנסו לנחל.

לאחר הליכה קצרה בנחל זרד אפיק של נחל עפרה נשפך לתוכו, המים בנחל עפרה חמים אך לא מסריחים, אנחנו עלינו קצת באפיק נחל עפרה עד שמצאנו בריכה חמודה שרחצנו בה ואכלנו בה צהרים.
חזרנו לנחל זרד והמשכנו, עברנו מפל גיר יפה ועצרנו ללינה (לילה שני בירדן, ראשון בנחל) באיזור עיינות סולטניה אזור של נביעות מים חמים מאוד, צמוד לאיזור הלינה הייתה בריכת מים חמים (כ40 מעלות), ונביעה מים קרים לשתיה, בגדול באזור הזה הנביעות בגדה הצפונית הם החמים ובגדה הדרומית הם הקרים לשתייה.
מאיזור זה והלאה מתחילים הגנים התלויים (נקראים כך הגלל דמיונם לגני בבל העתיקה) לצמוח, לאורך קירות הקניון הגבוהים (מעל 100 מ') צומחים מתוך הקירות עצמם דקלים ענקיים, שערות שלמית וצמחייה רבה. מראה מרהיב של ירק רב הצומח בתוך הקירות הצחיחים.
בהמשך הנחל מגיעים לאזור שכולו אבן חול אדומה גדולה ובמרכזה בולטת מין מגדל צר וארוך שעשוי מאותה נחל שנראה כצוללת (ואף נקרא כך), שם תכננו לעשות את הלילה השלישי (שני בנחל) אך מיד עם רדת החמה התחילה סופת חול שאינה מאפשרת לעשות כלום, מובסים מאיתני הטבע המשכנו עוד כ400 מ' עם הנחל וישנו מאחורי סלע ענק שקצת הסתיר אותנו.
בבוקרו של יום ד' עם שכוך הרוחות הוצאנו גרגירי חול ואבק מכל מקום אפשרי בגוף ובתיק, לאחר רחצה והתארגנות המשכנו את מסעינו בנחל.

עם ההתקדמות בנחל הנוף השתנה מקניון רחב וגבוה, לקירות אבן חול אדומות שיוצרות קניון צר שהנחל זורם בו מקיר לקיר, ההמשך מצריך הליכה רציפה יותר ויותר בתוך המים, הגנים התלויים והצמחייה הרבה מתמעטת ואת מקומם תופס האדום העז.
כשהתחלנו לראות ילדים בדואים משכשכים במים ודגים הבנו שאנו לקראת הסוף, וכן במהרה הגענו לסוף הנחל.
15:00 - הנחל נגמר בסכר ומימיו מתועלים לתעלות בטון שנראות כמו התעלות של המים המליחים שליד הכנרת.
ליד הסכר מחכים נהגי תושבי צאפי, הכפר שנמצא בסוף הנחל, ומציעים הסעה בטרזינטים ישנים, אנחנו סגרנו עם נהג שיקח אותנו למעבר גבול שייך חוסין (נהר הירדן) שנמצא ליד בית שאן תמורת 70 דינר.
הנסיעה ארכה כמעט 3 שעות והייתה לאורך כל בקעת הירדן, חדי העין יזהו במהלך הנסיעה את ישובי הבקעה הישראליים.
בסביבות 18:00 הנהג הוריד אותנו לפני המעבר גבול.
מהמעבר יש לקחת מונית לתוך המעבר (דינר וחצי) שלקחה אותנו מתחנה לתחנה עד הדיוטי-פרי, במתחם הדיוטי-פרי יש לקנו כרטיס לאוטובוס פנימי בתוך המעבר (1.6 דינר לאדם), וכן לעבור ביקורת דרכונים בצד הירדני (10 דינר).
פעם בכ20 דקות מגיע אוטובוס שלוקח אתכם בנסיעה של 3 דקות לחלק הישראלי, שם עוברים ביקורת דרכונים זרירה ואתם בארץ.

טיפים

• למעבר גבול ממולץ להגיע בבגדים מכובדים, מכנס ארוך (או לפחות לא מכנסי ריצה קצרצרים שאנו היינו לבושים בהם), כשהירדנים יראו אתכם העין טובה הם פחות יציקו לכם.
• הירדנים יכבדו אתכם כל עוד לא תעצבנו אותם יותר מידי, הם עלולים לבקש לפעמים מחירים מופרזים ויש לדעת להתמקח בחכמה (לפעמים המחירים צונחים ב50% ואף יותר), כמעט אף פעם לא שילמנו את המחיר ההתחלתי אך גם לא התווכנו על כל שקל.
• לא מומלץ לבחורות להסתובב שם לבד, הגברים הבדואים עלולים להציק.
• בכל פעם שעוברים ליד הגבול הישראלי וכן כמעט בכל עקבה יש קליטה ישראלית , אם אתם לא לחוצים על לדבר עם הארץ כל יום אז מספיק בהחלט. בנחל זרד עצמו בתחילתו (עד הלילה הראשון) הייתה קליטה של רשת ירדנית ובסופו ישנה קליטה ישראלית.
• אנחנו ישנו בשק"שים עם מזרנים (פלציפים) ללא אוהל, אך כדאי להביא קילה עקב הזבובים והיתושים בנחל (אם לא קילה אז לפחות אל-תוש טוב).
• הטיול היה באמצע אוקטובר, מזג האוויר לא היה יכול להיות יותר טוב, ביום חמים ונעים ובלילה מעט קריר, (פליז דק זה די ויותר)
• פטרה נמצאת בגובה ש מעל 1000 מ' וכן המזג האוויר שם, עם רדת הערב ניהיה קריר ומולץ לקחת חולצה ארוכה.

קישורים חיצוניים

• תשלום למעבר גבול
• מלון ליד פטרה