טיול של יומיים וחצי לואדי חסה/נחל זרד וביקור בפטרה שבירדן

הכנה , איסוף מידע והשוואתו לשטח

ואדי חסה/נחל זרד- זהו מסלול שנמצא כ 200 ק"מ צפונית לעקבה (מקביל למפעלי ים המלח) והוא ברמת קושי בינונית במושגים ישראלים באורך של כ-27 ק"מ עם כ 50 מטר עליות ו700 מטר ירידות כאשר ברובו חוצים כל הזמן נחל בעומק של כ 10 ס"מ עד חצי מטר (נכון לספטמבר ויכול להשתנות בהתאם לעונה). אין חניוני לילה מוסדרים, מקורות מים קבועים או אוכל וניתן לעשות את המסלול בין יומיים (לילה אחד) בלחץ זמן עד לשלושה ימים (שני לילות) ברגוע מאוד. יש הרבה בריכות קרות בדרך ומספר נביעות חמות מאוד. רוב רובו של המסלול עובר בואדי סגור וגבוה ולמרות היותו לא מסומן בסימון רשמי כלשהו, יש רוג'ומים שמכוונים את כיוון ההליכה במקומות שבהם יש בחירה מרובה או מכשולים. במסלול עצמו ראינו מעט בדואים מקומיים עם עדרי כבשים/עזים, קבוצה אחת קטנה של אירופאים ובעיקר קבוצות אחרות של ישראלים ורק לקראת היציאה מהואדי במקומות שנגישים לרכב התחילו להגיע גם ירדנים מקומיים. לאחר סיום המסלול , הגענו לעיירה בשם ואדי מוסא (כ 25 אלף תושבים ונמצאת כ 100 ק"מ צפונית מעקבה) לאחד המלונות בעיר התחתית (קרוב לפטרה) ובבוקר למחרת הלכנו לפטרה. פטרה ברובה נמצאת בגובה של כ 900 מעל פני הים ומתפרסת על שטח רב ולכן מומלץ להשאיר לביקור לפחות 1-2 ימים מלאים. אנחנו עשינו שם סיבוב של כ 21 ק"מ עם 650 מטר עליות/ירידות ביום אחד וכיסינו את הרוב החלקים המעניינים.


תוכנית כללית:
כדי להיכנס לירדן יש צורך בויזת תייר/אישור כניסה שממלאים במעבר גבול הירדני ואישור ממשטרת התיירות הירדנית. בגלל חוסר ידע בערבית וסיפורים על עיכובים רבים בגבול (וזו גם הסיבה שלא עברנו בגבול ליד בית שאן) החלטנו לקחת חברת תיירות שמטרתה העיקרית היא להעביר גבול בצורה חלקה. יצרנו קשר עם מספר חברות תיירות ירדניות ולאחר שבחרנו את המתאימה, סיכמנו איתם על כל הפרטים שכוללים סוכן נסיעות שיעביר אותנו את הגבול הדרומי באילת/עקבה, מונית מהגבול לתחילת המסלול בחמם עופרה, איסוף מסיום המסלול אחרי יומיים וחצי ליד העיירה סאפי, נסיעה לואדי מוסא ויום אחרי זה הסעה חזרה לגבול אילת/עקבה.
לפי מה שידוע לי , לפי חוקי ירדן קבוצות מעל 4 איש חייבות בכל טיול בשטח מדריך ושוטר צמודים ולכן בגלל שהיינו רק שלושה, לא דאגנו בנושא. בכפר ואדי מוסא (שליד פטרה) ישננו במלון , אכלנו במסעדה מקומית והצטיידנו בסופר ליום הבא לטיול בפטרה.
לאחר סיור מקיף ביותר בפטרה אכלנו במסעדה נוספת וחזרנו עם נהג המונית לגבול וחזרה ארצה.

עלויות:
1) נסיעה לאילת – עלויות דלק לרכב. בחזרה כדאי לקפוץ לאילת ולמלא שם ללא מע"מ.
2) מעבר גבול בצד הישראלי לכיוון ירדן - 100 ש"ח ליחיד. + 5 ש"ח עמלה , ניתן לשלם ביחד ולשם עמלה חד פעמית בלבד.
3) מעבר גבול בצד הירדני לכיוון ישראל - 10 דינר ליחיד.
4) ממעבר גבול לתחילת המסלול וחזרה:
סוכן נסיעות להעברת גבול חלקה - כ 15 דינר (מהמיילים)
מונית מהגבול לעקבה - 10 דינר (משיחה עם מטיילים אחרים)
מונית מעקבה לתחילת המסלול בחמם עופרה - כ 70 דינר (משיחה עם מטיילים אחרים)
אוטובוס ממרכז עקבה לטפילה - 3 דינר ליחיד (משיחה עם מטיילים אחרים)
מונית מטפילה לתחילת המסלול - 10 דינר (משיחה עם מטיילים אחרים)
מונית מסוף המסלול נחל זרד לסאפי - 4 דינר
*אנחנו לקחנו חברת תיירות Desert Paramours Tours שדאגה לכל זאת ונסיעה לפטרה וחזרה תמורת 339$ כאשר אם היינו נוסעים ישירות חזרה זה היה עולה 290$ למונית עד 4 אנשים. www.desertparamours.com
5) מלונות - מלונות 3-5 כוכבים בואדי מוסה http://international.visitjord...
*אנחנו לקחנו חדר לשלושה במלון 3 כוכבים שנמצא בעיר התחתית כ 10 דקות הליכה מהכניסה לפטרה במחיר 10 דינר ליחיד.
6) אוכל/שתיה – בעקבה וסאפי הכל זול פי 2-5 מהארץ, בואדי מוסה/פטרה רמת המחירים מתקרבת לארץ אך עדיין יותר זול. ארוחה ממוצאת במסעדה סביב 10 דינר כולל טיפים. בקבוק מים בפטרה עצמה - כ 2 דינר ואין מקומות למלא.
7) טיפים - מקובל להשאיר טיפים כמו בארץ אם כי בחלק מהמסעדות הטיפים כלולים בחשבון. לנהגי מוניות לפי מה שהבנתי, מקובל לתת כ 5 דינר לנסיעה ארוכה.

מזג אוויר בואדי חסה/נחל זרד ופטרה:
ואדי חסה/נחל זרד:
1) תחזית מזג האוויר בסאפי http://www.weather.com/weather...
2) זהו קניון צר וברובו לא ניתן לצאת החוצה ולכן אסור לטייל בו כאשר יש סכנת שטפונות באזור או רוחות מאוד חזקות מחשש לנפילת אבנים.
3) מתחילים את ההליכה בגובה 300 מטר ומסיימים בגובה 360- אך מבחינת התנאים הגאוגרפיים האזור דומה להרי אילת ולכן יש לחות מאוד נמוכה.
פטרה:
1) תחזית מזג האוויר בפטרה http://www.accuweather.com/en/...
2) פטרה מתפרסת על שטח רב ונמצאת ברובה בגובה 880 מטר (כאשר המנזר נמצא כ 200 מטר מעל) ולכן האזור חשוף לרוחות חזקות וסופות חול.

מפות והקלטות:
1) יש מפה טופוגרפית ישנה בעברית שמסתובבת ברשת ונלקחה מהספר של שוקה רווק - מפה של ואדי חסה/נחל זרד אך יש בה מספר טעויות קריטיות והרבה מטיילים לא מעריכים נכון את המרחקים שנותרו - הטעות העיקרית היא הנקודה 11- קיר סלע באמצע הנחל נמצא בפועל בנקודה 10 השניה ולא כפי שסומנה במפה ומנקודה זו עדיין נותר כ 11 ק"מ על לסיום.
2) הקלטת ההליכה בואדי חסה/נחל זרד בגיפיאסיס
http://www.gpsies.com/map.do?f...
3) הקלטת ההליכה בואדי חסה/נחל זרד באבריטרייל
http://www.everytrail.com/view...
4) הקלטת ההליכה בואדי חסה/נחל זרד על גבי המפה הטופוגרפית
https://lh6.googleusercontent....
5) הקלטת ההליכה בפטרה בגיפיאסיס
http://www.gpsies.com/map.do?f...
6) הקלטת ההליכה בפטרה באבריטרייל
http://www.everytrail.com/view...
7) מפת ההליכה של פטרה
http://petranationaltrust.org/...

הקדמה

ביום חמישי החלטנו מה אנחנו הולכים לעשות בירדן, מי בא וכיצד לנסוע ושלחנו את פרטי הדרכונים דרך המייל לחברת הנסיעות שנבחרה.
ב22 בערב אחרי יום עבודה יצאנו ברכב לכיוון אילת ולאחר נסיעה של כ 4 שעות הגענו לחניון של המעבר גבול. התכנון היה לפרוס אוהלים בחניון עצמו ולישון מספר שעות לפני המעבר, אך לא היה כבר טעם מחוסר זמן ולכן נפרסו שקי שינה בלבד.
ב 6:00 (כחצי שעה לפני הזמן הרשמי)נשמעה צפירה חזקה שהודיעה על פתיחת מעבר הגבול. התארגננו ובסביבות 6:40 התחלנו את המעבר. בהתחלה עברנו ב CHANGE והמרנו שקלים לדינרים, עברנו את ביקורת הגבולות בצד שלנו והמשכנו לצד שלהם. עברנו בבידוק בטחוני ומכונת שיקוף לתיקים ולפני ביקורת הדרכונים ומשטרת התיירות פגשנו את הסוכן נסיעות שלנו שהביא איתו פרטים מלאים עבור ויזת התיירים/אישור מעבר ומשטרת התיירות עם תוכנית הנסיעה שלנו ואמר לנו בדיוק איפה לעמוד, עם מי לדבר ואיזה שלבים לעבור.

כעיקרון אמורים לעבור קודם במשטרת תיירות , להסביר מה מתכוונים לעשות בירדן , איפה ומתי ולקבל טופס חתום ומאושר ואז איתו ללכת לדלפק של ביקורת דרכונים. כל התהליך לקח כ 20 דקות בצד הירדני וכ 30 דקות סה"כ. לאחר שיצאנו מהגבול, סוכן הנסיעות הראה לנו את הנהג והמונית שאמורה ללוות אותנו בהמשך הטיול בירדן. קיבלנו נהג בשם מוחמד שדובר אנגלית בינונית+ ויצאנו לדרך. מיד עלה הרעיון לקפוץ על הדרך לעקבה ולהצטייד בפיתות/חומוס/פול/פלאפל מקומיים וטריים ולמאות שזו סטייה של כ 3 ק"מ מהמסלול שנקבע מראש, הנהג הסכים בשמחה והקפיץ אותנו לחנות מקומית וידועה. לאחר הצטיידות קצרה (במחירים מצחיקים - עקבה זה אזור ללא מס) המשכנו בדרכינו ונסענו כ 3 שעות (200 ק"מ) לתחילת המסלול בחמם עופרה. כ 2 ק"מ לפני חמם עפרה (קצת אחרי קרוואן בודד) הנהג עצר ואמר לנו כי אם אנחנו לא רוצים בעיות עם משטרת התיירות אז כדאי לנו לרדת מפה ישירות לואדי ולא בחמם עופרה שבה תמיד יש משטרת תיירות. למרות שביררנו מראש וכולם אמרו פחות או יותר אותו הדבר שרק קבוצות מעל 4 אנשים צריכים מדריך ושוטר צמודים לאורך המסלול, לא הצלחנו למצוא ברשת אתר/מקור רשמי ירדני שאפשר להתבסס עליו בנושא ולכן החלטנו לשמוע בעצתו של הנהג ולרדת במקום המוצע וכך התחיל הטיול.

יום 1 - מעבר גבול, כניסה לנחל ולינת שטח

ירדנו מהמונית, אספנו את הדברים והתחלנו לרדת בשביל 4 על 4 מקומי לעבר הנחל וירדנו בדיוק בנקודה של המפגש בין נחל עפרה לנחל זרד. בנקודה זו התחלנו בפעם הראשונה ללכת במים ולחצות מגדה לגדה בין הבולדרים והאבנים הרבות בנחל. בהתחלה הואדי הזכיר קצת את נחל פרת בואדי קלט בארץ ותהיתי אם זה באמת הולך להישאר כך עד הסוף אך מהר מאוד התחילו להופיע קני סוף ירוקים בכל מקום, עשביה ירוקה שונה במים, נביעות של מים חמים ודקלים תלויים מעטים על הקירות שהזכירו לנו שאנחנו כבר לא בארץ. המשכנו ללכת לאורך הנחל באיטיות מפליאה ולקחנו את הזמן גם להפסקות טבילה במקומות שונים בנחל. לאחר כ3 שעות הגענו לנקודה 7 במפה למפגש מפל הגיר עם קצה שביל הג'יפים שהפך בנתיים לשביל חצץ נוח לנסיעה עבור רכבי משטרת התיירות ובנקודה הזו ציפתה לנו הפתעה שלא ציפינו לה. התקרבו עלינו 6 רכבי ג'יפים שונים ויצאו לקראתנו כ 15 אנשים במדים שמתוכם אנשי צבא, משטרה ומשטרת התיירים והתחילו לשאול אותנו מאיפה אנחנו, מה אנחנו עושים פה, מה אנחנו מתכננים לעשות , מי הביא אותנו לפה, איך אנחנו אמורים להמשיך ורשמו את השמות שלנו והגילאים מהדרכונים.

כל הדיאלוג הנ"ל נמשך באווירה מוזרה אם כי בלתי מאיימת באנגלית בינונית- מהצד הירדני מדי פעם נשמעו הערות שונות שאנחנו צריכים לחזור איתם חזרה, או לחזור לאנשהו חזרה ושאסור להמשיך בנחל מסיבות כאלה ואחרות ללא נימוק אמיתי לסיבה. לאחר כ 15 שעה השוטרים ואנשי הצבא כמעט כולם עזבו את המקום ונשארו רק 2 שוטרי תיירות וחייל שלקחו אותנו הצידה והמשיכו למלמל כי אנחנו רק נחכה לקבוצה אחרת שצריכה להגיע ואז ניסע כולנו לאנשהו בלי לציין לאן , מתי ומה צריך לעשות שם. לאחר כ 20 דקות נוספות כאשר שום דבר לא השתנה, לפתע אחד השוטרים היותר בכירים אמר שנרשום את מספר הטלפון שלו ושמו ושאנחנו יכולים להמשיך בדרכינו ואם תהיה בעיה כלשהי או שמישהו ישאל מה אנחנו עושים פה אז שנתקשר אליו. בלי שאלות נוספות אמרנו להם שלום והמשכנו בדרכינו בברכת מזלינו הטוב על כך שהטיול לא נגמר לפני שהוא התחיל. רציתי מאוד לברר מה הייתה הסיבה לעיקוב אך כדי לא לשאול שאלות קיטבג מיותרות ולגרום לריבים מיותרים נמנעתי מלעשות זאת. המשכנו בדרכינו עוד כ 3 שעות נוספות בנחל עם טבילות במים ועצירות רבות להתרעננות עד שהגענו לנקודה נוחה לשים את האוהלים קצת לפני נקודה 8 במפה. אני ואיתי הלכנו לחפש נביעת מים ומצאנו כזו כ 100 וכ 400 מטר אחרי המחנה בהמשך הדרך על הקיר השמאלי.

כאשר התארגננו למדורה וארוחה , מספר קבוצות קטנות נוספות של ישראלים הגיעו למקום והסתבר שהם עברו את אותו הסיפור בדיוק עם אותם שוטרי התיירות באותו המקום שהחזיקו אותם כ 40 דקות ואז שחררו. רק קבוצה אחת של 5-6 ישראלים אולצה לחתום על מסמך שמאשר שהם מודעים לכך שהם צריכים להיות פה עם מדריך ושוטר והם לא אך לטענתם גם להם נתנו להמשיך כמו שהם.

יום 2 - המשך בנחל ולינה בשטח

אחרי שינה טובה , קמנו לארוחת בוקר וכבר מהתחלה גדודי זבובים קטנים התחילו להתקיף אותנו ומה שהפתיע זה שלא היו יתושים בלילה (או שאולי לא ראינו אותם) למרות מקורות המים בכל מקום. התארגנו והמשכנו בדרכינו במורד הנחל כאשר אנו עוברים באותו מקור המים כ 400 מטר אחרי מאתמול, שבו צינור קטן תקוע בקיר ומאפשר זרימה נקייה ונוחה לאיסוף של מי מעיין. אחד הדברים הבולטים ביום הזה היו מעיינות רבים שנבעו מתוך הסלע ובעיקר טפטפו לאט לאט מהקירות למטה. זה נראה כאילו מישהו קדח חורים קטנים בסלע ומהם יצאו המים. מצאנו גם את הנביעות החמות שמצויינות כנקודה 8 במפה והמשכנו לעבר נקודות 9 ו 10. כעבור כשעתיים עברנו את הנקודה 9 שבה הקירות התחילו להצטמצם והזרימה בנחל להתחזק וראינו את אחד הנקיקים היפים ביותר עד כה. בהמשך אחרי כשעה, קרוב לנקודה 10 התחילו להופיע גנים תלויים, הכוונה היא להרבה עצי דקל קטנים וגדולים עם הרבה צמחיה ירוקה שתלויים בגבהים שונים על הקירות ומטפטפים מים לעבר הנקיק - בהחלט אחד המקומות המעניינים באזור. המשכנו ללכת עוד כשעתיים וראינו מספר חמורי פרא שמסתובבים באזור ללא אנשים ובאופן מפתיע לא מפחדים בכלל מבני אדם ואפילו מתעניינים בנו.

אחרי כשעה נוספת הגענו לנקודה 10 השניה במפה וכאן התגלתה הטעות הקריטית. קיר סלע באמצע הנחל בצורת צוללת שאמור היה להיות בנקודה 11, היה פיסית כאן והטעה מטיילים רבים לגבי המרחק שנשאר עד ליציאה מהנחל. אחרי מנוחה והפסקת צהריים המשכנו ללכת ופגשנו במספר נחשי מים קטנים וסרטני מים על הדרך. לקראת סוף היום פגשנו בדואי מקומי עם עדר כבשים והבאנו לו מספר פיתות מיותרות שהיו לנו והוא הסביר לנו איפה יש מקור מים מוחבא קרוב למקום. בהמשך הדרך ראינו שהקניון נהיה צר יותר וכך זה יהיה עוד כ 2-3 ק"מ לפי המפה הטופוגרפית ולכן החלטנו להישאר במקום ולא להתקדם הלאה. בדיאבד, למחרת בבוקר הסתבר שאחרי כחצי שעה הליכה ניתן היה להגיע למקום הרבה יותר נוח (ובטיחותי) ללינה . כרגיל אחרי טבילה, מדורה וארוחה הלכנו לישון.
בזמן הטבילה (כשעה לפני השקיעה) הגיע זוג מטיילים ישראלים שהיו בטוחים לפי המפה כי היציאה מהנחל ממש קרובה וניתן לעשות זאת כבר היום, ולמזלם הייתי מספיק משכנע שאין כך הדבר ויש עוד לפחות כ 7-8 ק"מ עד הסוף לפי ה GPS והם בסופו של דבר אחרי התלבטויות רבות החליטו להישאר במקום.

יום 3 - סיום הנחל, סאפי וואדי מוסא

בבוקר גדודי הזבובים חזרו וגרמו לנו להתארגן מהר ולצאת לדרך באחד הנקיקים הצרים והמעניינים בנחל שנמשך לאורך מספר קילומטרים. ביציאה היתה נביעה נוחה למילוי מים בתוך הנחל ולאחר מכן בזמן אחת המנוחות ראינו 4 אנשים מקומיים יושבים, אוכלים ציפור כלשהי על האש ושותים תה. לאחר מכן ראינו אותם שוב במהלך ההליכה יוצאים מאיזה ואדי כאשר אחד מהם החזיק רובה ציד , השני מקוש והשלישי מעדר/יעה (לפי הנהג שלנו הם היו כנראה מחפשי זהב - מה שאסור בירדן).
המשכנו בהליכה בקניונים אדומים ועמוקים עם מים זורמים ובאחת המנוחות פגשנו קבוצה נוספת של ישראלים בהם הייתה ידידה מדריכת טיולים שהסבירה כי יש הזזה בשבר הסורי אפריקאי ולכן מה שאנחנו רואים פה דומה במבנה הסלע למה שקורה אצלינו בארץ בהזזה של כ 100 ק"מ דרומה באזור תמנע והרי אילת. לאט לאט הואדי נפתח ונהיה נגיש יותר לאנשים ואכן התחלנו לראות משפחות מקומיות יושבות בצידי הנחל , תיירים שמובלים על ידי המקומיים לראות את נחל ומספר רכבי שטח שעברו את כל המכשולים והגיעו עד כה. כבר ביציאה מהואדי (כ חצי ק"מ לפני כביש הגישה) חיכו מספר מאכרים מקומיים ששאלו אם אנחנו צריכים מונית לאנשהו ולאחר שהסברנו להם שיש לנו מונית מוזמנת , המשכנו לעבר הכביש. בכניסה לכביש חיכו עוד מספר מוניות וטנדרים מקומיים שחיפשו להסיע מטיילים. סיכמנו עם הנהג שלנו ליתר בטחון על איסוף בין 19:00-18:00 אך יצאנו הרבה לפני בסביבות 13:30 ולמזלינו אחד הנהגים במקום הכיר את הנהג שלנו וידע במי מדובר, התקשר אליו מיוזמתו ואמר לו שאנחנו כבר פה והנהג בלי שאלות מיותרות יצא לדרך (מעקבה) ואמר כי יגיע בסביבות 16:00.

החלטנו כי אם יש כבר זמן , אז כדאי שנקפוץ לעיירה הקרובה סאפי לאכול משהו ולחכות על כיבה מלאה. עבור 4 דינר , טנדר לקח אותנו למסעדה היחידה שהוא הכיר בעיר שנראתה כמו מסעדת פלאפל טיפוסית (כ 20 דקות נסיעה מסיום המסלול) . בעיירה סאפי הייתה אווירה של מחנה פליטים ומחירים בהתאם. לאפה עם מעורב עלתה כ 0.5 דינר ופרגית על האש עם סלט ופיתות סביב ה 1.5 דינר. בגלל שלא הייתה שתיה במסעדה, קפצנו לסופר הצמוד וקנינו שם גם כן במחירים נמוכים מאוד. סיימנו לאכול וביקשנו מבעלי המסעדה (שלא דיברו אנגלית בכלל) בשפת הפנטומימה להתקשר למספר הנהג שלנו כדי להסביר לו איפה אנחנו בדיוק (גם להכניס מספרים בטלפון ירדני בלי לדעת מספרים ערביים זה סיפור מסתבר) ובשעה 16:00 בדיוק הנהג מוחמד הגיע למקום ואסף אותנו. הנסיעה משם לואדי מוסא (הכפר ליד פטרה) ערכה כשעה וחצי ובמהלך הנסיעה הוא סיפר לנו כי מצא לנו חדר זול יחסית במלון שקרוב מאוד לפטרה:
http://www.tripadvisor.com/Hot... - Petra Sun Set Hotel
. הגענו לשם בסביבות 17:30 ואחרי מקלחת קצרה והתארגנות, הלכנו לחפש מסעדה מתאימה. מצאנו מסעדה לא רעה בכלל (לא זכור לי מה שמה המדוייק אך היא כ 400 מטר במעלה הכביש מהמלון במבנה של שני קומות. שם לראשונה אכלנו מאכל מקומי מומלץ מאוד בשם GALAYA שמורכב מירקות מעודים וניתן לקבלו כמנה צמחונית או אם תוספת של בשר כבש/בקר. לאחר סיבוב קצר בעיר והצטיידות בבירה ללא אלכוהול (כי לא מצאנו אחרת) ואוכל למחר בסופר ואחר כך חזרנו חזרה למלון שבו היה בלובי WIFI חופשי.

יום 4 - פטרה וחזרה לארץ

קמנו מוקדם בבוקר והתפצלנו ל 2 קבוצות בגלל שאני ואיתי רצינו להספיק לראות כמה שיותר בפטרה וודים רצה לישון יותר לקחת מדריך וללכת באיזי. השארנו את התיקים בלובי של המלון והתחלנו את ההליכה לכיוון פטרה בסביבות 6:45 כאשר פטרה נפתחת ב 6:30 בבוקר. אחרי הכניסה עוברים כחצי ק"מ למני שנכנסים לפטרה עצמה ואנחנו בחרנו לעשות את הקטעים המעניינים בואדי עמוק וצר שאליו לא מגיעים בדרך כלל תיירים בתחילת היום כאשר עדיין לא חם ולראות את המקומות הכי יפים לקראת הסוף וזה היה שווה בהחלט. פנינו בפניה הראשונה ימינה לעבר ה TUNNEL והמשכנו ללכת כשעה שכללה גם טיפוס בולדרים והדרך הובילה אותנו לעמק מהצד השני . לאחר ביקור במספר מערות וטיפוס למקומות מעניינים פנינו לעבר האזור המרכזי שבו מרוכזים כל המבנים והתיירים. מה שהפתיע יותר מהכל זה שבאתר בחלקים הפחות מתויירים מסתובבים בדואים מקומיים עם עדרי כבשים/עזים וישנים במערות ולמרות (אולי בזכות) זאת פטרה בהחלט מצדיקה את השתייכותה לפלא עולם שמיני כפי שהוכר ב2007 וריכוז הארכיאלוגיה , המבנים והמערות בא מהגדולים שיצא לי לראות במקומות כאלה.

אחרי סיבוב במספר אתרים שונים אחרי הצהריים, התחלנו להעלות ב 800 המדרגות לעבר המנזר המפורסם באתר. כבר בהתחלה כמות ההצעות לחמורים/גמלים ב 20 דינר, קניית כל דבר בדינר 1 בביתנים הקטנים לאורך הדרך וקניית כוס מיץ כלשהו התחילה לעבור כל היגיון אפשרי ואחרי שעלינו למקום , טיילנו בין התצפיות השונות לעבר המנזר המרשים והעמק ממול וירדנו למטה ספרתי (הערכה כמובן) לפחות כ 500 פניות כאלה במהלך השעתיים שעברו ולפי מה שראיתי השיטה אכן עובדת על רוב התיירים שבסופו של דבר מסכימים לקנות משהו או להשתמש בחמורים. לאחר מספר עיקופים נוספים התחלנו ללכת לקראת היציאה ובדרך עברנו דרך האמפי המרשים, בית האוצר ומעבר הנקיק אל-סיג המרשים והארוך שבו מסיעות כרכרות עם סוסים תיירים שונים. יצאנו מפטרה והיה לנו עוד זמן לשבת במסעדה נוספת לפני השעה 17:00 שבא קבענו להיפגש עם הנהג. הפעם בחרנו את אחת המסעדות המומלצות לפי TRIPADVISOR בשם Three Steps Restaurant & Caf'e שאכן הצדיקה את המוניטין שלה וקיבלנו יחס אישי ואוכל מעולה. ב 17:00 בדיוק מפליא נפגשנו עם הנהג מוחמד שסידר לנו נסיעה עם אחד הנהגים האחרים (מישהו מהמשפחה) כי היה צריך לנסוע למקום אחר. לקח לנו כ שעה ו 45 דקות להגיע ישירות לגבול. משם עברנו די בקלות ומהירות לצד שלנו וחזרנו הביתה.

סיכום ומסקנות

*יש בירדן הרבה מקומות מעניינים מעבר למה שראינו ובדרך הנהג הראה לנו/סיפר על כמה מקומות כאלה כמו WADI ARNON ,WADI RUM, DANA RESERVE, AMMAN, WADI MUJIB ואתרים נוספים ידועים יותר ופחות: אטרקציות מרכזיות בירדן
http://www.visitjordan.com/Maj...
*ניתן להסתדר גם לבד מול הרשויות והסעות ובכך לחסוך עלויות אך כדי לעשות זאת, לדעתי צריך ללמוד לפחות ערבית בסיסית כי אחרת ניתן להיתקע בהרבה מקומות ללא סיבה.
*כנראה שלמשטרת התיירות חוקים משלהם והם משתנים בהתאם לשנה/עונה ולכן לפני כל טיול מומלץ לברר מה השתנה ומה מותר ואסור במקום עליו נוסעים.
*ירדן הרבה יותר ידידותית ממה שאנשים חושבים כלפי תיירים באופן כללי ותיירים מהארץ באופן פרטני או שלפחות כך היה נדמה לי ולא הרגשנו בשום שלב עויינות כלשהו.

תמונות וסרטונים:
1) תמונות מלאות בפיקאסה של הליכה בואדי חסה/נחל זרד
https://picasaweb.google.com/1...
2) תמונות מלאות בפיקאסה של הליכה בפטרה
https://picasaweb.google.com/1...
3) סיכום תמונות טבע ווידאו בסרטון
https://www.youtube.com/watch?...
4) סיכום תמונות אנשים ווידאו בסרטון
https://www.youtube.com/watch?...

טיפים

• מומלץ להחזיק פילטר מים/טבליות לטיהור כדי שניתן יהיה לשתות מהנהרות הרבים שזורמים שם בכל מקום ולא לסחוב משקלים רב.
• אין אפשרות במהלך המסלול להצטייד באוכל.
• המרת שקלים/דולרים לדינרים - ניתן לעשות זאת בצד הישראלי ב CHANGE אך השער גבוה יחסית ויש עמלת המרה לכל פעולה ולכן אם יש אפשרות, כדאי להחליף לפני בארץ. אנחנו המרנו 600 ש"ח ל 110 JOD - דינר ירדני בשער 5.2150 עם 3 ש"ח חזרה , 19.70 עמלה ו 3.01 מע"מ כאשר השער הרשמי היה כ JOD 1 = 4.99 NIS
• הפניה למעבר גבול נמצאת כ 3 ק"מ לפני אילת ויש ליד הגבול חנייה גדולה בחינם שבה ניתן להשאיר רכבים.
• מעבר בגבול נפתח ב 6:30 בימים א-ה ו 8:00 בימי שישי-שבת ונסגר ב 20:00 גם בחגים.
• בנחל במקרים רבים יש רוג'ומים שמכוונים את כיוון ההליכה למסלול האופטימלי.
• יש יתושים בגלל מקורות המים הרבים וגם דובר ברשת על המצאות זבוב יריחו במקומות הנ"ל ולכן מומלץ להביא כילה או אוהל.
• יש טעות קריטית במפה - נקודה 10 השניה (המערבית) זה מה שרשום בתיאור של נקודה 11 - קיר סלע באמצע הנחל בצורת צוללת וחשוב לדעת שמשם יש עוד כ 11 ק"מ עד ליציאה מהנחל.
• צריך להקפיד מאוד לבחור מקום לינה מתאים לא מתחת לקירות או מקומות מיועדים לדרדרת כי הסלעים במקום מתפוררים וישנם בולדרים רבים תלויים על חוט השערה בכל הואדי של הנחל ומספיקה רוח חזקה כדי להזיז אותם למטה (רואים את זה לפי מספר הרב של האבנים המונחות למטה)
• מי שבא לפטרה בלבד מחוץ לירדן ישלם כ 90 דינר כניסה ומי שהיה בירדן יותר מיום אחד 50 דינר.
• מחירי האוכל והמים בפטרה מרקיעי שחקים ביחס לעלויות בירדן באופן כללי ואפילו במושגים ישראלים (לדוגמא - 1.5 ליטר מים = 2 דינר , כניסה לשירותים = 1 דינר) ולכן מומלץ להצטייד באוכל ומים מהחניות בעיר.

קבצים מצורפים

• קובץ מצורף 1
• קובץ מצורף 2
• קובץ מצורף 3
• קובץ מצורף 4
• קובץ מצורף 5

קישורים חיצוניים

• משרד התיירות הירדני
• ביקור בפטרה
• סיכום כללי על מקומות טיול בטבע בירדן
• סיכום ישן מ2007 שכולל מידע שימושי