7 ימים בקיושו (Kyushu) עם קמפר-ואן
הרי געש, כפרים נידחים, שדות אורז, אתרים היסטוריים ומעיינות חמים - 7 ימים באי הדרומי של יפן עם קמפר-ואן
| תאריך הטיול | April 2023 |
|---|---|
| משך הטיול | 23 ימים |
| עונה מומלצת | האביב והסתיו ידועים כעונות הנוחות ביותר לטיול ביפן, אך כמובן שלכל עונה הקסם שלה |
תוכן עניינים
מידע כללי על המסלול שלנו
טיילנו ביפן 23 יום בחודש אפריל, זוג אוהב טרקים בירח דבש. המסלול שלנו בקצרה:
6 לילות בטוקיו
טיול יום לפוג'י (לקחנו אוטובוס לKawaguchiko, ושם שכרנו אופניים והקפנו את האגם הסמוך, היה מהמם).
לילה באוסקה
3 לילות בקומנו קודו. יש סיפורי דרך די טובים רק אוסיף שאם החלטתם לעשות טיולי כוכב, מומלץ מאוד ללילה האחרון לקחת לינה בכפר בו מסיימים. אומנם יש תחבורה ציבורית יחסית תדירה, אוטובוס פעם בשעה, אבל היא לא זולה (נסיעה של שעה בין הכפרים יכולה לעלות 60 ₪) והיא לוקחת די הרבה זמן. יש מחירים וזמני נסיעה מפורטים בגוגל מפס אז תבדקו את הדברים טוב לפני שאתם סוגרים לינה.
4 לילות בקיוטו
לילה בהירושימה
7 ימים בקיושו עם קמפר-ואן
כמה פרטים טכניים
מהירושימה לקחנו שינקסן לפוקאוקה ומשם נסענו ישירות לסוכנות הרכבים בKureme. את הרכב הזמנו דרך הסוכנות https://www.moc-camper.com/וכד... להגיע לשם לקח עוד בערך שעה וחצי נסיעה מפוקאוקה. הרעיון לשכור ואן עלה כי התעייפנו קצת מלתכנן כל יום בפירוט וחשבנו שוואן ייתן לנו חופש לטייל עם תכנון פחות מדוקדק. כמו כן, הבנו שבקיושו מומלץ מאוד לשכור רכב כי בתחבורה ציבורית קשה להגיע לטרקים, כך שחשבנו שגם כלכלית זה יצא משתלם. עלות השכר ואן ל-2 אנשים הייתה 500 ₪ ללילה. בעיקרון יש בואן 2 מיטות זוגיות אבל לדעתנו זה מתאים אולי למשפחה עם ילדים, בטוח לא לשני זוגות בוגרים כי זה די צפוף. לגבי הסוכנות – סה"כ הם מאוד מסודרים אבל בו-בזמן גם נוקשים. שימו לב לתנאי הביטול שלהם לפני שאתם משלמים. בנוסף, אומנם כתוב שהם מספקים מצעים אבל בפועל קיבלנו סדין ו2 שקי שינה דקים שהיה לנו קר לישון איתם. אומנם, יש אופצייה להדלק חימום ברכב אבל זה קצת ביאס אותנו והיינו מעדיפים שמיכה במקום. קחו זאת בחשבון, ואם מחליטים שכן אולי כדאי להצטייד בשקי שינה טובים יותר מהבית.
בשורה תחתונה, הקמפר ואן באמת נותן הרבה חופש ומאפשר לתכנן פחות, עם זאת כלכלית הוא יוצא יקר יותר ביחס להשכרת רכב ומלון (ברמה בינונית) וכמובן קצת פחות מפנק מלקבל חדר עם מקלחת וכו'. מבדיקה שעשינו לקראת ראינו שיש פחות לחץ על מלונות באזור הזה כך שאפשר להזמין מלונות במחירים זולים יחסית לא הרבה לפני (ואולי אפילו באותו יום, אבל לא ניסינו). אז יש פה שיקולים לכאן ולכאן, אנחנו בסופו של דבר מאוד נהננו אבל יכול להיות שטיול עם רכב רגיל היה עושה את העבודה באותה מידה.
מבחינת מקלחת ולינה – יש תחנות רענון שמיועדות ללינה עם רכבים (חפשו בגוגל מפס michi no eki) – יש שם חניון גדול ושירותים שפתוחים תמיד, לרוב אין מקלחות, וזה בחינם. מעבר לזה, אנחנו ישנו לפעמים באתרי קמפינג בהם גם היו שירותים פתוחים כך שאין בעיה מבחינת לינה וזה די נוח. לגבי מקלחות – התקלחנו כל יום באונסן (מעיין חם) אחר. חוויה די מגניבה, כל אונסן הוא שונה וזה מאפשר חוויה מאוד מקומית ותרבותית. העלויות משתנות ונעות בין כמה שקלים בודדים ל20 ₪ לאדם למקלחת (יש הפרדה של נשים וגברים).
תכנון מסלול בקיושו
היה לנו קצת קשה למצוא מידע מפורט מספיק, לכן מקווים שסיפור הדרך הזה יעשה חיים קלים יותר למי שיגיע אחרינו. באופן כללי, השתמשנו במידע שמצאנו בקבוצת פייסבוק "יפן למטיילים" וJapan-guide ולמסלולים עצמם נעזרנו באתר הזה: https://www.japan.travel/natio.... יש פה פירוט על כל פארק עם מסלולי הטיול והמפות שלנו. לא הרגשנו שאנחנו צריכים מפה טופוגרפית מפורטת יותר כי השבילים מסומנים טוב, אבל כן צריך להחליט איזה מסלול אתם רוצים לעשות כי אין כ"כ עם מי להתייעץ במקומות עצמם.
יום 1 - Mount Aso
שמורת אסו-קוג'ו (Aso-Kuju) היא שמורה גדולה – בחלקה הדרומי נמצא הר אסו ובצפוני הר קוג'ו. את היום הראשון התחלנו בהר אסו, הר געש גדול ופעיל שאפשר ממש לעלות ללוע שלו. שימו לב שיש להתעדכן באתר של ההר (http://www.aso.ne.jp/~volcano/...) לגבי הגבלות בטיחות כי לפעמים הוא סגור לגמרי לעלייה. חנינו בAso Volcano Museum. שימו לב שהחנייה בתצפית למעלה היא בחינם והחנייה במוזיאון עצמו היא בתשלום. באזור יש כל מיני טיולי יום שאפשר לעשות ויש שילוט די טוב לאורך השבילים ככה שאין מה לחשוש. יש תיאור נחמד שלהם בבלוג הזה: https://www.journeyera.com/mou...
שימו לב שהעלייה ללוע עצמו מתבצעת באמצעות רכב או שילוב של רכב והליכה ברגל. תמשיכו ישר על הכביש מהמוזיאון ותגיעו. אם רוצים לעלות את כל הדרך ברכב צריך לשלם דמי כניסה ואם לא אז אפשר לחנות בחניון למעלה וללכת כ20 דק'. הלוע גדול, פעיל ומרשים עם מלא רעש וגזים שיוצאים ממנו. חוויה מגניבה.
משם אפשר להמשיך לעלות לפסגות הגבוהות באזור - Takadake ו Nekodake. שימו לב שהשמות של הפסגות מציינים את המיקום שלהן (לדוגמא ההר המרכזי או ההר הדרומי) והם לא אינדיקטיבים להר עצמו, ז"א אתם תפגשו עוד הרבה Takadake בשמורות השונות אז לא להתבלבל. העלייה לפסגות אלו היא טיול היום הארוך ביותר בשמורה (כ-5 שעות הלוך חזור, המסלול לא מעגלי). אנחנו לא עשינו אותו כי השעה הייתה מאוחרת מדי אבל אומרים שיפה.
טיול היום שאנחנו בחרנו לעשות הוא Mount Eboshi. מסלול מעגלי, לקחת לנו כ4 שעות של הליכה איטית, שמשקיף על הלוע ועובר ליד מכתשים יפים והרבה ירוק. העלייה בהתחלה קצת קשוחה אבל היא קצרה ולאחריה מקיפים את המכתש ואז יש בעיקר ירידה ככה שהטיול לא קשה במיוחד.
את הלילה החלטנו להעביר בעיירת האונסנים Kurokawa Onsen, שקרובה יותר לחלקו הצפוני של הפארק – להר Kuju. בדרך עברנו במקרה ליד גן של עצים מפוסלים בצורה של חיות – משהו ממש מגניב ומיוחד ושווה בהחלט עצירה (Senbatsurushika Park). העיירה יפה עם מלא ריוקנים ורחובות מתוקים. היא די מתה בלילה, הכל נסגר ב17 ככה שאין שם יותר מדי מה לעשות מעבר. אנחנו הלכנו לאונסן הציבורי – האונסן הכי פשוט שהיינו בו, לא הייתה בו אפילו מקלחת והיא צריך להישטף עם מי האונסן. עלות הכניסה 200 יין, היינו שם לבד לגמרי וזה היה ממש נחמד.
יום 2 – Kuju Mountain
על אף שזה לא היה בתכנון, נהננו כ"כ מהנופים בהר אסו שהחלטנו לבחון גם את חלקה הצפוני של השמורה. בחרנו לעשות את המסלול לNakadake – מסלול של כ5 שעות הלוך-חזור. ההתחלה היא ב Makinoto Trailhead. גם המסלול הזה לא קשה במיוחד – עלייה תלולה בהתחלה ואז רוב ההליכה במישור עד שעולים ממש לפסגה. עם זאת, כבר מהרגע שהגענו הצבעים היו שונים לגמרי ממה שראינו בהר אסו – כל השטח היה מלא בעצים אפורים, בלי עלים ובלי ירוק. הנוף לא השתנה במיוחד לאורך הדרך מה שהותיר אותנו מעט מאוכזבים אבל זה כמובן קשור בעונה כך ששווה לבדוק את זה מראש. מסלול חמוד אבל פחות מרגש מהר אסו כי פה לא הייתה לוע גדולה של הר געש אלא אזור קטן שיצא ממנו עשן. בדיעבד אולי היינו מוותרים אבל שוב – הכל עניין של עונה.
בדרך חזרה עצרנו ב Kokone Yume Otsuribashi - גשר ממש ארוך שנחשב לפלא הנדסי. הכניסה עולה 1000 יין (25 ש"ח) ובגודל הולכים עליו הלוך-חוזר ומסתכלים על העמק מתחת. זה מרשים אבל לא בטוח ששווה את הכסף. כמו כן, כמו בערך כל האטרקציות ביפן, הוא נסגר ב17 רשמית ובפועל מתחילים להוציא אנשים כבר ב16:45 אז קחו בחשבון.
משם המשכנו לכיוון Yufuin שם העברנו את הלילה.
יום 3 – Yufuin ו-Beppu
יופויין היא עיר מתוקה. גם שם הכל נסגר אחרי 17 אז חיכינו לבוקר כדי להסתובב בה קצת. הלכנו לאזור של Floral Village – יש שם מדרחוב עם מלא חנויות ממותגות ובעיקר הרבה הרבה אוכל. אווירה ממש נחמד, ממש נהנינו להעביר שם כמה שעות. יש על הרחוב הראשי מקום שמכין פודינג גבינה חם במקום - מומלץ.
משם המשכנו לBeppu הידועה בזכות "בריכות הגיהנום" – בריכות חמות שלכל אחת ייחודיות משלה, חלק בצבעים שונים, אחת בריכת בוץ מבעבע, באחד יש גייזר וכו'. הכניסה לכל בריכה היא תשלום נפרד (כ500 יין לאדם). התחלנו בבריכה המפורסמת ביותר Umi Jigoku בה יש בריכה אדומה ובריכה כחולה. מחזה די מגניב. אבל הרגשנו שזה די סיפק לנו את החוויה אז חתכנו לאכול והתחלנו לסוע דרומה. את הלילה העברנו בקמפינג ליד Shiramizuno Taki.
יום 4 - Shiramizuno Taki, Takachino ונסיעה דרומה
שירמיזונו הוא מפל יפה שהיה על הדרך לקניון טקאצ'ינו אבל התגלה כאחלה טיולון. ההליכה הלוך חזור לוקחת שעה בנחת והדרך יפה ומלאה בעצים ופריחה. המפל עצמו יפה. זה לא יעד חובה אבל אם זה על הדרך אז שווה לקפוץ.
משם המשכנו לקניון Takachino. ראינו עליו הרבה המלצות והחלטנו לא לדלג. בפועל מדובר במקום די מתוייר. אפשר לשכור סירה לשוט בקניון או לעשות מסלול הליכה קצר של כק"מ אבל כשהגענו גילינו שהייתה מפולת בוץ והמסלול נסגר, וגם השייט בסירות היה מוגבל. מקום יפה אבל כל עוד המסלול סגור די מיותר להגיע לשם לדעתנו.
מפה התחלנו את דרכנו לדרום קיושו. את הלילה העברנו על האי סקורג'ימה (Sakurajima). ב1904 הייתה התפרצות גדולה של הר הגעש על האי שחיברה את חלקו המזרחי ליבשה כך שיש כביש שמחבר את האי לאי המרכזי.
יום 5 – Sakurajima, Chiran, Ibusuki
את היום התחלנו במרכז המבקרים בסקורג'ימה. המרכז מעניין וקיבלנו הדרכה פרטית באנגלית על פעילות הרי הגעש באזור, היה מגניב. לאחר מכן לקחנו את הרכב והתחלנו להקיף את האי מסביב, במעבר בין תצפיות שונות. נפלנו על יום מעונן-גשום ולכן הראות הייתה לא טובה ולא כ"כ הצלחנו לראות את הר הגעש. ביום כזה אולי עדיף היה לוותר על הביקור באי, אבל לא הייתה לנו אפשרות משחק עם הימים. החלק הכי מגניב היה Kurokami Buried Shrine Gate – שער טורי שנקבר כמעט כולו ע"י אפר געשי בין לילה אחד, בהתפרצות הר הגעש באי – די מטורף לראות את זה. את הדרך חזור לקגושימה עשינו ע"י מעבורת – יוצאת כל רבע שעה מחלקו המעברי של האי ואין בעיה לעלות עליה עם הרכב.
משם המשכנו ישירות לChiran שם יש מוזיאון של בתי סמוראים. לבתים עצמם אי אפשר להיכנס אבל ניתן לעשות סיור עצמאי בין הגינות שלהם. העיירה ממש מיוחדת – השתמר בה סגנון בנייה עתיק ויש אווירה מגניבה ברחובות. הגינות יפות אבל בשלב מסויים זה קצת ממצה, בעיקר כי לא נותנים יותר מדי מידע מעניין על הסמוראים והחיים שלהם. סה"כ נהננו מאוד מהסיור שם ואם אתם לא רחוקים ויש לכם זמן שווה לתת קפיצה. באזור יש גם את מוזיאון הקמיקאזה אליו לא הספקנו להגיע.
משם המשכנו לIbusuki הידוע באמבטיות החול. הגענו לאונסן Saraku Sand Bath Hall שם נתנו לנו חלוקים והלכנו אל חוף הים לאמבטיית החול. חששנו קצת שבגלל הגשם זה ייסגר אבל הם ערוכים למצב אז אין מה לדאוג. בעקבות פעילות הרי הגעש באזור ישנם מעיינות חמים תת קרקעיים שמחממים את חול הים. באמבטיית החול חופרים לכם בור, אתם נכנסים לתוכו ומכסים אתכם באמצעות החול החם. זאת תחושה די מגניבה – החול כבד וחם ומרגישים בכל הגוף את פעימות הלב. אין מה לחשוש – ניתן לצאת מהבור באופן עצמאי בכל שלב. לאחר אמבטיית החול הולכים למקלחת ואז לטבילה רגילה באונסן. אין ספק שזה יותר גימיק של תיירים אבל די מגניב לחוות את זה.
משם התחלנו להצפין לעבר פארק Kirishima Kinowan.
יום 6 – טרק להר Karakuni
הגענו לEbino Eco-Museum Center משם יצאנו לטרק. הטיול הוא מעגלי ולוקח כ-5 שעות. טיול יפייפה, מתחיל בעלייה להר, משם ניתן לראות מכתש והר געש פעיל, לאחר מכן מקיפים אגם ויורדים חזרה. הנוף מאוד מגוון והטיול לא קשה במיוחד (גם פה עלייה תלולה בהתחלה ולאחר מכן טיול יחסית קליל). מומלץ בחום.
את הלילה העברנו באזור קוממטו, שהיא העיר הגדולה באזור. אכלנו סושי מסוע ולא הסתובבנו יותר מדי בעיר כי כבר היה מאוחר.
יום 7 – Yoshinogari Historical Park
את היום התחלנו במוזיאון יושינוגרי. מדובר באזור שחיו בו האבות הקדמונים של היפנים – בני הYayoi. המוזיאון מתפרס על שטח גדול ובוצע בו שחזור בגדול אמיתי של המבנים שהם חיו בהם. האזור ירוק ויפה אבל גם פה התיאורים והמידע שטחיים מדי והחוויה קצת מפוספסת. יש למקום פוטנציאל גדול להיות הרבה יותר מעניין עם הדרכה מתאימה אבל לצערנו לנו לא הייתה כזאת כך שנהננו אבל יצאנו בתחושת פספוס מסויימת. המידע המורחב יותר דורש אינטרנט ושימוש בQR קוד שמופיע על שלטי ההסברה.
מפה חזרנו לKureme כדי להחזיר את הרכב, תפסנו רכבת לפוקאוקה ומשם טיסה לטוקיו לסיום הטיול.
סיכום
במשך 7 הימים נסענו כ1100 ק"מ ושילמנו 250 ₪ על הדלק בסה"כ. בנוסף, עשינו פאס לכבישים המהירים שעלה לנו כ200 ₪. מחיר הפאס נקבע לפי מספר הימים שעושים אותו ובתכנון נכון יותר היינו יכולים להוריד ממנו לפחות יומיים בהם לא התשמשנו בו (ז"א לעשות פס ל4 ימים בלבד). הכבישים המהירים רלוונטיים בעיקר לנסיעות ארוכות, בהם הם מקצרים את הנסיעה משמעותית אבל כמובן שהנסיעות היפות יותר הן אלו שעוברות בכבישים הצדדים בין הכפרים.
לסיכום, מאוד מאוד נהננו מהחוויה בקיושו. האי הרבה פחות מתוייר משאר המקומות שהיינו ביפן, בקושי ראינו תיירים והנופים הגעשיים מרשימים ויפים. זה בהחלט הריכוז הגבוהה ביותר של הרי געש שראינו בעולם 😊 והקמפר ואן היה חוויה מגניבה.
נקודה אחרונה לסיום, בתכנון המקורי תכננו להגיע גם לאי הדרומי יאקושימה. ירדנו מזה ברגע שראינו שלהעביר רכב על המעבורת לשם עולה כ-1000 ₪. אז קחו בחשבון שהרכב נותן חופש בקיושו אבל מגביל בהגעה לאיים מסביב. בדיעבד, זאת הייתה כנראה החלטה נכונה בכל מקרה כי לא היינו מספיקים לחוות את קיושו כמו שצריך, 7-8 ימים זה המינימום כדי למצות את מה שיש לאי להציע.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם