תאריך הטיול | July 2017 |
---|---|
משך הטיול | 4 ימים |
עונה מומלצת | סוף יולי- ספטמבר בעונות האידיאליות. יוני- יולי אמנם כן אפשרי אבל היות וזאת העונה הגשומה קשה לצפות את מזג האוויר. בנוסף יש להמתין להפשרת השלגים אלא אם כן מצטיידים בקרמפונים וגרזני קרח. |
התכנון המקורי שלנו היה לטייל בקמיקוצי (אלפיים הצפוניים) אך לאחר שהבנו כי השנה השלגים טרם הפשירו, שינינו את יעדנו. את המידע על המקום אספנו מחנות טיולים מקומית בנאגנו ומהוסטל בו ישנו. מעט מידע זמין באנגלית באינטרנט ונעזרנו הרבה במקומיים שנברו ברשת בשבילנו.
תרבות הטיולים היפנית מאוד מפותחת וכל השמורה מרושתת בשבילים, שלטים ובקתות. במפות אמנם ביפנית אך אחרי מעט תרגום מסתדרים יפה מאוד.
היפניים עצמם מטיילים הרבה וניכר שהיפניים שמטיילים מדברים יותר אנגלית.
בעקרון מותר להקים אוהל רק במקומות המסומנים במפה ובדרך יגבו תשלום של בין 800-1000 יאן לאדם. אנחנו חשבנו על להקים מחוץ לאתר אך בתקשינו למצוא היות והיער די סבוך.
ניתן גם לישון כל הטיול בבקתות ולאכול בהם וכך לטייל "קל". לילה בבקתה נע בין 6000-10000 יאן לאדם. ארוחת צהרים ארוזה תעלה בסביבבות ה 1000 יאן.
בקיצור באלפיים היפניים לא רק מזכירים במראה את אירופה אלא גם במחיר.
המפות ביפן מעולות וניתן להשיג עותק מודפס ב- 1000 יאן ברוב חנויות הספרים. המפות מחולקות לפי שמורות. למסלול הזה יש להצטייד במפה מספר 33 בקנב מידה של 1:50000.
אפשרות נוספת זה להוריד את האפליקציה ורכוש אותה ב500 יאן ואז ניתן גם להשתמש בgps והקליט מסלולים.
יש עוד אתר שמציע את המפות בחינם ואפשר להרויד אותם לטלפון וגם כן להשתמש בgps אבל בזאת לא התנסנו. סכל אופן תצטרכו לכל אופציה בטחפון עזרה של דובר יפנית להרשמה (לא מסובך).
אנחנו הלכנו מצפון לדרום הרכס והתחלנו בהר הנקרא tatashina שלו יש כמה נקודות גישה. אל הנקודה, שאנחנו הצלחנו למצוא אליה אוטובוסים, הגענו באוטובוס שיוצא מתחנת הרכבת של העיר chino. בתחנת הרכבת יש תחנת מידע והם הכווינו אותנו. האוטובוס יוצא פעמיים ביום ורק בבוקר ולכן יש להגיע ל chino מוקדם. אנחנו לקחנו את האוטובוס של 9:25 והגענו לתחילת המסלול ב 11:10 אל תחנה בשם tatashina myo bachi
הנסיעה עולה 1350 יאן.
6 שעות הליכה
מהאוטובוס ירדנו מחניה בה שירותים וברזים (לא בטוח מי שתיה).
השביל יוצא ממש ממול לתחנת האוטובוס ועולה ללוע של הר הגעש (לא פעיל כמובן) טטשינה. השביל עולה על צידו הדרום מערבי של ההר ולוקח כ 3 שעות. תחילתו של השביל די נוח, ביער מוצל עם שיחים נמוכים, וככל שעולים השביל נעשה תלול יותר וצמחיית הקרקע מדללת. המקטע האחרון של העליה הוא בדרדרת סלעים, עם שרשראות ברזל לאורך השביל, עד לפסגת ההר. בראש ההר ישנה בקתה שכשאנחנו עברנו שם מכרו שיפודים על הגריל ב150 יאן.
אחרי ארוחת צהרים ולאחר שנהנו מהנוף לכיוון יאצוגטקה, ירדנו מההר מצדו הצפון מזרחי. הירידה תלולה ולמרות שמרחק אינו גדול לוקח הרבה זמן יחסית.
לאחר כ 1.5 קמ בפיצול השבילים ישנה בקתה נוספת, בית קפה וחניה ממנה רוב האנשים מגיעים. מאחורי הבית קפה השביל עולה לגבעה קירחת ואחריה יורד לנק׳ לינה- futago lake או בעברית אגם התאומים- כנראה על שם שני האגמים הצמודים זה אל זה.
הלינה באוהל במקום זה עולה 800 יאן לאדם. מי שתיה ניתן לקחת בחינם באגם הצמוד לבקתה ואתר הקמפינג נמצא בצידו הצפוני של האגם השני ושם גם שירותים כימיים.
7 שעות הליכה
למחרת בבוקר עלינו להר kitayodake. מנק׳ הלינה ישנם שני שבילים ששניהם עולים לפסגה. אנחנו עלינו במערבי מבניהם שיוצא ממש מהחניון.
לאחר 40 דק של עליה מתונה ביער המכוסה טחב הגענו לאגם קטן ולפיצול שבילים. המשכנו עם השילוט ומכאן השביל די תלול עד לפסגה הצפונית של ההר. לצערנו ערפל כיסה אותנו ומדי פעם טטשינה הציץ מבעד לערפל.
ממשיכים דרומה לפסגה הדרומית של ההר כ 200 מטר. משם השביל מתחיל לרדת. תוך כמה דק פגשנו בבקתה נוספת, שם עצרנו למנוחה וקפצנו לאגם הקטן שנמצא 2 דק׳ מצפון אל הבקתה ומילאנו מים (אותם טיהרנו).
השביל ממשיך על הרכס ויורד לעמק רחב, מטפס לכיפה ויורד בצדה השני לאוכף ולפיצול שבילים.
בנקודה זו בחרנו לא לעלות חזרה לרכס היות וערפל כיסה אותו וירדנו עם השביל מזרחה לכיוון המאגר.
כחצי ק"מ לפני המאגר פגשנו בדרך ג׳יפים והמשכנו עליה דרומה עד שהתחברנו חזרה לסימון.
מכאן הליכה די פשוטה עד לכביש שאותו יש לחצות לכיוון הבקתה.
מהקצה המזרחי של החניה עולה השביל במדרגות עץ וחצץ וממשיך על דק עץ עד לבקתה שם סיימנו את היום.
לינה על הקרקע- 800 יאן לאדם.
דק עץ- 1000 יאן לאדם.
שירותים מערביים בתשלום נוסף וחד פעמי של 100 יאן לאדם.
5 שעות הליכה.
מחניון הלילה הלכנו לאורך האגם עד לבקתה השכנה ומיד אחריה עלינו בשביל המטפס על השלוחה. תוך חצי שעה הגענו לבקתה נוספת וממנה המשכנו דרומה בטיפוס של 250 מטר לפסגה.
השביל מנק זו הולך לאורך קו הרכס כשלעיתים ההליכה היא בקצה המצוק המרהיב או בדרדרת סלעים.
עולים עד לפסגה המזרחית של Tengudake ומשם יורדים לאוכף קירח עליו יושבת בקתה. השביל נכנס במהרה שוב ליער ויורד עד לבקתת רוהן.
לינה באוהל בשטח הבקתה 1000 יאן לאדם.
שירותים מערביים ואפילו sento (אמבט חם ציבורי) עומדים לרשותכם.
5.5 שעות הליכה
היום הזה אמור להיות שיא הטיול בו עולים לפסגות הגבוהות של רכס היצוגטקה. לצערנו בגלל ערפל כבד ותחזית לגשם לא עלינו אליהם וירדנו בדרך הקצרה לתחנת האוטובוס.
לאלו שיבחור לעלות קחו בחשבון שהשביל אמור להיות מאתגר. חלק מהיפנים עושים אותו עם קסדה למרות שנאמר להו שלא הכרחי.
ניתן לעלות חזרה לרכס בטחד משני שבילים. אנחנו עלינו בשביל הצפון מזרחי. עליה של כ350 מטר אבל השביל לשם שינוי יחסית נוח בלי סלעים. בחרנו בשביל זה כי אמור להיות ממנו נוף מרהיב אך כאמור ערפל כיסה אותנו יחד עם רוח קרה וחזקה.
סופה של העליה הוא בפסגת ioudake שבנקודה זו השביל ממתפצל, האחד יורד והשני מוביל לפסגות הגבוהות כגון akadake. עצרנו למנוחה כפופים מאוחרי בקתת חירום קטנה, מתחבאים מהרוח והחלנו את הירידה מהרכס בשביל המערבי.
לאחר כמעט שעתיים הגענו לבקתה מאוד גדולה ושמה פנינו מערבה לאורך הנהר לכיוון תחנת האוטובוס. השביל חוצה עשרות פעמים את הנהר הסואן על גשרי עץ ופיגומים ולבסוף מתחבר לדרך גיפים שבסופה חניה גדולה וכמה בקתות ומסעדות.
ישנו אוטובוס שיוצא מספר פעמים ביום לתחנת הרכבת chino. כשאנחנו הגענו חיכתה גם מונית, אם אין בטח אפשר להזמין מהמסעדה אחת.
האוטובוס אמור לעלות 950 יאן אבל לפני שעוד הגיע תפסנו טרמפ עם מטייל שלקח אותנו לתחנה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם