5 ימים בהרי איקריה, יוון

טרק באי איקריה באיזור ההררי שלו

תאריך הטיולNovember 2020
משך הטיול5 ימים
עונה מומלצתקיץ, סתיו, אביב- כל עונה והיופי שלה

רקע והקדמה

איקריה נחשב למקום עם אריכות החיים הגבוהה בעולם, זאת כתוצאה מהחיים האיטיים שמתנהלים שם, רוב המקומיים מגדלים לעצמם את הפירות והירקות, לכל בית יש כמה עיזים, יש חיי קהילה בחגים, וכל הרוב האי מכיר אחד את השני.
כל זה מלווה בים כחול הסובב מכל כיוון, רכס הרים סלעיים, חורש ים תיכוני, והמון דרכים מפותלות.
אחד הייתרונות ביוון/איקריה זה שיש המון מבנים נטושים בכל מקום. בין אם בתי אבן מלפני מאות שנים או כנסיות עתיקות
המאפשרים להיכנס ולמצוא מחסה ללילה.
אמנם לא תמצאו את התנאים המירביים, אך כן תקבלו מחסה מהרוח או מהגשם או להיפך, הגנה מהשמש הקופחת.
בנוסף יש נחלים החוצים את האי המאפשרים מילוי בקבוקים, וכפי שפרוסות ברוב יוון מזרקות מי תהום ברחובות כך גם באיקריה.
את הטרק הזה עשיתי עם בחור מקומי שהראה לי את הדרך. אמנם כל הדרך מסומנת ונמצאת במפת שבילים של האי שניתן, אך ישנם מקטעים שהסימון לא ברור לחלוטין. (קיים סימון של נקודה אדומה על סלעים, או רוג׳ומים- אך הם מדי פעם נשחקים)
מומלץ לקנות מפה מקומית של החברה Terrain Greece, או להוריד בתשלום את המפה הזו Avenza ikaria.
בדקתי בכמה אפליקציות אחרות ולא מצאתי את הסימון שהלכתי בו בהן.
אנחנו הלכנו עם אוהל אך השתמשנו בו רק לילה אחד, בשאר הימים ישנו בכנסיות/מבנים (הכל בחינם).
כדאי לקנות אוכל מראש, בדרך לא יהיו מקומות לקנות.
טרמפים באיקריה זה מאוד מאוד קל. לתחילת הטרק/לסופו/או באמצע אם תרצו לחתוך. לא תהיה בעיה להתנייד בתוך האי, לעומת זאת תחבורה ציבורית פחות נפוצה.
אציין שהטרק בנוי משבילים מקומיים, ולא מוכר בפני עצמו, אני פשוט החלטתי לחצות את האי דרך ההרים וכך נוצר שביל הטרק.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום הראשון

תלוי מאיפה תתחילו באי,
אנחנו התחלנו מאגיוס פוליקרפוס. עולים במעלה ההר עד Σπιτάκι της Μαμής
To spitaki tis maonis (משהו כזה)
ההליכה לשם היא בעיקר בדרכי עפר וגם כביש . מדי פעם נתקלו ברכב של חקלאי שעובר, כך שאפשר לקבל הקפצה לשם, אך גם אם הולכים ברגל זו הליכה נחמדה, לא ארוכה כך שאפשר להתחיל את הטיול לא כל כך מוקדם בבוקר.
בפסגת ההר יש בית ריק שאפשר לישון בו. אין בו מים/גז/ חשמל/ מיטה אבל הוא ממש חמוד ומוקף בהמוני עיזים משוטטות. בתוכו בילינו את הלילה. (המנעול והמפתח שלו קצת חלודים- אל תתיאשו בפתיחתו).
הבית הזה נקרא ביוונית "בית המיילדת" מיועד לאישה שהיתה עוברת בית הכפרים ומיילדת את התינוקות.
אם הולכים עם הנחל שבפסגה אפשר להגיע לנביעה ולמלא מים.

היום השני

הולכים לכיוון מזרח. ליער ראנדי
ביום הזה בילינו את הלילה באוהל בין עצי אלון ענקיים. באיזשהו שלב איבדנו את הסימון ופשוט הלכנו לכיוון הכללי,לפתע הרחנו עשן באוויר,הלכנו בכיוון הריח, וכך מצאנו בחור מקומי מוזר שהדליק הסקה בבית שבנה לעצמו באמצע שום מקום מתחת לסלע ענק, יש לו במקום פאנלים סולרים, שבשבת לייצור חשמל מהרוח, נחל זורם למים, עצי פרי, בקיצור כל מה שצריך כדי לחיות. הוא אירח אותנו בתה ותפוחים והחזיר אותנו לדרך.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום השלישי

הלכנו לכיוון אגיוס דימיטריוס, שוב הסימון קצת מבלבל אבל מסתדרים. באיזשהו שלב הולכים לאורך גדר שסוגרת שמורה מקומית יש נוף של ים משני צידי הדרך.
כדי להמשיך בטרק צריך לחצות את הכביש, אנחנו בחרנו לרדת עם הכביש לעיירה הקרובה kositia כדי למלא מים (אפשר לתפוס טרמפ), בחרנו לישון במצודה היפייפיה שרואים מרחוק אגיוס גיורגיוס koskinas Castle
לא רצינו לעלות את כל הדרך בחזרה מהעיר עד למצודה בכביש המפותל אז חתחנו בדרך לא דרך מהכפר שלמטה עד לפסגת המצודה לא בשום שביל אלא פשוט טיפסנו את ההר בין המוני סירות קוצניות(לא בטוח אם זה קיצר לנו את הזמן- זאת לא היתה החלטה טובה כל כך)
ליד המצודה הזו יש עוד כנסייה על רכס אחר שגם שם אפשר לישון היא פחות גבוהה ופחות מרשימה, אני רציתי את החוויה המקסימלית!
גם במקום הזה אין חשמל/מים/כלום אבל מקום יפה לישון בו.
המצודה היא היתה שייכת לנוצרים בזמן שהעותמאנים ניסו להתשלט על יוון. הנוצרים היו מסתגרים במקום הזה וכאשר ראו מוסלמי מגיע היו זורקים עליו סלעים מלמעלה ובכך מונעים את כיבושם.

היום הרביעי

ירדנו מהמצודה בחזרה לשביל שעזבנו אתמול לטובת הלינה.
המשכנו בעלייה בהר החוצה את האי לרוחבו,
לכיוון Άγιος Ευστάθιος ביום הזה יש לקפץ הרבה על הסלעים העצומים שמרכיבים את הקרקע, ההליכה שם קצת איטית. מגיעים למצב שבו מצד שמאל פתוח כל הנוף הצפוני של האי ומצד ימין מצוק ענק ותלול.
אחרי הליכה ממושכת, משום מקום פתאום רואים את הכנסייה בהרים. שם עשינו את הלילה הזה. (Άγιος Ευστάθιος)
כל ימות השנה הכנסייה הזו נטושה חוץ מיום אחד שבו מתרחש הפסטיבל של איקריה, כולם באים לשם מנגנים, שותים, אוכלים, רוקדים,ישנים וחוזרים הביתה.
אם במקרה יצא לכם להגיע ביום הזה, הרווחתם!

היום החמישי

יום הליכה ארוך! המשכנו מזרחה, חצינו את הפסגה הגבוהה של איקריה (1037 מ') קצת מסוכן, לא ברור בדיוק איפה לעבור, אבל שוב מסתדרים, היזהרו מלהיכנס לערפל.
המסלול יורד מההרים לכיוון אגיוס קיריקוס (הבירה של האי).
החלטנו להמשיך אחרי סוף המסלול עוד כמה קילומטרים בכביש לכיוון תרמה (צפונית לאגיוס קיריקוס) זו עיירת חוף קטנה, המפורסמת במעיין החם הנובע בתוך הים. הכניסה לשם בחינם.
זו דרך נחמדה להרפות את הגוף אחרי הליכה ממושכת. המים רותחים! בתרמה יש כמה מלונות זולים אם רוצים להישאר או שאפשר לתפוס משם טרמפ לכל מקום אחר באי.
הייתי ממליצה בחום להגיע לאי בלי קשר לטרק, אי מיוחד במינו שנתקע כמה שנים אחורה בזמן.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )