תאריך הטיול | September 2024 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
עונה מומלצת | יוני-אוקטובר |
כבר בדרך לליטוכורו אפשר לראות את הר האולימפוס מבצבץ בין העננים. אחרי התמקמות במלון ירדנו לעיר ועשינו כמה הכנות לקראת הטיול. קנינו בקבוקי מים, מפה וקצת צידה לדרך. בכיכר המרכזית של העיר יש תחנת מוניות, סגרנו עם אחד הנהגים שיחכה לנו שם למחרת בבוקר.
אורך המסלול 10.5 ק"מ (אבל אל תתנו למספר להטעות אתכם, זה יום קשה)
זמן: קצת יותר מ7 שעות
בגלל שנקודת הסיום שלנו שונה מנקודת ההתחלה, נהג המונית נסע איתנו עד prionia, שם השארנו את הרכב, ואז הקפיץ אותנו ל-gortsia משם התחלנו את המסלול. בפריוניה יש חניה מסודרת, ועדיף להשאיר את הרכב שם ולא בצד הדרך של הכביש המפותל, אבל כדאי להגיע מוקדם כי החניה מתמלאת מהר. הנסיעה עלתה לנו 30 יורו (לא בטוחה אם זה מחיר גבוה או סביר כי לא התמקחנו עם הנהג - אבל בהחלט היה שווה את זה שהוא חיכה לנו בזמן שקבענו ולא איחר או נעלם)
המסלול מסומן בצורה ברורה בסימונים אדומים, והוא יחסית מתוייר אז קשה ללכת לאיבוד, ואם אתם לא בטוחים, בדרך כלל יש מטיילים בדרך שאפשר לשאול.
את היום הראשון מתחילים בגובה של 1120 ומסיימים ב-2700 מטר מעל פני הים - זאת אומרת שרוב היום הוא בעליה לא קלה בכלל, ובסך הכול עולים באזור ה-1600 מטר. לאט לאט הנוף מתחיל להשתנות ויער העצים הגבוהים הופך ליער נמוך יותר עד שהעצים נעלמים. אחרי טיפוס ארוך מגיעים ל-giosus pass, ואחריו צועדים על מישור גבוה שנקרא plateu of the muses, מישור המוזות. בנקודה זו כבר תתגלה לעינכם פסגת האולימפוס המרשימה. במישור המוזות וגם קצת לפני אפשר לראות יעלים בלקניים (Balkan chamois) - מין מיוחד של יעלים שחיים באזורים האלו. בקצה המישור ישנה בקתה שגם בה אפשר לישון refugee C. אנחנו המשכנו עוד קצת לבקתה הבאה giosus apostolidis Refugee.
ככל שמתקרב הלילה הטמפרטורות צונחות כך שמומלץ גם להביא בגדים חמים וליינר או שק שינה. בבקתה מקבלים מיטה כרית ו-2 שמיכות, ואפשר להזמין מהמטבח ארוחת בוקר וערב.
סך הכול ההליכה לקחה לנו כ-7 שעות עם הפסקות קצרות למנוחה ועצירה קצרה לארוחת צהריים - שנינו לא מאוד בכושר (אחרי תקופת מבחנים ארוכה וגיל 30 שנותן את אותותיו), אבל בכל מקרה כדאי לקחת קצת זמן אקסטרה למקרה שתתעכבו בדרך ולצאת מוקדם גם אם אתם טיילנים בכושר גבוה.
לארוחת ערב אכלנו אורז עם ירקות, מרק חם וקצת לחם, אכלתי כבר מנות טעימות יותר אבל היה לא רע, משביע ומחמם.
בדיעבד קצת התחרטנו שלא הבאנו איתנו איזה ספר או שלא הורדנו סרט בנטפליקס לטלפון, כי היה לנו לא מעט זמן לשרוף עד הכיבוי אורות ב-22:30 (בסוף זה יצא לטובתכם כי הזמן הזה נוצל לכתיבת סיפור דרך...)
מרחק: 9 ק"מ
זמן: 6 וחצי שעות (בטיפוס איטי וירידה איטית)
חשוב לוודא שמזג האוויר טוב ומתאים לטיפוס לפני היציאה לדרך! שאלו את עובדי הבקתה, הם מתעדכנים בכל יום בשינויים במזג האוויר.
אחרי שהתעוררנו בבוקר לזריחה מהממת ושתינו קפה עם משהו מתוק, שכרנו קסדות ב-5 יורו לקסדה למהלך היום. ממש חשוב לקחת קסדות ליום הזה כי הטיפוס מאתגר ותלול מאוד, ולפעמים אבנים מתדרדרות למטה - אין לדעת מי מטפסים מעליכם ולכן לא מומלץ לקחת סיכונים. כן חשוב לציין שיש הרבה מאוד אנשים שמטפסים בלי קסדות וממשיכים ישר Refugee A או אפילו למטה עד פריוניה. אם אתם חוששים מהטיפוס אפשר גם לדלג על הפסגה ולהקיף את ההר או לטפס מכיוון refuge A בעליה שהיא אמנם ארוכה ולא קלה אבל פחות טכנית, או לטפס עם מדריך שיאבטח אתכם גם עם חבלים.
את רוב הציוד שלנו השארנו בבקתה ולקחנו רק תיק, משהו חם, מים ואוכל ליום. אחרי הליכה קלה מגיעים לתחילת העלייה התלולה לפסגת mytikas. חשוב להגיד שהטיפוס לא קל, הוא בזווית של כ-45 מעלות על גבי מצוק חשוף (ונחשב ל-Class III rock scramble). במילים אחרות - אם יש לכם פחד גבהים, זה לא המקום להתגבר עליו. לפנינו טיפסו כמה יוונים שחששו מאוד מהעלייה, והטיפוס לקח להם המון זמן, אנחנו המתנו בסבלנות שיתפסו מרחק מאיתנו עד שלבסוף ביקשנו לעקוף אותם. הטיפוס דורש הרבה ביטחון, לדעתי כדאי לעלות רק אם אתם סומכים על עצמכם ועל כח הידיים והרגליים שלכם (הרקע המועט שלנו בטיפוס ובולדרינג בא לקראתנו במובן הזה).
כאשר מגיעים לפסגה יש נוף מטורף מכל כיוון, ואפשר לראות את הים ביום טוב. אם עליתם ועננים מכסים את הפסגה אולי כדאי לכם לחכות כמה דקות למקרה שהעננות תתפזר (זה יכול להשתנות בכל רגע).
משם המשכנו לפסגת Skala וממנה ירדנו בשביל תלול שמתחבר לE4 עד לפיצול שלקח אותנו חזרה. בגלל שהגענו מוקדם יצאנו לביקור בבקתת Refugee C, שהיא הרבה יותר קטנה מהבקתה שלנו. המיקום שלה צופה על נוף מטורף, ונראה שיש בה אווירה ביתית וחמימה. נשארנו שם להפסקה קצה של קפה וארוחת צהריים, ולאחר מכן עלינו בחזרה לבקתת Giosus apostolidis.
מרחק: כ8.5 ק"מ על המפה (באפליקציה של ספירת צעדים זה יצא הרבה יותר כי השבילים מאוד מפותלים בירידה מההר)
זמן: 5 שעות
קמנו לבוקר קר, גשום וערפילי. אחרי שראינו שהתחזית לא הולכת להשתפר בהמשך היום (ואפילו היה סיכוי שהגשם יחמיר) החלטנו לצאת לדרך. בתכנון המקורי התכוונו לקחת קיצור דרך שמגיע ישירות ל-Refugee A אבל העובדים בבקתה אמרו לנו שלא מומלץ לצעוד בדרך הזאת במזג אוויר גשום בגלל שיש בה חלקים שעוברים על גבי סלע חשוף וחלק. לכן החלטנו ללכת באותה דרך בה צעדנו אתמול בחזרה לבקתה רק בכיוון ההפוך, עד החיבור לשביל E4. מנקודה זו יש ירידה תלולה וארוכה עד שמגיעים Refugee A. לקח לנו כשעתיים להגיע עד לבקתה A, אבל חשוב לציין שלא עצרנו בכלל בדרך והלכנו מהר בגלל הגשם והקור, ביום יפה אני מאמינה שהדרך תיקח יותר זמן וששווה לעצור להנות מהנוף.
אחרי התאוששות קלה, המשכנו בדרך שיורדת לתוך היער שקצת הגן עלינו מהגשם ומהרוח. השביל עצמו מסומן בצורה ברורה, הוא יפה מאוד ואפילו זכינו בכמה דקות של שמש חמימה שהאירה את הסביבה (בטח אפשר להנות ממנו אפילו יותר בימים פחות אפרוריים).
דבר טוב אחד יצא מהגשם - כשהתקרבנו לפריוניה ממש מעט לפני סוף הדרך, סלמנדרה (Fire salamander) חצתה את השביל בתזמון מושלם בדיוק כשעברנו בו (וכמובן שסיכנו את הטלפון בשביל לצלם אותה).
בסוף הדרך מגיעים לפריוניה שם יש מסעדה ושירותים מסודרים. אנחנו לא התעכבנו שם כי רצינו עוד קצת אתגר - אז נסענו בגשם ובערפל כבד לליטוכורו. בפריוניה לנו לא הייתה קליטה אבל אם אתם מגיעים לשם ורוצים להזמין מונית חזרה לליטוכורו אפשר לבקש מבעלי המסעדה שיעזרו לכם ליצור קשר עם נהג מונית.
אחרי שחלמנו כל המסלול על מרק טעים ומחמם (טוב נו - מרק וצ'יפס), הגענו למסעדה שנמצאת בכיכר המרכזית של ליטוכורו ונקראת hairi - מקום עם אוכל מעולה ובדיוק הסיום שרצינו ליום הזה - ממליצה בחום: https://maps.app.goo.gl/DgwALq...
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם