שבוע בצפון יוון

שני חברים בטיול של שבוע בהרי הפינדוס ומטאורה בתחבורה ציבורית

גם ליוון חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולJuly 2019
משך הטיולשבוע
עונה מומלצתמאי-יולי

רקע ומידע כללי

במהלך קיץ 2019 החלטנו אני וחבר לקחת חופש של שבוע ולצאת לטרק. מכיוון שמדובר בשני חיילים, התקציב שלנו לא היה גבוה ולא היה לנו זמן רב לתכנן את הטיול, לכן החלטנו לטייל באזור צפון יוון, אזור שהנחנו שיהיה מאוד נוח להסתדר בו ללא תכנון מעמיק ושיהיה יחסית זול.
התכנון שלנו היה לטייל 3 ימים באזור זגוריה, ולאחר מכן להמשיך או למטאורה ליום-יומיים או לאולימפוס ולסיים ביום בסלוניקי. בפועל, בגלל חישוב לא נכון של התניידות טיילנו 3 וחצי ימים בזגוריה, והמשכנו ליום נוסף במטאורה ויום בסלוניקי.

עיקר הנקודות שחשוב להבין ולקחת בחשבון לפני שיוצאים לטרק באזור:
1. התחבורה הציבורית ביוון די נוחה, אבל לא מאוד זולה. אנחנו גילינו שהרכבת ביוון יותר זולה מהאוטובוסים, וסה"כ להגיע לכפר שממנו התחלנו את הטרק מסלוניקי עלה לנו בערך 35 יורו לאדם (נסיעה של כ-4 וחצי שעות).
קישורים לאתרי הרכבת והאוטובוסים בסוף.
2. על אף שיוון דומה מאוד במאפייני מז"א לישראל, צפון יוון עשויה להיות לא צפויה ויום חורפי עשוי לפגוש אתכם גם בשיא הקיץ. על כן מומלץ להצטייד גם בביגוד חם ובציוד לגשם.
3. השבילים המרכזיים בהרים מסומנים מצוין, אבל שבילים משניים לא מסומנים כ"כ טוב, ולכן חשוב להצטייד במפת סימון שבילים מקומית. אנחנו קנינו את המפה שלנו בתחנה המרכזית של יואנינה.
4. כמעט בכל מקום בכפרים ובמטאורה מקומות האירוח מביאים גם אוכל, וניתן להצטייד גם בכריכים למהלך היום. עם זאת, חשוב לשים לב שבאזור לא קמים מוקדם, והארוחות אינן מתחילות לפני 8 בבוקר. ככלל, מומלץ לוודא עם בעלי בית האירוח מתי הם מגישים את ארוחת הבוקר.
5. הטיול באזור אינו יקר כמו טיול בארץ, אבל אינו זול מאוד כמו במזרח אירופה (רומניה ובולגריה למשל). המחירים נעים סביב ה-40 יורו ליום אם מסתמכים על מקומות לינה ואוכל, וזה בהנחה וחולקים את המחיר עם אדם נוסף (אין כ"כ הוסטלים בכפרים).
6. אין צורך להביא ציוד לינה כמו שק שינה ומזרון שטח - גם בשיא העונה ניתן למצוא מקומות בכפרים, ורק מומלץ לתאם מראש מקום בבקתה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1 - נסיעה מסלוניקי למונדנדרי ותצפית על קניון הויקוס

הטיסה שלנו נחתה בלילה שבין חמישי לשישי בסלוניקי, ככה שבפועל היום הראשון שלנו התחיל בבוקר יום שישי.
בגלל הנחיתה המאוחרת, סגרנו לעצמנו מקום לינה מראש ב-40 יורו במרכז העיר. ההגעה לשם הייתה נוחה וקלה - משדה התעופה יש אוטובוס ישיר למרכז העיר - במהלך היום קו 01X, ובמהלך הלילה 01N. הקו גם מגיע לתחנה המרכזית של האוטובוסים, וישנו קו נוסף שעובר ברחוב הראשי של העיר שמגיע גם לתחנת הרכבת וגם לתחנת האוטובוס.
מתחנת האוטובוס לקחנו את הקו הישיר ליואנינה (30 יורו לאדם), נסיעה של כ-3 וחצי שעות, שם החלפנו אוטובוס לכפר מונודנדרי לאחר הצטיידות בסופר המקומי שנמצא ממול תחנת האוטובוס. בנוסף, קנינו בתחנת האוטובוס מפה בקנ"מ 1:50,000, שכללה גם אנגלית והייתה מצויינת לכל אורך הטיול. חשוב לזכור שאין הרבה קווים, וכדי לא לפספס את הקו הבא יצאנו עם האוטובוס הראשון ב8 וחצי בבוקר ליואנינה. הגענו למונודנדרי סביב השעה 3 בצהריים, ולאחר מנוחה קצרה יצאנו להסתובב בכפר ולתצפת על קניון הויקוס.
עיקר ההליכה שעשינו הייתה ממנזר פרסקבי, שההגעה אליו משולטת ויוצאת ממרכז הכפר. כשמגיעים למנזר יש אופציה להמשיך על שביל מקומי לתצפית שהיא אפילו יותר טובה לכל האזור, וניתן להגיע למעין מערה שצופה על נחל מרשים שנשפך לויקוס (ההליכה לשם קצת יותר מסוכנת ולא מסודרת כל כך).
גם במונודנדרי סגרנו מקום מראש, בעיקר משום שזהו הכפר התיירותי ביותר בסביבה, ולכן ההגעה והיציאה ממנו נוחות ואפשריות - בניגוד ליתר הכפרים כפי שנוכחנו לגלות בהמשך.

יום 2 - מונודנדרי-פפיגו: הליכה לאורך נהר הויקוס

יום ההליכה הראשון שלנו עקב לאורך נהר הויקוס בתוך הקניון עד למעיינות שמתחת לפפיגו וויקוס, ומשם עלינו למעלה למצוא מקום לישון בפפיגו. סה"כ מדובר ביום יחסית נוח להליכה שכולל רק ירידה אחת ועלייה אחת, ורוב היום יחסית שומר על קו גובה, כאשר לכל אורך היום מצוקי הויקוס מתנוססים מעלינו.

את היום התחלנו אחרי ארוחת בוקר דשנה במקום בו ישנו. ארזנו לנו אוכל לדרך ויצאנו למסלול הליכה לאורך נהר הויקוס. הירידה למסלול מסומנת ממש טוב בסימון אדום של האיחוד האירופי, ויוצאת ממרכז הכפר.
אחרי בערך 200 מטרים יוצאים מהכפר ומתחילים לרדת בשביל עפר לעבר הקניון. במפה מסומן מנזר נוסף שיוצא מהשביל שיורד אבל אנחנו לא מצאנו את היציאה למנזר. אחרי בערך קילומטר של ירידה מגיעים לפיצול שבילים שבו לוקחים את הדרך השמאלית שממשיכה עם הויקוס ולא הימנית שיורדת לכיוון דרום.
בשלב הזה, השביל מתחבר לשביל O3 שליווה אותנו כמעט לכל אורך הדרך. השביל ברובו עובר מעט מעל הנחל ולא נכנס אליו.
אחרי בערך קילומטר הגענו לאזור בו השביל לא מסומן כ"כ טוב ועולה למעלה. אנחנו ירדנו אל הנחל והמשכנו בדרדרת, אבל אחרי בערך 200 מטר מצאנו נקל שעולה וניתן להגיע איתו חזרה לשביל. בערך באמצע הדרך בויקוס פוגשים נחל גדול שנשפך ממזרח.
אחרי בערך 6 ק"מ, הגענו לנקודת העלייה לפפיגו. שם נמצאים המעיינות המפורסמים של הנהר ואפשר לעשות עצירת התחרדנות מפנקת עד הצהריים. אנחנו המשכנו מעט עד לנקודה בה המים היו מספיק עמוקים לטבילה רצינית, אבל שווה להמשיך אחכ עוד למנזר שנמצא בתוך הנחל.
משם התחלנו בעלייה סביב השעה 2 בצהריים אחרי ארוחת צהריים קלילה. העלייה לא פשוטה ודי ארוכה (כ-2 קילומטרים), ואנחנו עשינו אותה יחסית לאט. אחרי בערך קילומטר נפרדים מהויקוס ומתחילים לטפס בתוך אחד הנחלים שנשפכים אליו, וכ-500 מטר אח"כ מגיעים לפיצול בו ניתן לעלות לפפיגו או למיקרו פפיגו.
היום למחרת מתחיל בתכל'ס במיקרו פפיגו, אבל בגלל שלא סגרנו מקום לינה מראש העדפנו לעלות דווקא לפפיגו שהוא כפר גדול יותר, אליו הגענו סביב 4 אחה"צ.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3 - פפיגו-בקתת אסטרקה: עלייה להרים וטיפוס אל אגם הדרקון

ביום זה תכננו לטפס אל פסגת אסטרקה, וממנה להגיע אל בקתת אסטרקה, שם קיווינו להוריד את התיקים ולטפס אל אגם הדרקון. בפועל, מדובר בטיפוס מאוד אינטנסיבי, ובגלל שלא היינו בכושר הליכה טוב מאוד, באמצע הדרך נאלצנו לוותר על הטיפוס ולהגיע ישירות לבקתה (קיצוץ של בערך 4 קילומטרים ו-500 מטר עלייה נוספים).

בבוקר קיווינו להצטייד לארוחת צהריים בכפר אבל לא ווידאנו מראש מתי ארוחת הבוקר, וכשקמנו המארחים עוד לא התעוררו. בגלל שקיווינו להספיק להעפיל לפסגת אסטרקה וויתרנו על ארוחת הבוקר וההצטיידות וסמכנו על המעט נשנושים שקנינו ביואנינה. הדבר התברר כטעות רצינית בהמשך היום, כאשר הבנו שאנחנו לא נצליח לטפס לפסגה עם מעט האוכל שהיה ברשותנו.
בסביבות 8 וחצי בבוקר התחלנו ללכת על הכביש לכיוון מיקרו פפיגו ובערך באמצע הדרך ראינו שילוט שיורד מהכביש. הדרך שהוא הוביל אותנו אליה הייתה דרך להולכי רגל שחותכת חתיכה מהכביש, אבל מדובר בירידה ועלייה מנחל שאינן פשוטות כל כך (בטח לא על בטן ריקה). בדיעבד היינו מוותרים על החתיכה הזו, אבל אם בכל זאת אתם יורדים, שימו לב לקחת שמאלה בפיצול לאחר שחוצים את הנחל על הגשר.
לאחר כ-20 דקות הגענו למיקרו פפיגו שאותה היינו צריכים לחצות. הדרך ממשיכה רק ישר ואחרי בערך 100 מטרים מתחילים בעלייה חדה שמתחילה בתוך הכפר אבל מהר מאוד יוצאת ממנו ומתחילה להיות דרך עפר.
לאורך כל העלייה ישנם מספר מעיינות, שכל אחד מהם כולל מן סככה קטנה ומפה עם הסבר על המיקום. בגלל הריבוי במעיינות, אין צורך לסחוב הרבה מים, וליטר וחצי שתמלאו במעיינות יספיק לכם בהחלט.
העלייה חדה ואינה פשוטה, ועל אף שהיא קצרה מבחינת אורך, עולים כ-1000 מטרים עד לבקתה וזה לוקח את הזמן שלו. בערך קילומטר לפני הבקתה יש פיצול שבו ניתן ללכת לכיוון מערת פרובטינה ופסגת אסטרקה - אנחנו הגענו אליו סביב 11 וחצי בבוקר. במקור תכננו ללכת בדרך זו, אולם בשלב זה היינו רעבים מאוד מהעלייה המפרכת, ולאחר שאכלנו את מעט הנשנושים שהיו בידינו הבנו שהטיפוס לפסגה שעולה בצורה יחסית תלולה ומרחיק אותנו מהבקתה יהיה קשה מדי ויכריח אותנו ככה"נ לוותר על אגם הדרקון. לכן החלטנו להמשיך עם הדרך לבקתה, אליה הגענו סביב 1 ורבע.
הבקתה עצמה מפנה את החדרים רק בשעה 2, ככה שלא היה רלוונטי להשאיר תיקים לפני כן. הבקתה מתוחזקת ע"י אדם מקסים בשם ג'יאורג'יו, וניתן להצטייד שם גם בנשנושים לדרך וגם לאכול ארוחות מזינות וטעימות מאוד במחירים די זולים. לאחר הצטיידות קלה ופריקת התיקים יצאנו לאגם הדרקון, הליכה של כשעה שהתבררה כלא פשוטה גם היא, אבל מאוד יפה. הדרך לאגם כוללת ירידה של בערך 300 מטרים ולאחריה עלייה של כ-400 מטרים. הדרך יחסית ברורה על אף שאינה מסומנת, והאגם היה אחת הנקודות המיוחדות והיפות בטיול.
באגם כדאי ללכת לאוכף שמול העלייה, ממנו נשקף נוף לנהר שנשפך לעיירה קוניצה מעבר לרכס עליו טיפסנו. בנוסף, טבילה באגם היא חובה - המים קרים אבל ניתן לשחות בהם, והם צלולים בטירוף.

יום 4 - בקתת אסטרקה-צפלובו: פסגת גמילה וירידה מההרים

התכנון ליום ההליכה השלישי היה לטפס לפסגת גמילה ולרדת לכפר צפלובו. סה"כ מדובר ביום יחסית נוח להליכה ומאוד מגוון בנופים.

המטבח של הבקתה התחיל לפעול בשעה 6 וחצי בבוקר מה שאיפשר יציאה מוקדמת. אנחנו תכננו לשבת לאכול ארוחת בוקר בסביבות 8 בבוקר ולצאת לדרך. אחרי הצטיידות נוספת באוכל לצהריים התחלנו בהליכה. ההליכה מתחילה באותה הירידה לכיוון אגם הדרקון אבל אחרי בערך 100 מטרים מתפצלת הדרך ואנחנו המשכנו עם השביל האדום לכיוון צפלובו. אחרי הירידה התחלנו לעלות מעט בגובה עד לשיא גובה של 100 מטר מעל הבקתה פחות או יותר. לאורך הדרך היו סימונים די טובים בהתחלה, וההליכה הייתה מאוד נוחה. אחרי 3 אגמונים קטנים הגענו לאוכף שממנו עולים לפסגת גמילה ולפסגת אסטרקה. הדרך לגמילה לא ממש מסומנת, אבל ניתן לראות רוג'ומים לאורך הדרך. השארנו את התיקים ליד אחד מהרוג'ומים והתחלנו לעלות. בהתחלה עקבנו אחרי שביל שאמור להיות המשכו של ה-O3 עליו הלכנו בימים האחרונים, אבל הוא לא היה מסומן להיט (שביל צדדי ולא ראשי) ובשלב כלשהו איבדנו אותו והתחלנו לנווט את דרכנו. בנגידו לתכניות שלנו, הבוקר היה מעונן מאוד, ולכן כשהגענו לאוכף אחרון לפני עלייה לסכין עליו היינו צריכים ללכת לפסגה נאלצנו לחכות עד שיתפזרו העננים ונוכל לעלות לפסגה. בפועל, העננים לא התפזרו והבנו שאם נמשיך לחכות נהיה גבוליים בזמני הירידה לצפלובו, אז נאלצנו לוותר על הטיפוס לפסגה ולהסתפק בנוף מגבעה קטנה בדרך. סביב 11 וחצי ירדנו חזרה לתיקים והמשכנו בירידה לצפלובו. בשלב זה עזבנו את ה-O3 ונשארנו רק עם השביל האדום. אחרי בערך קילומטר חצינו נחל (הנחל הגדול שנשפך לויקוס, אותו עברנו ביום הראשון), והמשכנו על הגדה השנייה בעלייה מתונה. הדרך יחסית צרה, אבל מאוד ברורה. כמה מאות מטרים אחרי החצייה עוברים ליד מעיין שבו ניתן למלא מים. אחרי בערך קילומטר נוסף הגענו לנקודה בה יוצאים מהנחל והסימונים בדרך התחילו להיות קצת פחות ברורים. בדרך עוברים ליד כל מיני גבעות קטנות ומאוד מיוחדות שנראות כמו תלי אבנים עד שמגיעים למעין אגם קטן. בנקודה זו כמעט התבלבלנו, עד שהבנו שהסימונים בשלטים לא טובים וצריך לרדת למטה ישר ממול הנקודה שבה הגענו. קצת אחרי הירידה חוזרים הסימונים האדומים להיות ברורים, אז כדאי לחפש אותם לוודא שירדתם נכון.
מכאן הירידה נהייתה יותר פשוטה וברורה, עד שישנו פיצול, בו לוקחים שמאלה לצפלובו בירידה די תלולה. הכפר הזה היה אחד מהיפים שהיינו בו, אבל כשהגענו נוכחנו לגלות שמהמקום אין אוטובוסים בכלל, והדרך היחידה להתנייד היא טרמפים.

יום 5 - צפלובו-קלאמבקה: הליכה לאורך כביש נוף ונסיעה למטאורה

היום הזה כלל הליכה על הכביש בין צפלובו לקפסובו, כאשר בדרך עצרנו לתצפית מדהימה על אחד הנחלים שנשפכים לויקוס, ובקפסובו הצלחנו לתפוס טרמפ עד ליואנינה, כאשר משם התכנון היה לקחת אוטובוס למטאורה ולישון שם את הלילה.

מתוך ההבנה שיש צורך למצוא טרמפים ביום זה כדי שנוכל להמשיך למטאורה, התחלנו בהליכה על הכביש לכיוון מערב. הכביש עצמו די שומם, וכמעט ולא עברו מכוניות לכיוון שלנו. אלה שכן עברו לא עצרו לטרמפים, וככה מצאנו את עצמנו הולכים את כל הדרך על הכביש עד לקפסובו (משהו כמו 5 ק"מ). בערך באמצע הדרך אחרי עיקול גדול בכביש מצאנו דרך מסודרת שהולכת לתצפית על הנחל שלאורכו הלכנו, אז החלטנו לקפוץ לשם בלי התיקים. ההליכה הייתה בערך 10 דקות והגענו לקצה שלוחה שמאפשרת זווית רחבה על כל האזור. אם אתם עם רכב באזור, ממש מומלץ לעצור שם. משם חזרנו לכביש והמשכנו בהליכה עד שהצלחנו לתפוס טרמפ ליואנינה עם בחור מקומי, שכ"כ התלהב עד שהחליט לעשות לנו סיבוב עם הרכב במרכז יואנינה ולהסביר על המקומות שיש בה. הטרמפ הוריד אותנו בתחנת האוטובוס, ואנחנו החלטנו להמשיך את הסיור שלו ולהסתובב במרכז העיר עד שייצא האוטובוס שלנו. אפילו שזו לא עיר מרכזית, אם יש לכם זמן לשרוף בה שווה ללכת להסתובב ליד האגם ובעיר העתיקה, האזור שוקק חיים ומאוד מיוחד.
בשלב הזה התחיל להיות יום גשום מאוד, וכשהגענו לקלאמבקה כבר היה גשם סוער ולא היה ניתן לראות את המנזרים של מטאורה בכלל. הסתובבנו קצת בעיר לחפש הוסטל עד שמצאנו מקום ממש במרכז שהתברר כהוסטל סופר מגניב בשם הוסטל גרקו. כל אותו הערב יצא לנו לשבת ולהכיר מטיילים מכל רחבי העולם שישנו גם הם במקום, ואפילו יצאנו לבר לשבת עם אחד מהם.

יום 6 - סיבוב במטאורה ונסיעה לסלוניקי

יום זה כלל הסתובבות בין המנזרים ותצפיות על האזור, שהוא ללא ספק אחת הנקודות המיוחדות והיפות ביותר באזור, ולאחר מכן נסיעה לסלוניקי. האתר הוא ללא ספק אתר חובה לכל מי שמגיע לאזור ומאוד מומלץ לפנות יום בשביל להגיע אליו.

על אף התחזיות הסוערות ליום, קיווינו מאוד כי יתבהר ונספיק להסתובב במטאורה לפני הדרך שלנו לסלוניקי. למזלנו, בסביבות השעה 10 בבוקר התחיל להתבהר מעט והתחלנו ללכת לכיוון המנזרים. את הדרך התחלנו מקצה קלאמבקה, שם יש מסלול שעולה לאחד המנזרים. אחרי בערך שעה הליכה על דרך סלולה באבנים הגענו למנזר ההולי טריניטי, אליו נכנסנו. הנוף מהמנזר היה משגע, וניתן להגיע אליו גם ברכב. משם התחלנו ללכת לאורך הכביש שמחבר את המנזרים כאשר עצרנו לכל מיני תצפיות בדרך. ההליכה בכביש הייתה אחת ההחלטות המוצלחות ביותר שלנו בטיול, ומאוד כדאי דווקא ללכת ולא ליסוע את הדרך, משום שכך ניתן לחוות את העוצמה של המקום באופן יותר משמעותי. במהלך ההליכה החלטנו שלא להיכנס לעוד מנזר בגלל כמות המבקרים שהייתה ואחרי כמה שעות ירדנו עם הכביש לכפר קסטרקי ובחזרה להוסטל, שם השארנו את התיקים כל היום. הגענו חזרה סביב השעה 1 וחצי להוסטל, הלכנו לאכול באחת המסעדות שם ומשם לקחנו ב3 וחצי אוטובוס לטריקלה, בה החלפנו לקו לסלוניקי. בגלל בעיה באוטובוס בדרך (שנפתרה מהר מאוד כשהביאו אוטובוס חלופי) הגענו רק בשעה 7 וחצי לסלוניקי.

טיפים

  • באזור צפלובו אין הרבה תנועת רכבים. אם אתם לחוצים בזמן, עדיף לנסות לסגור עם אחד המקומיים שייקח אתכם תמורת תשלום ולא לנסות לתפוס טרמפים (לנו לקח בערך 3 שעות למצוא טרמפ מהאזור).
  • ההוסטל במטאורה היה מאוד מיוחד ומגניב, מומלץ ממש להגיע לשם ללילה: Host El Greco - Sidirodromou 5-7, Kalabaka, 42200, Greece

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )