צפון יוון - חבל זגוריה
4 ימי טיול מתגלגלים בצפון יוון דרך מונודנדרי, ויקוס, פפיגו, אסטרקה וקוניצה
| תאריך הטיול | April 2016 |
|---|---|
| משך הטיול | 4 ימים |
| עונה מומלצת | מאי עד ספטמבר |
הקדמה
עונה ומזג אוויר: לקחנו הימור על זמן הטיול כי זה יצא על פסח ולא היה זמן אחר. אפשר להגיד שהיה לנו מזג אוויר מעולה אבל עדיף להגיע בהמשך העונה, להערכתי אמצע מאי ואילך.
נחתנו באתונה והשכרנו רכב (בעיקר בגלל קוצר זמנים). הנסיעה לוקחת כ 6.5 שעות בלי הפסקות. חשוב לוודא שהוויז לוקח מדרכים ראשיות ולא דרך ההרים. לקחת בחשבון שיש TOLL (אגרה) והנסיעה בכל רכב פרטי עד למונודנדרי עולה כ – 15 יורו.
בלילה הראשון התמקמנו בויטסה, כפר אחד ליד מונודנדרי. הגענו לשם מאוחר בלילה ובגשם ונכנסנו למסעדה הפתוחה הראשונה בעיקול של הכביש, אוכל ביתי וטוב. שם גם קנינו את המפת שבילים של האזור. 10 דקות נסיעה לתחילת המסלול במונדנדרי, שם שמנו רכב אחד ואת הרכב השני שמנו בנקודת הסיום בקוניצה, ליד הגשר הישן (יפורט בהמשך).
יום הטיול הראשון
0 התחלנו את המסלול ביום הראשון אחרי לילה גשום עם מעט טפטוף בבוקר, חונים בחנייה ליד הכנסייה ומתקדמים עם השלטים לשביל, שבהתחלה מרוצף ובהמשך על האדמה. כשעה ירידה תלולה עד שמגיעים למפלס הנחל. המסלול ממשיך לאורך הנחל כאשר כשני שליש מהדרך לפני תחילת העלייה לפפיגו השביל עולה ויורד כל הזמן, דבר שלא לקחנו בחשבון בתכנון הזמנים ובתכנון הקושי של המסלול. הולכים לאורך השביל הברור עד לנקודה שבה הוא מתפצל לשביל העלייה לכפר ויקוס ולשביל העלייה לכיוון פפיגו ומיקרו פפיגו. על מנת לקחת את הפיצול לפפיגו יש לחצות את הנהר במקום המסומן, בתקופה הזו של השנה (סוף אפריל) הנהר זורם יחסית, דבר המקשה על החצייה שלו עם כל הציוד לכן החלפנו לסנדלים והלכנו עם המקלות כדי לא להחליק, והמים הגיעו כמעט עד קו המותן. מי שלא רוצה להתנסות בחוויה הזו במים הקרים יכול להמשיך לכפר ויקוס ומשם להגיע בטרמפים או מונית לפפיגו. אחרי הפיצול מתחילי בעלייה המפרכת שלקחה כשעה וחצי ברצף, מגיעים לפיצול נוסף של השביל, חלק אחד ממשיך לפפיגו (שמאלה) והחלק השני ממשיך למיקו פפיגו (ימינה). הגענו לכפר מאוד עייפים בשעה 20:00 והתמקמנו באחת המסעדות לארוחת ערב טובה.
יום הטיול השני
יום הטיול השני התחיל בהליכה לאורך הכביש המחבר בין שני הכפרים פפיגו ומיקרו פפיגו, הליכה מנהלתית. תפסנו טרמפ עד תחילת השביל. השביל מסומן היטב ומתחיל את העלייה הממושכת עד בקתת אסטרקה. לאורך השביל פזורות נביעות מים, בערך כל קילומטר וחצי. באחת מהן לא היו מים בכלל בתקופה זו של השנה. ככל שעולים העצים נעלמים עד שלמעלה נשאר דשא/עשב בלבד. ליד כל נסיעה יש פרגולה ופינה מסודרת לעצירה. בערך בשני שליש במעלה השביל יש פיצול לשביל שמטפס לפסגת הר אסטרקה. בתקופה זו של השנה הבקתה כולה מושלגת ולדעתנו זה לא רעיון טוב לתכנן טיפוס לפסגות ההרים. המשכנו בשביל עד הבקתה, שנעולה כמו מבצר (היינו תמימים לחשוב שאולי נוכל להתמקם בחדרון שהשאירו שם פתוח). אין גם מקום נוח שמוגן מגשם ורוח באזור וכדי לישון באוהל באזור יש להמשיך עם השביל לעמק שלמטה, שם מצאנו 4 בקתות שכנראה משמשות רועי צאן בקיץ ללינה. הבקתות בנויות מרצפת בטון ואבנים כקירות, גג פח מחפה על הכל. מחסה טוב מפני רוח וגשם אך לא מפני הקור. החלטנו לא לפתוח אוהל בתוך הבקתה מחשש שיהיה צפוף לכולנו.
באזור הזה אין נביעות מסודרות למילוי מים אך לדעתי ניתן בתקופה זו של השנה למלא מהאגמים הקטנים שליד ואם לא מרגישים בנוח לטהר את המים. בכל מקרה כדאי למלא מים בנביעה האחרונה במעלה השביל לבקתה. ביום הזה מומלץ להשאיר חלק מהציוד ולהמשיך לאגם דרקולומני אם נשאר מספיק זמן.
יום הטיול השלישי
יום הטיול השלישי לקחנו את כל הציוד ועלינו לאגם, מקום מדהים שאסור לפספס. לקראת האגם הלכנו ממש בשלג אך לא משהו שמונע ממך להמשיך. בקצה השני של האגם יש מצוק תלול שמשקיף על עמק ענק. המשכנו בשביל שמסומן לכיוון קוניצה, חלקו הראשון מופיע במפה, עד שיורדים מגובה האגם לעמק. מפה יש ירידה איטית וארוכה עד הכנסייה, ירידה זו מתישה מאוד ולוקחת הרבה זמן. יש לעקוב בזהירות אחרי סימוני השביל כדי לא להגיע למקומות שלא ניתן לחזור מהם. אם לא בטוחים יש לבדוק את כל האפשרויות. באחד החלקים ירדנו בשביל שחשבנו שהוא הנכון ונאלצנו לטפס בקטע קשה חזרה. בהמשך השביל נוטשים את הנחל וממשיכים לכיוון אזור שבו השביל מאפשר ירידה נורמלית. השביל מאוד מפותל ברגע שמגיעים ליער, אסור להתייאש! לבסוף הגענו לכנסייה ולשביל הסלול עד קוניצה, הליכה נוחה של כשעה וחצי שמסתיימת בגשר המפורסם והעתיק, שבקצהו השני השארנו את הרכב.
סיכום
כמה טיפים שלמדנו אחרי הליכה במסלול, בייחוד בתקופה זו של השנה (סוף אפריל):
1. השבילים קשים וארוכים. יש לקחת מספיק זמן ספייר ולהתחיל מוקדם. כך אפשר ללכת בקצב נורמלי ולא להתעייף מאוד. למזלנו השקיעה הייתה סביב 20:00.
2. חציית הנחל ביום הראשון הייתה לא נוחה ואפילו טיפה מסוכנת. יש לשקול מראש את האופציה לטפס לכפר ויקוס ומשם להמשיך בטרמפים.
3. מומלץ להגיע לקראת אמצע מאי ואילך, כך אפשר לישון בבקתת אסטרקה, לחצות את הנהרות בבטחה ולטפס לפסגות ההרים. כמו כן הסבירות של ימי גשם נמוכה יותר.
4. השכרת הרכבים הייתה במחירים הוגנים, דבר שחסך לנו זמן רב ואפשר לנו גמישות כמו השארת רכב בכל נקודת התחלה וסיום. (קיבלנו ניסאן מיקרה, שילמנו 140 יורו לכל רכב ל-6 ימי השכרה כולל החזר השתתפות עצמית).
5. יש יתרון לטיול לפני העונה, לא פגשנו כמעט מטיילים, המון מים בנהרות ובנביעות, מזג אוויר מאוד נעים להליכה ומחירים זולים במלונות.
6. לא ידענו שלא נוכל לישון באזור הבקתה ובמזל מצאנו את הבקתות בעמק עליהם אפשר להתבסס לדעתי בחלק הזה של השנה. עם זאת כדאי לקחת בחשבון שזה גרם לנו לקחת יותר ציוד ויותר אוכל, דבר שהעמיס עלינו מאוד בטיול.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם