(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

צפון יוון אוקטובר 2020

זוג מבוגר, טיול אל פסגת האולימפוס וזגוריה

תאריך הטיולOctober 2020
משך הטיולשבוע

עליה לאולימפוס

באוקטובר 2020 יצאנו לצפון יוון למסלולי הליכה בהרים. נחתנו בסלוניקי, שכרנו מכונית, והספקנו לעשות יומיים טיול לפסגת האולימפוס, ועוד שני מסלולי הליכה בזגוריה - קניון הוויקוס והעליה לבקתת ESTARKA.
נעזרנו בתכנון הטיול בהמלצות בסיפור דרך, באתר מסלולים AllTrails, באתר של הר האולימפוס שיש בו מידע רב על מסלולים ועל בקתות הלינה בהר. https://www.mountolympus.gr/en...
בנוסף, וחשוב מאוד, הסתמכנו בחיזוי מזג האוויר בפסגות באתר https://www.mountain-forecast....
וכמובן, האפליקציה הקבועה לכל המסלולים בעולם, אפליקצית MAPS.ME. תמיד תמיד, לפני כל מסלול, אנחנו מסמנים מראש את נקודות הציון העיקריות במפס.מי, כדי שלא יהיה אפילו חשש קל שנלך לאיבוד.

א. אולימפוס:
התחלנו בלינת לילה בכפרון המקסים Litochoro, שהוא נקודת היציאה לכביש שעולה על הר אולימפוס, חולף על פני העצירה ב-GORTSIA, ומגיע עד לנקודת החניה הסופית ב-PRIONIA (חצי שעה נסיעה מליטוכורו), בגובה של 1000 מטר. לנו בכפר במלון בוטיק מהמם, Mythic Valley, כולל ארוחת בוקר מעולה, במחיר מגוחך. מומלץ בכל דרך אפשרית.
נדרשים בד"כ יומיים כדי להגיע לפסגה. יש שתי דרכים עיקריות:
1. - להתחיל ב-GORTSIA, ללון בבקתות B או C. כך רוב העליה נעשית ביום הראשון, כי שתי הבקתות הללו הן גבוהות מאד. למחרת לעלות לאחת או לכמה מהפסגות - SKALA, SKOLIO, MYTIKAS - ואז לרדת דרך בקתה A כל הדרך עד ל-prionia. אפשר לעשות את המסלול כך שמשאירים את המכונית בגורטסיה או בפריוניה - המרחק בין שתי הנקודות הוא של 4 ק"מ על הכביש, וכל הזמן נוסעות מכוניות כך שאין בעיה לתפוס טרמפ מנקודה לנקודה. שימו לב אין שום בעיה להחנות את המכונית גם בגורטסיה וגם בפריוניה, למשך כמה לילות. החניה היא בטוחה לחלוטין, ורבים עושים זאת.

2. להתחיל מפריוניה, לעלות עד לבקתה A שנמצאת במחצית הדרך לפסגה וללון בה. למחרת להמשיך לפסגות, ואז לרדת לפריוניה. זהו מסלול מעגלי לחלוטין, והוא הקצר והמקובל ביותר. הוא נוח בגלל האפשרות להשאיר ציוד בבקתה A, ולטפס לפסגה במינימום משקל.

3. ניתן להאריך את המסלול, ולהוסיף את הירידה מפריוניה ועד חזרה לכפר LITOCHORO ממנו יוצא הכביש לפסגה. במקרה כזה תצטרכו לקחת מונית מליטוכורו ועד לפריוניה - עניין של חצי שעה ו-25 יורו כיוון. מומלץ מאד לא לוותר על הירידה לליטוכורו, זה מסלול קל, לאורך נחל זורם, עם גשרי עץ עתיקים שחוצים אותו. אחרי העליה הקשה לפסגה, זאת התרעננות נעימה.

למרות שאלו הם המסלולים המועדפים, אנחנו בחרנו בדרך רביעית בגלל מגבלות מזג האוויר - התחזית היתה לגשם למחרת. לכן יצאנו מפריוניה, טיפסנו את כל הדרך עד לפסגה באותו יום, ואז ירדנו חזרה מחצית הדרך ללון בבקתה A (רפיוגי A) . הדרך כולה ברורה לחלוטין. בפועל יש רק מסלול אחד, המסלול האדום שמסומן גם כ-E4 והוא כבוש וברור. לאורך הדרך יש מעט מאד התפצלויות, והן משולטות היטב. בקיצור, אי אפשר ללכת לאיבוד, אבל בכל מקרה אל תחפפו - תדאגו לסמן את המסלולים מראש במפס.מי.
יצאנו בתשע בבוקר מפריוניה. עלינו 1000 מטר (שישה ק"מ) עד לבקתה A בשעתיים וחצי. נחנו ואכלנו ארוחת צהריים בבקתה, השארנו את מרבית הציוד בבקתה, והמשכנו עוד 900 מטר עליה (3.5 ק"מ) עד לפסגת SKALA. הגענו לפסגה ב-13:30, בסה"כ חמש וחצי שעות הליכה בהן טיפסנו כמעט 1900 מטר. זה אפשרי, עובדה, אבל בדיעבד מאד לא מומלץ. הגענו לפסגה כמעט באפיסת כוחות, מה עוד שהחלק התלול ביותר של הטיפוס הוא החצי ק"מ האחרון לפני הפסגה - החלק הזה תלול מאד, מעט נוף, והוא כולו אבני חצץ מדרדרות. נדרשנו להרבה כוח רצון כדי להשלים את מאות המטרים האחרונים לפסגה.
זה היה, עם זאת, שווה את המאמץ. הדרך לפסגה היא ללא נוף, אבל כשמגיעים לפסגה נפתח לפתע הנוף לכל עבר - עם המבט אל פסגת המיטיקס, התהום שפעורה בין פסגת סקאלה ופסגת מיטיקס, ההרים מסביב ואפילו הים. מרהיב ביותר.

בגלל שהיינו עייפים לא המשכנו לשתי הפסגות האחרות, אבל מי שיש לו כושר קרבי שווה לעשות זאת. פסגת SKOLIO נמצאת במרחק של 700 מטר, על אותו קו גובה, ממש קפיצה של רבע שעה. המעבר למיטיקס הוא גם קצר, אבל המיטיקס דורשת כבר טיפוס עם חבלים ויתדות (שקיימים במקום), עם העזרות בידיים, ותמיד יש סיפורים על ההוא שצנח משם אל מותו שבוע קודם. בקיצור, ויתרנו.
קחו בחשבון גם שאחרי הפסגה מגיעה הירידה של 900 מטר לבקתה A , או 1900 מטר לפריוניה, או 2600 מטר לליטוכורו. בקיצור, תשמרו כוח גם לירידה. היא לא קלה, ואת המחיר של הכיווץ של התלת ראשי משלמים למחרת.

בכל מקרה תביאו אתכם ביגוד חם (מעילים, כפפות, כובעי צמר), מזג האוויר על הפסגה יכול להתהפך במהירות ולההפך קפוא.
הלינה בבקתה דורשת הזמנה מראש, באתר של האולימפוס. עניין של 13 יורו ללילה. הבקתה נקיה, נעימה, ומספקים לכם את כל ציוד הלינה. תביאו רק ציפות כדי שתרגישו יותר נעים להתכסות בשמכות הצמר שהבקתה מספקת. יש כמובן גם ארוחות, סבירות לחלוטין ובמחיר שווה לכל נפש. אנחנו היינו בבקתה בשיאו של משבר הקורונה, הבקתה כבר היתה עם תפוסה של שליש בלבד, וכמובן מחצית מהשוהים בה היו ישראלים. בגלל שחששנו מלינה משותפת, ביקשנו בהזמנה וגם קיבלנו חדרון זוגי (למעשה כוך קטן, בגודל המזרון הזוגי). שימו לב שאין מים חמים לרחצה בבקתה, רק מים קרים.

למחרת קמנו לבוקר גשום, וירדנו בזהירות את האלף מטרים עד ל PRIONIA. בגלל מחסור בזמן לא המשכנו את כל הדרך למטה מפרניוניה לליטוכורו, אלא הסתפקנו בשעה וחצי כיוון עד למנזר שנמצא לאורך הנחל. הקטע הקצר והמקסים שעשינו השאיר לנו טעם של עוד.
סיכום המסלול: קל להתמצאות, תלול, מפרך פיזית בעיקר בקרבת הפסגה, אבל הנוף בפסגה מרהיב וגם ההר עצמו יפה. החלק הכי יפה של המסלול, עם זאת, הוא דווקא החלק הפחות נחשב - זה של ההליכה לאורך הנחל מפריוניה חזרה לליטוכורו. בחלק התחתון המאמץ הוא קל בהרבה, ויש גם מים זורמים (בכמויות!).

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יומיים טיול בזגוריה

מיד אחרי הירידה מהאולימפוס נסענו - 3.5 שעות נסיעה - לעיירה IOANINA, שהיא שער הכניסה לאזור zagori. יואנינה היא עיירה חמודה להפליא, עם חיי לילה מפותחים במדרחוב במרכז העיירה, וגם אגם יפה שהיא יושבת לגדותיו. לנו בתוך העיר העתיקה במלון בוטיק מדהים, Kastro Guesthouse . הזמנו דרך בוקינג במחיר מגוחך, והרגשנו כמו מלכים - בית עתיק, עם שבעה חדרים בלבד, ועם ריהוט עתיק בכל חדר. מהמם.
באזור זגוריה יש מסלול מעגלי, של 80 ק"מ, שנמשך ארבעה ימים, ומחייב מעבר מכפר לכפר כולל לינה לילה אחד בבקתת אסטרקה http://www.astrakarefuge.com/e.... אנחנו הגענו באמצע אוקטובר כשהבקתה כבר היתה סגורה, ובכל מקרה לא היו לנו די ימים. לכן הסתפקנו ביומיים מתוך הארבעה - יום אחד של הטיול לאורך קניון הוויקוס, המסלול היפה והחשוב של האזור, ויום אחד של עליה לבקתת אסטרקה עד לאגם הדרקון, וחזרה.

ביום הראשון יצאנו מיואנינה, עניין של שעה נסיעה, למסלול של קניון VIKOS. המסלול מתחיל בכפר MONODENDRI, ומסתיים בכפרים papingo או VIKOS. עדיף לסיים בוויקוס - העליה בסוף הרבה יותר קצרה. החיסרון, עם זאת, היא ההקפצה. משאירים את המכונית בוויקוס, וצריך מונית למונודנדרי. זה עניין של 40 דקות נסיעה, ואמור לעלות כ-50 יורו באתר http://www.taxizagorohoria.gr/.... רק שאת המונית הזו צריך להזמין שעה מראש (היא מגיעה מיואנינה), ואנחנו סמכנו על כך שיהיה בסדר. עד שהגענו וגילינו שהכפר ויקוס הוא חמישה בתים, ובשעה שמונה וחצי בבוקר לא היה כלב ברחוב. במזל מצאנו בית קפה אחד פתוח, ובעלת המקום הבינה אותנו מיד - היא הזמינה את אחד מתושבי הכפר, שעשה לנו הקפצה פיראטית בעבור 35 יורו. יצאנו בחסד.

אחרי העליה המפרכת לאולימפוס יומיים קודם, המסלול לאורך קניון הוויקוס - 12 ק"מ, עם ירידה בתחילת הדרך לתחתית הקניון ובסוף טיפוס החוצה - היה משב רוח מרענן. המסלול ברור לחלוטין, כבוש ורחב, ומסומן היטב. כמעט ואין התפצלויות, ומעט ההתפצלויות מסומנות ומשולטות היטב. בעקרון במסלול יש רק שתי התפצלויות. האחת, בהתחלה עם הירידה לתחתית הקניון יש פיצול להליכה לכיוון ויקוס/ פפינגו, או לכיוון קיפי. הפיצול השני הוא לקראת סוף המסלול, כשצריך לבחור האם עולים לכיוון פפינגו (מחייב חצייה של הנחל לצידו השני), או שעולים לוויקוס. מכיוון שהגענו באמצע אוקטובר, אחרי כמה ימים של גשם, הנחל זרם לכל אורכו, האוויר היה עם ריח משכר של רעננות של אחרי גשם, ולכל אורך הדרך היתה פריחה עוצרת נשימה של הרקפות היווניות. רקפת קטנטנה, ממש בייבי רקפת, שמרבדים שלה השתרעו ביער שהשביל חולף דרכו. בטיפוס למעלה לכיוון הכפר ויקוס, אגב, גם היו מקבצים ענקיים של חלמוניות. בקיצור, קיבלנו את האביב בשיאו באמצע הסתיו.

המסלול כולו חולף ביער, לאורך הנחל, עם גיחות פה ושם למים. המסלול כמעט כולו מוצל בתוך יער סבוך ומלא בטחב ירקרק, והוא פשוט להליכה. עם זאת, פה ושם היו מעט מעברי סלעים ויתדות. לכל אורך הדרך יש את הנוף המרהיב של קירות הקניון, שנופלים כמעט בזווית ישרה לעומק של 400 מטרים. ללא ספק, מסלול יפהפה ונוף יפהפה.
שימו לב: מעט לפני היציאה מהקניון (כשמתחילים כבר את העליה לוויקוס), יש התמזגות של נחל נוסף, עם מים כחולים וצלולים. ישנה ירידה לבריכות מהן נובע הנחל voidomatis springs. אל תחמיצו, אלו הן בריכות כחולות ושקופות, שמהמם לבקר בהן.

בסה"כ המסלול הוא של כ-12 ק"מ, ברור מאד, עם נוף מדהים, זרימה, מעיינות ופריחה עוצרת נשימה. הוא עורך כחמש שעות הליכה בלי הפסקות. גם הטיפוס החוצה לוויקוס הוא עניין של חצי שעה, לא קשה מאד. ממש מסלול מושלם, הרבה יותר יפה מהמסלול באולימפוס.
סיימנו את המסלול, נכנסו למכונית ונסענו חצי שעה בנסיעה בכביש מפותל ועוצר נשימה לשני כפרי האבן, החבויים בתוך ההרים, Papingo ו-Mikro papingo. מדובר בזוג כפרים מדהימים ביופיים, עם בתי אבן עתיקים שכמעט כולם משמשים כמלונות אירוח, והם חוסים תחת הצוקים האדירים של עמודי פפינגו שמטילים את צילם ממעל. באמצע הדרך בין שני הכפרים (מרחק של ק"מ יחיד) יש את ה-ROCK POOLS - קניון קטן, שהיוונים סכרו אותו, ויצרו בו בריכות טבעיות- מלאכותיות יפהפיות. אנחנו לנו ב-Dias Guesthouse, במיקרו פפינגו, גסטהאוס פשוט וחמוד עם מסעדה טובה. שימו לב שבמיקרו פפינגו אין מכוניות, ולכן חייבים ללכת עם המזוודה עד לגסטהאוס, עניין של 50 מטר. מדובר בכפרון מקסים, ונוח מאד - המסלול לבקתת אסטרקה יוצא ממנו.

למחרת התכוונו לעלות עד לבקתת אסטרקה, ומשם להמשיך עד לאגם הדרקון, ולחזור. ענין של 6 ק"מ כיוון, ועליה וירידה של כ-1000 מטר. מזג האוויר, עם זאת, לא היה ידידותי. לכן עלינו עד לבקתה, שכאמור כבר היתה סגורה, ולאור הרוח הקפואה והעננים שכיסו את המסלול, נאלצנו לוותר על המשך הדרך (עוד 2 ק"מ כיוון, שכוללים ירידה של 150 מטר ועליה חזרה של 250 מטר) עד לאגם הדרקון. בכל מקרה גם העליה לבקתה היתה מקסימה - המסלול רחב, קל לטיפוס, עם נקודות מים לכל אורכו. גם הנוף למטה, לכיוון הכפרים פפינגו ומיקרו פפינגו היה מקסים. עשינו את העליה לבקתה וחזרה בכחמש שעות, שהיו לא קשות ומאד מהנות.

מכיוון שנשאר לנו זמן פנוי, כי ויתרנו על אגם הדרקון, יצאנו לחפש את גשרי האבן העתיקים המפורסמים של האזור. מרבית גשרי האבן נמצאים בסביבות הכפר KIPI, ברדיוס של כשני ק"מ מסביבו. הגשרים kokori ו- palkidas הם ממש על הכביש. הגשרים MYLOS ו- MISIOU מחייב ירידה קלה מהכביש. הם כולם קסומים ומקסימים, בעיקר אלו שמחייבים ירידה מהכביש. שם תמצאו את עצמם לבד, עם הנוף של הגשר, הנחל והצוקים מסביב.

הספקנו גם לבקר בטיילת של מונודנדרי שהיא על קצה המצוק של קניון הוויקוס, ומסתיימת במנזר נטוש למחצה שחפור ממש אל תוך המצוק. הנוף משם הוא עוצר נשימה. בילינו את הלילה במונודנדרי, שהיה בדעבד כפר גדול וקצת מאכזב. KIPI או VITSA נראו יותר אותנטיים ויפים.
השלמנו את הטיול בעוד יומיים בסלוניקי, כולל עצירה בדרך בקבר המלכותי של פיליפוס (שידוע היום בתור אבא של אלכסנדר מוקדון, אבל בפועל היה מלך אדיר בפני עצמו, האיש שאיחד את כל יוון למדינה אחת) שהוא עצירת חובה. סלוניקי היתה מקסימה, ונהנו ממנה במיוחד בגלל שניצלנו את האפשרות הנהדרת של סיורי חינם בה. https://www.freetour.com/thess...
שווה, רואים את העיר אחרת לגמרי עם מדריך מקומי שמסביר לך עליה. מה עוד שההיסטוריה של סלוניקי שזורה בהיסטוריה של הקהילה היהודית בה, שהייתה דומיננטית מאוד בתולדות העיר - וזה מרתק במיוחד. חוץ מזה סלוניקי היא עיר חייה להפליא, עם שווקים וחיי לילה ומסעדות מצוינות - תל אביב ויותר לדעתנו.
התלהבנו במיוחד ממסעדת שוק שנמצאת בתוך שוק KAPANI, ושהזכירה לנו קצת את פלורנטין גם במיקום האותנטי, וגם בבישול שכבר היה ברמה של שף, אבל במחירים יווניים מצחיקים. המקום לא ממש מופיע בטריפאדוויר (הידד!), אבל הוא מפוצץ במקומיים וקשה מאד לתפוס שולחן. אז כשאתם עוברים בשוק, תזמינו שולחן לערב. זאת מסעדת Stou Mitsou ברחוב Vlali 11, agora kapani .

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )