תאריך הטיול | September 2020 |
---|---|
משך הטיול | יום אחד |
עונה מומלצת | יוני עד ספטמבר/ אוקטובר |
ליוון הגעתי בעקבות הקורונה, כאשר הטיסה יצאה 3 שעות אחרי הסגר השלישי שחל בחגים.
מהעיר סלוניקי נסיעה של שעה ועשר דקות ואתם בעיירה ליטוחורו. מהעיירה ליטוחורו נסיעה של שלושים דקות תיקח אותכם למסלול לטיפוס לאולימפוס.
אני רציתי לעשות את המסלול ביום אחד ולא להיות תלוי בבבקתות, מה גם שצריך להזמין מקום מראש.
את המסלול עשיתי בשלהי ספטמבר, זה יכול להיות נהדר ויכול להיות גשום, ולכן כדאי לבדוק מזג אוויר לפני הטיפוס.
המסלול מהחניון עד לבקתה A הוא כ4.5 קילומטר.
את המסלול התחלתי בשעה רבע לשמונה. כעבור פחות משעה וחצי מצאתי את עצמי בבקתה A.
המקטע הזה של המסלול מוצל ומאוד נוח. 4.5 ק"מ לחלק הזה.
מה refugee ממשיכים לעלות. בדרך פוגשים פיצול שבילים שמגיע מצפון ממישור המוזות ממשיכים להתקדם לכיוון כללי מערב ממשיכים לטפס עוד ומגיעים עד לפסגה לסקאלה. המקאע האחרון של הטיפוס הוא יחסית קשה מבחינה מבחינת התלות אבל לא משהו שהוא בלתי אפשרי יש יתכן גם הרבה רוח באזור הזה של הטיפוס.
מפסגת סקאלה אני המשכתי לא מתייחס למעשה צריך לרדת לרדת מימין ולהעלות לה הפסגה שם תיקייה שיותר רואים בבירור מהפסגה של סקאלה צריך לקחת בחשבון שיש עוד אנשים על המסלול ולכן קצב ההתקדמות פה תלוי במה שקורה למסלול יש כאלה שעושים את המכתב הזה עם קסדות והמחבלים אני אישית עשיתי את זה בלי אבל יש אפשרות לקבל מה refugee קסדות המטרה של זה לשמור על הראש שלכם במקרה של הידרדרות אבנים שהוא מטיילים אחרים.
המכתב הזה לקח לי עם refugee A לפסגת מתיקיאס שעתיים כלומר בסך הכל שלוש וחצי שעות להגיע מתחילת המסלול עד למתיקיאס.
העליה עצמה לי מתיקיאס דורשת בחלק מהמקומות להשתמש גם בידיים אבל הנוף ממטיקיאס אז שווה את המאמץ. פסגת מתיקיאס מעש הנקודה הכי גבוהה באולימפוס.
ברגע שהגעתם למתיקיאס אז אתם יכולים או לחזור בדרך שבאתם או בעצם לרדת בשביל שלוקח מזרחה.
הירידה הזו לא קלה וצריך בחלק מהזמן לרדת להיעזר בידיים. למעשה הירידה היא עד השביל שנמצא מתחת לפסגות. ברגע שהגעתם לשביל ממשיכים איתו צפונה עד למישור המוזות. בעצם הולכים מתחת לקיר היפה של האולימפוס וזה מראה מאוד יפה.
כבר מרחוק נוכל לראות את מכתבי ובהמשך נקלט גם בקתה. המקטע הזה לקח לי באזור שעה ורבע.
לבקתה B הגעתי בשעה 12:15 ושם עצרתי לאכול פסטה. למעשה ראיתי שבקושי צהרים וכבר סיימתי את העליה לפסגה והירידה ממנה, עצרתי בנחת בבקתה והתפקנתי
מכיוון שראיתי שהזמן עוד לפני הסתכליתי במפה, ראיתי שיש כמה דרכים כדי לחזור.
אופציה ראשונה זה להגיע לריפוג'י ולרדת עם השביל דרומה הוא יחזיר אותכם לאמצע העלייה שבין refugee A לסקאלה אותו פיצול שבילים שהופיע בפרק א.
אני ראיתי שיש לי יחסית הרבה זמן ורציתי להנות מהאולימפוס אז המשכתי לכיוון צפון-מזרח לפסגה שנקראת skourta בגובה 2476. מישור המוזות זו דרך נהדרת ונוחה ולכן עברתי לריצה.
מ-skoutra יש 2 דרכים שמובילות לריפוגי petrostrougs. הדרך לשם נוחה.
הליכה מממישור המוזות לריפיוגי זה בעצם חלק מהמסלול של אלו שירצו להתחיל ב-gotrsia. ולא להתחיל מחניון פריוניה. (בעצם הסיום בכביש לפריוניה)
אני השארתי את הרכב בחניון ולכן מה refugee צריך למעשה לחזור בשביל דרומה ובשלב מסוים השביל מתעקל מערבה רק בחלק האחרון הוא ולוקח מזרחה עד לחניון.
החלק הזה הוא מעריך את הדרך למי שרוצה להגיע לחניון יש דרכים יותר קצרות היתרון של הדרך הזו שהיא יחסית שקטה ולא המונית וכמעט ואין בה מטיילים.
למרות הארכת המסלול, מספיקמוקדם כדי לעשות סיבוב במעיינות פריוניה הנהדרים. את המסלול כולו סיימתי בשעה 4.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם