יומיים נינוחים לורליגה וחזרה

רקע

על הורליגה (verliga), מקום מיוחד בלב הרי הפינדוס, שמענו מקוסטה, מנהל ההוסטל ביואנינה (מומלץ בחום!) ב2021. באותו טיול לא הצלחנו להגיע (היינו ללא רכב) אבל זכרנו את ההמלצה וניצלנו את ההזדמנות (4 שנים אחרי) . לורליגה ניתן להגיע בהליכה ממגוון כפרים בשולי הרכס, וגם לשלב בטיול ארוך יותר אנחנו בחרנו לעשות הלוך חזור מהכפר חליקי (xaliki), שנמצא ממזרח.
טיילנו שבוע בתחילת מאי, שכרנו רכב באתונה (מיצובישי קטן וידני), עשינו קניות בסופר בדרך (אין בתחילת הטרק) ויצאנו חיש מהר אל עבר ההרים. ישנו בלילה הראשון במצובו לאחר נסיעה של כמה שעות טובות. בבוקר נסענו לחליקי, נסיעה בכביש צר ופתלתל, שווה לוודא לפני שאכן פתוח אחרי החורף, אנחנו ביררנו עם בעלי המלון במצובו.
המסלול עצמו די קצר ולגמרי אפשרי כטיול יום (מרבית היוונים שפגשנו עשו אותו ככזה), אנחנו רצינו לישון למעלה אז לקחנו את הזמן. אחרי הטיול המשכנו ברכב למרכז צומרקה ליומיים בכפר קלריטס (עליו יש מלא מידע, אז לא נוסיף).

יום 1 - עלייה לורליגה

הגענו בסביבות 9:30 לחליקי, חנינו במגרש החנייה, ועלינו לבית הקפה "לה ורליגה" שכל כולו מוקדש לורליגה!
בעל בית הקפה הוא דמות מצחיקה ביותר, בקושי דובר אנגלית אבל עם המון כוונות טובות והיכרות נפלאה עם האזור, ויש לו תחנת רדיו! מומלץ לעשות שם עצירה, לפני ואחרי. בסביבות 11 יצאנו מהכפר, ירדנו לנחל והתחלנו לעלות בדרך עפר לאורכו. יש באזור לא מעט שבילים, לא מעט מהם מובילים למקום הנכון, אבל חלק לא! שימו לב על איזה שביל אתם... אנחנו השתמשנו באפליקציית מפות שנקראת Mapy בה ניתן להוריד מפה אופליין של האזור עם כל השבילים. השביל ברובו היה שביל ג'יפים, נח ועד שלב מסוים צמוד ליער ככה שיש הרבה צל. בעקרון טיפה לפני שיוצאים מקו העצים יש פיצול מדרך העפר לשביל הולכי רגל, אנחנו פספסנו והמשכנו עם הדרך עפר (למחרת ירדנו בשביל הולכי רגל). באיזשהו שלב, מצאנו את שביל הולכי הרגל, ועלינו איתו למפלים (שווה מאוד!) ששביל הג'יפים לא עובר בהם. הקפנו אותם מדרום והגענו לורליגה! הגענו בסביבות 16:00 אחרי הליכה רגועה עם הרבה עצירות.
אז מה זה בעצם הורליגה? זה עמק קטן שמוקף פסגות (מושלגות לסירוגין בתחילת מאי) בו זורמים אלפי פלגים קטנים שחלקם מתפתלים בפיתולים מרשימים ביותר וכולם מתנקזים בנקודה אחת אל עבר המפל! השמועות אומרות שלפעמים זה ממש אגם. טירוף חושים, לא האמנו שאנחנו ביוון ולא בשוויץ.
משם עלינו לרכס בלי התיקים בהליכה קלילה של 15 דק' והיה נוף שווה ביותר, ראינו עד האולימפוס המושלג! 115 ק"מ! משם ירדנו שתי מדרגות טופוגרפיות בחזרה בכדי להעביר את הלילה במקום מוגן מרוח, בתוך דולינה.

יום 2 - יורדים חזרה

אין פה ממש איזה משהו מיוחד, ירדנו חזרה לאיטנו...
בלילה היה קר, נכנסנו מוקדם לאוהל וישנו היטב. בירידה ניסינו לגוון בשבילים, והצלחנו להתחבר לשביל הולכי רגל חמוד שיורד על שלוחה ולתוך היער. הגענו בשעת בוקר מאוחרת הישר לחבר שלנו בבית הקפה, שכיבד אותנו בחלה שהגיעה כרגע מהעיר הקרובה.
היה טיול יפיפה! קוסטה לא אכזב!

טיפים

• העונה היא ממש חשובה, מומלץ באביב! הכל פורח ושמח והשלג על הפסגות מוסיף לאווירה
• כשמכוונים את google maps להגיע לחליקי הוא לא מציע את הכביש ממצובו משום מה. אנחנו נסענו בו למרות זאת והוא היה בסדר גמור.
• אנחנו המשכנו מחליקי לקלריטס, דרך פס בארוס, נסיעה מפחידה ולא פשוטה. כך גם כבישים נוספים בצומרקה, שווה לקחת בחשבון. חשוב לוודא שהפאס פתוח אחרי החורף. ממליצים גם על קלאריטס וסיראקו בחום!
• אנחנו הלכנו עם פילטר ומילאנו מים מהנחל בדרך.

קבצים מצורפים

• קובץ מצורף 1
• קובץ מצורף 2

קישורים חיצוניים

• מיקום של בית הקפה "לה ורליגה"
• בלוג שימושי