טיפוס להר הגבוה ביוון - האולימפוס
עלייה מכיוון הכפר ליטוכורו וירידה בדרך אחרת
| תאריך הטיול | May 2010 |
|---|---|
| משך הטיול | 3 ימים |
| עונה מומלצת | יוני-ספטמבר |
תוכן עניינים
טיפוס
הר אולימפוס עונה מומלצת: יולי-אוגוסט
נק' התחלה וסיום: ליטוכורו (מזרח יוון
זמן הליכה: 2-3 ימים הגעה ועזיבה: רכבת מאתונה לסלוניקי, ירידה בתחנת ליטוכורו ע"י הים. מונית לליטוכורו או אוטובוס (ק"מ צפונה על הכביש הראשי)–חצי יום
ציוד הכרחי: ציוד בסיסי לגשם (גם בקיץ), נעלי הליכה (לפסגה) שק"ש.
אוהל יחסוך כסף ברפיוג'י.
מפה: ניתן להשיג מפות שונות בחנויות בליטוכורו. המומלצת: Anavasi 1:25000 hiking map (7.5 יורו)
מים: בקבוק לבנאדם – ניתן למלא נחל. בכפר. או משלגים. מידע: שפע מידע באינטרנט ובמדריכים השונים.
המרכז האלפיני (0030-23520-82444) בערוץ מתחת לחנייה של הכפר (בעיקר על מזג אוויר).
המידע הטוב ביותר נמצא במפה.
אוכל: ניתן לאכול ברפיוג'י (יחסית יקר) אך מומלץ להצטייד בכפר (הרבה חנויות)
הערות: מזג האוויר הפכפך גם בקיץ. בד"כ מהצהריים יש ערפל כבד על הפסגה.
אתר האינטרנט: www.olympus-climbing.gr
רפיוג'י A: מריה 23510-81800/39 (4.20 לאדם באוהל, 12 למיטה ושמיכה)
רפיוגי C: מיקאליס 69373-61689 (אותם מחירים)
ליטוכורו: עיירה יפה וקטנה – מותאמת ביותר לתיירים. לא חסרים מקוות באיזור הכיכר להצטיידות (הבדלי מחירים גדולים בין המקומות השונים). 2 מאפיות, חנות צילום ובנקים למכביר. תחנת האוטובוס 300 מ' מתחת לכיכר. מצפ' מז' (מתחת לחניה בנחל( נמצאים מרכזי המידע ומקומות בהם אפשר לשים אוהל ולבשל (לא מוסדרים).
ליטוכורו – נהר "אניראה" – פריוניה – רפיוג'י A (10 שעות, 500-2060 מ')
מהכיכר בליטוכורו עולים מערבה ופונים כל הזמן לרחובות הימניים (כך שעולים לצד הצפוני של הכפר מעל לנהר). אחרי כמה מאות מטרים מגיעים לבית קברות ולמאגר מים – ממשיכים על קו גובה ונכנסים אל השמורה. אחרי כמה מאות מטרים יש פיצול בו לוקחים שמאלה, בשביל שמטפס מעלה. השביל בנוי היטב אך יורד ועולה בתכיפות. נצמדים לסימון ה"E4" , הולכים בערך 3 ק"מ בדרך לא קלה בתוך היער, עד שמגיעים לגשר שחוצה את נחל יפהפה שמתחבר מדרום לנהר. השביל עובר עוד 2 פלגים ויורד אחרי 500 מ' לנהר – חוצה אותו על גשר עץ וחוזר שוב לצד השני. כאן יש בריכות מדהימות ששוות עיכוב...(השחייה אסורה לפי חוקי הפארק). השביל מטפס שוב בתלילות וחוזר לערוץ, חוצה אותו, ואחרי 200 מ' חוצה בחזרה. לאחר מכן עלייה מתונה כ-200 מ' ומגיעים ל"אגיוס דיוניסוס" – נביעה גדולה שנתחמה במבנה בכדי לשמש מקום תפילה לקדוש דיוניסוס. מים מצויינים.
מכאן הליכה מתונה של ק"מ, עד שהשביל חוצה שוב את הערוץ, וחוזר לטפס. כאן יש פיצול צפונה למנזר "אגיוס דיוניסוס" שנמצא בשיפוצים (2010). ממשיכים מערבה כ-2 ק"מ עם הרבה אפשרויות לרדת לנחל לשים אוהל – עד שהשביל חוצה את הנחל דרומה, וחוזר אחרי 500 מ' צפונה ומטפס ל"פריוניה" – הכניסה הרשמית לשמורת האולימפוס. רוב האנשים מתחילים ללכת מכאן ומשאירים פה את המכונית. יש שירותים, מסעדה, ואפשרות כמעט אחרונה למלא מים. כמו כן, אם רוצים לבשל על גזייה זה המקום היחיד (חוקית) שאפשר לעשות זאת. מ"פריוניה" השביל חוצה את הערוץ דרומה ומטפס לאורך הנחל כק"מ, חוצה אותו שוב צפונה, עוזב את הערוץ המרכזי ומטפס כ-2 ק"מ טיפוס מתון בתוך היער. כאן יש פיצול צפ' מז' לתוך היער אותו כדאי לזכור לדרך חזרה (הרבה נק' אדומות על העצים קשה לפספס). מכאן עוד 500 מ' אחרונים – תלולים ביותר, מאמץ אחרון עד לרפיוג'י החמים והנעים. כדאי לתפוס פינה טובה לאוהל מוגנת מרוח די קר בלילה. יש מצרכים בסיסיים אין לחם.
ועוד קצת טיפוס...
רפיוג'י A – הר "מיטיקה" – פלטת המוזות – רפיוג'י A (6-8 שעות, 2060-2917 מ')
רצוי ואפשר להשאיר את רוב הציוד ברפיוג'י, ולקחת בקבוק מים (אם אין שלוגיות אז יותר) ואוכל לצהריים, משהו חם לפסגה, מצלמה ודברי ערך...
הדרך עולה מהרפיוג'י 500 מ' כמעט בלי הפוגה על פני ק"מ הליכה – לא נורא בלי ציוד...כאן יש פיצול – לוקחים את הדרך מערבה (ל"אגיוס אנטוניוס") ועולים בסרפנטינות 200 מ' דר' מע'. שם הליכה יפה של ק"מ בתוך אגן הניקוז עד לקו פרשת המים צפון-דרום. כאן יש סימון ברור של ברזלים אדומים שעולה צפונה.הולכים איתו כק"מ עד להר "סקוליו" (2905), משם עוד 500 מ' מזרחה ע קוו גובה עד להר "סקאלה". הרבה אנשים מסתפקים בהליכה עד לפה מכיוון שההמשך הוא מאתגר. מהפסגה יורדים מעט מזרחה ומיד פונים צפונה והולכים כ-300 מ' על המתלול, הליכה מאתגרת שכוללת כמה טיפוסים. כדאי לשמור על מרחק בין אחד לשני ולהיזהר מאבנים מתגלגלות. לעומדים במשימה, מצפה פסגת האולימפוס – ה"מיטיקה" (2917), עם דגל יוון מתנוסס וספר "מבקרים". מומלץ להקדיש לפסגות האלו זמן ולא למהר. מהפסגה יש ירידה קצרה צפונה עד לאוכפון (סימון אדום-צהוב), ממנו יורדים מזרחה במדרון תלול מאוד (סימון צהוב-כחול). הירידה קשה – מומלץ לשמור מרחק גדול בין אחד לשני, לא לרדת בערפל או גשם, ולא לרדת כשאחרים עולים – האנדרטאות מרובות... לקראת סוף הירידה הסימון מושך צפונה, ומתחבר לשביל שרץ על קו גובה לכיוון צפון. עוברים פנייה מערבה לפסגת ה"סטפאני", ומתעקלים עם השביל צפ' מע' על קו גובה. מקיפים את אגן הניקוז היפה ומגיעים ל"פלטת המוזות" – בה יש שני רפיוג'י – אחד מצפון על האוכף (של מרכז המטפסים היווני), ורפיוג'י C, סמוך למצוק במזרח. מכאן יוצא שביל דרומה שיורד ירידה מתונה יחסית כ-2 ק"מ חזרה עד רפיוג'י A. הממהרים יכולים לרדת ל"פריוניה" ולתפוס טרמפ לליטוכורו, אך מומלץ לבלות עוד לילה ברפיוג'י ולרדת למחרת בבוקר בירידה מעניינת יותר.
וירידה....ארוכה
רפיוג'י A-יער "גומרוסטלוס"- הר "ברבה" – חוות "גורציה" (8-10 שעות 2060-1100 מ')
למי שלא שבע נחת משבילי האולימפוס מצפה עוד יום מאתגר – הפעם של – ירידות.
מהרפיוג'י יורדים כ-500 מ' ירידה תלולה צפ' מז'- וכאשר מגיעים לערוץ הגדול ה-2, ממשיכים עוד 200 מ' על השביל – ומשמאל יש פנייה אל תוך היער (הרבה נק' אדומות על העצים). מכאן הולכים ק"מ לצפ' מז' – בשביל לא מאוד ברור, ביער נטורף של אורנים בוסניים עתיקים. רצוי לא לאבד את הסימון באף רגע של ההליכה. כשמגיעים למרכז השלוחה השביל מתעקל צפונה, ויורד לכיוון צפ' מע'. באיזשהו שלב מתפצל שביל כחול ל"פריוניה" (שלא מסומן במפה) – לא להתבלבל ולדבוק בסימון האדום, שהולך על קו גובה וקצת מטפס. הולכים כ-3 ק"מ במגמת כללית צפ' מז' בעלייה מתונה. נק' איפוס מצויינת היא המצוק הבולט (בסוף הקטע המדובר) שמתנשא מעל לדרך – ומתחתיו בערוץ (100 מ') יש מעיין בו אפשר למלא מים. ממשיכים עוד 200 מ', ומגיעים לצומת שבילים לא ברורה – לוקחים ימינה (מז') כ-20 מ' ומתחברים לשביל שיורד מזרחה. מכאן יש ירידה ארוכה של 3 ק"מ בסרפנטינות בנויות אך תלולות (אחרי כק"מ פנייה מסומנת צפונה מהשביל למעיין שנמצא 300 מ' מהדרך בערוץ) עד ל"גורציה" – חווה בה מחזיקים את הפרדים שמביאים אספקה לרפיוג'י – ומגרש חנייה שממנו אפשר לתפוס טרמפים לליטוכורו.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם