טרק של 4 יום בהרי הפינדוס - צפון יוון

טרק למיטיבי לכת בנופים ההררים של צפון יוון - חוצה את "מאסיב טימפי" באיזור הידוע כ"זאגוריה". מומלץ מאוד בסוף יוני

תאריך הטיול	May 2010
משך הטיול	4 ימים
עונה מומלצת	יוני-ספטמבר

תוכן עניינים

הכנות והגעה לתחילת המסלול

מאסיב טימפי הוא בעצם גוש הרים שתחום בין 2 נהרות – האואוס והויקוס ומהווה האיזור האטרקטיבי ביותר לטיול בהרי הפינדוס שבצפ' מע' יוון, בהתאם לכך נמצאים בו סימוני השבילים הטובים ביותר יחסית ליוון.

נק' התחלה: מונודנדרי, נק' סיום: קוניצה

דרכי הגעה: טיסת המשך מאתונה ליואנינה (25 יורו) / אוטובוס מתח' מרכזית אתונה (6.5 שעות 35 יורו).
מיואנינה למונודנדרי – אוטובוס פעם ביומיים-שלושה (אפשר לברר באינטרנט מראש) 2 יורו, שעה.
אם אין למונודנדרי ניתן לתפוס אוטובוס ל"קארייס" – כמה פעמים ביום, יורו, חצי שעה, ומשם לתפוס טרמפים למונודנדרי.

ציוד הכרחי: ציוד בסיסי לגשם (גם בקיץ), נעלי הליכה , שק"ש.
אוהל יחסוך כסף בבקתת אסטרקה.

מפה: ניתן להשיג בתח' מרכזית יואנינה או להזמין באינטרנט. המומלצת: Anavasi 1:50000 hiking map (7.5 יורו) "zagori"

מים: בקבוק לבנאדם – ניתן למלא בנחלים, בכפרים, או משלגים.

אוכל: יש סופר בפפיגו די יקר עדיף לקנות ביואנינה, באסטרקה ניתן לאכול אין חנות.

מזג אוויר: הפכפך גם בקיץ. בד"כ מהצהריים יש ערפל כבד על הפסגות.

לינה: ניתן ללון בשטחים פתוחים בכפרים ברשות או על ידם ללא תשלום, ביואנינה מומלץ לישון בLimnopula Camping ליד האגם (ק"מ צפונית לתחנת האוטובוסים).
בהרים ניתן לישון בAsrtraka refugee תמורת 12 יורו ללילה.

מונודנרי – נהר ה"ויקוס" – מיקרו פפיגו – פפיגו (13 ק"מ, 10-12 שעות)

למונודנדרי מומלץ להגיע יום לפני תחילת הטיול – ולהסתובב באחד הכפרים היפים בפינדוס, בסמטאות עתיקות בין בתים בנויי צפחות, ויער "מכושף" מסביבו. ממרכז הכפר יוצא שביל רחב ובנוי צפ' מז' – 500 מ' עד למנזר פראסקבי – מנזר קטן שממש תלוי מעל נהר הויקוס (מומלץ להשאיר את התיקים בכפר או להחביא אותם ביער). מהמנזר יוצא עוד שביל צפונה על קו גובה במצוק – לכיוון מערה בה התבודדו הנזירים. השביל נגמר בצורה פתאומית קצת אחרי שער בנוי אבן ודלת עץ.

במונודנדרי ניתן לישון בחצר הכנסייה, שם יש גם מקום להסתתר מפני גשם.
ממש מהכנסייה יוצא השביל מזרחה – רצוי לצאת מוקדם בבוקר זהו יום ארוך למרות השלטים שמספרים על 6 שעות הליכה. יורדים בירידה תלולה וארוכה אותה בנו הנזירים אל הנהר שע"פ השלט הוא הקניון הכי עמוק בעולם!. הירידה לוקחת בערך שעה עד לערוץ והיא בנויה היטב, מכאן מתחילה הליכה של 8 ק"מ בתוך הערוץ – הסימון הולך מעט מערבית מעל לערוץ על שביל סביר ומדי פעם יורד לערוץ וההליכה בו מהירה.

בחלקים גדולים של הנהר ניתן ומומלץ ללכת בתוך הערוץ עצמו בין הבריכות הצלולות והקרות. נק' איפוס במהלך ההליכה – ערוץ זורם שמתחבר מצפ' מז' אחרי 3 ק"מ, "אגיה טריאדה" – מקום תפילה קטן (shrine) אחרי 5 ק"מ.
אחרי 7 ק"מ בערך הערות מתחיל להיפתח מעט ומופיעים כרי מרעה וקצת עדרי סוסים ופרות – כאן צריך להיות עירניים לפני הפיצול.
עוד כמה מאות מטרים ומגיעים לפיצול – צפונה ממשיך שביל טוב שמטפס בהמשך צפ' מע' לכפר וויקוס, מזרחה יורד שביל בין עצי ענק אל בריכה צלולה (עם מס' נביעות) וחוצה את הנהר. ממשיכים עם שביל זה ומטפסים שעתיים בסרפנטינות תלולות, שמושכות צפונה ומטפסות מעל ערוץ שזורם לויקוס מצפ' מז'. אחרי 2 ק"מ וחצי השביל יורד לערוץ וחוצה אותו על גשר ישן, מטפס מערבה ומושך שוב צפונה עוד 500 מ' אל הכפר "פפיגו"- עוד כפר מרשים למרגלות הפינדוס.

במעלה הרח' הראשי של הכפר משמאל יש סופרמרקט ל"השלמות" עם לחם טרי אחרון לפני ההרים... מהכפר פפיגו יוצאים מזרחה על הכביש לכיוון "מיקרו פפיגו" (הקטן...) כק"מ. עוברים ערוץ יפה זורם משמאל – ויורדים מהכביש 200 מ' לפני הסיבוב הגדול לדרך העתיקה בין 2 הכפרים שעוברת על גשר אבן יפה, ועולה בסרפנטינות על הכפר. "מיקרו פפיגו" הוא כפר תיירותי שכיום נטוש בחורף – יש בו אולי את הנוף הכי מרשים באיזור. ניתן לישון בכניסה לכפר או ליד עץ הדולב הענק ליד הכנסייה (ברשות). שווה לעשות סיבוב בכפר בין המעיינות והחלקות המעובדות.

"מיקרו פפיגו" – בקתת "אסטרקה" (האוכף) (4 ק"מ, 3-4 שעות 900-1900 מ')

ממרכז הכפר עולים צפונה ויוצאים מהכפר בכיוון צפ' מע' (ליד מעיין קטן) – בדרך 4X4 טובה.
מקיפים 2 שלוחות עד שמגיעים למעיין יפה ובנוי ליד כנסייה קטנה. מכאן מתחילים לטפס. שביל ארוך ומסומן די טוב שעולה בסרפנטינות, מקביל לערוץ שזורם מז'-מע', אחרי 3 ק"מ של טיפוס קשה ויפה מגיעים לפיצול – דרומה להר "אסטרקה", מזרחה לאוכף ולבקתה. ממשיכים לכיוון האוכף עוד ק"מ תלול.
על האוכף שוכן הרפיוג'י המטופח – וצופה לנוף מטורף. מי שרוצה לחסוך לעצמו אוהל, שק"ש וקצת אוכל יכול לקבוע לעצמו את הבקתה כבסיס – זה פחות מומלץ מכיוון שכל פעם צריך לחזור אליה בעלייה ארוכה, אבל זו אפשרות טובה במקרה של גשם.

מהאוכף ניתן לראות ממש מעלינו את הר אסטרקה (דרום), את אגמי "קסרלומיני" וה"רזינה" מתחת בצפ' מז', את הר "ג'מילה" הבולט 3 ק"מ ממזרח, ואת העלייה לאגם "דרקולימני" מצפ' מז'. ניתן "להספיק" את כל המקומות הללו ביום אחד מאומץ של הליכה בלי תיקים – אבל מומלץ להשקיע בהם הרבה יותר...גם בהתחשב בעובדה שבהר ג'מילה ואסטרקה מתחילים ערפילים כבדים אחה"צ.
אוהל ניתן להקים בבקעה מז' לבקתה, ליד האגמים, לא אמורה להיות בעיה להשאיר את האוהל בנוי במהלך היום ולהחביא את התיקים או לנעול אותם בתוכו.

אגם קסרולימני - מקום לשים אוהל (רק במזג אוויר טוב)

קתת אסטרקה – הר אסטרקה – הר ג'מילה (14 ק"מ, יום הליכה)

מהאוכף יורדים 500 מ' עד מצפון לאגם הגדול (לשים לב לפיצול באמצע – לקחת ימינה), ומטפסים על השלוחה דר' מז' כ-500 מ'. בדרך עוברים ליד מעיין שופע. מגיעים לרמה גבוהה וירוקה ולערוץ יבש עם משטחי "דשא" רחבים והרבה נקיקים קארסטיים מסביב – מקום מצויין להשארת האוהל והציוד, או להחבאתו. מכאן מטפסים ל-2 ההרים, עדיף להתחיל באסטרקה שמתכסה ראשון בערפילים.
יוצאים מה"בסיס" דרומה – צמוד לבסיס המצוק ממערב לשלוחה (מערבית יותר ממה שמסומן במפה). הולכים כק"מ דרומה עד שמבחינים ב"אגם של דאלי" (Loutsa Robozi) ממזרח, ומתחילים לטפס עם הסימון (לא רע, אדום וצהוב לסירוגין) דר' מע' על בסיס ההר.

אחרי 500 מ' של טיפוס אלכסוני (הרבה רוג'ומים) מגיעים למרכז השלוחה, ומטפסים איתה צפ' מע' כק"מ וחצי עד לשיא הגובה (2432 מ') שמסומן בעמוד בטון – מכאן ניתן לראות את הויקוס מדר' מע', את הבקתה למטה בצפון ואת כל הרכסים הגבוהים מצפון עד אלבניה.
יורדים בחזרה באותה הדרך עד ל"בסיס" – כדאי למלא מים מה"שלוגיות" הפזורות בגובה מכיוון שעל הרמה הגבוהה אין נביעות טובות.
מה"בסיס" יוצא שביל מסומן מקביל לערוץ דר'-מז' ומתפצל מיד מזרחה לכיוון הג'מילה. טיפוס של 3 ק"מ בשביל לא מאוד ברור אבל מאוד תלול (בעיקר בק"מ האחרון), מוביל לפסגה הגבוהה ביותר ב"טימפי" – הר ג'מילה. מכאן ניתן לראות את כל החלק המזרחי של הרי הפינדוס. חוזרים באותה דרך ועושים את הלילה על כרי הדשא בחברת הפרות...

אגם "קסרולימני" – אגם "דרקולימני" – אגם "ריזינה" (5 ק"מ, שעתיים)

מה"בסיס" יורדים חזרה לאגמים – ממלאים מים במעיין בדרך והפעם מקיפים את האגם הגדול ממזרח, כ-500 מ'.
יורדים מן האוכף עוד 200 מ' צפ' מז' שם משאירים את הציוד הכבד ליד בקתות הרועים הנטושות ועולים ק"מ צפ' מז' אל עבר אגם "דרקולימני" – עלייה מתונה וטובה.
מגיעים לאגם יפהפה – בגובה 2000 מ', על אוכף, מצידו האחד – הרמה של "טימפי" ומצדו השני מצוק תלול עם עצים שצומחים ממנו כלפי מטה.
מי האגם קפואים (מי שלגים) וחיים בהם טריטונים, מין לטאות קטנות ולא מזיקות – שכנראה נתנו לאגם את שמו – "אגם הדרקון".
מכאן חוזרים למטה, אוספים את הציוד, ומגיעים לאגם הקטן שם ניתן להתמקם.

אגם "ריזינה"– מנזר "סטומיו"– נהר ה"אואוס"– קוניצה (10 ק"מ, 8-10 שעות)

מהאגם הקטן "נשפכים" צפונה עם הערוץ עוד כק"מ ועוזבים אותו עם הסימון צפ' מז'. יורדים בתלילות 3 ק"מ עד שמגיעים לדרך עפר טובה שיורדת צפ' מע' למנזר (ניתן למלא מים).
המנזר לא פתוח תמיד ואפשר לנסות לברר מראש – בכל מקרה יש מכאן תצפית יפה על הנהר הגועש.
מכאן יורד שביל תלול אל הנהר שהופך בהמשך לדרך רחבה וטובה (שזורם בעוצמה חזקה מהויקוס) עוד כ-5 ק"מ עד לקוניצה.
מקוניצה אמורים לצאת 2-3 אוטובוסים ביום ליואנינה (רצוי לברר מראש).

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?