אל פסגת האולימפוס

יומיים וחצי בשמורת האולימפוס. עלייה דרך בקתה C, טיפוס לפסגת מיטיקאס, וירידה דרך בקתה A.

גם ליוון חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולSeptember 2019
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתאמצע מאי - סוף אוקטובר

כללי

בסוף ספטמבר 2019 נסענו 3 חברים מהארץ לגיחה קצרה בשמורת האולימפוס. היתה לנו מסגרת זמן של 3 ימים ביוון. קראנו את כל סיפורי הדרך שמצאנו ובנינו מסלול הליכה שהתבסס על חלק מהם, באופן שיהיה מגוון ויעבור במיטב שיש לשמורה להציע, וכמובן יכלול את האפשרות לטפס על פסגת מיטיקאס, שהיא הפסגה הגבוהה ביותר באולימפוס בגובה 2918 מ'.

טיסות ונסיעות:
הלוך - טסנו עם ראיינאייר לסלוניקי.
חזור - טסנו עם אייגיאן מסלוניקי, 3 ימים אחרי הנחיתה.
תחבורה - לקחנו רכב שכור ל-3 ימים. זה קיצר לנו הרבה את המעברים ממקום למקום והוסיף לנו גמישות (עצירה למקלחת, נסיעה לנקודת תחילת ההליכה במקום מונית או טרמפים, פחות לחץ זמן ביום האחרון וכו'). שאר הדרכים המקובלות לבאים מסלוניקי הן נסיעה ברכבת או אוטובוס לכפר ליטוכורו (כמובן שאם רוצים להגיע ישירות משדה התעופה, צריך ראשית להגיע איכשהו ממנו למרכז סלוניקי עצמה). ואז מליטוכורו צריך לקחת מונית / טרמפים במעלה ההר לנקודת ההתחלה.

המסלול וההליכה:
נקודת המוצא לכל טיול באולימפוס היא הכפר ליטוכורו המרוחק כשעה וחצי נסיעה מסלוניקי. יש בכפר מגוון אפשרויות לינה. מליטוכורו יוצא כביש המתפתל במעלה ההר ומגיע לנקודות ההתחלה האפשריות של הטרק.
כשקראנו את סיפורי הדרך, ראינו שתי דרכים פופולריות לטפס על ההר. האחת היה הלוך-חזור דרך בקתה A ונמשכת יומיים, ונקודת המוצא שלה היא פריוניה Prionia. הדרך השניה היא מסלול בצורת פרסה, כמעט מעגלי, דרך בקתות A ו-B או C, אורכו בד"כ בין יומיים לשלושה, והוא מאפשר מעבר ביותר חלקים בשמורה (לעומת הדרך הראשונה שבה חוזרים בעצם באותה דרך). יש כאלו שהולכים עם כיוון השעון - מתחילים בפריוניה ומסיימים בנקודה שנקראת גורטסיה Gortsia, ויש כאלו שהולכים אותו נגד כיוון השעון - מתחילים בגורטסיה ומסיימים בפריוניה (מפות מצורפות בהמשך). העלייה לפסגות האולימפוס עצמן מתבצעת ביום השני בכל המקרים. כמו כן, יש מטיילים שמוסיפים הליכה בקניון אניפאס Enipeas אשר ממשיך מפריוניה עד לליטוכורו. לאחר התלבטות בחרנו להתחיל בגורטסיה ולסיים בפריוניה (ולמעשה הוספנו אחרי פריוניה עוד כשעה וחצי הליכה בחלקו העליון של קניון אניפאס וסיימנו במנזר הישן איוס דיוניסוס). השיקול העיקרי שלנו היה שבדרך זו ישנים בלילה הראשון בבקתה B או C שנמצאות ממש קרוב לפסגה (הן בגובה של בערך 2600 ופסגת מיטיקאס בגובה 2918), לעומת הדרך השניה שבה ישנים בבקתה A בגובה 2100 ואז הטיפוס לפסגה למחרת בבוקר הרבה יותר ארוך וקשה, הפרש גובה של מעל 800 מ', וקיים סיכון שבשעה מאוחרת יותר של הבוקר הפסגה תתחיל להתכסות בעננים. כמו כן, הכיוון שבחרנו יותר הסתדר לנו מסיבות לוגיסטיות נוספות (למשל קסדות שאמורים להחזיר לאותה בקתה ממנה משכירים אותן, והרבה יותר קל אחרי הפסגה לחזור לבקתות B ו-C).
כל תיאורי ההליכה עבור כל יום מתייחסים לקצב הליכה איטי עד בינוני.

ביקתות:
יש בשמורה מספר ביקתות מאוישות ופעילות (כלומר מאפשרות לינה, ארוחות במהלך היום, קנייה של שתייה/חטיפים וכו'), הן פתוחות בד"כ החל מאמצע חודש מאי / תחילת יוני ועד סוף אוקטובר. רק ה-3 הראשונות שאתאר כאן באמת רלוונטיות מבחינת לינה במהלך המסלול.
הביקתות הן:
SPILIOS AGAPITOS - מכונה גם בקתה A, גובה 2100. לינק לאתר יופיע בהמשך.
GIOSOS APOSTOLIDIS - מכונה גם בקתה B, גובה 2697. מייל info@apostolidisrefuge.gr.
CHRISTOS KAKALOS - מכונה גם בקתה C, גובה 2648. מייל ifistylla@gmail.com.לינק לאתר יופיע בהמשך.
PETROSTROUGA - עברנו לידה באמצע היום הראשון והיא רלוונטית בעיקר להצטיידות/אכילה במהלך היום הזה למרות שאפשר אפילו לישון בה.
קיימת בקתה נוספת בשם DIMITRIS BOUNDOLAS אבל היא לא נמצאת על המסלול עצמו אלא על הכביש המוליך מליטוכורו אל ההר, ונראית יותר כמו בקתת נופש ולא בקתת מטיילים - פחות רלוונטית.
כפי שאמרתי, בביקתות ניתן להזמין אוכל במהלך רוב שעות היום ממגוון לא רע, לקנות מים/שתייה קלה/בירות/חטיפים/ממתקים, להתייעץ לגבי הטרק, וכן לשכור קסדה לצורך טיפוס על פיסגת מיטיקאס (מומלץ). צירפתי תמונה עם מיקומי הביקתות על המפה. שימו לב שיש שם כמה ביקתות שלא ציינתי, יש להן סימון שונה ולדעתי מדובר בביקתות מחסה (שלטר) ולא בביקתות של ממש.
הערה: אנחנו היינו לקראת סוף העונה ולאחר קיץ די שחון - מספר ימים לפני שהגענו בקתה B הפסיקה לקבל אורחים בגלל מחסור במים, ובבקתה A סגרו את המקלחות.


אוכל, שתייה, וציוד:
כשמטיילים באזור האולימפוס אפשר להסתמך כמעט לחלוטין על האוכל בביקתות. בתיאור המסלול עצמו פירטתי יותר לגבי מנות, מחירים וכו'. אם מישהו מתכנן יום ארוך (למשל טיפוס מבקתה A עד לפיסגה וחזרה) אז כמובן כדאי לדאוג לאיזשהו אוכל למהלך היום. ספציפית אנחנו אוהבים תמיד לקחת גם נשנושים/פירות יבשים וכו'. בביקתות ניתן כמובן גם לקנות שתייה החל ממים מינרליים ועד בירות (בשטח עצמו אין ממש מקורות מים נוספים). החדרים די מחוממים ועם שמיכות, אפשר להסתדר עם ליינר. לינה באוהלים אפשרית (ראינו אנשים שעושים את זה ליד בקתה C, לא זוכר אם היו ליד בקתה A אבל אפשר לברר מראש).
מבחינת הטיפוס עצמו, מי שמתכנן לטפס לפסגת מיטיקאס מומלץ שיצטייד/ישכור קסדה באחד הרפיוג' (אחר כך צריך להחזיר לאותה בקתה).

מפות וניווט:
בשלב התיכנון הסתמכנו על מפות שונות שמצאנו באינטרנט, בהליכה עצמה השתמשנו גם בהדפסות של מפות אלו וגם באפליקצית הניווט Locus Maps. אתר מפות מצוין שאני מרבה להשתמש בו הוא https://www.kompass.de/wanderk... - יש להגיע לאזור הרצוי ולעשות זום אין כדי לראות את השבילים. צירפתי מפות נוספות כקבצי תמונה.
בשטח עצמו הסימונים הם ברמה די טובה, השבילים ברורים ב-99 אחוז מהזמן.

שימוש בסלולרי:
ברוב זמן ההליכה היתה קליטה סלולרית. בנוסף, בבקתה A יש ווי-פיי (ובבקתה C אין). יש מספר שקעי חשמל בכל הבקתות.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1 - גורטסיה - ביקתה C.

כ-10.5 ק"מ
עליות - 1600 מ'
ירידות - 100 מ'

התעוררנו בליטוכורו לבוקר סגרירי וגשום (הגענו לשם בלילה קודם בנסיעה משדה התעופה, וישנו במלון דירות קטן בשם San Giorgio עם מארח מאוד נחמד שדיבר אנגלית מצוינת ונתן לנו טיפים לגבי הכפר). התארגנו, שתינו קפה בבית קפה בכפר (וגם קנינו שם קצת סנדוויצ'ים שיהיו לארוחת צהריים במסלול ליום זה), ונסענו עם הרכב לנקודת ההתחלה שלנו - Gortsia. היו מספר מכוניות שכבר חנו שם לאורך הכביש, אנחנו פנינו לדרך עפר קטנה שעולה ימינה וחנינו ליד תחילת המסלול (הוא מתחיל מתחת לסככה קטנה ולא בעיה לזהות אותו). התחלנו ללכת ב-09:40. כל השעות הראשונות של ההליכה הן בתוך יער (בעלייה כמובן). הגשם המשיך לרדת בהתחלה אבל לאחר כחצי שעה שכך. באיזשהו שלב מגיעים למבנה בטון שצבוע בצבעי דגל יוון, זה סימן שתוך הליכה קצרה אתם תגיעו לבקתת Petrostrouga. בשעה 12:40 הגענו לבקתה הזו, ששוכנת בגובה 1920 מטר. זו בקתה לכל דבר, יש שם מטבח פעיל עם ארוחות, ניתן לקנות חטיפים, שתייה קלה, מים וכו'. (אנחנו לא ידענו עליה מראש ולכן סחבנו מים לכל היום, אבל בדיעבד מספיק לסחוב מים לחצי יום ולקנות מים בבקתה הזו). יצאנו משם ב-13:00 ולאחר שעה הליכה יצאנו מקו העצים ועשינו הפסקת צהריים. לאחר מכן המשכנו לעלות, בשעה 15:30 הגענו לפסגה קטנה שמסומנת במפה בגובה 1476, ממנה כבר ניתן להתחיל לראות את פסגות האולימפוס המרשימות. אחריה יש ירידה קלה לאוכף (אחת הירידות הבודדות בכל היום הזה) ואז העלייה הרצינית האחרונה של היום למישור המוזות. שם במישור המוזות ההליכה כבר יחסית קלילה ורואים את בקתה C כבר מרחוק (ובהמשך רואים מימין גם את בקתה B). הגענו לבקתה C ב-17:00.
בקתה זו (השם הרשמי שלה CHRISTOS KAKALOS) פעילה עד סוף אוקטובר, כדאי להזמין מקום מראש דרך המייל: ifistylla@gmail.com (כדי לשריין את הלינה אנחנו התבקשנו לעשות העברה בנקאית של תשלום הלינה עצמה 13 יורו לאדם, וכך עשינו. ייתכן וניתן גם עם פייפאל). יש להם גם איזשהו אתר: https://www.olympus-climbing.g... . זו בקתה קטנה שיכולה לארח עד 15-20 מטיילים בלבד, יש חדר אוכל מרכזי ומעליו חדר לינה צפוף שבו כולם ישנים די קרוב אחד לשני במעין רכבת של מיטות, כולל מיטות קומותיים. בחדר האוכל אוירה מאוד נעימה, כל המטיילים יושבים אחד עם השני במהלך אחה"צ והערב, אוכלים שותים וכו', כך שבאופן טבעי נוצרות הרבה שיחות בין המטיילים. יש שם מטבח פעיל שהציע מגוון מנות לא רעות כמו ספגטי בולונז, תבשיל בשר כבש ברוטב עם אורז. תפוחי אדמה בצד, מרקים, סלטים שונים וכו' (צירפתי תמונה של התפריט). ניסינו את כל המנות והיה טעים. עקרונית ארוחת הבוקר אפשרית החל מ-06:00 בבוקר (אבל אם אתם באמת רוצים כל כך מוקדם כדאי לוודא איתם בערב לפני). ניתן לקנות שם גם חטיפים, שוקולדים, ואפילו מזכרות תיירותיות. מבחינת חשמל, בחדר האוכל יש מספר שקעים שניתן להשתמש בהם. אין וויפיי.

יום 2 - ביקתה C - פיסגת מיטיקאס - ביקתה C - ביקתה A

כ-6 ק"מ
עליות - 300 מ'.
ירידות - 900 מ'

בכל הערב שלפני ובמהלך הלילה ירד די הרבה גשם, לכן קיבלנו טיפ ממפעיל הבקתה - לא לצאת מוקדם בבוקר כי כל הסלעים רטובים וזה מסוכן, כדאי מאוד לחכות קצת שהשמש תייבש את הקרקע. אז לקחנו את הבוקר באיזי, ויצאנו לדרך ב-08:30 לכיוון הפסגה, עם תיקים קטנים וקסדות ששכרנו בבקתה (השכרת קסדה כ-5 יורו). לאחר התייעצות עם מדריך יווני בערב הקודם, קיבלנו החלטה לעלות לפסגה מכיוון מזרח (בדרך הדרומית ביותר המסומנת - ראו במפה המוגדלת של אזור הפסגות). הוא טען שזה אמנם דרך תלולה אבל מרגישה בטוחה יותר לעומת העלייה שמגיעה מדרום מכיוון פסגת סקאלה - אם כי דיברנו עם צרפתי אחד שעבר בשתי הדרכים וחשב את ההיפך… בכל אופן תיכננו לעלות ולרדת דרך מסלול זה, ואז אם הזמן יאפשר להמשיך לכיוון פסגות סקאלה וסקוליו (פסגות אלו נחשבות הרבה יותר נוחות, קלות ובטוחות לטיפוס).
את התיקים הגדולים השארנו בבקתה כיוון שלאחר הפסגה התכנית היא לחזור לבקתה, להחזיר את הקסדות ורק אז לרדת לכיוון בקתה A. יש כמובו אפשרות לעלות לפיסגה מכיוון בקתה אחת ולהמשיך לכיוון הבקתה השניה, אבל אז יש בעייה במקרה ששוכרים קסדות, כי צריך להחזיר אותן לאותה בקתה ממנה יצאתם.

ובכן לאחר כחצי שעה הליכה מרגע שיצאנו מ-C, הגענו לאזור ממנו מתחילים סימונים של עלייה לפסגה. שימו לב לא לעלות בסימונים הראשונים שרואים - הסימונים האלו מובילים ככל הנראה לפסגת סטפאני, כך גם רשום ביוונית על אחד הסלעים שם (צירפתי תמונה). אנחנו המשכנו עוד כ-50-100 מטר דרומה עד שראינו סימונים נוספים וגם מספר תיקים ומקלות שהשאירו בצד מטיילים אחר שטיפסו. התארגנו עם התיקים, לקחנו על עצמנו ציוד מינימלי וקצת מים בתיקים קטנטנים על הגב, את שאר הדברים והמקלות השארנו בצד, חבשנו קסדות והתחלנו לטפס, בזהירות ועם הפסקות רבות. היה ערפל שהיה "תקוע" על המדרון הזה, אבל כמעט כל הזמן היתה ראות מספיקה לצורך הטיפוס. בהתחלה היה קצת קשה לראות את הסימונים בגלל המיקום שלהם אבל אחר כך הסתדרנו עם זה. רוב הסימונים בקטע הזה הם של עיגול כחול וסביבו עיגול צהוב, (צירפתי תמונה לדוגמה). השתדלנו לא לטפס אחד מעל השני כדי שלא נדרדר בטעות אבנים קטנות אחד על השני, וכשראינו קבוצה אחרת שעולה או יורדת, חיכינו שיעברו. לבסוף הגענו לפסגה! השעה היתה 10:20, מז"א היה נהדר (הפסגה עצמה כבר היתה מעל הענן), והראות היתה מדהימה. ראינו במערב עד ההרים של מרכז יוון, ובצפון עד אזור מפרץ סלוניקי. התחושה היתה נהדרת, כמובן שלא הפסקנו לצלם… (לא צירפתי תמונות מהפסגה עצמה כדי שיהיה לכם למה לצפות...) על הפסגה עצמה יש את דגל יוון ועמוד בטון קטן עם ספר אורחים. בסביבות 11:00 התחלנו לרדת למטה באותה דרך. גם כאן עשינו את זה לאט ובזהירות ועצרנו לא מעט כדי לרדת כמה שאפשר קרוב אחד לשני. בשעה 12:15 הגענו בחזרה לתיקים שלנו, עשינו הפסקת צהריים קלה והבנו שאין לנו מספיק מים כדי ללכת לפסגות האחרות (סקאלה וסקוליו), אז התחלנו ללכת בחזרה לבקתה C. שניים מאיתנו המשיכו ישר לבקתה והגיעו אליה ב-13:20, אני המשכתי דרך בקתה B וטיפסתי על גבעה קטנה בצורת חרוט שנמצאת בסמוך (מסומנת במפה ככיפה בגובה 2781) ועליה כנסיה קטנה. לאחר שהיה קצרה שם ירדתי חזרה למטה לבקתה C והגעתי ב-14:00. בבקתה החזרנו את הקסדות, שתינו בירה ואכלנו ארוחת צהריים (המטבח פעיל כל היום). בשעה 15:15 יצאנו משם לכיוון בקתה A בירידה שנקראת בפי המקומיים "דרך הקיצור לבקתה A". זו דרך שאין בה כל כך מטיילים כי אינה מהווה מסלול ראשי, איכות הסימון פחות טובה אבל מסתדרים. לקראת סופה הסימונים השתפרו, כמו כן ממש לפני בקתה A השביל מתחבר לשביל E4 הראשי. בשעה 17:15 הגענו לביקתה (סה"כ הלכנו בקצב איטי יחסית, לקח לנו שעתיים מבקתה C).
ביקתה A (שמה הרשמי הוא SPILIOS AGAPITOS) - ביקתה הרבה יותר גדולה, יכולה להכיל כ-100 מבקרים, יש חדרים מאוד נקיים, מסודרים ומרווחים עם מיטות קומותיים ממש כמו באכסניה (החדרים הם משותפים כמובן עם מטיילים נוספים, אצלנו בחדר היו 8 מיטות, אבל היינו רק 4 אנשים). לינה עולה כ-13 יורו לאדם. הזמנו לינה מראש דרך מערכת ההזמנות באתר שלהם, ובמקביל גם עשינו זאת טלפונית כיוון שנזכרנו בזה קצת ברגע האחרון אז רצינו לוודא. כתובת האתר שלהם: https://www.mountolympus.gr/en...
בחדר בו ישנו היו המון שמיכות צמר. גם בביקתה זו יש מגוון מנות כמו ספגטי בולונז, תבשיל כבש עם אורז/תפוחי אדמה, מרקים, סלטים שונים וכו'. יש כמה שקעי חשמל בחדר האוכל. ניתן לקנות חטיפים שונים ומזכרות. יש מקלחות בבקתה, אבל כשאנחנו היינו שם היתה מצוקת מים על ההר ולכן הן לא פעלו (בכל זאת עשינו שם שטיפה קצרה עם בקבוקי מים מינרליים)

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3 - ביקתה A - פריוניה - מנזר איוס דיוניסיוס - סלוניקי

כ-9.5 ק"מ
עליות - 100 מ'
ירידות - 1300 מ'

ארוחת הבוקר מוגשת החל משש בבוקר, אפשר לבחור למשל לחם, ריבה, גבינה מותכת, חמאה, דבש, ביצה קשה, יוגורט… אחרי שאכלנו, התארגנו ויצאנו לדרך ב-07:50, כשלפנינו רק חצי יום הליכה שאחריו תזוזה ברכב לכיוון סלוניקי (הטיסה בערב). רוב ההליכה היא ביער וכוללת כמובן בעיקר ירידה. הגענו לפריוניה Prionia בסביבות 10:30. פריוניה היא נקודת ההתחלה והסיום הכי פופולרית בטרק, לשם מגיע הכביש מליטוכורו. יש שם מסעדה, שירותים, חניון לרכבים (הוא היה ממש מלא). אנחנו בחרנו מראש לא לסיים שם אלא במנזר הישן של איוס דיוניסיוס שנמצא עוד כשעה וחצי הליכה במורד קניון אניפאס Enipeas, לכן רק עשינו הפסקת בירה ונשנושים, וב-11:00 המשכנו את ההליכה לאורך הקניון שגם היא ברובה הליכה ביער. באיזשהו שלב היער נהיה פחות אלפיני וטיפה יותר הזכיר יערות אורנים בארץ. בעיניי ההיילייט העיקרי בקטע הזה היה מפל אניפאס היפה (דורש סטייה קטנטונת מהשביל ונמצא די קרוב כבר למנזר עצמו. צירפתי תמונה של השילוט במקום של הסטייה מהשביל). לאחר ביקור קצר במפל והבריכה שלידו חזרנו לשביל המרכזי, והגענו למנזר הישן איוס דיוניסיוס - מדובר במנזר עתיק שהופצץ במהלך מלחמת העולם השניה, נכנסנו קצת פנימה לראות את המקום.
השעה היתה 12:30, וכאן סיימנו את ההליכה. כזכור, השארנו את הרכב לפני יומיים בנקודת גורטסיה, אז בנינו על כך שנוכל לתפוס לשם טרמפ מאזור המנזר הזה. אכן היתה שם תנועה של מכוניות שמדי פעם הגיעו ונסעו, בעיקר של תיירים שקפצו לראות את המנזר, את המפל, ואת המערה שנמצאת בהמשך הקניון (לא הגענו אליה בעצמנו).
ראינו זוג גרמני עם תינוק שבדיוק באו לצאת משם עם המכונית שלהם, הם הסכימו לקחת אחד מאיתנו לגורטסיה - נסיעה של כ-10-15 דקות. הוא אסף את הרכב השכור שלנו שחנה שם וחזר לאסוף את שני החבר'ה האחרים שחיכו בחניון ליד המנזר.
משם שמנו פעמינו עם הרכב לאתר קמפינג שנקרא Stani ונמצא סמוך לחוף מעט צפונית לליטוכורו מתוך מטרה להתקלח אחרי הטרק, שילמנו 3 יורו לאדם אבל המקלחות היו מאכזבות, לא היו מים חמים - לא מומלץ.
אחרי המקלחות וההתרעננות נסענו עם הרכב לסלוניקי. ראינו שיש לנו זמן עד הטיסה, החלטנו לנסוע למרכז העיר, לאכול, להסתובב, לספוג אוירה, קצת קניות ומשם לשדה התעופה.

טיפים

  • לכל שאלה - מוזמנים לפנות אליי במייל harelchen1@gmail.com.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )