טרק של ארבעה ימים בהרי ה-Usambara
ארבעה ימי הליכה בין כפרים ויערות ללא מדריך מ-Lushoto ל-Mtae
| תאריך הטיול | August 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | 4 ימים |
| עונה מומלצת | העונה היבשה (יוני-אוקטובר, ינואר-פברואר). |
תוכן עניינים
רקע
את הטרק עשינו בתחילת טיול של חמישה שבועות בטנזניה.
הגענו ללושוטו כי שמענו שיש טרק שאפשר לעשות בלי מדריך. מזהירים מראש, מאוד קשה להתחמק ממדריכים שקופצים עליכם בעיירה ואומרים שאין סיכוי שתצליחו לעשות את הטרק לבד, או שאסור לעשות את הטרק לבד. הציעו לנו מדריך כולל לינה ואוכל ומים ומיסי כפר ושקרים נוספים ב40 דולר לאדם ליום (יוצא 340 דולר לזוג לטרק של ארבעה ימים). החלטנו שאין סיבה לקחת מדריך ושנסתדר לבד, לא רק בגלל העניין הכספי אלא גם כי זאת אחת ההזדמנויות הנדירות בטנזניה לחוות טיול בלי מדריך שצמוד אליך כל הזמן, וזה התברר כהחלטה מצוינת. פגשנו אנשים מקסימים והצלחנו להסתדר עם הסוואהילית השבורה והבסיסית ביותר שלמדנו בשבוע הבודד שבילינו עד כה בטנזניה. חלק מהאנשים כאן מבינים אנגלית בסיסית מאוד. חשוב שתהיה לכם אפליקציית מפות כלשהי (אנחנו השתמשנו בmaps.me) וידע בסיסי בניווט. אין כספומטים או צ׳יינג׳ בדרך, תבואו עם מזומן. אפשר להסתדר עם 200,000 שילינג לאדם לכל הטרק אבל מומלץ לבוא עם קצת יותר ליתר בטחון. התבססנו על מידע שמצאנו בבלוג של בחור אוסטרלי (Jackson Groves) ועל שיחות עם אנשים מקומיים. טיילנו עם שקי שינה, אוהל ומזרן שטח ליתר בטחון (כי לא הזמנו מראש לינה), לא השתמשנו באוהל אבל שקי השינה היו שימושיים בגסטהאוסים המקומיים שהמצעים שלהם היו לא מאוד מזמינים. קנינו הרבה פירות וירקות בשווקים המקומיים ואכלנו במסעדות מקומיות בימים בהם הארוחות לא היו כלולות במחיר הלינה.
הגעה מזנזיבר ללושוטו
יום נסיעה ארוך שהתחיל ב9:30 בבוקר ונגמר ב23:00 בערב וכלל:
1. מעבורת מזנזיבר לדאר אס סאלאם
לקחנו מעבורת מסטואון טאון לדאר, 9:30 בבוקר (קנינו כרטיס שעה לפני, בדוכן של azam שנמצא בכיכר שמצפון לכניסה לתחנת המעבורות). עולה 30 דולר לאדם ולוקח בערך שעה וחצי -שעתיים. אם יש לכם תיק גדול או מזוודה יקחו אותה לתא מטען אז חשוב לזכור את המספר של העגלה כדי לקחת את התיק ביציאה. ישבנו בחוץ וזה לא ממש עזר לבחילה. יש חברה נוספת שנחשבת ליותר מהירה zan fast פחות או יותר באותו המחיר.
כל יומיים בערך יש מעבורת לאי Pemba שעולה 30-50 דולר לאדם ולוקחת בין שעתיים ל6 שעות תלוי בחברה. לzan fast יש גם מעבורות מהאי Pemba לטנגה כל יומיים (יום אחרי המעבורת מזנזיבר).
2. נסיעה לתחנת המרכזית Magufuli
כשיורדים מהמעבורת בדאר מתנפלים עליכם מלא אנשים שרוצים משהו וכנראה ב99% זה לעקוץ אתכם. יש אזור שבו מחכים לתיקים שנשלחו לתא המטען וכשראינו את העגלה עם המספר שלנו פשוט לקחנו את התיק ויצאנו לרחוב (עדיף לא לתת לאנשים ״לעזור״ לכם עם התיק). גם שם מלא נהגי מוניות וטוקטוקים מנסים להציע את שירותם, אנחנו ניסינו להתחמק מהם ולנסות לקחת תחבורה ציבורית לתחנת Magufuli שנמצאת במרחק של כ-20 ק״מ מתחנת המעבורות, וממנה יוצאים האוטובוסים ליעדים הרחוקים. חשוב לציין שהדבר הפשוט והמהיר הוא לקחת מונית ישירות לMagufuli אבל לא בדקנו את המחיר והחלטנו לנסות להגיע בתחב״צ. אם מחליטים לקחת תחב״צ, יש שתי אופציות: סיטי באס שנראה כמו סוג של דלה דלה (מונית שירות גדולה, איטית, ומפוצצת באנשים), או אוטובוס שעובר בנתיב ייחודי לשלו שנראה מסודר יותר מהסיטי באס, אבל גם צפוף מאוד. לפי מה שהבנו, כדי לקנות כרטיס לאוטובוס צריך סוג של רב קו מקומי, אבל אי אפשר לקנות אותו בלי תעודת זהות טנזנית. ניסינו את מזלנו בתחנה הקרובה לתחנת המעבורות אבל המוכרת לא כ״כ הבינה אותנו ושלחה אותנו לתחנה אחרת, שם שלחו אותנו לתחנה שלישית (fire) שהיתה קצת רחוקה (חצי שעה הליכה - לקחנו טוק טוק), ושם סוף סוף מישהו עזר לנו והעביר את הרב קו שלו עלינו, ושילמנו לו את המחיר של הכרטיס (1500 שילינג לשנינו). הקו שהיינו עליו הגיע רק לתחנת Kimara, שם החלפנו אוטובוס עד לתחנת Magufuli, בעזרת אחת העובדות ברציף שעזרה לנו לקנות כרטיס נוסף עם הרב קו שלה. היא גם הצמידה לנו איש מקומי שאמר שיעזור לנו למצוא את האוטובוס ללושוטו כשנגיע לתחנה.
3. אוטובוס ללושוטו
כשמגיעים לתחנת Magufuli (שהיא די ענקית) יש כאוס גדול ומלא אנשים מתנפלים עליך. כדי להיכנס לתחנה עצמה צריך להעביר שוב את הרב קו. האיש שהיה לעזרתנו התגלה כמסור ואפילו התעמת עם ההמון המעיק וממש לקח אותנו ביד ושם אותנו מול האוטובוס ללושוטו (של חברת Dar express) שלמזלינו אמור היה לצאת ב14:00 בדיוק כשהגענו (בפועל יצא ב14:40). שילמנו 10,000 לאיש הנחמד שבלעדיו היינו אבודים, ו-30,000 לכל אחד לנסיעה ללושוטו, שלוקחת כ7-8 שעות בלי מזגן. העצירה הראשונה והיחידה היתה בערך אחרי 4 שעות אז כדאי לא לשתות יותר מידי מים לפני הנסיעה.
שמענו שיש אוטובוס יותר טוב של חברת Kiluwa אבל לא הצלחנו להבין מתי הוא נוסע או איך קונים כרטיס.
לינה בלושוטו
אנחנו ישנו ב- Steven and Dayness homestay תמורת 27-35 דולר לשנינו ללילה כולל ארוחת בוקר. הצוות מאוד נחמד ופגשנו שם מטיילים אחרים. יש שם אחלה אווירה ותחושה ביתית, ממליצים מאוד. אפשר גם לבקש מהם לעשות כביסה ב20,000 שילינג בערך (כנראה תלוי בכמות הכביסה).
יום 1 Lushoto-Magamba peak-Lukozi (23 ק״מ)
בבוקר הולכים דרך שמורת יער הגשם שליד לושוטו שם נמצאת התצפית של Magamba (מקטע של כ-5 ק״מ). זה החלק היחיד בטרק שיכול להיות בעייתי בלי מדריך כי לכאורה אסור להסתובב בשמורה לבד. בנקודת התצפית יש עמדת תשלום שם שילמנו כניסה לפארק 30,000 שילינג כל אחד. האיש בשמורה אמר שבגדול הוא אמור ללוות אותנו ליציאה מהשמורה כי אסור להסתובב שם לבד אבל ויתר לנו והלכנו לבד. חשוב לציין שאם יורדים משביל העפר הרחב שמסומן בmaps.me אפשר ללכת לאיבוד בקלות כי השבילים הצרים לא מסומנים שם נכון. אחרי היציאה מהשמורה הולכים קצת בין כפרים ואז יש מקטע של כ-10 ק״מ על הכביש, אנחנו החלטנו לוותר על ההליכה הזאת כי התחלנו את היום מאוחר ועצרנו איש עם אופנוע (בודה בודה) שלקח אותנו ב-5,000 שילינג עד לוקוזי. שם ישנו בWatoto guest house ב-5,000 שילינג סך הכל. אפשר לבקש מבעלת המקום מפתח לנעול את הדלת כדי להסתובב בכפר אחרי שמגיעים. בלוקוזי יש שוק אוכל שאפשר לקנות בו פירות וירקות. הסתובבנו שם קצת בחיפושי מזון משביע ומצאנו באסטה שמוכרת תפוחי אדמה מטוגנים עם ביצה ב-2500 שילינג למנה. בדיעבד הבנו שכדאי לשאול את המקומיים איפה יש מקומות שמוכרים מנות מזינות יותר כי הם לא נמצאות על הרחוב אלא ממש בתוך בתים שלא שמים לב אליהם בשיטוט ברחוב.
יום 2 Lukozi-Rangwi sister’s convent (15 ק״מ)
היום מתחיל עם עליה של כ-300 מטר בה חוצים שלוחת הר ויורדים לכפר mtui. אם עוקבים אחרי השביל במפס מי עוברים ממש בין הבתים בכפר דרך שבילים צרים. בערך בשליש האחרון של היום עוברים דרך מטעי תפוחי אדמה ומתחברים לכביש שמוביל לכפר Rangwi. אנחנו ישנו במנזר האחיות שנמצא קצת לפני הכפר (convent rangwi במפס מי) שנמצא ליד הכפר Emao. סה״כ שילמנו על לינה + ארוחת ערב + ארוחת בוקר 30,000 שילינג לאדם. יש שירותים משותפים עם מקלחת קרה + דלי עם מים חמים. לא ידוע לנו על מקומות לינה אחרים בכפרים באזור ובתכלס לא באמת עוברים בטרק בכפר Rangwi עצמו.
יום 3 Rangwi-Mambo (15 ק״מ)
במקום ללכת ישר לממבו עשינו עיקוף דרך החלק הנטוע של יער Shagayu. בעצם זה יער גשם שבשוליים שלו נטעו יער אורנים ואקליפטוסים כדי להגן עליו ולאפשר לתושבים להשתמש ביער הנטוע לבנייה והסקה.
אלו הנקודות שהוספנו למסלול במפס מי:
-4.549814, 38.260334
-4.531261, 38.253558
לקראת סוף היום חוצים את הכפר Mambo ועולים לצוק שליד הכפר ממנו יש נוף מטורף לעמק שלמרגלות הרי האוסמברה, רואים את רכס הרי Pare וביום טוב אפשר לראות את הקילימנג׳רו באופק. כדי להיכנס לתצפית צריך לעבור בלודג׳ Mambo view point ולשלם 10,000 שילינג לאדם (מקבלים גם בירה או משקה מוגז). אנחנו החלטנו להתפנק ולהישאר לישון בלודג׳, בערך 140$ לזוג כולל ארוחת ערב וארוחת בוקר בבקתה עם נוף לעמק. האופציות הזולות יותר הם קמפינג, דורמס, או חדרים עם נוף ליער. בכל אופן המחירים הם פר אדם ולא פר חדר כך שאם אתם מטיילים לבד המחיר לבקתה עם נוף לעמק למשל הוא 70$.
ראינו בבוקינג.קום שיש אופציות לינה זולות יותר במקום קצת נמוך יותר על המצוק אבל לא בדקנו אותם. בלודג׳ מציעים מלא טיולי יום אבל לא היה לנו זמן לבחון אותם. אפשר ללכת למערה שנמצאת כמה עשרות מטרים על הצוק מתחת ללודג׳, ומסתבר שיש גם שביל שיורד את המצוק עד העמק. הם גם מארגנים ספארי לשמורת Mkomazi הקרובה, וטיולים ליער Shagayu ולמפלי Kidhege שביער.
יום 4 Mambo-Mtae (13-15 ק״מ)
ביום הזה יצאנו יחסית מאוחר והחלטנו לעשות עיקוף דרך יער הגשם Shagayu ולחפש את מפלי Kidhege בעצמנו לפי השביל במפס מי. יש שביל ראשי שחוצה את הג׳ונגל ומסומן בבירור במפה, ושביל צר שאמור להוביל למפל. כמובן שהשביל שמופיע במפה לא קיים במציאות, וניסינו לפלס את דרכנו דרך הג׳ונגל בשביל שהיה נראה לנו שמוביל למקום הנכון. בערך 200 מטר לפי המפל ראינו שהשביל מתחיל להתפתל לכיוון הלא נכון ולא היה לנו מספיק זמן לחקור אותו אז ויתרנו וחזרנו לשביל המרכזי שחוצה את הג׳ונגל. בMtae ישנו בגסטהאוס Mwivano תמורת 10,000 שילינג סה״כ. שאלנו מקומיים לגבי אוכל והפנו אותנו למאמא שהאכילה אותנו באורז ושעועית תמורת 4,000 שילינג סה״כ. אפשר להזמין מראש כרטיס לאוטובוס לארושה שיוצא מהכפר ולוקח כנראה כ12 שעות. אנחנו יצאנו למחרת חזרה ללושוטו (אוטובוס יוצא ב5:00 בבוקר לא לאחר אבל אין צורך להזמין כרטיס מראש פשוט לתפוס אותו ברחוב בבוקר, 5,000 שילינג לאחד).
אוטובוס לושוטו למושי
האוטובוס יוצא ב7:30 בבוקר ועולה 25,000 שילינג לאדם. רצוי לקנות כרטיס יום לפני, אפשר לבד או לבקש מהגסטהאוס עזרה בהזמנה. אם מחליטים לקנות לבד, קשה למצוא את הדוכן הנכון בתחנת האוטובוס כי אין ממש שלטים ברורים וכל הזמן קופצים עליך מדריכים שרוצים להראות לך איפה זה ואז לוקחים אותך לאיזה מישהו לא ברור. אנחנו ניגשנו לדוכן הכי מסודר שמצאנו (אוטובוס לדאר) והוא הכווין אותנו לדוכן של האוטובוס של מושי.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם