overland track

7 ימים בין הרים ואגמים בטזמניה

תאריך הטיול	February 2023
משך הטיול	שבוע
עונה מומלצת	קיץ (דצמבר עד פברואר)

תוכן עניינים

מידע כללי ותכנון

הoverlandtrack הוא המסלול הארוך הפופולארי ביותר בטסמניה וחוצה את אחד מתאי השטח היותר הרריים ופראיים שבאי, בין הרים, אגמים והמון חיות בר. הטיול מאורגן על ידי רשות הגנים הלאומיים בטזמניה ברמה מאוד גבוהה, וקיימות בקתות גדולות ללינה, שבילי עץ, פקחים בכל סוף יום שמסייעים למטיילים ועוד.

בתמונה לפרק זה מפורטים מרחקי ההליכה בכל יום ובחלק מטיולי הצד.

כמה פרטים לתכנון ולהערכות:

תכנון:

*רמת קושי - ניתן להתאים את המסלול לרמות קושי שונות בקלות. המסלול בנוי כך שהשביל המרכזי מתקדם על רמה גבוהה וההליכה בו מתונה ובמקטעים יומיים קצרים יחסית בין בקתה לבקתה. למי שמחפש יותר אתגר קיימים המון מסלולי צד לפסגות שיכולים להפוך את הימים לארוכים ומספקים - תיארתי את כולם בסיפור. מאוד ממליץ לעשות בכל מקרה כמה ממסלולי הצד - לדעתי הם מובילים למקומות היפים והמיוחדים ביותר במסלול.

*משך הטיול - מומלץ לתכנן בין 6 ל-10 ימים. אופציה פופולארית, ומומלצת אם קצרים יחסית בזמן, היא להזמין מעבורת מהבקתה האחרונה למרכז המבקרים בLake St Clair, וכך להשאיר עוד זמן למסלולי צד. אחד ממסלולי הצד נקרא pine valley והוא מאריך את משך הטיול בבערך יום.

*הרשמה - עלות ההרשמה לטרק היא 200 דולר וחשוב להזמין כמה שיותר מראש כי הביקוש מטורף. גם אם לא הצלחתם אפשר להכנס לרשימת המתנה - כשמישהו מבטל יעדכנו אתכם במייל וההחלפה שלו היא במתכונת כל הקודם זוכה. בנוסף צריך לרכוש בנפרד כרטיס כניסה לשמורות הטבע בטזמניה (לכל הפארקים לחודשיים - 40 דולר להגעה ברגל ו-80 לרכב).

*הגעה - למרות שבדרך כלל בטסמניה התניידתי באוטובוסים וטרמפים, הצורך להגיע בזמן להרשמה ותדריך למסלול ביום היציאה, בנוסף לעובדה שאין מקום לינה חינמי בתחילתו, גרמו לי לוותר על הרעיון. החלטתי לשלם 87 דולר לכיוון לשאטל של overland transport מ-Launceston לתחילת המסלול (יש גם שאטלים במחיר זהה מ-Hobart).
למגיעים עם רכב ניתן להשאיר אותו בסיום ולשלם על שאטל לנקודת ההתחלה.

*ציוד - בהרשמה יספקו לכם רשימת ציוד מסודרת שחובה להביא, כמה דברים חשוב לדעתי להדגיש:
א) תיק קטן מתקפל - סופר שימושי למסלולים הצדדיים.
ב) אוהל - חשוב להביא לבטיחות (וגם כי בבקתות די צפוף וכיף יותר לישון לבד ובפרטיות בחוץ...)
ג) ספר/קלפים/משהו להעביר את הזמן - הימים בקיץ בטזמניה ארוכים ממש ויש הרבה שעות אור בחלק מהימים להעביר בבקתה (מחשיך רק בסביבות תשע בערב).

*מים - קיימים מיכלי מי גשמים בכל בקתה. בנוסף המים בכל הנחלים והאגמים שלא צמודים למרכזי המבקרים מצויינים לשתייה ויש שפע מהם לאורך המסלול. אני טיהרתי רק את המים במיכלי מי הגשמים באמצעות טבליות כלור ובכל מקרה חשוב להביא אותן שיהיה (ההמלצה הרשמית היא לטהר כל מים שם).

יום 1 - ronney creek ל-waterfall hut (טיולי צד - cradle mountain)

הגעתי עם ההסעה למרכז המבקרים בשעה תשע בערך. בהגעה ווידאו שנרשמתי, שהבאתי את הציוד הנדרש, ועברתי תדריך של כחצי שעה על הסכנות ודגשי הבטיחות במסלול ועדכון בתחזית מזג האוויר. בסיום התדריך קיבלנו כרטיס זיהוי למסלול ובאמצעותו עליתי על השאטל של הפארק לתחילת המסלול בRonney creek - כ20 דק נסיעה משם.

כבר בדקה הראשונה של המסלול במישורים שלמרגלות הרכס, זכיתי בתצפית יפה על וומבט גדול שאכל עשב. השביל עלה לאורך Ronney creek, שבו כמה מפלים יפים, ודי מהר הגעתי לCrater lake שבסמוך אליו בקתה ישנה. הקפתי את האגם ועליתי על הרכס בעלייה תלולה יחסית עד לMarions lookout - בשלב זה נפרש הנוף למטה וניתן להשקיף לשני אגמים גדולים משני צידי השלוחה. קצת הלאה משם הגעתי אל שיאה של רמה גבוהה וההליכה הפכה מישורית יחסית, כאן גם נגמר החלק המאגר של היום. גם הצמחייה והנוף הפכו להררים יותר - המון אגמים ונחלים מפוזרים בין כתמים של טחב ושיחים נמוכים. לאורך הרמה מזדקפים הרים גבוהים וממש אנכיים הבנויים מעמודים של Dolorite שנוצרה מפעילות געשית עתיקה. לאחר כחצי שעה הגעתי אל kitchen hut - לא ניתן לישון בה אבל יש בה מקום לארוחת צהריים מוגנת מהרוח.

טיול צד - Cradle Mt (קשה)
השארתי את התיק הגדול בבקתה ועם מים וקצת בשר מיובש עליתי בשביל אל Cradle mt. למרות שמרחק ההליכה קצר היא לקחה בערך שעה לכל כיוון - העלייה תלולה ומאתגרת, בעיקר בחציה העליון שכולל הרבה טיפוס ודילוג בין בולדרים. סימון באמצעות מוטות מתכת בולטים מוביל לתצפית סמוכה לפסגה - וקצת לפניה יש פיצול לשיא הגובה שממנו תצפית לצד המזרחי של הרכס. לצערי מזג האוויר היה מעונן ולאחר שחיכיתי קצת זמן למעלה שהעננים ייתפזרו הצלחתי לראות רק חתיכות קטנות מהאגמים שלמטה בולטות מתוך הערפל.

המשך היום מkitchen hut מישורי יחסית ובאופק הולך וגדל המראה המרשים של Barn Bluff שמתנשא מהרמה אל תוך העננים. הפנייה אל המסלול שמטפס אליו נמצאת כקמ וחצי לפני ההגעה אל הבקתה אבל בגלל שהיום השני קצר החלטתי להשאיר אותו לטיול בוקר ביום למחרת. קצת לפני הירידה אל הבקתה חצה את השביל echidna וכשראה אותי ואת הקהל שהתאסף לאחר מכן התכדרר ותקע את הראש בתוך שיח. חיכיתי בשקט אחרי שכולם הלכו וזכיתי בתצפית עליו מוציא את הראש והולך מהמקום לאחר שחשב שהשטח נקי. ה-echidna דומה לקיפוד קטן מכוסה פרווה וקוצים וביחד עם הפלטיפוס הוא היונק היחידי שמטיל ביצים.
בהגעה לבקתה התרשמתי מאוד - ממש בשנה שבה טיילתי בנו סט בקתות חדש ומושקע ב-3 אתרי קמפינג (נמצאות בלילות ה-1,2,4) והן כוללות חדרים ודרגשים לשינה ליותר מ30 אנשים, מטבח עם שולחנות (ואפילו אח לחימום), אורות, שירותים כיורים ומיכלי מי גשמים. מהחלון הגדול שבמטבח נשקף נוף יפה אל barn bluff.
אחרי שבישלתי בבקתה והשארתי בה את כל האוכל במקום מוגן מחיות, החלטתי להקים אוהל ולישון בחוץ כי נהיה צפוף ורועש בפנים, החלטה שדבקתי בה להמשך הטיול. יש פלטפורמות עץ מסודרות ללינה באוהלים בסמוך לבקתה.

יום 2 - waterfall hut ל-Windemere hut (טיולי צד - Barn bluff, Lake Will)

טיול צד - Barn Bluff (בינוני-קשה)
בבוקר העמק שבתוכו הבקתה היה מכוסה לגמרי בערפל, ובעצת הפקחית חיכיתי עד תשע וחצי בבוקר ליציאה כדי שאוכל להנות מהנוף בbarn bluff לאחר שהעננים ייתנקו. יצאתי לדרך עם תיק קטן ואת שאר הציוד השארתי בבקתה. לאחר חצי שעה בה חזרתי לפיצול השבילים שעברתי בו אתמול, פניתי בשביל אל ההר. עד למקטע האחרון השביל די מתון ולאחר מעבר בפסגה נמוכה ובאוכף שאחריה הגעתי למרגלות גוש הסלע העצום של Barn Bluff. הערפל עדיין היה כבד ואת הטיפוס המאתגר בין הדרדרות והבולדרים עשיתי בראות נמוכה מאוד. ממש ברגע שהגעתי לפסגה עליתי מעל גובה הערפל ובין העננים יכולתי לראות חלק מהנוף. לאחר קצת זמן בפסגה, בסביבות השעה 11 וחצי, התפזרו העננים והנוף היה שווה לגמרי את ההמתנה. מתחת להר נמצא Lake Will ואחריו רצף אינסופי של אגמים קטנים ומנצנצים. בדרך חזרה כבר יצאה השמש והרבה מהפרחים שהיו סגורים רק כמה שעות לפני כן נפתחו במקבצים של צהוב ולבן. בסך הכל ההליכה לוקחת בערך שעתיים לכל כיוון מהבקתה.

כשהגעתי חזרה לבקתה עצרתי לארוחת צהריים ארוכה, ויצאתי מאוחר מאוד ליום השני הקצר של השביל. כל ההליכה היתה מישורית מאוד ורובה על טיילת עץ שמאפשרת להנות מהצמחייה האלפינית המיוחדת שכוללת שרכים, ספוגים עגולים של טחב ושיחים ועשבים נמוכים שפורחים בקיץ בלבן. לאחר 4 ק"מ מהירים הגעתי לפיצול המוביל ל-Lake Will.

טיול צד - Lake Will (קל)
מדובר בטיול צדדי קל ומישורי של 2.6 קמ לכיוון המוביל לאגם יפה למרגלות Barn Bluff. החוף חולי ומושלם לרחצה ולאורכו הרבה אורנים מרשימים (Pencil Pines). אם רוצים להוסיף עוד קצת ניתן ללכת כ-ק"מ לכיוון לאורך האגם עד לקצהו בו נמצא מפל Innes falls הנשפך מהאגם. מתחת לאגם יש בריכה עמוקה עשויה קונגלומרט מאובן.

אחרי שחזרתי אל התיק הגדול שהשארתי בפיצול, המשכתי בהליכה של כ-3.5 ק"מ נוספים עד ההגעה לבקתה. סמוך לבקתה יש אגם נוסף שניתן להתרחץ בו אם מגיעים מוקדם או מוותרים על הטיול הצדדי. כשהלכתי אל האוהל לפני השינה ראיתי חבורה של Pademalon (סוג של וולאבי טסמני נפוץ) סמוך לבקתה.

יום 3 - Windemere hut ל- Pelion hut (טיולי צד - Mt Pelion west, Mt Oakleigh)

יצאתי לדרך מוקדם בבוקר בידיעה שהיום שלפניי, הכולל שתי פסגות, הולך להיות ארוך. תחילת היום דומה יחסית ליום הקודם ועוברת בין אגמים קטנים וכריות של עשב. לאחר 4 ק"מ פנייה קטנה שמאלה מובילה לתצפית יפה לכיוון forth velley ו-Mt Oakleigh מצדו השני. מנקודה זו הנוף משתנה והמשך היום הוא ברובו הליכה ביער מלא טחב, בין אורנים ואקליפטוסים, באיזורים ההררים הנמוכים יותר של הרכס. לאחר תפירה של גבעה מכוסה אורנים, השביל יורד לכיוון Pelion creek שיוצא ממרכז Mt Pelion west. הנחל צלול וצמוד אליו דק עץ למנוחה.

טיול צד - Mt Pelion west (קשה מאוד)
כ100 מטרים לאחר חציית הנחל, מתפצל שביל צר ולא מסומן לכיוון Mt Pelion west. מומלץ להשתמש במפת אופליין כי קל מאוד לפספס. לפני היציאה לשביל חשוב למלא את כל הבקבוקים בנחל משום שההליכה לפסגה יבשה וארוכה יותר משנראה. בנוסף ממש ממליץ לא לעלות במזג אוויר גשום או ברוח - ההליכה על הפסגה קשה ומסוכנת.
השביל לא מתוחזק ומכוסה בחלקו בצמחייה - שהופכת לפחות סבוכה ככל שעולים בגובה. לאחר היציאה מהיער ההליכה מתמתנת עד למרגלות ההר. מנקודה זו העלייה שוב נהיית תלולה סבוכה ומאתגרת ולאחר כשעה ורבע בסה"כ מפיצול השבילים הגעתי לשיא הרכס. בנקודה הזו התחיל הכיף האמיתי - הפסגה כולה בנויה מעמודים עצומים של דולוריט שמאוזנים אחד על השני ממש כמו משחק Jenga עצום. ההגעה לשיא הגובה דורשת טיפוס ודילוג בין בולדרים עצומים בנתיב שמסומן ברובו ברוגומים. לאחר עוד כ-45 דקות הגעתי לפסגה מדהימה שלגמרי שווה את המאמץ - שתי קרניים של עמודי סלע אנכיים שמתנשאים מעל מצוק סלעי מדרום שלא ניתן לראות מהשביל שלמטה. לאחר עוד כשעתיים של ירידה לשביל, חזרתי למלא מים בPelion creek אחרי שסיימתי את כל המים בטיפוס המאתגר.

מהערוץ, היום המשיך במגמת ירידה בצמוד לMt Pelion west עד ההגעה לForth Creek - הנקודה הנמוכה בכל המסלול בגובה 750 מטר. הנחל הרחב זורם בתוך עמק גדול, וצמוד לחצייה שלו יש מקום מצויין לעצירה וטבילה. לאחר העצירה המגמה התחלפה לעלייה ביער אורנים ובשעה 15 וחצי הגעתי אל הבקתה. הבקתה יושבת בקצה של עמק רחב מכוסה כריות עשב וביצות שמצדו השני מתנשא Mt Oakeligh - נוף מדהים לשקיעה מהמרפסת.

טיול צד - Mt Oakeligh (בינוני)
אחרי התארגנות קצרה, החלטתי לנצל את שעות האור הרבות לעלייה ל-Mt Oakeligh. הק"מ הראשון עובר בטיילת עץ מעל הביצות עד לתחילת העלייה בתוך היער אל ההר. העלייה תלולה בסופה, אבל בתוואי שטח נוח, ובסיומה הגעתי לאוכף קטן. הרכס שעליו נמצא ההר מישורי יחסית לשאר הפסגות, ואחרי שעברתי גבעה קטנה ועמק צר הגעתי אל שפת המצוק הארוך שמעל forth valley, המהווה גם את פסגת ההר. הנוף מכסה את כל מסלול הטיול מתחילתו ועד היום הבא. בשילוב עם קרני שמש של אחהצ זה פשוט מקום מצויין לטיול לאורך המצוק בשעות האחרונות של היום. בדרך חזרה עצרתי בסמוך לגשר תלוי כ500 מטר מהבקתה שם יש בריכה עמוקה מספיק בנהר כדי לטבול לסיום היום (אפשר גם ללכת אליה מהבקתה)

בבקתה פגשתי בכמה אנשים שנשארו 2 לילות כדי לטפס ל-Mt Oakeligh ולסייר במסלולים נוספים בסביבה - זו גם אופציה מצויינת.

העמק שסמוך ל-Pelion hut, ומאחוריו Mt Oakleigh

יום 4 - Pelion hut ל-Kia Ora hut (טיולי צד - Old Pelion hut, Mt Ossa, Mt Peliion East)

יום 4-
הבוקר של היום הרביעי היה מעונן וקצת גשום, לכן החלטתי לצאת מאוחר למסלול בתקווה שהעננים ייתנקו בצהריים ואזכה לראות את הנוף מהפסגות. את הזמן העברתי עם זוג מטיילים שפגשתי בהליכה קצרה לבקתה ההיסטורית של Pelion.

טיול צד - Old Pelion hut (קל)
חזרנו 500 מטר בשביל המרכזי ומשם פנינו להליכה נוספת קצרה של 10 דק עד הבקתה. המבנה המקורי נבנה על ידי כורים לפני יותר ממאה שנים וכיום יש בו חומר מעניין לקריאה כולל יומני מטיילים שעברו בבקתה החל משנות ה-40! שביל צר מאחוריה מוליך למכרה הישן שנכנס במנהרה מגניבה אל תוך ההר. בנוסף, בסמוך נמצאת בריכת מים קטנה ומתאימה לרחצה. בדרך חזרה אל הבקתה ראינו וולאבי קטן (Bennet's Wallaby) וסה"כ הספקנו הרבה יחסית לטיול בוקר.

אחרי שהשמיים קצת התנקו, יצאתי בשעה 12 לכיוון mt ossa. השביל עולה בהדרגה לאורך הנחל עד לאוכף הגבוה ב-Pelion gap שמשני צדדיו מתנשאות הפסגות של Mt Pelion east ו-Mt Ossa. טיילת העץ במקטע הזה ישנה ויפה, ועשויה בולי עץ מקומיים חצויים לאורך. האוכף הוא הנקודה בה משאירים את התיקים הגדולים ויוצאים לטיפוס לשתי הפסגות.

טיול צד - Mt Ossa (בינוני-קשה)
בתקווה לנצל את התפזרות העננים, יצאתי ישר לכיוון Mt Ossa - הפסגה הגבוהה ביותר בטסמניה בגובה 1617 מטר. ההליכה היתה נוחה מאוד ואחרי תפירה של Mt Doris, שעל השלוחה, השביל התחיל לטפס בתלילות רבה יותר ובשטח סלעי לעבר ההר. כבר כשהגעתי לאוכף שלפני הפסגה נגלה מתחתיי נוף יפה ל-Mt Pelion east ולאח המערבי שלו שטיפסתי ביום שלפני. לאחר כ-15 דקות נוספות הגעתי אל פסגה רחבה עם אגם קטן בצידה, שעדיין היתה בגובה העננים. חיכיתי בסבלנות חצי שעה עד שהתגלה מתחתיי הנוף שציפיתי לו. סה"כ ההליכה ארכה שעתיים לכיוון.

טיול צד - Mt Pelion east (בינוני)
העלייה ל-Mt Pelion east היא אופציה מעולה למי שרוצה פסגה קצת פחות מאתגרת או כמובן אם נשאר לכם כוח וזמן אחרי Mt Ossa. ההר ברובו בנוי ממדרון לא תלוי מדי ורק בקצהו בולט שפיץ קטן של מסלע אנכי. הנוף מהפסגה לחלוטין לא נופל מזה שבMt Ossa - ניתן לראות ממנו את העמק של Mersey River ממזרח ואת המצוקים של Cathedral Mountain.

בירידה מ-Mt Pelion east חיכתה לי הפתעה - הציפורים, שרגילות לתיקים שנשארים באוכף הורידו את כיסוי הגשם ששמתי להגנה מפניהן, פתחו את הריצ'רץ', ואכלו חצי מהטורטיות שלי - במזל הגעתי בזמן כדי להציל חלק. שימו לב שבכל מקום שאתם משאירים תיק לא מספיק לשים כיסוי גשם - כדאי גם לוודא שהאוכל בתוך התיק נמצא בתוך שק או כיסוי חזק יותר משקית פלסטיק שלא יאפשר לציפורים לנקר דרכו.

ההליכה אל הבקתה היא במגמת ירידה לכיוון עמק שנפרש אל מול הנוף המצוקי של Mt Cathedral. קצת לפני ההגעה החל לרדת גשם קל ובשילוב עם שמש אחה"צ זכיתי בקשת גדולה שנפרשה מול המצוקים והאקליפטוסים - סיום מושלם ליום. הבקתה בKia Ora חדשה לגמרי ולדעתי גם היפה מכולן עם מרפסת עץ ונוף של יער ומצוקים.

יום 5 - Kia Ora hut ל-Pine Valley (דילוג על Bert Nichol's hut, טיולי צד - D'alton and Fergusson falls, Hartnett falls)

יום 5
אחרי לילה קשה, מלא בפוסומים שהסתובבו בין האוהלים בחיפוש אחר אוכל, החלטתי לצבור עוד קצת שעות שינה ולמסלול יצאתי רק ב10. לאחר כשעה של הליכה על קו גובה מעל הנחל, הגעתי לבקתת Du Cane הישנה שהוקמה לפני כ100 שנים כבקתת ציד. זמן קצר לאחר מכן הנחל שלמטה הפך למצוקי יותר ובו 3 מפלים המהווים מסלולי צד.

טיול צד - D'alton and Fergusson falls (קל)
הפנייה הראשונה מובילה לשני מפלים, מרחק של 500 מטר לכיוון כל אחד. מפלי D'alton מדורגים ומרשימים, אבל מצוקיים ולא ניתן לרדת לתחתית שלהם. המפל השני, fergusson, קטן יותר וניתן לרדת לבריכה שמתחתיו להתרחץ - המים היו קרים בהרבה מאלו שבאגמים!

טיול צד - Hartnett falls (קל)
לאחר החזרה אל השביל הראשי והליכה קצרה נוספת נמצא פיצול המוביל לHartnett falls. הליכה של ק"מ לכיוון עוברת בראש המפל הגבוה ומשם יורדת אל תוך המעוק שמתחתיו. בסופה יש בריכה גדולה ומקום מרווח ומצויין להפסקה ורחצה.

אחרי שחזרתי למעלה, השביל החל מטפס לכיוון Du Cane gap, אוכף רחב בין Castle Crag לקו מצוקים מדרום, שהוא כבר חלק מהפארק הלאומי Walls of Jerusalem. זהו בעצם הטיפוס האחרון של השביל המרכזי (למעט המסלולים בטיול הצד בpine valley) ובימים הבאים השביל יורד לאורך נהר Narcissus מתחילתו באוכף עד ל Lake St Clair. לאחר כחצי שעה של ירידה מהאוכף הגעתי אל בקתת Bert Nichols (מכונה גם Windy Ridge) שם רוב המטיילים מסיימים את היום - אני תכננתי להאריך את היום כדי להגיע לבקתה בPine Valley ולטפס למחרת להרים הסמוכים לה. גם אם אתם לא מעוניינים לטפס, ההליכה אל העמק היא אולי היפה ביותר בטיול ואם יש לכם זמן אל תוותרו עליה!

בהמשך הירידה, ממש לאחר הבקתה, הצמחייה השתנתה דרמטית - מיער גשם רטוב ומכוסה טחב ליער יבש יותר של אקליפטוסים. שעה נוספת של הליכה הובילה אותי אל פיצול השבילים לPine valley.

טיול צד ארוך - Pine valley (קל עד הבקתה)
קצת אחרי הפנייה אל העמק, עברתי בגשר תלוי ארוך מעל נהר narcissus, ועוד אחד מאוחר יותר, שאחריו השביל נכנס בהדרגה אל תוך Pine valley. הצמחייה בעמק פשוט מדהימה! היער מלא באקליפטוסים ואורנים עצומים, שורשים מכוסים טחב, שרכים ופטריות ועצי Pandani גבוהים (נראה כמו דקל צר ואנדמי לטסמניה). קצת לפני הבקתה החלו לזרום בין ספוגי הטחב נחלים עמוקים וצלולים שהפכו את ההליכה ליפה עוד יותר. הבקתה עתיקה וקטנה יותר, ואני דווקא נהניתי מהאווירה השונה והמיושנת עם מטיילים בOverland וכמה מטפסים שהגיעו עם ציוד לעלות אל Mount Gerion. כולם היו עמוסים עם שאריות אוכל, שמטיילים אחרים שתכננו לקחת מעבורת למחרת נתנו להם בבקתה הקודמת. לפני השקיעה הלכתי כ10 דקות בשביל המוביל אל Mt Acropolis, אל סדרת מפלים יפה וקרובה אל הבקתה.

יום 6 - Pine valley ל-Narcisuss hut (טיולי צד - The Labyrinth, Mt Acropolis)

קמתי מוקדם בציפייה ליום ארוך במיוחד, שבו אספיק את כל טיולי הצד בסמוך לPine valley ואגיע לבקתה הבאה ב-Narcisuss hut.

טיול צד - The Labyrinth (בינוני)
התחלתי בעלייה ל-Labarynth ואחרי בערך שעה של עלייה ביער הגעתי לרמה גבוהה מתחת לMt Parthenon, שפרושים עליה אגמים קטנים ועצי אורן. ממרגלות ההר השביל ירד אל Lake Cyane, שממנו קיימות כמה אפשרויות לטיולים בין האגמים, ואפשר בקלות לבלות שם יום שלם-
א) עלייה של 20 דקות לתצפית אל האגמים שעל הרמה מצד אחד, ואל Mt Acropolis מהעבר השני.
ב) Lake Elysia ו-pool of memories - שביל מסומן ברוג'ומים מוביל מהאגם הראשון, לאגם גדול נוסף. אחרי שמקיפים אותו, הליכה של כ-20 דקות נוספות מובילה ל-pool of menories - בריכה קטנה ועגולה עם נוף לMt Gerion המצוקי מאחוריה.
ג) ‏Mt Parthenon - אם יש זמן שווה לעלות דוך מהשביל מרחק קצר לפסגת ההר משם יש נוף פתוח עד ל-Lake St Clair.
בנוסף, פגשתי לא מעט מטיילים שעלו אל האיזור לקמפינג של לילה - יש הרבה נקודות יפות לישון סמוך לאגמים.

טיול צד - Mt Acropolis (קשה)
לאחר הירידה חזרה אל הבקתה ב-Pine valley, אכלתי צהריים, והמשכתי ישר לטיפוס על האקרופוליס שבצד השני של העמק. העלייה בתוך היער ארוכה יחסית ואחרי כשעה הגעתי לרמה מישורית ופתוחה מתחת למצוק של האקרופוליס. כבר באיזור הזה יש כמה שבילים קטנים שמובילים לתצפיות לכיוון Lake St Clair. אחרי שחציתי את הרמה השביל התחיל לטפס לכיוון המצוק ומשם שמר על קו גובה מתחתיו. ממש מתחת לפסגה התחלתי לעלות בתלילות בין הסלעים, וזהו גם המקטע הקשה ביותר בעלייה. הוא כולל כמה מדרגות סלע גבוהות שמצריכות כוח ידיים או חבר שיעזור. מפסגת ההר מתמשכים עמודי סלע משוננים שמובילים לכיוון Mt Gerion - סכין חדה ועצומה של סלע והתצפית אליו מרשימה. ניתן גם לראות את כל האגמים על הרמה של ה-Labyrinth ואת Lake St Clair.

כשחזרתי אל הבקתה השעה היתה כבר 3 וחצי ויצאתי ישר אל ההליכה חזרה למסלול הראשי ולבקתה הבאה. את כל ההליכה עשיתי ברצף אחרי יום, מתיש ובשאיפה להגיע כמה שיותר מהר לסיום. בדרך ראיתי כמה וולאבי וציפורי קוקאטו שחורות-צהובות. ממש רגע לפני הבקתה השביל חוצה בגשר תלוי את נחל Narcissus שלאחר מכן מתרחב לנהר רחב שנשפך ל-Lake St Clair בסמוך לבקתה. יש הרבה נקודות להתרחץ וגם מקומות טובים לצפייה בפלטיפוסים - אני לצערי לא הצלחתי לראות, אבל למטיילים אחרים בבקתה היה יותר מזל. בלילה הצלחתי לראות פוסום גדול שחיפש אוכל באיזור הספסלים

יום 7 - Narcisuss hut למרכז המבקרים.

רוב המטיילים לקחו בבוקר מעבורת מהמזח שסמוך לבקתה ישירות לנקודת הסיום במרכז המבקרים. אני בחרתי ללכת לאורך האגם - ההליכה יפה אבל ארוכה ומישורית וחוץ מבקתה אחת וכמה נקודות לרחצה באגם אין הרבה נקודות מעניינות. echidna ו-tiger snake שפגשתי בדרך היו תוספת נחמדה ליום. אם יש לכם התלבטות אם לקחת את המעבורת ואתם לא חושבים שתספיקו את כל טיולי הצד - אני הייתי ממליץ להhשאר 2 לילות בבקתה באמצע השביל ולוותר על היום האחרון.

טרקים נוספים באוסטרליה

לאחר טיול ארוך ביבשת, ובגלל שקשה למצוא מידע על טיולים רגליים באוסטרליה, בטח שבעברית, מצרף רשימה של טרקים מומלצים על פי אזורים. בחלקם הייתי בעצמי והעליתי או אעלה בעתיד סיפור דרך ועל האחרים שמעתי ממקור ראשון שהם טובים:

מערב אוסטרליה:
*Cape to Cape - קיים סיפור דרך שלי באתר
*Kalbari gorge walk - קיים סיפור דרך שלי באתר
*Bibulmun - ה"שביל ישראל" של דרום מערב אוסטרליה, טיול של מספר שבועות ומאוד מסודר.
*Munda Biddi - תוואי דומה ל-Bibulmun רק מותאם לאופני שטח.
*Picaninny gorge Track - הליכה של יומיים בפארק הלאומי Bungle Bungles (חם ממש וסגור בחלק מהשנה כשחם, דורש רכב 4*4 להגעה)

הטריטוריה הצפונית (המסלולים נסגרים כשנהיה חם ולמשך העונה הרטובה):
*Jabtula trail ב-Nitmiluk National park ליד Katherine
*Tabletop walk ב-Lietchfield National Park
*Larapinta trail - סמוך ל-Alice Springs, קיים סיפור דרך שלי באתר

קווינסלנד:
*Hitchinbrook Island - הליכה שחוצה את האי במשך כ-5 ימים, איסוף עם סירה.
*Carnavaron Great walk - הליכה של כ-5 ימים בשמורה מלאת מים במרכז קווינסלנד.

ניו סאות' ווילס:
*Blue Mountains - קיים סיפור דרך שלי באתר
*Royal National Park Coastal Walk - יש התייחסות בסיפור הדרך של הבלו מאונטיינס.
*The great North walk - טרק ארוך בין סידני לניוקאסל.

טסמניה (מומלץ ממש לתת מבט במפה האינטראקטיבית באתר של שמורות הטבע):
*Western Arthurs traverse - קיים סיפור שלי דרך באתר
*Overland Track - קיים סיפור שלי דרך באתר
* 3 Capes - קיים סיפור דרך שלי באתר
*Eastern Arthurs Traverse - דומה ל-Western Arthurs באורך ובתוואי, בתוספת אפשרות לטיפוס על Federation peak המטורפת.
*Frenchmans cap - 2-3 ימים של טיול מעגלי ברכס משונן בדרום מערב טסמניה.
*South Coastal Walk - טרק ארוך על החוף הדרומי והמרוחק של טסמניה.
*Walls of Jerusalem - שמורה הררית ומלאה אגמים, טיול של כ-4 ימים.
*Freycinet walk - הליכה של יומיים על חצי אי, אופצייה קלה ויותר לטרק.

**לא הייתי בויקטוריה ובדרום אוסטרליה, בטוח שיש עוד הרבה טיולים מגניבים שם...

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?