תאריך הטיול | July 2023 |
---|---|
משך הטיול | 6 ימים |
עונה מומלצת | סוף יוני - אמצע אוגוסט |
הטרק בקצ׳קר כפי שיוצג כאן, נמשך 6 ימים. ניתן לקצר / להוסיף.
הרכב - אבא ובן 18, טיול סיום בית ספר.
הטרק אינו מספיק ידוע ,למרות המראות הנהדרים והקרבה הגיאוגרפית וכשהתכוננתי לא מצאתי חומר מעודכן.
תכנון זמן לטרק- אם נוחתים בבוקר, ניתן להגיע לנק' ההתחלה כבר ביום הנחיתה , לישון למעלה או אפילו להתחיל ללכת כמה שעות אם לא עייפים מדי.
טורקיה- הרגשה כללית נוחה מאד. כל מי ששאל, אמרנו שאנחנו מישראל והתקבלנו בברכת ברוכים הבאים ולחיצת ידיים. כל מי שפנינו אליו לעזרה , עזר מעל ומעבר ובשמחה
רמת קושי- באמצע יולי 23, כמות השלג היתה גדולה למדי, וזה מוסיף על הקושי. אני מדרג את המסלול כקשה ודורש ניסיון בטרקים רב יומיים.
קילומטרז׳ יומי אינו גבוה, אך לרב תוואי הדרך הינו בדילוג בין בולדרים, הליכה על דרדרת של גושי סלע רופפים, משטחי שלג בשיפוע תלול וקצת גם בשבילים נוחים.
המסלול גמיש וניתן לקצר או להאריך לפי הזמן שלכפ. ניתן לישון בכל מקום, לא ראיתי שום שילוט של מגבלה על זה, למעט בתוך הכפרים. תמצאו פיסת דשא ישרה ויבשה במרחק סביר מנחל, ותקימו אוהל.
צל אין בכלל מעל גובה של כ 2000מ'.
אוכל- הצטיידות באיידר ויאילאלאר (סטיה מהמסלול כחצי שעה לכיוון, יוסבר בהמשך). באולגונלר אין מכולת
מים- מספיק לסחוב 1.5 ליטר, המים זמינים כמעט כל הזמן. שתינו ישירות מהאגמים וכמובן מהנחלים הקטנים ללא שום בעיה.
ניווט- השתמשתי באפליקצית Alltrails, בתשלום, ניתן לסמן מסלולים ולשמור בטלפון , עובד באוף ליין ויעיל מאד. חשוב להבין לאן צריכים להגיע ולא ללכת על עיוור. המסלול כמעט ואינו מסומן, אם יש סימון זה על ידי רוג׳ומים. כשהדרך ברורה אז אין בעיה, כשהדרך לא קיימת בגלל שלג או מעבר שדה בולדרים, צריך להבין את הכיוון הכללי.
האזור כמעט ואינו מטוייל , למעט הקטע מהבייס קמפ לדניז גולו ולפסגה (יוסבר בהמשך). נתקלנו במעט מאד מטיילים שהולכים יותר מיום. היינו יומיים לבד לגמרי בלי לפגוש אף אחד.
ציוד : אוהל, בלילה קר , מתחת ל 0 במקומות הגבוהים. 2 מקלות הליכה, שקש טוב , שלי הוא קומפורט 1, ישנתי עם 2 שכבות עליונות ארוכות ושכבה אחת ארוכה תחתונה + גרבים.
מעיל רוח- מאד עוזר. מעיל פוך מומלץ אך לא חובה. כדאי לפחות 4 שבות לבוש.
הלכתי עם נעלי אלטרה אולימפוס גבוהות -נוחות מאד, עמדו בכבוד רב בתוואי הקשוח . אחיזה טובה בשלג ובסלע.
2 מיכלי גז בינוניים.
משקל ללא מים, עם אוכל ל 6 ימים כ 13 קג.
הצטיידות: בעיר פאזאר Pazar , אליה מגיעים כדי לקחת דולמוש לאיידר, יש מספר מכולות בהם אפשר להצטייד. הבאנו את רב האוכל מהארץ, למעט נקניקים, גבינות. גז יש בחנות ריהוט(??)ליד תחנת הדולמוש, תבקשו ויראו לכם. מיכל בינוי עלה 100 לירות.
גם באיידר יש מכולת עם כל הנדרש.
הגעה- כדאי לטוס לשדה ריזה ארטבין, rize - artvin, משם מונית לפאזאר pazar.
דולמוש מפאזאר לאיידר לוקח כשעה, מחיר75 לירות.
איידר- התחלה וסיום- כפר תיירותי, אין מה לעשות חוץ מביום ההגעה והסיום. בעבר היה במקום חמאם שסיפק חוויה נהדרת בסיום הטרק. כיום הוא נהרס, ועל חורבותיו נבנה מלון שלהבנתי יכלול גם חמאם.
לינה באיידר בפנסיון Fora.אירוח ביתי חם וצנוע, תבקשו מפטמה המארחת ארוחת ערב. שווה יותר מכל מסעדות התיירים ברחוב. ארוחת בוקר טובה.
נתוני מרחק וגובה מצטבר נמדדו ע"י שעון garmin phenix 6 pro.
המסלול מקיף את רכס הפסגה עם כיוון השעון- יוקרי קברון- אולגונלר- פסגה- יוקרי קברון
אשמח לענות על שאלות במייל sagidagan5@gmail.com
yukari kavron- karadeniz golu (lake)
מרחק- 7.8 ק"מ, עליה 660 מ'
בבוקר הולכים לככר המרכזית ( כדאי גם לקנות לחם טרי במכולת, מחזיק טוב ליומיים) ופוגשים שם את הדולמוש של אזור ההרים. כשאנחנו היינו הוא הגיע ב 10:15 . הדולמוש יוצא כשהוא מתמלא. חיכינו כחצי שעה ולא היו נוסעים נוספים. לאחר משא ומתן קצר, הסכים לצאת בעלות של 1000 לירות.
התחלה בכניסה ליוקרי, עליה לכיוון הפס. אנחנו הלכנו לעוד אגם גדול שנמצא כ 500 מ' מהשביל. אפשר להשאיר את התיקים ליד סלע גדול ולא לשכוח לסמן אותו כדי למצוא בחזור. האגם גדול ויפה, אך לא חובה. אם יש זמן וכח. אפשר גם לישון ליד אחד האגמים לפני הפאס, ולחסוף את ההליכה על הבולדרים עד למקום הלינה ליד האגם למטה. ההליכה על הבולדרים איטית ודי מעצבנת אבל בהמשך הטרק בלתי נמנעת, אז כדאי ללמוד ולהכיר את הנושא. בצד הזה של ההרים, לקראת 15:00 +-מתחילים להגיע עננים והערפל נשאר עד שעות הלילה, עם חורים מדי פעם. לא כדאי למתוח את היום יותר מדי כדי לא להיתקע בערפל (רלוונטי בעיקר לימים 1 + 5)
מ karadeniz gulu ל olgunlar (או yaylalar, יוסבר בהמשך)
10 ק"מ, כ 480 מ' עליה
ביום זה עולים פס אחד, לא קשה במיוחד, ואז ירידה ארוכה ונוחה בדרך כלל עד הכפר אולגונלר.
היום פשוט לניווט, מהאגם עולים לכיוון הפס הברור בכיוון דרום מזרח. הדרך נוחה וברורה יחסית. בדרך עוד אגם קטן ויפה. בפס נפתח הנוף לצד השני של הרכס, כדאי למצוא מסתור מהרוח ולנוח מול הנוף. בהמשך ירידה על שביל סלעי אך ברור, עם המון מים מסביב, עד הגעה למפלס העשב, המשך הליכה כ- 4-5 ק"מ עד לכפר, בדרך נוחה וקצב טוב. המון פרחים ומים, אך בסוף השביל כבר פחות מעניין.
לינה-אני תכננתי לישון בכפר אולגונלר, ללא תיאום מראש. הגענו לכפר (הקטנטן) , ניגשנו לפנסיון והתברר שהוא מלא. אמרתי לבעלי הפנסיון שלא נורא נישן באוהל, בתקווה שיציע לנו לפתוח את האוהל בסמוך לפנסיון להתקלח ולאכול , בתשלום כמובן, אך לצערי הצעה כזו לא הגיעה.
אמרו שיש פנסיון בכפר יאילאלאר, כ 3 ק"מ במורד הכביש. החלטנו ללכת לאכול במסעדה הנחמדה בקצה השני של הכפר (5 ד' הליכה). מסעדה עם אוכל פשוט וטוב. בקשתי מהם שיבדקו בכפר למטה שיש מקום בפנסיון כדי שלא נרד לחינם (היום למחרת מתוכנן 1100 מ' עליה, אז תוספת 200 מ' זה לא פשוט), הם בדקו ואישרו שיש מקום. בחוסר רצון מסויים , ירדנו לכפר, ההליכה בכביש, מהירה וכמובן נוחה. הפנסיון ביאילאלאר ממוקם מאד נמוך כל מטר ירידה - תוספת לעליה הארוכה מחר... אך אין ברירה, הוחלט שישנים במיטה ביום זה. הפנסיון נראה בבירור קצת מתחת למסגד (המסגד הנמוך יותר , לא הראשון), מול המכולת שכדאי להצטייד בה בעוד לחם ונקניק או גבנצ. בעל המכולת הוא גם בעל הפנסיון, כך שהכל מסודר, בנו דובר אנגלית וכרגיל הטורקים נחמדים ומסבירי פנים. חדר סביר ביותר, מקלחת חמה מאד וזרם חזק. תה חופשי במרפסת, תקנו עוגיות במכולת ותהנו מהחיים. ארוחת ערב טובה. 600 לירות לאדם, ללא א. בוקר. סה"כ יום קל- בינוני, אך ארוך יחסית
מאולגונלר (או יאילאלאר) ל Deniz golu
היום עם העליה הכי ארוכה, אך ההנוף בסיום שווה כל מאמץ.
10.2 ק"מ, 1215 מ' עליה (מאולגונלר).
השביל יוצא מקצה הכפר, מאד ברור, לאורך הנחל הגדול. נוף מרהיב של ירוק ופרחים וכרגיל הרבה מים. התלוו אלינו 2 כלבים ידידותיים, (שהגדול מהם, כנראה מגזע רועים טורקי, הלך איתנו עד לאגם, אולי חיפש שותפים לטיול, ממש ידע לאן אנחנו רוצים להגיע, ועזר למצוא את הדרך. לאחר מנוחה באגם, הצטרף למטיילים שירדו.)
זהו הקטע המתוייר יותר בטרק, מכיוון שהוא נגיש יחסית. בדרך עוברים ב Dilber duzu, למעשה הבייס קמפ לפסגת הקצ'קר. הקבוצות המאורגנות ישנות שם. אנחנו ראינו 3-4 סוסים וחמורים מעלים ציוד של קבוצה.
הליכה בתוואי נח ועליה מתונה עד לבייס קמפ. כלאחר מכן השיפוע נעשה תלול מאד עד לאגם, כולל קטעי שלג.
להתארגן ליום ארוך עם מספיק זמן להפסקות .
באגם למעלה הלינה הפעם לא על דשא , יש מספר מקומות מועט יחסית להקמת אוהלים, משהו כמו 6-8 לדעתי. במקרה הגרוע- אפשר להמשיך ללינה באגם של היום הבא, מרחק קצר יחסית.
באמצע יולי האגם היה קפוא ב כ 80% מחלקו, הנוף מרהיב וניתן לשבת ולהסתכל מסביב יום שלם. אחד המקומות המושלמים , לדעתי.
האוכף המושלם הוא המשך השביל למחרת מולו - הכיוון לעליה לפסגת הקצ'קר.
פסגה- חזרה לאוהל- אגם Atsiz (או Name less )
ביום זה עולים לפסגה (מנסים לפחות), עם תיק קטן בלבד, עם מים וקצת אוכל וחוזרים לאחר מכן להמשיך את המסלול.
הלילה היה קר מאד, חלקי האגם שלא היו קפואים, התגלו בבוקר כשכבת קרח של כ 2 ס"מ.
העליה לפסגה מעניינת ויפה, אך גם קשה. אם עייפים- לא חובה. אפשר לעלות לאוכף הראשון ולהתרשם מנוף האגם והמשך השביל לפסגה. אנחנו הוזהרנו ע"י כמה מטיילים שהעליה בעייתית בגלל כמויות השלג שבמסלול העליה וצריך מסמרים לנעלים. זוג צרפתים הגיעו לפסגה על מסמרים כאלה. החלטנו לבדוק את הנושא ולהתקדם כמה שניתן בלי להסתכן.
צריך למצוא את השביל לכיוון הפס הראשון, ומשם רואים טוב את המשך המסלול. מהאוכף יורדים מדרון תלול, חלקו גלשנו על השלג, המשך יחסית קך ומעבר של שדות שלג. המפלים למעלה קפואים ונשמע רעש של גושי קרח שמפשירים ונופלים. ברור למדי איזה שדות שלג אפשר לחצות בבטחה , וגם אם מחליקים לא עפים לתהום, ואיזה מהם לא כדאי לנסות מחשש להחלקה ארוכה מאד ומסוכנת. טיפסנו עד גובה של כ 3,600 מ' ומשם כבר היה מסוכן להמשיך. הנוף יפה מאד, המון הרים לכל האופק.
ירדנו חזרה, א. צהרים, קיפול אוהל וציוד, האמיצים אף טובלים במים הקפואים.
עליה לאוכף לכיוון האגם הבא. למעט העליה באוכף, ההליכה לא קשה ולקחה פחות משעה
6.6 ק"מ, 400 מ' עליה
מאגם ניימלס לאגם Derebasi (לא בטוח לגבי השם)
יום קשה ביותר, 4 פסים, תוואי דרך נוראי, בולדרים, דרדרות ,שלג ומעט מאד שביל. קשה לניווט, קצב הליכה איטי מאד.
היום נראה קל על המפה, וחשבנו שאולי נסיים היום וללא לילה נוסף בשטח.
השטח חשב אחרת.
התחלה בדוח לפס שנראה היטב מהאגם.
ירידה למטה בדרדרת לכיוון פס נוסף. בדיעבד, היית מקיף את השלוחה עם הפס ולא מטפס. עדיף ללכת יותר ק"מ בנוחות , ללא הדילוג על הדרדרת והאבנים. משמאלכם יריד לישוב- לא לרדת, זה לא יוקרי קוורון.
לאחר הפס או הקפת השלוחה יש פס נוסף. השביל יותר ברור, אך שדות שלג שחצו אותו בשיפועים של מעל 45 מעלות, חייבו מעקפים והוצאת אנרגיה רבה. גם הירידה לאגם האחרון התבררה כתלולה מאד וחייבה הורדת תרמילים ותכנון מיוחד. יש 2 פסים מהם אפשר לרדת לאגם. הירידה לאגם קשה מאד. הליכה בלתי נגמרת על בולדרים, די מייאש. העדפנו הליכה על השלג שהיה אפשרי. אני ממליץ לבחון בפירוט את הדרך מהפס האחרון לאגם.
האגם יפהפה וחבל להחמיץ אותו, אבל המאמץ קשה. גם הערפל חוזר לאחר שלא נראה בצד השני של הרכס, ואחרי 16:00 הראות ירדה ל-0. המשך הירידה ליוקרי לוקח כשעתיים, אם רוצים לסיים ביום אחד, צריך להתחיל ממש מוקדם. הירידה ליוקרי גם אינה קלה , מלא מלא נחליםקטננים וגדולים, אדמה ספוגה, וסלעים. לקחת בחשבון לפני שממשיכים מהאגם בשעה מאוחרת.
מאגם Derebasi ליוקרי קוורון
5.3 ק"מ.
ירידה לאורך הנחל עד יוקרי.
ביוקרי אכלנו א. בוקר נחמדה ומשביעה באחת המסעדות. המתנה לדולמוש שלא הגיעה , ולכן התחלנו ללכת לכיוון איידר.
הדרף לא קשה ודי יפה, במיוחד כשנכנסים ליער, אך מומלץ לעצור טרמפ.
לנו עצרו לאחר כשעה ורבע.
סוף
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם