חודש וחצי בטורקיה המערבית והמרכזית
אזור מרמרה, אלאדאלר וקפדוקיה, שביל סנט פול, אנטליה-צ'אנאקלה.
| תאריך הטיול | August 2018 |
|---|---|
| משך הטיול | חודש ו- 13 ימים |
| עונה מומלצת | אביב קיץ סתיו |
תוכן עניינים
רקע
אתחיל בלכתוב המלצה אחת חשובה, שאם הייתי נותן רק אחת- הייתי נותן אותה.
סעו לטורקיה!!
מתוך טיול של 4 חודשים, חודש וחצי בטורקיה היה שיא הטיול, המדינה מגוונת, עצומה, מכניסת אורחים, נעימה, יפיפיה, פשוטה לטיול וזולה.
לא הסתרנו את היותנו ישראלים אפילו פעם אחת, ובמשך חודש וחצי נתקלנו רק פעמיים בתגובה קצת לא נעימה של אנשים שהתווכחו איתנו על פוליטיקה (בטורקית קולחת...), אבל לרגע זה לא הרגיש מסוכן.
(לראיה, אחותי הקטנה (בת 16) הצטרפה אלינו לכמעט שבועיים, ולא הרגשתי לרגע שזה חסר אחריות).
טיפה רקע על טורקיה....
מדינה עצומה (כ-80 מיליון בני אדם), בעלת אחת המטרופולינים הגדולות בעולם (איסטנבול, כ-15 מליון איש). נהרות רחבים, הרים ורכסים עצומים (אררט, הגבוה בניהם הוא בגובה של מעל 5 קילומטר מעל הים, והטאורוס, שאורכן הוא כמה מאות וקילומטרים ורוחבן כ-150 קילומטר). רמות רחבות ידיים, יערות עד, חופים בתוליים עם מצוקים שנופלים לים, רכסים אלפיניים, רכסים מדברים. בקיצור, חלום.
אורכה של טורקיה הוא כמה אלפי קילומטרים ממזרח למערב, ומאות עד אלפי קילומטרים בודדים מצפון לדרום (היא בצורת מלבן..) מצפון, גבולה הוא החוף הדרומי של הים השחור. מדרום- הים התיכון, ממערב יוון ובולגריה, מצפון-מזרח מדינות הקווקז (גיאורגיה וארמניה) ודרום-מזרח איראן עיראק וסוריה.
עקב מיקומה החריג של טורקיה כ"גשר" בין אסיה לאירופה, כבר מהעת הקדומה היא הייתה אזור בעל חשיבות עצומה, ואת העדויות הארכאולוגיות והתרבותיות של עובדה זו ניתן לראות בכל מקום.
שפה:
השפה הטורקית נכתבת בכתב לטיני (עם כמה אותיות מיוחדות), היא דומה קצת לפרסית, אבל גם ש בה גם הרבה מילים מערבית, למשל. יש בטורקית מילים משפות אירופאיות, והן נכתבות כלשונן (otel- מלון, ולא hotel).
אנחנו טיילנו עם קובץ google translate אופליין, והשתמשנו בו הרבה כדי לתקשר, בסוף הטיול כבר יכולנו לתקשר ברמה בסיסית (סיפרתי בדיחות לנהגי משאיות בטורקית-נחשב רמה בסיסית?).
הטורקים כמעט לא דוברים אנגלית, גם הצעירים, ובטח ובטח שבכפרים הנידחים בהרים. לדעתי זה עניין לאומי, קצת כמו במדינות אירופאית כמו צרפת וספרד, שלא מדברים שם אנגלית.
תחבורה:
אנחנו השתדלנו לנסוע בטרמפים, ובכל פעם שניסינו הצלחנו בקלות. יש בטורקיה אחלה תרבות טרמפים, עוצרים המון ורוצים לעזור. בשביל לעבור מרחקים ארוכים (אם לא רוצים לנסוע בטרמפים) אפשר לקחת אוטובוס לילה או טיסה פנימית, בכל עיר גדולה בטורקיה יש נמל תעופה ותחנה מרכזית. האוטובוסים בלילה הם מאוד נוחים וקצת יותר יקרים, למי שאין לו בעיה לישון בנסיעות, זה פתרון מצוין. לפעמים צריך להגיע יום לפני או כמה שעות קודם ולקנות מראש כרטיס בסוכנות נסיעות (לרוב בתחנת האוטובוס עצמה).
חוץ מזה לנסיעות קצרות יש מוניות שירות, שנקראות דולומושים. כמעט לכל כפר יש תחבורה ציבורית כזאת או אחרת. בכל הערים הגדולות יש תחבורה עירונית, אוטובוסים ורכבת תחתית. לכל עיר יש את ה"רב קו" שלה, כשאתם מגיעים לעיר, תקנו אותו כי זה חוסך המון כסף (בערך 50 אחוז הנחה על כל כרטיס).
לינה:
אנחנו ישנו המון באוהל, אין בעיה לישון בכל פינה שקטה, על החוף או ביער, הרגשנו בטוחים בכל מקום, ויש גם המון צעירים טורקים שמטיילים, בטרמפים או באוטו. הרבה פעמים לא הרגשנו לבד (שזה נחמד). לפעמים ישנו באתרי קמפינג מסודרים, ואז יש מים זורמים, חשמל וויי פיי, שזה מרענן.
חוץ מזה עשינו קצת קאוצ'סרפינג שזה היה נחמד מאוד, וגם ישנו בהוסטלים וזה גם היה טוב וזול (בערך 10 אירו ללילה בדורמס).
מידע סימונים ומפות:
באופן כללי לא ממש מצאנו מפות טיולים טובות ומקיפות. לכל אזור יש מפות ברמה משתנה, הבעיה שלפעמים קצת קשה להשיג אותן. חיפשנו באיסטנבול מפה של aladaglar למשל ולא מצאנו.
לחלק מהטרקים הארוכים יש ספר בהוצאת kate clow, חפשו באתר שלה ואפשר גם להזמין מראש, ספר ומפה.
ממליץ מאוד לטייל עם gps, זה עוזר כשהולכים לאיבוד :)
השבילים המסומנים מסומנים או בפס אדום ופס לבן, או ברוג'ומים. הסימונים לא טובים כמו בארץ, אז לסמוך רק עליהם זה לא מומלץ, שווה להיות גם עם מפה טובה ו-gps וככה להיות מכוסים מכל הכיוונים. אנחנו עבדנו עם שתי אפליקציות- map.me ו-earthmate: הראשונה טובה בעיקר להרים ובשביל שמות של מקומות והשנייה טופוגרפית. לא תמיד מסומנים השבילים בשתיהן אז השתמשנו במה שעזר.
אזור מרמרה
התחלנו את הטיול ביום באיסטנבול. אני לא אכתוב הרבה על איסטנבול כי הרבה נכתב עליה ואפשר למצוא המון מידע בכל השפות. המלצה אישית אחת- סעו לאיי הנסיכים. זה קרוב, זול, ויפה.
אחרי איסטנבול נסענו דרומה לאורך החוף הדרומי והמערבי של ימת מרמרה, הים שנמצא בין הבוספורוס לדרדנלים. לא היינו בכלל באתרים או מקומות ששווים ביקור במיוחד, נסענו בטרמפים וטיילנו ברגל באזור. זה אזור נחמד מאוד להסתובב בו, לא פגשנו תיירים בכלל, ונהנו מאוד מהים, כל החופים שם יפים ומזמינים, פשוט תמצאו מקום נחמד לחנות בו ותהנו מהשמש, הים והנוף. אנחנו הגענו עד לבורסה ומשם חזרנו לאיסטנבול לאסוף את אחותי הקטנה.
אלאדאלאר וקפדוקיה
לקחנו אוטובוס לילה מאיסטנבול לעיר שנקראת קייסרי. נסיעה ארוכה מאוד אבל באוטובוס נוח, הגענו בערך ב-10 בבוקר לקייסרי, משם בעוד אוטובוס לנידה (nidğe, לא הוגים את הğ) ומשם בדולומוש לדמירקזיק- הכפר שממנו מתחיל הטרק.
התחלנו ללכת, נוף מדברי מהמם אבל גבוה! הטרק מתחיל בגובה 1,600 מטר, והפסגה הגבוהה ברכס האלאדלאר היא 3,800 מטר!
קניות עשינו בדמירקזיק, אבל אני ממליץ לעשות לפני בקייסרי או בנידה, כי זה כפר די קטן וזניח, והמכולת שם חסרה, בלשון המעטה.
אנחנו חצינו את הרכס ב-3 ימים ו-3 לילות (לילה אחד בסוג'וק פינר, לילה שני מתחת לאמלר, ולילה שלישי בידיגולר, הכל מסומן במפה הנלווית) והיה לנו טרק יפיפה, יש סיפור דרך טוב באתר, אז אני לא אפרט, אנחנו השתמשנו בו. השבילים מסומנים באפליקציות ובשטח מסומנים ברוג'ומים.
שימו לב! הסימון בשטח עדיף על הסימון בטלפון, היו כמה פעמים שאכלנו מרורים על זה שהקשבנו לפלאפון ולא לרוג'ום בשטח.
אחרי הטרק הלכנו למפלי קבוזבאשה. גם עליהם אני ממליץ, כמויות אדירות של מים יוצאות ממהר ישר למפל רחב וגבוה (אם כי קצת מתוייר, בעיקר תיירות פנים).
משם המשכנו בתחב"צ ליהלה (yahallaIa), ומשם לאורגופ ולגורמה (goreme), שבקפדוקיה.
גורמה היא עיירה תיירותית מאוד אבל למרות זאת האווירה הייתה נעימה וטובה. ישנו בescape cappadocia hostel, זול ונחמד (כ-7 אירו), סיפק את צרכינו למיטה, מקלחת, מטבח, ווי פיי.
ביומיים בקפדוקיה עשינו בעיקר טיולי יום, שוטטות par exellance. אפשר גם לשכור טרקטורון או סוס או לעשות טיול בכדור פורח (תלוי תקציב כמובן, היינו תפרנים) יש הרבה מאוד מה לראות ולעשות שם, זה אזור עם היסטוריה וגאולוגיה מאוד ייחודיות, נראה כמו ארץ הפיות קצת :)
בנוסף, זה אזור שהוא גם מאוד חקלאי, אז יש שם המון עצי פרי, גפנים ושאר דברים טעימים שגדלים, אנחנו נהנו מאוד מהכנסת האורחים של החקלאים, וטעמנו הרבה דברים טריים וטעימים. מרגיש שהם לא שבעים מתיירים כמו באזורים אחרים בעולם.
מגורמה חזרנו באוטובוס לילה לאיסטנבול. הגענו בערך ב7 בבוקר...
סנט פול
אחרי ששלחנו את אחותי בחזרה לארץ נסענו לאיספרטה באוטובוס לילה, ומשם לאאדיר (eğedir).
המשימה הבאה, 10 ימים על שביל סנט פול.
ראשית, יש את כל המידע בספר של kate clow שקנינו בגסטהאוס שישנו בו lalya guest house באאדיר. בעל ההוסטל הוא גם מדריך טיולים ואפשר להתייעץ איתו. ארוחת הבוקר שם היא הטובה ביותר שאכלנו, רק בשבילה שווה לבוא לישון שם! ובלי קשר זאת עיירה נחמדה ויפה שיושבת על אגם עצום.
בחרנו ללכת את חלק מהשביל מצפון לדרום (הפוך מהכיוון הרגיל) בנתיב המזרחי (יש שניים מרכזיים), כי חשבנו שיהיה לנו מזג אוויר יותר נעים (התחלנו באוגוסט, חודש לפני העונה הממולצת). בדיעבד, זאת כנראה הייתה טעות כי מזג האוויר לא באמת השתנה כל כך (היה חם כל הזמן....) ובכל זאת נהנו מאוד, אבל כמובן שעדיף ללכת אותו בעונה (סתיו או אביב).
אני לא אפרט את כל המסלול כי אפשר למצוא את המידע בספר.
אבל כמה טיפים חשובים (שלא כתובים...):
- ניווט: תנסו להיות מכוסים כמה שיותר (גם ספר, גם מפה, גם סיפור דרך, גם gps) כי הטרק לא מסומן טוב, הספר לא מספיק ברור, והמפה היא של 1:100,000, אז קשה לנווט איתה. אז שתמיד תהיה לכם תוכנית גיבוי, למקרה שתתלבטו, אותנו הGPS הציל!!.
- יש גסטהאוס חמוד מאוד של בחור בשם ארדינצ' הוא נמצא ליד עיירה שנקראת צ'לטפה, סימנתי את המיקום במפה המצורפת. חוץ מזה הוא גם מדריך טיולים בשביל ויכול גם לעזור לכם בלוגיסטיקה- להקפיץ למקומות, לאסוף מהשדה תעופה או מכל מקום אחר, לייעץ... הוא ממש נחמד ואישתו מכינה אוכל מעולה. בקיצור- ממליץ. (90-543-633-2599).
- אנחנו מאוד נהנו מאתר עתיק שנקראה adada. זאת עיר רומאית-יוונית מתחילת הספירה הנוצרית. המבנים שם מאוד מרשימים, אמפיתאטראות, מקדשים, ובתי שוק. והכל חצי קבור בצמחיה. אפשר להגיע עד לשם עם רכב, אז גם מי שלא הולך 200 קילומטר שווה לו...
- יש לשביל כמה "ענפים". לכו במרכזי! אנחנו עשינו את הטעות של ללכת ב"שביל צד" של הטרק הראשי ואח"כ גילינו שהוא בכלל לא מסומן... עדיף להיות מיינסטרים, ובהקשר הזה אתם יכולים להתייעץ עם ארדינצ'.
- אחד האתרים המרשימים בטרק הוא תאטרון יווני *עצום* שנקרא selge. זה מקום באמת מרשים לראות אבל חוץ מזה האווירה שם דוחה; ילדים מקבצי נדבות שאימהותיהן שלחו אותם לנסות לעורר את רחמיהם של המערביים התיירים, או למכור לך שטויות שיוצרו בסין באמתלה שזה hand made לא נתקלנו בדבר כזה באף מקום אחר בטורקיה וזה היה לא כל כך נעים...
- בכפרים בטרק יש רק מכולות קטנטנות. אז אם יש משהו שקריטי לכם שישאר הרבה זמן, תביאו מספיק.
ירקות ופירות אפשר להשיג באזורים החקלאים במהלך הטרק (לא כולו הוא חקלאי...) ולחם לא נתקלנו בבעיה להשיג, גם אם לא הייתה מכולת.
בנזין לבנזיניה היה בכפרים הגדולים, לא בתחנת דלק, אלא שאלנו במכולת והכווינו אותנו למישהו עם ג'ריקן. לא כדאי להסתמך על גזייה אלא אם אתם סוחבים את כל הגז מראש.
-הטורקים מאוד נחמדים ומכניסי אורחים, המון פעמים הזמינו אותנו (לקחת פירות, חלב טרי, גבינות, לשתות תה, או לישון אצלם) תנצלו את ההזמנות! השיחות והחיבוקים שווים את זה :)
אחרי הטרק נסענו במשך 4 ימים בטרמפים לכיוון יוון לאורך החוף המערבי (1,400 קילומטרים)- זאת הייתה חוויה נהדרת! פגשנו הרבה אנשים נחמדים והגענו למקומות מעניינים. במפה מסומנת נקודה אחת שאנחנו אהבנו במיוחד- מפל עם בריכה גדולה ומהממת, והיא במרחק של פחות מקילומטר הליכה מהכביש! לאורך כל הזמן הזה ישנו על החוף מחוץ ליישובים וזה היה ממש אחלה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם