הקצ'קר - טורקיה שלא הכרתם

הגעה ועזיבה

הטרק עצמו מתחיל בעיירה בשם איידר (Ayder). קיימות אפשרויות נוספות אך זו נקודת ההתחלה הנוחה ביותר.

על מנת להגיע לאיידר צריך קודם כל להגיע לעיר טראבזון (Trabzon).
לטראבזון ניתן להגיע בטיסה או באוטובוס - כל אחד בהתאם למסגרת הזמן והתקציב שלו.

טיסות יוצאות כל יום ועולות פחות מ 100 דולר לכיוון.
אוטובוס אשר יוצא מהתחנה המרכזית באיסטנבול (אוטוגאר) יקח לכם כמעט 20 שעות.

מטראבזון יש לקחת אוטובוס נוסף לעיירה בשם פאזאר (Pazar) ומשם צריך לקחת דולמוש (מונית טרנזיט) לאיידר.

המקומיים בפאזאר מתורגלים ויודעים שכל התיירים מחפשים להגיע לאיידר.

מומלץ מאוד לא להגיע לפאזאר בשעות הערב מכיוון שבשעות הערב אין דולמושים לאיידר, דבר אשר יאלץ אתכם לעשות את הלילה בפאזאר. מנסיון, פחות כדאי.

העזיבה מתבצעת בצורה זהה להגעה.

התארגנות ומנהלות

עקב העובדה שמדובר בטרק לא קל, מומלץ לתכנן היטב מה אתם לוקחים איתכם לטרק ומה לא. מומלץ מאוד להשאיר באיידר כל דבר שאינו הכרחי למהלך הטרק עצמו.

באיידר ניתן לקנות אוכל ומים, גז בישול ודברים בסיסיים. אל תבנו על למצוא שם דברים מיוחדים ואם אתם צריכים כאלו, הביאו איתכם מטראבזון או מאיסטנבול. (אנחנו מצאנו את עצמנו שואבים דלק מאוטו בשביל הבנזינייה).

באופן כללי מומלץ לקנות את רוב הדברים בטראבזון מכיוון שהמחירים באיידר יהיו גבוהים יותר.

במהלך המסלול עוברים במספר עיירות שבהם ניתן לעשות השלמות ולקנות דברים בסיסיים כמו לחם ואורז כך שלא צריך לחשוש ממצב שיגמר לכם האוכל במהלך המסלול.

מבחינת מים, אין צורך לסחוב יותר משלושה ליטר עליכם במהלך היום. ישנם קטעים ספציפיים שבהם לא תהיו בקרבת מקור מים לכמה שעות אך במרבית היום יש מקור מים בכל כמה דקות. איני יכול להתחייב לכם מדעית על איכותם אך אנחנו שתינו חופשי מהמים במסלול, מי הפשרת שלגים קרים וזכים ולא קרה לנו כלום.

ציוד נוסף המומלץ לקחת לטרק : נעליים גבוהות ונוחות, גרבי טיולים טובות, מקלות הליכה, שק שינה חם וקל, מעיל גשם ופליז/סופטשל חם ללילה.

ניווט ומזג אוויר

ניווט ומפות : נכון להיום, אין מפה בסטדנרט גבוה לאיזור הקצ'קר. מרבית האנשים מטיילים בעזרת סיפורי דרך, מדריכי טיולים ובעזרת המקומיים. המסלולים אינם מסומנים בסימון שבילים כלשהו אלא מסומנים בעזרת רוג'ומים (גלי אבנים).
במרבית הזמן הרוג'ומים הללו ברורים וניתן עקוב אחריהם אך לעיתים יש דילמות ורצוי להיעזר במפה כלשהי/מצפן/חוש התמצאות או עזרה של מקומיים או מטיילים אחרים.

אנחנו הסתובבנו עם מפה שסרקנו והגדלנו מאיזה ספר (The Kac'kar - Kate Clow). את הסריקה עשינו בטראבזון. המפה היא מפה לא רעה אך יחסית סכמטית. לא מפה שאפשר לנווט עליה אך טובה להתמצאות כללית וכיוונים כלליים.

מזג האוויר : מזג האוויר באיזור הקצ'קר הפכפך מאוד. עונת הקיץ אמורה להיות העונה הנוחה ביותר לטייל בקצ'קר אך צריכים להיות מוכנים לזה שכל שלב ביום שבו השמש בשמיים והשמיים נקיים יכול להפוך תוך רבע שעה לגשם שוטף של כמה דקות וחזרה לשמש.

מלבד זאת, רצוי להתחיל לטייל השכם בבוקר מכיוון שבאיזורים רבים בקצ'קר ישנם ערפילי הרים בשעות אחר הצהריים, דבר אשר מקשה על ההתמצאות ולעיתים גם מסתיר את הנוף היפה.

מסלול ההליכה - היום הראשון

איידר לאווסור

יוצאים לדרך בבוקר השכם מהעיירה איידר. היציאה למסלול היא לכיוון מזרח כאשר פשוט עולים במעלה הכפר עד שמגיעים לסופו וממשיכים עם דרך העפר.

היום הראשון הוא די מנהלתי ומשעמם, רובו על הדרך עפר ואין יותר מידי נוף. במהלך היום תקף אותנו ערפל כבד מה ששכנע אותנו לוותר על המשך הדרך ולתפוס טרמפ על איזה טנדר עד לעיירה אווסור.

את הלילה בילינו באווסור אצל איזה משפחה מקומית אשר אכסנה אותנו באיזה מחסן בתמורה לכמה לירות טורקיות, מה שנתן לנו מחסה מהגשם והקור של הלילה.

מסלול ההליכה - היום השני

אווסור - קמרלי קצ'קר - ליבלר גולו - בינקטשי

ביום זה מתחילים לטייל באמת. הגשם חלף עבר לו ויצאנו בבוקר לכיוון כללי דרום. בשלב כלשהו חוצים את הנהר הגדול שליוו אותנו ביממה האחרונה ונכנסים לואדי רחב שאיתו נטפס לכיוון העליה לפאס. בשלב זה מתחילים להיחשף לנופים האמיתיים שמאפיינים את הקצ'קר, שפע של ירוק בכל מקום ומרבדי פרחים סגולים וכתומים.

גם במהלך העליה בואדי מתלווה אלינו נחל, כמו בכמעט כל מקום בקצ'קר, כאמור, מים לא חסר פה. לאחר כשעה-שעה וחצי מגיעים למרגלות העליה לפאס. הפאס עולה לכיוון מזרח ונראה כמו דרדרת אחת גדולה. תעשו הפסקה קלה, תנשמו אוויר, הטיפוס הזה ארוך ומייגע. הטיפוס לפאס לוקח בערך שעה.

מגיעים לפאס המיוחל, מסדירים את הנשימה ומביטים בנוף היפהייפה הנגלה לפנינו. אל תשכחו להביט לאחור ולראות מאיפה הגעתם, הכל נראה ממש קטן פתאום.

מהפאס מתחילים לרדת מטה לכיוון המנוגד ממנו הגענו. לאחר כשעה וחצי של פינוק לברכיים מגיעים למרבד דשא ופרחים גדול. בנקודה זו רואים את אחד המחזות היפים שיש בטרק, לגונה בשם ליבלר גולו (Libler Golu), בצבע טורקיז מהמם בין כל הירוק.

מתחילים לפסוע לכיוון הלגונה תוך מעקב אחרי הרוג'ומים והשביל. הלגונה היא נקודה מצויינת להפסקת צהריים ולמנוחה (למרות שאנחנו נשברנו ואכלנו לפני).

לאחר שעוזבים את הלגונה ממשיכים במורד הנחל. חשוב להיות ערני לרוג'ומים שמושכים שמאלה מכיוון שהשביל לכיוון בינקטשי נמצא בצד השני. לאחר שחוצים ממשיכים עם השביל, חולפים על מספר עיירות (Pisenkaya, Norsel , Kurdat Mah) ואחריהם מגיעה בינקטשי.

בבינקטשי הקמנו אוהל בחצר של בית של אחד המקומיים. היום המדובר הוא ארוך יחסית ומי שרוצה יכול לעצור ולישון באחת הנקודות בדרך ולהמשיך את הדרך למחרת.

מסלול ההליכה - היום השלישי

בינקטשי - ברהאל

יוצאים מבינקטשי על הדרך לכיוון מזרח. הדרך שומרת על קו גובה תוך כדי טיפוס קל וממשיכה כדרך עפר זמן מה תוך שהיא עוברת במספר כפרים קטנים כדוגמאת בינקטשי.

תנסו לספור את מספר הנחלים הגדולים שאתם עוברים בדרך על מנת לנסות לשמור על מושג כלשהו איפה בדיוק אתם נמצאים בדרך.

לאחר כמה שעות יוצאים מהדרך המיוערת ומתחילים לרדת על השלוחה באיזור יותר פתוח. זוהי תחילת הירידה לכיוון ברהאל.

השביל מתחבר בשלב זה לנהר וממשיך לכיוון ברהאל.

חשוב מאוד לא לאבד את השביל מרגע היציאה מהשטח המיוער לזכור את הכיוון הכללי אליו הולכים.

בהגיענו לברהאל עצרנו למנוחת צהריים קלה, הצטיידות וארוחת צהריים. לאחר מכן לקחנו דולמוש לכיוון אולגונלאר. יש אנשים המעדיפים לעשות יום מנוחה בברהאל עצמה או לחלופין ללכת ברגל כיום הליכה את הדרך לאולגונלאר. אנחנו החלטנו לוותר על התענוג שבללכת 25 ק"מ על דרך עפר ולקדם את עצמנו לעבר הפסגה המיוחלת.

מסלול ההליכה - היום הרביעי

אולגונלאר - דילברדוזו - דניז גולו

לאחר שהצטיידנו לשלושת הימים הבאים באולגונלאר וישנו כמו שצריך, קמנו מוקדם ויצאנו לדרך. בסופו של יום זה כבר נהיה ממש למרגלות הקצ'קר ובלגונת דניז גולו המהממת.

הדרך מתחילה דרומית לכפר, יוצאים מהפיצול של הנהר לכיוון דרום מערב. אם אינכם סגורים על זה, כל מקומי ידע לכוון אתכם למקום הנכון. היום הזה מתאפיין בהליכה ארוכה במעלה הואדי בצמוד לנהר.

ככל שיתקדם היום הטיפוס יהפוך ליותר קשה והגובה יתחיל להראות את אותותיו.
ההליכה אינה קשה אך נהיית יותר ויותר קשה עם העליה בגובה.

לאחר כשלוש-ארבע שעות נגיע למקום שנקרא דילברדוזו, מרבד דשא גדול ושטוח רגע לפני תחילת העליה ללגונת דניז גולו. זוהי נקודת לינה אופציונלית למי שמגיע מאוחר יחסית, מכיוון שבלגונה אין הרבה מקומות לינה. למי שמגיע מוקדם, נקודה זו מצויינת לארוחת צהריים קלה, למרות המחסור בצל, ולמנוחה לקראת הטיפוס לכיוון הלגונה.

הטיפוס ללגונה קשה יחסית ולוקח זמן. לא מומלץ להתחיל אותו מאוחר מכיוון שהראות יכולה להיות בעייתית וחשוב מאוד לעקוב אחרי הרוג'ומים בשלב זה.

הדרך ממשיכה לכיוון האוכף האדמדם אשר נמצא מדרום מערב, לאחר כשעה מגיעים לישורת והדרך פונה ימינה בחדות וממשיכה בטיפוס צפונה. בשלב זה כבר מתחילים לראות סימני שלג וקרח ראשונים. מנקודה זו אנו כבר ממש קרובים ועוד כ30 דקות בעליה קצת פחות תלולה מגיעים ללגונה.

הלגונה היא מחזה מרהיב, עגולה לחלוטין, בצבע כחול עז, מסביבה אוכף מושלם שמאחוריו אגם נוסף שאליו נגיע מחר.

מומלץ להקים את האוהל מהר ככה האפשר מכיוון שברגע שהגוף ירגע מהטיפוס, יתחיל להיות קר !!

למי שמגיע מוקדם מספיק והשמש עוד בשמיים, טבילה באגם מומלצת בחום (או בקור), וממש לא מומלצת לבעלי לב חלש.

הלילה מנקודה זו הוא מחזה מדהים. אין זכר לטיפת אור והכוכבים מעולם לא נראו בוהקים יותר. לכו לישון מוקדם, ההשכמה למחרת מוקדמת במיוחד לקראת הטיפוס לפסגה.

מסלול ההליכה - היום החמישי

דניז גולו - פסגת הקצ'קר - ניימלס לייק - אמצע הדרך ליוקארי קאברון

בבוקר העליה לפסגה מומלץ להתחיל מוקדם. וכשאני מתכוון מוקדם אני מתכוון חמש וחצי שש בבוקר. ברגע שיש אור. הדרך לוקחת זמן, האוויר דליל ומומלץ לעשות את העליה לפני שמתחיל להיות ממש חם. ככל שתתחילו יותר מאוחר יש סיכוי יותר גבוה שתתקלו בערפילים או עננים אשר יהרסו את המחזה הנשקף מהפסגה.

מומלץ לקחת כמה שפחות ציוד, מים ומעט אוכל/חטיפי אנרגיה.

הדרך יוצאת מצד ימין של האגם ומתחילה לטפס לכיוון צפון על גבי השלוחה. הדרך כולה מסומנת ברוג'ומים ברורים. לאחר כחצי שעה תגיעו ללגונה קטנה שנקראת ה-פונד. מנקודה זו ניתן לראות את המשך הדרך על הדרדרת האפורה שנמצאת מצפון. ממשיכים לטפס, בדרך עוברים שלוחות מכוסות בקרחונים ולבסוף מגיעים לקטע האחרון של הטיפוס.

קטע זה קצת יותר תלול אך גם כאן מומלץ להמשיך ולהיצמד לרוג'ומים. טפסו בזהירות והגיעו ממש עד מתחת לפסגה. על הפסגה יש מקום למעט אנשים יחסית. הדגל הטורקי מתנוסס בגאווה ומוסיף צבע לתמונות. מהפסגה ניתן לראות חלקים נרחבים מהמסלול שעשינו בימים האחרונים. הנוף עוצר נשימה. פשוט תענוג.

הכנו פק"ל קפה קטן ליהנות מהרגע עוד יותר. צילמנו והתחלנו לרדת. הדרך למטה זהה לדרך למעלה. הגענו חזרה לדניז גולו סביב 1300 והחלטנו להמשיך בדרכנו.

מהדניז גולו עלינו לכיוון דרום על האוכף. לאחר חציית האוכף נחשף ה-Nameless lake. עוברים מצפון ללגונה ומתחברים לנחל שמנקז אותה.
לאחר כ-10 דקות הליכה נוספות, לכיוון צפון-מערב, הדרך תמשוך ימינה (צפונה) לכיוון אוכף תלול, ששני רוג'ומים בולטים בראשו.

לאחר חצי שעה של טיפוס תלול תגיעו לראש האוכף. הדרך יורדת מראש האוכף ומושכת ימינה. ממשיכים ללכת על השלוחה ומגיעים לאיזור עם משטחי דשא גדולים וביניהם נחלולים. בנקודה זו הקמנו אוהל ללילה.

מסלול ההליכה - היום השישי והאחרון

הדרך ליוקארי קאברון

לאחר הגשם ששטף את האוהל בלילה, קמנו לבוקר נקי ויפה.

מנקודת הלינה שלנו במרבדי הדשא שבאמצע השלוחה. ממשיכים לטפס לכיוון צפון במעקב אחרי הרוג'ומים אשר מובילים לדרדרת סלעים גדולה. ממשיכים בטיפוס לעבר ראש הפס. מכאן נגמרו העליות ומתחילה הירידה הגדולה לכיוון יוקארי קאברון. על הפאס נמצא אחד הרוג'ומים הגדולים ביותר בהם נתקלנו.

ממשיכים לרדת בירידה על צלע ההר לכיוון לגונה נוספת בשם דרבאסי גולו (Derebasi golu), בשלב זה ניתן כבר לראות את הלגונה והדרך יורדת במורד הערוץ עד שמגיעים ללגונה עצמה.

לאחר צהריים בלגונה, יוצאים עם השביל מחלקה הצפוני של הלגונה וממשיכים עם השביל והנהר כלפי מטה. חשוב גם פה להיצמד לסימונים מכיוון שאתם עלולים למצוא את עצמכם בצד הלא נכון של הנהר בלי דרך נוחה לחצות. לאחר בערך שעתיים מהלגונה מתחילים לראות את הכפר. מהרגע שרואים את הכפר עד אשר מגיעים אליו נראה שעובר נצח אך לבסוף הדרך מגיעה אל הכפר.

זהו. מבחינתנו כאן הסתיים הטרק. לקחנו דולמוש לאיידר וקפצנו ישר לחמאם הטורקי.

פשוט מצויין.

טיפים

• יש אינספור אפשרויות לעשות את הטרק. תתאימו לכם את המסלול שמתאים לכם בהתאם למסגרת הזמן ולרמתכם כמטיילים
• מז"א הפכפך כפי שציינתי. מומלץ לוודא שישנם כמה ימים טובים באופק לפני שיוצאים
• דברו עם המקומיים. הם תמיד ידעו להכווין אתכם היכן שהרוג'ומים יעלמו מעיניכם, גם אם זה ידרוש קצת פנטומימה
• מומלץ מומלץ מומלץ. קרוב, זול, נגיש ושווה. טורקיה שלא הכרתם.