תאריך הטיול | August 2016 |
---|---|
משך הטיול | שבוע |
עונה מומלצת | יוני-ספטמבר |
הרי הפאן, הנמצאים בחלקה הצפון-מערבי של טג'יקיסטן, מהווים יעד מדהים לטרקים עם מגוון ממש רחב של מסלולים שכולם עוברים בין פסגות מושלגות ואגמים צלולים. מכיוון שבאתר מפורסמים כבר שני סיפורים על טרקים באזור, אני אפרט רק על הקטע של מעבר פס קזנוק, המחבר בין אגם איסקנדרקול לבין אגמי אלו-אדין שמשם אפשר להתחבר למסלול ה"קלאסי" ברכס, או לכיוון מזרח או לכיוון מערב.
**שימו לב** הטרק הזה הוא מאתגר מאד ואף יכול להיות מסוכן בנקודה מסוימת עליה אני אפרט בהמשך. אנחנו יצאנו אליו לא מוכנים ולא הרגשנו בטוחים במיוחד, לכן אני אעביר את הלקחים שלמדנו על מנת שתוכלו להנות מהמסלול המדהים הזה בלי לסכן את חייכם.
את ההכנות לטרק עשינו כבר בעיר דושנבה. מומלץ לעשות את כל הקניות כבר בעיר כי בכפרים בפאן אין כמעט מצרכים (חוץ מלחם ודברים מאד בסיסיים), אז אל תבנו על השלמת קניות בדרך. למי שמגיע מצפון ניתן לעשות את כל ההכנות גם בערים פנג'יקנט וחויג'נד. מדושנבה מאד פשוט להגיע והנסיעה לוקחת כשעה וחצי-שעתיים. יש להגיע לתחנת מוניות משותפות שנמצאת על רחוב רודאקי בסמוך ליציאה הצפונית מהעיר. מקומיים ידעו להכווין אתכם לשם, פשוט צריך לשאול על המוניות המשותפות לפנג'יקנט. הטרק מתחיל בכפר zaravshan II אז תבקשו מהנהג שיוריד אתכם שם.
מבחינת ציוד, יש להביא את כל הציוד ללינה בשטח מכיוון לאורך כל המסלול אין מקומות מוסדרים ללינה. כמו כן, יש להביא ביגוד חם ואטום למים, מזג האוויר בפאן עשוי להיות הפכפך וסופות שלגים וגשם בשיא הקיץ אינם דבר נדיר. בנוסף, מעבר לציוד הרגיל, לדעתי חובה להביא קרמפונים (דוקרנים לנעליים), הם ישמשו אתכם בקטע הירידה מהפס שנעשה על קרחון תלול, חלק ומסוכן. אין צורך להביא משהו מקצועי לmountaineering, הגרסה הפשוטה שמתלבשת על הנעל עם רצועת גומי תעשה את העבודה מצוין (למי שמכיר אני מתכוון לאלו שמוכרים בנפאל בממש זול)
אחרי שירדנו מהרכב בכפר זרפשן 2, מצאנו את הגשר שחוצה את הנהר ונכנסנו לעמק שעולה לכיוון דרום-מערב. עוד בתוך הכפר יש גשר נוסף שחוצה את הנהר ועובר לגדה הצפונית שלו ומשם יש דרך עפר שממשיכה במקביל לנהר עד לאגם איסקנדרקול. יש קצת תנועה על הדרך הזאת אז ניתן לתפוס טרמפים עד לאגם (מה שיחסוך לכם כ-20 ק"מ הליכה). לאחר שנהננו קצת מהנוף המדהים באגם המשכנו על הדרך עפר שמקיפה אותו מצפון, נכנסת לעמק בקצו הדרום-מערבי ומטפסת לאט-לאט על שלוחה אל עבר הכפר המקסים קנצ'אצ' (канчоч). בכפר קיבלנו אירוח מדהים בנוסח טג'יקי אצל אחת מבין כמה משפחות בודדות שחיות שם והלכנו לישון עייפים אך מרוצים.
סה"כ - 30 ק"מ (ניתן לתפוס טרמפים ולקצר חלק מהדרך), עלייה - 700 מטר
בבוקר קמנו וקיבלנו הכוונה ממקומיים אל הגשר שחוצה את הנחל שמערבית לכפר. לא מסובך למצוא אותו פשוט עוברים דרך השדות החקלאים שמתחת לכפר ומבקשים הכוונה מהמקומיים. בצד השני של הגשר יש שביל שמוביל לכפר בשם saritag שאותו עוברים בכק"מ עד שמגיעים לגשר נוסף שחוצה את הנחל מצפון. גם את הגשר הזה טיפה קשה למצוא אז שוב כדאי לבקש עזרה מהמקומיים (המילה ברוסית לגשר היא MOST). לאחר שחוצים את הגשר יש הליכה ארוכה במעלה העמק שנכנסתם אליו עכשיו. במהלך היום חצינו את הנחל 3 פעמים כאשר בפעם הראשונה נאלצנו להוריד נעליים ולהתרטב. בגדול צריך פשוט לשים לב לשביל ולרוג'ומים לאורך הדרך אז אין סיבה שתאבדו אותו. השביל עולה במעלה העמק ולאורך היום הנוף משתנה בצורה דרסטית. לקראת סופו, העמק מתעקל מערבה והשביל מתחיל לטפס על דרדרת תלולה בגדה הצפונית של הנחל. לאחר שהשביל מתמתן קצת תוכלו לראות בצידו השני של הנחל מקום שטוח יחסית עם מעט דשא. זהו חניון הלילה להיום אז תצטרכו לכוון לשם ולחצות את הנחל עוד פעם אחת (הפעם אפשר כבר לדלג בין הסלעים אז אין צורך להתרטב). במקום זה נתקלנו בחבורה של גאולוגים שהקימו שם מחנה ובמשך היום חיפשו אבנים יקרות, קיבלנו מהם קצת אוכל והרבה עידוד לגבי מה שתיכננו לעשות למחרת.
סה"כ - 21 ק"מ, עלייה - 950 מטר
ממליץ לצאת באמת כמה שיותר מוקדם, עדיף אור ראשון כי היום הזה ארוך מאד ועדיף שיהיה לכם כמה שיותר זמן ספייר להתעכבויות. יצאנו לדרך עם הכוונה מהגאולוגים. חצינו את הנחל ועלינו בעמק צר ותלול שממש מול המחנה. הדרך מסומנת לכל אורכה עם רוג'ומים אז שימו לב אליהם ולא תאבדו את הדרך. השביל עולה מאד בתלילות בתוך נקיק צר על אדמת דרדרת לא יציבה במיוחד. לאחר כשעתיים של עלייה במדרון תלול בטירוף מגיעים לפס קזנוק בגובה 4100 מטר. מכאן תוכלו לצפות בנוף מדהים של הפסגות הגבוהות ברכס וממש מולכם תוכלו לראות את הפסגה האדירה של Gora Chimtarga, ההר הכי גבוה בפאן בגובה של 5490 מטר. אל תמהרו לטפוח לעצמכם על השכם על העלייה הקשה, כי מכאן הדרך נעשית קשה ומסוכנת הרבה יותר. הירידה מתחילה בחלקו המערבי של הפס על מדרון כמעט אנכי שדורש טיפוס איטי מאד עם 4 גפיים על המדרון. המדרון מלא בסלעים לא יציבים אז לפני שאתם שמים את המשקל על אבן מסוימת תנו לה איזה בדיקה כדי שלא תיפול יחד אתכם. תהיו ערניים לאבנים מדרדרות ולעולם אל תלכו מעל או מתחת לשותף שלכם. מה שאנחנו עשינו זה שכל פעם אחד מאיתנו התקדם קצת כאשר השני עומד קצת בצד ומתצפת למעלה לראות אם יש אבנים שמתדרדרות. ככה ירדנו ממש ממש לאט את הקטע הקצר הזה עד שמגיעים לקרחון (שהוא לא יותר פשוט מהקטע הקודם). אם הקשבתם לעצתי והבאתם קרמפונים אז הקטע הזה לא צריך להיות יותר מידי בעיה. אם לא, אז תרדו ממש אבל ממש לאט, עם כמה שיותר אחיזה על הקרקע ותנסו לא להחליק. הקרחון הוא בשיפוע די גבוה כך שאם אתה מתחיל להחליק מאד קשה לעצור את עצמך וזה יכול להיגמר די רע. שימו לב שבערך באמצע הדרך למטה יש קרווס (חריץ בקרח) שחותך את הקרחון לכל רוחבו. תהיה זהירים ביותר בקטע הזה ותנסו לחפש את המקום הכי נוח ובטוח לחצות אותו. אחרי שהגעתם לסופו של הקרחון סיימתם את החלק המפחיד של היום. השביל עובר אגם קטן מצידו המזרחי ומתחיל לרדת בעמק בין בולדרים וסלעים ענקיים עד שהוא מגיע לאגמי אלו-אדין היפהפיים. אנחנו הקמנו אוהל ממש על שפת האגם והלכנו לישון מותשים אך שמחים שעברנו את היום הזה בשלום.
סה"כ - 9 ק"מ, עלייה - 800 מטר, ירידה - 1300 מטר.
מאגמי אלו-אדין יש לכם כמה אופציות להמשך הטרק, אני פחות אפרט אליהן מכיוון שכבר רשומים שני סיפורי דרך באתר אשר מפרטים על הדרך הזו: 1. ניתן להמשיך מערבה אל עבר אגמי קולי קלון המדהימים ומספר כפרים יפים בהמשך (אנחנו המשכנו עד לכפרים גויטן וזימטוט שנהננו בהם ממש), משם ניתן לתפוס טרמפים עד לפנג'יקנט או להפוך את הטרק לטרק ארוך ממש ולהמשיך מערבה לכיוון שבעת האגמים.
2. אפשר לבחור באופציה הקצרה יותר וללכת ביום אחד ארוך מאלו אדין מזרחה עד לכביש הראשי עליו נסעתם לנקודת ההתחלה של הטרק.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם