טרק מדהים בהרי הפמיר בטג׳יקיסטן מ- Bachor ל- Bardara בחמישה ימים!

הקדמה

•דבר ראשון חשוב להבין שמדובר בטרק קשה, למיטיבי לכת. בסביבות 20-30 ק״מ כל יום.
•יש לסחוב אוכל לכל הימים - אין איפה להצטייד בדרך.
•קליטה- אין קליטה לאורך כל המסלול! חובה להצטייד במכשיר קשר לוויני. אם אין לכם אחד כזה- אל תצאו אל הטרק! יש הרבה חלקים מסוכנים, אם אין לכם איך להזעיק עזרה זה לא שווה את הסיכון. (זה בכללי טיפ לטיול בטג׳יקיסטן- אין קליטה בכלל חוץ מהערים..).
•הקימו בקתות יחסית חדשות, נעולות, אך למדריכים המקומיים יש מפתח. כך ניתן לקחת מדריך וחמור, ולעשות את הטרק בלי לסחוב ציוד ובבקתות המדריך מבשל ארוחת ערב. (ראינו אבל בינתיים רק שתי בקתות כאלו- אחת מתחת למעיינות החמים, ואחת ליד אגם Uchkul הראשון).
•ישנן הרבה וריאציות אחרות של הטרק,לדוגמה ניתן גם לחלק אותו לשבעה/שישה ימים וככה הוא יוצא קצת יותר רגוע. (יש סיפורי דרך אחרים שמתארים איך לעשות אותו ככה).
•גובה- כל הטרק נע בגבהים בין 3600-4800 לכן צריך להגיע אליו מאוקלמים! אי-אפשר להתאקלם תוך לילה, צריך לישון כמה לילות לפני הטרק בגבהים של 3000 פלוס. ולשתות הרבה מים.
•קר מאוד, כל לילה ירד מתחת לאפס. צריך להצטייד באוהל טוב, שק שינה חם, מזרון מספיק מבודד. (לי גם היה ליינר וזה היה מאוד משמעותי). בנוסף כפפות!! הציל אותנו על פאס שטיקלזאר הקפוא.
•ממליצה בחום להצטייד בשפתון, יבש מאוד מאוד.
•ניווט- אנחנו ניווטנו עם Mapy.cz וזה עבד מעולה. לא כל הטרק הוא על שבילים שמופיעים במפה, לכן צריך גם לדעת לנווט… שמענו על רבים שהשתמשו בראשיון טופו מאפס.
•יש מים לכל אורך המסלול, הצטיידנו רק בבקבוק עם פילטר. אבל אין צורך לסחוב מים.
•לא מצאנו גז במורגאב. צריך להצטייד מראש…
•יש לוודא מראש מה המצב בשטיקלזאר פאס, כי מדובר בהליכה על קרחון ומצב השבילים והקרח משתנה
• מחיר הכניסה לשמורה- נכון לספטמבר 2024 יום בשמורה עולה 108 סומוני לבן-אדם.
• בטחון- אני יודעת שטג׳יקיסטן יכולה להשמע לא בטוחה עבור המטייל הישראלי. אנחנו טיילנו בטג׳יקיסטן בשנה בה התקיימה מלחמת חרבות ברזל. אומנם לא אמרנו הרבה שאנחנו ישראלים, אבל גם כשאמרנו זה לא עניין את הטג׳יקים… מדובר בעם של אנשים מאוד נחמדים, מכניסי אורחים, ובשום שלב לא הרגשנו לא בטוחים…

הגעה

כדי להתחיל את הטרק יש להגיע לעיירה בשם Bachor.
אנחנו הגענו מצפון מזרח, מכיוון שחצינו אל טג׳יקיסטן יבשית מקירגסטן, לכן הגענו מהעיר מורגאב. ממורגאב צריך לקחת מונית אל העיירה Varshez. אנחנו מצאנו מונית משותפת שיצאה מהבזאר, היא עלתה 200 סומוני לבן אדם. הגענו ל- Varshez מאוחר, מבולבלים ועייפים, ונער נחמד הזמין אותנו לישון בבית שלו. אבל יש גם גסט האוסים.
למחרת הלכנו אל העיירה הצמודה שנקראת Shazud. ממנה הציעו לנו מונית אל Bachor במחיר של 250 סומוני לשני אנשים. זה בסך הכל 25 ק״מ מ- Shazud אל Bachor, לכן עבורנו זה היה יקר מדי, סירבנו והחלטנו ללכת ברגל. ההליכה הייתה פשוטה על שביל ג׳יפים נוח. הגענו אל Bachor בצהריים המוקדמים, ומצאנו גסט האוס במחיר של 400 סומוני לשני אנשים עבור חדר , ארוחת ערב ובוקר. עבורנו היה יקר מדי, אז חצינו את הנחל וחיפשנו מקום בצד השני. שאלנו זוג נחמד שעבד בשדה על גסט האוס, והם פשוט הזמינו אותנו אל הבית שלהם.
התארחנו אצלם לילה והיה מקסים, Bachor זה כפר קטן וחמוד עם ילדים מתוקים ואווירה רגועה.

יום 1: מ-Bachor עד לפני העלייה אל המעיינות החמים

עלייה מגובה 3320 עד ללינה בערב בגובה 3750.
עלייה- 466. ירידה- 36.

לא כולל עלייה למעיינות חמים, יום של 16.6 ק״מ.
(העלייה והירידה למעיינות החמים מוסיפים עוד 4 ק״מ ליום הזה).

התחלנו את היום בחצייה אל הצד השמאלי של הנחל. התחלנו ללכת, ובקצה הכפר בבית האחרון (מופיע במאפי כ- Homestay Safed Ob) עצר אותנו פקח (תוודאו שזה פקח אמיתי, הוא הראה לנו תג והכל..) ואמר לנו שצריך לשלם כדי להמשיך הלאה. הוא הראה לנו מחירון בו היה כתוב שכל יום בשמורה עולה 108 סומוני לבן-אדם. אנחנו החלטנו לשקר ואמרנו שאנחנו הולכים רק ליומיים, עד למעיינות החמים וחזרה… כך יצא ששילמנו כל אחד 216 סומוני. יש לציין שהוא כתב את פרטי הדרכון שלנו והכל. אבל למעשה חוץ ממנו לא נתקלנו באף פקח אחר…
משם יש הליכה על שביל ברור של כ-3 ק״מ, עד שרואים גשר! הוא לא מסומן במפה, אבל הוא קצת לפני פיצול הנחלים. חשוב מאוד לחצות שם! לאחר מכן המשך היום הוא רק הליכה בצד ימין של הנחל, למרות שהוא לא מופיע בהתחלה במפה.
משם יש עלייה מתונה, בדרך רועים ברורה עם רוג׳ומים עד שמגיעים אל נקודת הלינה. היא גם מסומנת במפה כקאמפסייט, גם יש שם בקתת אבן (נעולה, שמיודעת אל המדריכים המקומיים שלוקחים לשם תיירים), וגם זה ממש בפיצול שבו יש את העלייה אל המעיינות החמים שנקראים במפה Kauk Hotspring.
אנחנו הגענו אל נקודת הלינה ב-13:30, הקמנו את האוהל, השארנו את התיקים הגדולים, והתחלנו לעלות אל המעיינות החמים. יש לציין שהעלייה לא פשוטה בכלל! היא מאוד תלולה, ועולים כ-400 מטר.
לצערנו הרב, 200 מטר לפני שהגענו אל המעיינות, השביל נקטע ונמחק בדרדרת מסוכנת. ניסינו לעקוף, אבל לא באמת היה מאיפה, והחלטנו שזה מסוכן מדי וחזרנו אחורה בלי לחוות את המעיינות…
השבילים משתנים הרבה, אז בתקווה שעד שאתם תגיעו לשם יסדרו את השביל או שהרועים יפרצו שבילים חדשים.
חזרנו חזרה אל האוהל שלנו, כמובן בדרך חזרה הירידה הייתה מאוד תלולה.

יום 2: מלפני העלייה למעיינות החמים, דרך פאס Giprotrans ועד לאגם Chapdarkul

תחילת יום בגובה 3750, לינה בגובה 4520.

יום של 18.6 ק״מ.

עלייה- 955 מטר. ירידה- 185 מטר.

יום במגמת עלייה, אבל יחסית מתונה, עם פאס מדהים וארבעה אגמים יפהפיים.

את היום התחלנו בעלייה מתונה, השביל ברור, יש לעקוב אחרי הרוג׳ומים. אומנם הוא עובר לא מעט בדרדרות אבנים, אבל עבורנו ההליכה לא הייתה מסובכת. ניווטית עולים בצד ימין של הנחל, עד שמגיעים אל אגם ללא שם. אגם פשוט מדהים!
מקיפים אותו מימין, ומשם יש לשים לב לניווט- לקראת סוף האגם ישנם שני ערוצים שפונים ימינה. הערוץ הראשון מוביל למן אגם קטן, אותו חוצים, וממשיכים קדימה על השביל. לא פונים אליו. הערוץ הבא הוא הערוץ בו אתם צריכים לפנות, והוא לא מסומן כשביל במפה. עולים בו כ-קילומטר וחצי, בהתחלה קצת בדרדרת, עד שהוא מתעקל שמאלה. במקטע הזה לא היו ממש שבילים וגם לא רוג׳ומים, אך הניווט לא מסובך. מתעקלים ביחד עם הערוץ שמאלה, וממשיכים לעלות עד שרואים גבעה קטנה, אותה צריך לעלות ולרדת ואז מגיעים לשני אגמים יפהפיים! מקיפים אותם מימין, ובקצה האגם השני מתחילה העלייה אל פאס Giprotrans. העלייה לא נוראית בכלל. בפאס יש אגם בגובה 4700! ממליצה להכנס אם יש לכם זמן- אפילו לא היה כזה קפוא…
אנחנו הגענו אל הפאס בשעה 14:00.
ממנו מקיפים את האגם מימין, ומתחילים לרדת בירידה מתונה דרך עוד שני אגמים חמודים עד שמגיעים אל גדותיו של אגם Chapdarkul הגדול. הירידה אליו לקחה לנו בערך שעתיים.
מצאנו מקום נוח להתמקם לידו והלכנו לישון.

יום 3: מאגם Chapdarkul עד לבין שני האגמים מתחת לפאס שטיקלזאר

תחילת יום בגובה 4520, לינה בגובה 4535

יום של 30 ק״מ.

עלייה- 474 מטר. ירידה- 459 מטר.

יום ארוך! אך רובו נוח, בירידה מתונה. עובר דרך אגמים מקסימים.

את היום מתחילים בהליכה על שביל שמקיף את אגם Chapdrakul משמאל, הוא לא לגמרי מופיע במפה, אבל הוא ברור ויחסית נח. ממנו מתנקזים אל הערוץ שיוצא צפונה, וזורמים איתו עד שמגיעים אל אגם Uchkul הראשון. שם יש בקתת אבן נוספת של המדריכים המקומיים (הייתה נעולה), ואפילו ספסל נחמד לשבת. משם מקיפים את כל שאר אגמי Uchkul בצד הימיני (צפוני). גם כאן השבילים של החיות והרועים די ברורים, וצריך לעקוב אחריהם ואחרי הרוג׳ומים כשיש.
בערך באמצע העיקוף של אגם Uchkul הראשון ראינו התיישבות רועים קטנה, הם קראו לנו לבוא אליהם אבל סימנו להם שאנחנו ממהרים. זאת חוויה בטוח מגניבה להתארח אצלם- עבורנו חווינו את זה כבר במקומות אחרים ובאמת שלא היה לנו זמן באותו יום.
בקצה אגם Uchkul האחרון יש נחל שזורם למטה דרומה, אנחנו הלכנו בצד הימני שלו (למרות שהשביל מסומן בצד השמאלי- לא מצאנו נקודה נוחה לחצות, ולא היה צורך כי השביל בצד הימני היה מספיק נח).
אחרי כשני קילומטר הליכה מסומן במפה גשר שחוצה את הנחל- והוא באמת שם! אז אני ממליצה לחצות שם את הנחל, ולא לנסות לפני כן כי הגשר מאוד נח.
אחרי החצייה לצד השני של הנחל, השביל עוזב את הנחל ומתחיל לעלות על השלוחה. שם ישנה התיישבות שנייה של רועים, הם גם הזמינו אותנו לבוא לשתות תה, אך מכיוון שזה היה יום ארוך עבורנו סירבנו בנימוס והתחלנו לעלות.
העלייה מסומנת טוב גם במפה וגם בשטח, עם רוג׳ומים. בדרך עוברים אגמים מדהימים!
בסוף האגם האחרון, שהוא האגם השלישי שמקיפים, יש נחל שזורם אליו. אנחנו התקשינו למצוא נקודה נוחה לחצות אותו, כי הגענו כבר אחר הצהריים, כשהנחל בזרימה הכי חזקה. ממליצה לעבור קרוב יחסית לאגם, שם הזרימה פחות חזקה, ובכל זאת יתכן שתצטרכו לחצות בתוכו (מאוד רדוד).
הלינה היא בעצם ממש מתחת לערוץ שממנו למחרת תעלו לפאס שטיקלזאר.
אנחנו מצאנו מקום שכבר הכינו מגו אבנים מהרוח, אבל בכל זאת תתכוננו ללילה מלא רוחות…
אנחנו הגענו ב-16:00 לנקודת הלינה בין האגמים.

יום 4: מבין שני האגמים דרך פאס שטיקלזאר עד לנקודה נוחה בנחל

תחילת יום בגובה 4535 , לינה בגובה 3400.

יום של 22 ק״מ.

עלייה- 361 מטר. ירידה- 1500 מטר.

יום פסיכי לגמרי! אולי היום הכי מאתגר בטרק.
מאוד חשוב לצאת מוקדם ביום הזה, מכיוון שמטפסים על קרחון וצריך להגיע אליו לפני שהקרח מתחיל להנמס ואז הכל נהיה רטוב מחליק וגם מסוכן…

אנחנו קמנו בחמש וחצי, ויצאנו בשש ורבע.
העלייה לפאס לא מסומנת במפה כשביל. מתחילים לעלות בערוץ הנחל שיוצא מהקצה הדרומי של האגם הימני. בהתחלה עולים בנחל בצד ימין בשביל ברור שמסומן ברוג׳ומים. ואז מגיעים אל הקרחון, והדרך עבורנו לא הייתה לגמרי ברורה, וכל הזמן התפתינו לעבור חזרה לצד ימין של הנחל איפה שיש דרדרות אבנים, ולא בצד שמאל של הנחל שבו נמצא הקרחון. בדיעבד- הייתי ממליצה להצמד לצד שמאל וללכת על הקרחון. זה נראה מפחיד, ולא טבעי לנו בתור ישראלים, אבל זה עובד וגם ראינו קקי של חיות מה שנתן לנו סימן שזאת הדרך הנכונה.
חשוב לציין שהשבילים במקטע הזה משתנים הרבה, תלכו בזהירות ותנסו להבין לפי ההיגיון איפה הכי נכון ללכת. בגדול מטפסים עם הערוץ עד לפאס.
בנוסף עלינו הגובה השפיע, היה קשה לנשום, הייתה עלינו רוח קרה וחזקה, וזה הקשה על ההליכה שלנו.
לנו לקח עד לפאס שעתיים וחצי עם התברברויות, ולבסוף הגענו אליו ברבע לתשע בבוקר.
ממנו תחילת הירידה גם כן לא מסומנת כשביל במפה, והיא די נוראית. יורדים על דרדרות אבנים משופעות וזה לא קל בכלל וגם לוקח הרבה זמן. תנסו להצמד לימין ולחפש את הנחל, שבו מופיע אחרי כמה מאות מטרים השביל במפה.
מרגע שמגיעים לאיפה שמסומן השביל במפה, הדרך נהיית ברורה עם רוג׳ומים ועקבות של חיות ובני-אדם.
משם יורדים עד שמגיעים כמעט עד לנחל הגדול, פונים ימינה עם השביל ואז הוא לוקח עד לנקודה שהנחל קצת רחב יותר ושם ניתן לחצות אותו.
אנחנו סיימנו את הירידה ב-13:00 והגענו אל חציית הנחל. כמובן שקר, אבל החצייה בשעה הזאת הייתה טובה והמים הגיעו לנו גג עד מתחת לברך.
אחרי כן הלכנו עוד 7 וקצת קילומטרים ליד הנחל מצד שמאל עד שמצאנו נקודה נוחה ללינה. הדרך ברורה עם רוג׳ומים וקקי ועקבות של חיות, היא ברובה נוחה, ובכל זאת יש קצת עליות וירידות כשהשביל לא יכול ללכת יותר צמוד אל הנחל.
הגענו לנקודת הלינה ב-15:30. נקודת הלינה שלנו הייתה כ-400 מטרים לפני הגשר שמסומן במפה. במרבד דשא נחמד עם כמה עצים מצד שמאל.
יש עוד מקומות לאורך הנחל שניתן לישון בהם, רק שימו לב שהנחל עולה ומציף בשעות אחר הצהריים אז אל תתמקמו קרוב מדי.

יום 5: מהנחל ועד לברדרה

תחילת יום בגובה 3400, סיום בגובה 2810.

יום של 13.5 ק״מ

עלייה- 21 מטר. ירידה- 611 מטר.

מתחילים את ההליכה בצד שמאל של הנחל, אך שימו לב! כעבור 400 מטר יש גשר, תחצו לצד השני של הנחל! אחר כך יש קצת הליכה בצד ימין, שלא מסומנת במפה כשביל אבל הדרך הייתה מאוד נוחה וברורה, ושוב גשר במצב טוב לחצות בצומת הנחלים, גם הוא לא מסומן במפה!
אנחנו לא חצינו בגשר הראשון, והגענו אל צומת הנחלים והזרימה הייתה חזקה מדי, אז היינו צריכים לחזור אחורה עד לגשר וזה היה מבאס… הוסיף לנו עוד שעה הליכה.
אחרי הגשר השני ההליכה יחסית נוחה, עדיין יש קצת עליות וירידות, אבל בגדול הולכים לצד הנחל מצד שמאל עד שמגיעים לקראת הסוף לגשר נוסף, חוצים לצד ימין וזה כבר פאתי ברדרה!
אנחנו הגענו לברדרה ב-11:00 בבוקר.

יציאה מברדרה אל חורוג

כדי לצאת מברדרה צריך לקחת מונית אל העיר Rushon וממנה אפשר לקחת מונית אל חורוג.
כשהגענו אל ברדרה ושאלנו על מכונית שיוצאת, התושבים טענו שאין מכוניות שנוסעות ביום הזה (ראשון). בגלל שהיה עוד מוקדם, החלטנו לא להישאר לישון, למרות שיש כמה גסט האוסים בברדרה.
אנחנו החלטנו פשוט ללכת עד לכביש ה״ראשי״. ההליכה אליו הייתה 7 ק״מ קלים בירידה. הגענו אל הכביש, חיכינו בערך שעה, והבנו שלא נוסעות בו מכוניות… לכן החלטנו ללכת 7 ק״מ נוספים, במישור, עד לעיירה Basin. בה מצאנו דבר ראשון אחרי הגשר מסעדה!! ואז גם הציעו לנו מונית אל Rushon בו ברגע ב-600 סומוני לשנינו, או לחכות למחרת בבוקר, ואז זה יהיה עם אנשים נוספים ויעלה 100 סומוני לשנינו. החלטנו לחכות לבוקר, ומצאנו גסט האוס מקסים בשם Snow leopard במחיר של 150 סומוני לבן אדם כולל ארוחת ערב וארוחת בוקר, לחדר פרטי, והייתה גם מקלחת!!! עם מים חמים!
מומלץ מאוד ואחלה של מקום לסיים אחרי טרק כל כך מעייף.
הנסיעה מ - Basid אל Rushon לקחה לנו שלוש שעות כולל כמובן עצירות ואיסוף של נוסעים נוספים בדרך.
אנחנו הגענו אל Rushon ב-09.09 שזה יום העצמאות הטג׳יקי, ועל כן לא יצאו מוניות משותפות אל חורוג. בדרך כלל יש מוניות אז אל תדאגו!
אנחנו תפסנו טרמפים וגם זה עבד די בקלות. חורוג לא רחוקה :)

יצירת קשר לשאלות

אז זאת הייתה החוויה שלנו, אם אתם גם מתכננים לעשות הטרק הזה, גם אם בוריאציה אחרת, אשמח לעזור ולייעץ, מוזמנים לכתוב לי במייל: ayulyy@gmail.com

קישורים חיצוניים

• סיפור דרך שאנחנו נעזרנו בו