טג'יקיסטן- בין אגם לאגם בהרי הפאן
מסלול של 5 ימים חוצה הרי פאן בין אינספור אגמים מרהיבים
| תאריך הטיול | September 2013 |
|---|---|
| משך הטיול | 5 ימים |
| עונה מומלצת | ספט-אוק |
תוכן עניינים
התארגנות
ההתארגנות לטיול היא בעיר המחוז- פנג'יקנט.
יש מרכז מידע רשמי שממנו אפשר לרכוש מפות טובות למדי.
אפשר לתאם מהעיר מדריכים, חמרים, הסעות וכו'.
אני עשיתי את התיאומים ואת הלינה בעיר באמצעות אדם חביב בשם ניוסקל שנמצא בסמוך לELINA GUEST HOUSE וקישר אותי עם מי שצריך. (ניוסקל מוזכר בלונלי פלנט, בעבר הוא עבד עם אלינה ובעקבות מריבה כלשהי דרכיהם נפרדו).
מכיוון שיצאתי להרים לבד ביקשתי מדריך וחמור שילוו אותי אבל עם מפה וקישורי ניווט בסיסיים אין שום בעיה לעלות להרים לבד בלא שום הדרכה. הדרך די ברורה והטעות היחידה שאפשר לעשות היא ללכת בשביל מעט פחות מוצלח מהשביל הראשי או לעשות עיקוף כלשהו שמאריך את הדרך.
אפשר לארגן רכב שייקח אתכם לכל אחד מהכפרים לאורך שבעת האגמים וממנו להתחיל ללכת. אני עשיתי את רוב האגמים ברכב וישנתי בכפר שלפני האגם השישי לפני שיצאתי להרים- הכל תואם באמצעות ניוסקל.
במידה ולוקחים חמור וחמר- האופציה הזולה היא לקחת חמר שאינו מדריך. משמע- אינו דובר אנגלית ולא מורגל בתיירים. אופציה זו עלולה ליצור חיכוך בהמשך. לטעמי האופציה הטובה ביותר היא ללכת בלי מדריך, בקבוצה.
אוכל לטרק אין שום בעיה לרכוש בפנג'יקנט. תאורטית אפשר לקנות אוכל בסיסי גם בכפרים הגדולים בדרך אבל אי אפשר לבנות על זה. כשאני הגעתי לכפר שתכננתי לקנות בו אוכל התברר שהחנות סגורה מסיבות לא ברורות (לי)
יום א- טיול בשבעת האגמים
7 האגמים הם אגמי טורקיז מרהיבים שנוצרו עקב חסימת אפיק הנחל בנק' שונות ע"י מפולות. לאורך ששת האגמים הראשונים עוברת דרך שמתאימה לרכב והשביל אינו מרשים במיוחד למעט האגמים עצמם, האגם השביעי מבודד טיפה יותר ואפשר לעבור לצידו הרחוק רק ברגל.
אני הפרדתי את יום הטיול בשבעת האגמים מהטרק. אפשר ללכת לאורך כל האגמים ברגל או לארגן תחבורה מפנג'יקנט לכל נק' לאורך הדרך. אם בוחרים ללכת לאורך כל האגמים מדובר ביום שלם.
אני בחרתי באופציה לנסוע עם רכב לאורך 5 האגמים הראשונים וללכת ברגל לאורך השניים האחרונים, בסוף היום חזרתי לישון באחד הכפרים לפני האגם השישי וממנו יצאתי לטרק בבוקר המחרת.
יום ב- יוצאים להרים- תחילת הטרק
כאמור את היום הראשון התחלתי מהאגם השישי ממנו התחלתי לעלות לכיוון הפס. יש מספר שבילים שעולים דרך כפרים קטנים שונים לכיוון הפס, העלייה אינה קשה במיוחד אבל ארוכה. אני טיפסתי בשביל שעולה בזיגזג מאמצע האגם השישי פחות או יותר ויתרונו בדיעבד בנק' תצפית יפה לאורך הדרך ובמעבר דרך כפר יפה מאוד אבל זה לא באמת משנה איזה שביל בוחרים בשלב הראשון. בהמשך צריך למצוא את הנחל הנכון לעלות בו לכיוון הפס אבל הניווט לא קשה במיוחד.
לאחר הפס יורדים לכיוון העמק הבא והולכים בו לאורך הנחל כמה שרוצים עד שעוצרים ללילה. אצלי זה יצא יום ארוך למדי אבל רק כי החלטנו להמשיך הרבה באותו יום.
יום ג
החצי הראשון של היום הוא מהפחות מרשימים בטרק בעיני.
הולכים לאורך דרך ג'יפים לאורך הנהר שעובר בעמק עד שמתחילים לטפס לקראת הפס הבא.
בתחילת הטיפוס יש כפר גדול יחסית שעקרונית מכיל חנות בה ניתן לקנות אוכל אם כי אי אפשר לדעת אם המקום יהיה פתוח ומה יהיה מצב האספקה. יש הרבה מאוד בוסתנים ועצי תפוח בכפרים ואפשר לנסות לרכוש פירות מהכפריים.
בתחילת הטיפוס לפס אין מים לצד הדרך אבל בכפרים אפשר למצוא מעיינות. לפני הטיפוס האחרון לפס עוברים דרך מעיין נקי מאוד וזו נקודה מוצלחת לעצור בה ללילה אם השעה כבר מאוחרת. השביל יוצא בשלב מסויים מהעמק שמאלה ומקיף חווה קטנה- האחרונה בעמק למיטב זכרוני) ואז מטפס בזיגזג עד לפס.
אני עצרתי ממש מתחת לחווה האחרונה ומשם התחלנו את הטיפוס למחרת.
באופן כללי אצלי לפחות זה היה יום קצר מדי ואין בעיה לעבור את הפס כבר ביום הזה לטעמי.
יום ד
עולים את החלק שעוד נשאר לפס ומתחילים לרדת לעמק הבא. הדרך למטה מיוערת מאוד יחסית לשאר העמקים ויש נוף יפה מאוד של הפסגות הגבוהות ביותר בהרי הפאן. יש כמה אופציות ליום הזה מכיוון שהעמק למטה מתפצל לשתי שלוחות ואפשר לבחור לאיזו יורדים.
1. לרדת לכיוון העמק הקרוב יותר שבפתחו לגונה ירוקה וקטנה. העמק/נחל קצר למדי ודי מהר מתחילים לטפס לפס נוסף לעמק הבא שבו ישנים. כנראה שהטיפוס תלול למדי.
2. לרדת לאותו עמק ומשם לרדת לעמק הראשי ולטפס דרכו לעמק שבו ישנים- זה מה שאני עשיתי. הטיפוס דרך העמק הבא יפה מאוד.
3. לרדת ישירות לעמק הגדול ולטפס דרכו.
בכל מקרה בסיום היום מגיעים לעמק קוליקלון וכדאי להשאיר כמה שעות אור לשוטטות בעמק/רמה היפהפה הזה. יש עשרות אגמונים קטנים בצבעים שונים בנוסף לאגם קוליקלון הגדול שכדאי לגלות בשוטטות. אפשר לחנות בכל נקודה נוחה ליד אגם יפה שמוצאים בעמק.
יום ה+ו- אופציות סיום
יש שני פסים שיוצאים מהעמק לכיוון אגמי אלאוודין והעמק האחרון.
אני בחרתי לעבור בדרומי יותר שיורד ישירות לאגמים וזו נראית לי האופציה המועדפת. בדרך לפס עולים כמובן דרך מספר אגמים מרהיבים נוספים, הפס עצמו לא קשה וממנו נשקף נוף יפה לפסגות ומבט ראשון לאלאוודין.
הירידה אינה מלהיבה אבל אגמי אלאוודין למטה הם כנראה היפים ביותר לאורך הטרק. בעונה יש שם בקתת שומר יערות שכנראה מוכר גם שישליקם או משהו דומה. כאשר אני הגעתי אחרי העונה הכל היה סגור.
מכאן יש כמה אופציות:
1. לעלות בעמק לכיוון אגם מוטני. האגם עצמו לא מלהיב במיוחד אם כי בדרך אליו יש נק' יפות. עקרונית אפשר לעשות את הפס בקצה העמק הזה אבל זה דורש טיפוס וחצייה של קרחונים עם ציוד מיוחד. יש קבוצות מאורגנות שעושות את זה. אם רק עולים למוטני בשביל הנוף אפשר להשאיר את התיקים הגדולים באגמים למטה.
2. אפשר לוותר על הטיפוס ולהתחיל את הדרך למטה.
אני עליתי למוטני וירדתי עד בקתת השומרים כ-10 ק"מ למטה שם ישנתי ליד הנחל. מנק' זו צריך להחליט איך חוזרים- אפשר להמשיך לרדת עם העמק כפי שאני עשיתי (לקחתי טרמפ בתשלום עם שומרי היער למטה) או לעשות את הפס השני חזרה לעמק קוליקלון ולרדת משם בעמק שאת סופו עלינו ביום הקודם חזרה לכביש הראשי שמתחבר לפנג'יקנט. (עלול לקחת יום נוסף).
העמק עצמו בו ירדתי עם השומרים יפה אך לא מלהיב יותר משאר הטרק וההליכה לאורכו למי שיבחור לעשות אותה היא על דרך ג'יפים. אחרי כ15 ק"מ מגיעים לכפר הראשון (נדמה לי) שממנו אפשר אולי לתפוס טרמפ זול לצומת למטה.
מהצומת לא הייתה לי בעיה למצוא מונית ובאותו יום כבר חזרתי עד חוג'נד.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם