צפון וייטנאם: הא ג'יאנג לופ עצמאי לחלוטין ב-5 ימים
טיול עצמאי של מוצ'ילר - הא ג'יאנג ללא מדריך
| תאריך הטיול | July 2022 |
|---|---|
| משך הטיול | 6 ימים |
| עונה מומלצת | קיץ |
תוכן עניינים
הגעה + שכירת אופנוע
הגעה מהנוי באוטובוס סליפר. נסיעה של 7-8 שעות, כך שמגיעים ב-4 בלילה.
למרבית מהסוכנויות בהא ג'יאנג יש גם הוסטל, כך שמספיק ותיצרו איתם קשר ותגידו שתם רוצים לשכור מהם אופנוע, והם ידאגו לסדר לכם דרך הגעה + לינה אצלם עד הבוקר ללא תשלום.
סגרתי דרך QT Tours. שלחו אליי וואן להוסטל שלי בהנוי, שהוריד אותי בתחנת אוטובוסים ומשם עליתי לסליפר שעלה 250,000 דונג. הגעתי ב-4 בלילה להא גיאנג, ישנתי בהוסטל ללא תשלום, ובבוקר שכרתי אופנוע והשארתי את המוצ׳ילה אצלם.
אופנוע עלה 180,000 דונג ליום. התייעצתי עם הסוכנות לגבי מסלול אופטימלי ל-5 ימים
יום א: הא ג'יאנג לקואן בה
לאחר ששכרתי אופנוע ותכננו מסלול, יצאתי לכיוון Quan Ba (המסלול האדום שבמפה, ראו תמונה).
ממש כמה דקות לאחר שיוצאים מהעיר, עוברים גשר שליידו אפשר לרדת לנהר. המים היו צלולים ומרעננים.
לאחר מכן המשכתי במסלול, שבו הנופים היו מדהימים אך בדיעבד היו רק טעימה קטנה ממה שחיכה לי. הכבישים היו בתנאים טובים, סלולים וללא בורות (והיו כך לאורך כל הטיול פרט ליום הרביעי), ובעיקולים אפילו יש מראות לפעמים. מדי פעם יש בתי קפה שאפשר לשבת מול הנוף
לקראת סוף הדרך יש פיצול (ראו תמונה), המשכתי בדרך האדומה לפי המלצת הסוכנות, דרך Heaven's Gate. נוף מדהים.
לאחר מכן הגעתי לקואן בה. צפיתי ב-"גבעות התאומים" ולאחר מכן אכלתי ארוחת צהריים במסעדה מקומית.
אחרי זה נסעתי למערת Lung Khuy, שבעיניו היה ההיילייט של היום הראשון. חונים את האופנועים כחצי שעה הליכה מהמערה והולכים ברגל בשביל מסודר. המערה גדולה ואפשר בשקט להסתובב בה שעה. יש בפנים שני מסלולי הליכה, אחד שבו אין הרבה מקום וקצת קלוסטרופובי (שממש אהבתי כי זה הרגיש כמו בסרטים) ואחד שנמצא בחלל רחב ומואר.
ישנתי בהומסטיי (homestay), שזה קונספט נחמד שמשלב בית והוסטל - משפחה מארחת אותך. ישנתי ב-Ly Quoc Thang Homestay, שנמצא בכפר סמוך לקואן בה (5 דקות נסיעה). עלה לי 250,000 לדורמס שבו ישנתי לבד, כולל ארוחת ערב וארוחת בוקר. המשפחה הייתה ממש נחמדה והתייחסה אליי כקרוב משפחה - אכלתי ושתיתי איתם בארוחת הערב, האוכל המקומי היה טעים ומסביע (כולל אוכל לא כשר). הבן של בעל המקום חי בישראל כשנה. סה"כ ממליץ בחום על מקום זה.
יום ב: קואן בא לזונג ואן
לאחר ארוחת בוקר מפנקת של מלא פנקייקים (כלול בלינה, ראו יום א'), יצאתי לכיוון Yen Minh. כמובן שתדלקתי קודם, אך הדלק בקואן בה היה יקר מהרגיל (40 אלף לליטר במקום 25) ובדיעבד אולי היה עדיף לתדלק במקום אחר
לין מין יש 2 דרכי הגעה, ובהמלצת הסוכנות לקחתי את הקיצור הדרך, מאחר ורואים את אותו הנוף בשתי האופציות (ראו תמונה, לפי סימון העט).
שם אכלתי ארוחת צהריים מקומית ומוקדמות, ולאחר מכן המשכתי לזונג וואן (Dong Van). הדרך פה מלאה בעליות ובעיקולים, כך שמומלץ לצפור לקראת כל עיקול. בעיקר נסעתי כאן לאט, פחות בגלל הכביש ויותר כדי להנות מהנוף המרהיב!
לקראת סוף המסלול עצרתי במקום נחמד, Vuong Opium Palace (Dinh Via Meo), שהיה פעם הארמון של האדון וואונג, שצבר כוח בעזרת גידול ומכירה של סמים. מקום נחמד שאפשר לבלות בו בערך חצי שעה. לאחר מכן הכביש לזונג וואן מתפצל, המשכתי בכביש הדרומי (ראו תמונה).
בזונג וואן ישנתי ב-Nha Co Old Houses Homestay, שבו שילמתי 200,000 על חדר פרטי ללא אוכל (יש להם גם דורמס במחיר יותר זול). ההוסטל ממוקם שתי דקות הליכה ממרכז העיירה, אז יש מספר מסעדות של אוכל מקומי ובתי קפה. האנשים בעיירה היו ממש נחמדים אליי ומשפחה אחת הזמינה אותי לאכול ולשתות איתם במסעדה שלהם ללא עלות
יום ג: זונג וואן ללונג קו, לונג קו למאו ואק
לאחר ארוחת בוקר וייטנאמי במרכז העיירה, המשכתי צפונה ל- lung cu, הנקודה הצפונית ביותר בוייטנאם. שם עליתי למגדל הדגל המפורסם, שבו תיירים וייטנאמים מצטלמים, עטופים בדגל עצום של וייטנאם, כאשר רואים את סין ברקע. אפשר לעלות ללמעלה של המגדל, כך שניתן לראות 360 מעלות מסביב.
לאחר עצירה לארוחת צהריים מוקדמת וכוס קפה מול הנוף, חזרתי לזונג וואן ומשם דרומה למאו וואק, דרך המסלול הירוק (ראו תמונה).
חשוב מאוד לא לפספס על הדרך את "שביל השמיים" (Mai pi leng), שמתפצל מהכביש וכולל נוף מרהיב, ובעיניים מהווה את אחד ההיילייטים של הלופ.
לאחר מכן המשכתי דרומה, וישנתי בדורמס ב-"Meo vac clay houses", שעלה 150 אלף כולל ארוחת בוקר. המקום נמצא כעשר דקות נסיעה בכפר מאו ואק עצמו, ששם אכלתי ארוחת ערב (ההוסטל כלל ארוחת ערב משפחתית במאה אלף דונג נוספים, אך מכיוון שהייתי לבד העדפתי לאכול בעיר).
בעיניי היום הזה היה הכי יפה מבין כולם
יום ד: ממאו ואק לנהר, מהנהר לזו זיה
לאחר ארוחת בוקר, נסעתי חזרה לכיוון שממנו באתי אתמול, לאחר דקה של נסיעה פניתי ימינה לכיוון נהר הנו קווה (song nho que). בדרך לשם הגעתי לכפר קטן שממנו מגיעים להפלגה בנהר, דבר שמספר וייטנאמים המליצו לי עליו (הטיולים המודרכים גם עוברים פה). נהר זה נחשב הנהר הכי יפה בוייטנאם. ההפלגה עולה 100 אלף לחצי שעה, אך בעיניי שווה את זה. לאחר מכן המשכתי דרומה, לזו זיה (du gia).
הדרך הייתה ארוכה וללא עצירות, כך שעצרתי לאכול במקום הראשון שראיתי, בעיירת Mau Due. הכביש במקטע זה היה נוראי, בניגוד מוחלט לשאר הלופ - מלא בורות, כבישים לא סלולים, ולפעמים אתה פשוט נוסע על אבנים וסלעים.
בדרך לזו זיה יש תצפית ממש נחמדה ששווה לעצור בה
לאחר מכן המשכתי לזו זיה, ולאחר שהתמקמתי בהוסטל (Du Gia Homestay), שעלה 240 לדורמס כולל ארוחת ערב ובוקר, המשכתי למפל המקומי. למפל היה קצת מבלבל להגיע, ונעזרתי במקומיים בשימוש של גוגל מתרגם. (שמתי לב שהרבה וייטנאמים בכפרים מתקשים בקריאה, אז יותר קל להשמיע להם את מה שהגוגל מתרגם אומר).
מפל חמוד שניתן לקפוץ אליו ממספר מקומות.
יום ה: מזו זיה להא גיאנג
לאחר ארוחת הבוקר, תדליקי את הרכב וכאן מקומי הצביע על האופנוע שלי וראיתי שיש לי פאנצ'ר, שעלה לי 70 אלף לתקן. מכאן המשכתי חזרה צפונה ללאנג הו, ומפה המשכתי מערבה למסלול השחור (ראו תמונה). תכננתי לעצור במפל שנמצא באמצע הדרך, אך פספסתי אותו ולא היה לי כוח לחזור אחורה. המסלול עובר לייד נהר, שבנקודה אחת עצרתי קצת לשחות במפלון קטן, ולאחר מכן סיימתי את הלופ שלי.
במרבית המסלול השחור אין קליטה ככלל, לעיתים גם לשיחות חירום.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם