בין האנוי לסאפה- טיול פחות תיירותי

יום ראשון: Hanoi -> Nghia Lo

הבנו ש-Nghia Lo היא עיירה מרכזית ממנה ניתן לעבור לעוד מקומות וכפרים שנמצאים בין האנוי לסאפה. סגרנו סליפר דרך סוכנות ל- Yen-Bai (עיר בדרך לשם) שעלה לנו דיי יקר (700,000 לכרטיס). בפועל הגיעה אלינו מונית שלקחה אותנו לתחנה מרכזית, ומשם העלו אותנו לאוטובוס מקומי, לא כל כך נוח ומלא בוייטנאמים. סך הכל הייתה אחלה חוויה מקומית, אבל למי שזה חשוב לו דרך אפליקציית 12go נראה שאפשר להזמין סליפרים ואוטובוסים מקומיים דיי בקלות. סביר להניח שאפשר גם להגיע פשוט לתחנה מרכזית בהאנוי ולהתגלגל משם.

מ-Yen-Bai לקחנו אוטובוס מקומי ל-Nghia-Lo, שבגדול העביר אותנו, ילדים מבית ספר, תוכי ועוד חבילות של אנשים. גם זאת הייתה חוויה אבל קצת קשוחה למי שלא טוב בנסיעות :). בדרך הזאת כבר התחלנו לראות את הנזקים שהסופה האחרונה עשתה לוייטנאם- שגם זאת חוויה בפני עצמה, לראות איך הם מתמודדים ומשתקמים מהסופה.

לבסוף הגענו ל-Nghia-Lo, עיירה יותר משעממת ממה שחשבנו, אין שם הרבה מה לעשות אבל אחלה מקום לקנות דברים ולעשות שם לילה. כבר שם מרגישים יחס אחר מהמקומיים- ילדים עוצרים ואומרים שלום, המבוגרים יותר נועצים מבטים ובגדול אתה חייזר באיזור. כל המבטים ברחוב מופנים אלייך, ולא כל כך מבינים מה יש לך לעשות פה :). אנחנו ישנו בהוסטל שנקרא Tram-Gia Homestay, היו מעולים, מאוד יעילים בלעזור לנו (הרוב המוחלט לא תקשורתיים ולא יודעים אנגלית בכלל) והשכירו לנו קטנועים מעולים.

*אזהרה*- ראינו מסעדה שמוכרת בשר כלב, תמיד תשאלו מה אתם אוכלים :)

יום שני: Nghia-La -> Tram-Tau

קמנו מוקדם ב-Homestay ויצאנו לדרך. בגדול יוצאים ביציאה מסוימת מ-Nghia-Lo ומשם זה רק ישר, דרך מלאה בעיקולים שאמורה לקחת בערך שעה-שעה וחצי. בפועל הנסיעה לקחה לנו חצי יום. נופים מטורפים שאי אפשר לא לעצור, מפלים שלא מסומנים במפה, נחלים, שדות אורז ירוקים, ודרך הכפרים המון ילדים קטנים שמתלהבים לראות אותך ורק רוצים ממך יחס. עצרנו המון פעמים להסתכל על הנוף, לצלם ואפילו נכנסנו פעם אחת לנחל עם ילדים ויאטנאמים שהתרחצו שם.

הגענו ל- Tram-Tau ואחרי חיפוש קצר מצאנו את המקום Eco-garden שהיה מדהים, במחיר ממש מעולה, נוף לטבע מהחדרים, גינה יפה, בריכה חמה ומפל פרטי. באופן כללי- Tram-Tau ידועה במעיינות החמים שלה, ולהרבה מלונות יש בריכה חמה מהמעיינות החמים. הנחנו שם את הדברים ויצאנו להסתובב מסביב לכפר. הנופים היו קסומים, נכנסנו עם האופנועים לשדות אורז ירוקים, ראינו את המקומיים עובדים את האדמה, היו ממש נחמדים ושמחו לראות אותנו.

את ארוחת הערב עשינו במלון, בין הארוחות הכי טעימות שעשינו בוייטנאם (הכי טובה שהייתה לנו מחוץ להאנוי). המלצה חמה על ה-Nem ועל ירוקים מוקפצים בשם Susu. עבדה שם מקומית דוברת אנגלית, שבמקרה מדריכת טיולים בויאטנאם ושמחה לעזור לנו לתכנן את המשך הטיול. הייתה ממש חברותית, חייכנית וחמודה בטירוף.

יום שלישי: טיולים ב- Tram-Tau

קמנו במלון לארוחת בוקר חמודה, והתחלנו לטייל באיזור. פשוט נסענו בכביש לכיוון Ban-Mu ועברנו בין עוד כפרים, מקומיים שכרגיל מתלהבים לראות אותך ואפילו מבקשים להצטלם איתך. המשכנו עם העיקולים של הכביש והגענו לאגם מהמם. כן נגיד שהדרכים מלאות פיתולים, עליות וירידות ולדעתנו יותר נוח לעשות את זה עם קצת יותר מקטנוע, אבל הקטנועים שלנו היו יחסית חדשים והסתדרנו איתם אחלה.

בדרך עצרנו במסעדה מקומית (לצערנו אין לה שם והיא לא נמצא במפה) שם מכרו ״פו״ (מרק וייטנאמי למי שלא מכיר) והוא היה פשוט מדהים. החמאנו לה עליו והיא העלתה אותנו לפייסבוק שלה 😅

בדרך משם ראינו מפל יפהפיה באמצע הדרך ופשוט עצרנו את הקטנועים ונכנסנו. היה מדהים, מרענן ולא מסומן במפה! תמיד תסתכלו לצדדים :)

לאחר מכן חזרנו למלון, ורצינו להישאר עוד לילה אך לצערנו בגלל סופה שמגיעה פינו את האיזור. למי שכבר נמצא שם ממליצים לחקור ולהמשיך ל-Ta-Xua, אמור להיות שם מהמם.

יום שישי-שביעי: Tram-tau -> Mu-cang-chai

כאן הייתה הפוגה, את היום הרביעי והחמישי העברנו ב-Nghia-Lo, בעצת אנשים מקומיים שהסבירו לנו שזה מקום עירוני, גבוהה ושהשטפונות יהיו בטוחים בו. שהינו במלון שנקרא DragonFly Hotel שהיה מעולה (למי שרוצה להתפנק), אבל יקר. האוכל היה בו מאכזב.

לאחר יומיים יצאנו לכיוון Mu-cang-chai עם מונית שעלתה מיליון דונג. עשינו את הנסיעה במונית כדי להיות ״רעננים״ כשמגיעים לשם ולא לבזבז עוד יום בנסיעה באוטובוסים מקומיים. בפועל עדיין הגענו עם סחרחורות כי הנהג נהג מהר, והיו המון עיקולים בדרך.

Mu-cang-chai הוא איזור של תיירות וייטנאמית מקומית, ובעונה האיזור אמור להיות מלא באנשים, אך עכשיו אחרי הסופה המקום היה יחסית ריק. מדובר בכפר שנמצא בעמק ומשני צדדיו הרים תלולים עם המון שדות אורז זהובים ומדהימים שאפשר לסוע עצמאית ולחקור לבד. יש המון מקומות לישון בהם, והמקומיים נחמדים מאוד.

המסעדה הכי טובה שמצאנו כאן- A-Than-Quán ועדיף לקחת Homestay קרוב שהגישה אליו תהיה נוחה. מבחינת מזג אוויר- פה היה לנו קצת קריר יותר בערב, לא משהו רציני.

כאן השכרת האופנועים הייתה קצת יותר בעייתית. האופנועים עם ההילוכים היו נראים ממש טוב, אבל כמעט ולא היו קטנועים להשכרה, ומה שכן היה, היה במצב דיי גרוע. הקטנועים קצת הרסו לנו את החוויה של המקום, הם היו פחות חזקים והיה יותר קשה להגיע למקומות איתם.

לקחנו אופנועים והתחלנו להסתובב באיזור. פשוט נכנסים לדרכים צידיות אל תוך ההרים ורואים כפרים חקלאיים, אותנטיים, הזויים שנראה שכל מה שהם אוכלים הם מגדלים אצלם בחצר.

מכאן זה נסיעה של 4-5 שעות באוטובוס מקומי או 3 שעות וקצת במונית ואתם בסאפה :).

טיפים

• מסעדה הציעה לנו בשר כלב, תיזהרו
• לבדוק את הקטנועים ולהתעקש על טובים אם יש
• לזרום עם מזג האוויר- לשנות יעדים בהתאם
• שווה לבדוק שלא קצרו את האורז באיזורים האלה