תאריך הטיול | August 2018 |
---|---|
משך הטיול | 4 ימים |
עונה מומלצת | יולי עד ספטמבר |
הפסגה סטוק היא מפורסמת מאוד באיזור לה ויש בה תיירות חוץ ופנים גבוהה מאוד על בסיס יומי בעונה.
הפסגה נחשבת בין הגבוהות באיזור - בגובה 6060 מטר - ע"פ הגי פי אס, למרות שהמקומיים טוענים שהיא בגובה 6125 מטר.
הטרק עובר דרך קמפינגים מוסדרים ולכן ניתן לבצע אותו עם תיק קטן ומעט ציוד למרות שאנשים רבים מבצעים אותו עם מדריך ובליווי סוסים הנושאים את הציוד והאוכל.
יצאנו בבוקר מלה לאחר ארוחת בוקר ולאחר שארזנו לנו ארוחת צהריים בשעה 09:15 במונית מהסוכנות של טאשי. המונית עלתה 800 רופי והגענו לכפר סטוק (גובה 3600 מטר) בשעה 10:00 וישר יצאנו למסלול.
המסלול מתחיל בעליה כמעט בלתי מורגשת בעמק, מנקודה שנקראת treking point במפה עם 2 מסעדות. לאחר כשעה ישנו פיצול שבילים - אחד העולה לגבעה ויורד והשני ההולך בקרבת הנחל על קרקע סלעית. אנחנו עקבנו אחרי קבוצה ועלינו לגבעה על אף שזה מיותר והרבה יותר נוח ללכת מהשביל התחתון שמתחבר לשביל העליון בעליה נוחה ומתונה יותר (בדרך כלל הסוסים הולכים בשביל התחתון).
לאחר מכן השביל ממשיך בבירור בעליה מתונה עד שב13:00 הגענו למחנה צ'אנגמה. שם עצרנו לאכול צהריים ולנוח.
בשעה 14:00 המשכנו במסלול לכיוון המחנה מאנקארמו. השביל ממשיך מעט מעבר לצ'אנגמה ומשם חוצה את הנחל ועולה בחדות דרומה (שמאלה). לאחר עליה לא ארוכה השביל יורד מעט וממשיך בעמק ולאחר מספר פיתולים של העמק חוצה שוב נחל. חציית הנחל נעשית ליד סימון גדול על אבן שלא ניתן לפספס וניתן לעשות אותה בנעליים על גבי אבנים. משם לוקח עוד כחצי שעה וב16:00 הגענו למאנקארמו בגובה 4400 מטר.
השכרת אוהל וארוחות עלתה 1500 רופי לאדם ולמען האמת הארוחת ערב היתה דלה וכללה נודלס ואורז בלבד. נוסף על תשלום הלינה נדרשנו לשלם מס סביבה שעלה 500 רופי לאדם לכל הטרק. כשיצאנו לדרך אמרו לנו שנצטרך לשלם כ3500 רופי לאדם כפרמיט (שנלקח רק מתיירים שעולים לפסגה) למרות שתכננו להתחמק מהתשלום גילינו שהחל מ2018 הפסיקו לקחת את ה"פרמיט" מהתיירים והתשלום היחידי הוא מס הסביבה שנלקח מתיירים ומהודים באופן זהה.
לאחר ארוחת ערב שהיתה ב19:30 הלכנו לישון.
קמנו יחסית מאוחר כיוון שארוחת הבוקר במחנה היא ב08:00 בבוקר ולא הסכימו לנו להקדים אותה ולהתגמש כלל. לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לbasecamp בשעה 08:40. ההליכה היא לרוב על שביל ברור פרט למקטע קצר שקרוב ליציאה החוצה נחל על גבי קרקע סלעית ולאחריו השביל ממשיך בבירור בעליה שהיא אמנם קצרה אך לא פשוטה עד הbasecamp. הגענו למחנה ב11:15 בגובה 5000 מטר.
גם כאן המחיר לאדם כולל ארוחות הוא 1500 רופי, אך כשהגענו נאמר לנו שכל האוהלים תפוסים ואולי יתפנה בהמשך. ישבנו לשתות תה באוהל המרכזי עד שהתפנה אוהל קטן - המספיק ל2 בדיוק בלי מקום לתיקים (גם אין כיסוי חיצוני שתחתיו ניתן לשים את התיקים). אכלנו ארוחת צהריים ופנינו לאוהל הקטן כדי לנסות לישון מעט לפני העליה בלילה לפסגה. כשקמנו ניסינו לברר האם יש מדריך פנוי שרוצה לעלות איתנו לפסגה - אכן נמצא כזה וכששאלנו מה המחיר הוא נתן מחיר מופקע של 8000 רופי עליו נאלצנו לותר (זה המחיר שלוקח כל מדריך מהBasecamp). בנוסף בחרנו קרמפונים והתאמנו אותם לגודל הנעליים (בעלות 200 רופי ליום לזוג קרמפונים - יקר מאוד).
כך החלטנו לצאת למסלול ללא מדריך כשבכל החלקים היותר מסובכים נחכה לאחת הקבוצות ונעקוב אחריה. התייעצנו עם המקומיים מתי לצאת, הם אמרו שלרוב יוצאים בלילה כדי להגיע לפסגה בזריחה וחשוב מכך, שבבוקר בגלל הינמסות השלג יש סכנה למפולות אבנים. לכן החלטנו לצאת מעט אחרי הקבוצה הראשונה באיזור 23:15.
ב18:30 היתה ארוחת ערב שהפעם היתה מצויינת וכללה אורז, עדשים, מוקפץ, מיקס ירקות ומרק. אחרי ארוחת הערב קליאן בעל המקום שהיה אדיב ונחמד מאוד הוביל אותנו לאוהל גדול שהתפנה, בו הלכנו לישון אחרי ארוחת הערב כדי לצבור עוד כוחות.
ב22:45 קמנו להתארגנו ליציאה. יצאנו למסלול ב23:15 עם פנס ראש אחד. החלטנו שאת רוב המסלול נעשה בלי פנס כדי שנתרגל לאור הירח ורק במקומות בהם קשה ללכת נדליק פנס. היה מעט קשה ללכת שניים עם פנס אחד אבל הסתדרנו. הגענו לקצה השלוחה הראשונה עליה רבים מתאמנים לפני העליה לאחר כ45 דקות. משם המסלול ממשיך עם מעט עליות וירידות קלות עד שמגיעים לקרחון. הנוף מדהים בעיקר של צלליות הרים חדים ושמיים מלאי כוכבים.
שמנו קרמפונים וחיכינו שקבוצה תגיע על מנת לראות איפה חוצים את הנחל החוצה את הקרחון ל2 ובאופן כללי לאן להגיע בצדו השני של הקרחון המתחבר לשביל. הנחל עמוק (גובה כ2 מטר) וניתן לעבור אותו בצעד רחב עם קרמפונים בקלות אם יודעים מאיפה ולכן חשוב לחכות לקבוצה - אחרת תאלצו כנראה לקפוץ וזה מסוכן יותר. לאחר חציית הקרחון השביל ממשיך בשטח סלעי כלפי מעלה עד שהשביל הופך חזרה לשביל כורכר המתפתל בזיגז חד כלפי מעלה. לאחר מקטע זה ישנה חציה של קרחון קטנטן ומשם השביל חוזר להיות סלעי ולא נוח. בשלב הזה מבחינתנו החלה הזריחה ואנחנו התחלנו לסבול מבחילות. אני הקאתי בעליה ולכן החלטנו שנגיע עד ה"כתף" (סוג של פאס) ולא עד הפסגה.
הגענו לכתף ב07:15 מותשים ועייפים. הכתף הינה בגובה 5900 מטר וממנה פונים ימינה לאורכה ויש עוד כחצי קילומטר הליכה ועליה של כ150 מטר בגובה עד הפסגה. השמיים בזריחה היו בהירים אך מהר מאוד התכסו עננים וכשאנחנו הגענו לכתף הפסגה היתה מלאה בערפל.
עצרנו לאכול ארוחת בוקר, לנוח ולצלם תמונות וב08:00 התחלנו את הירידה חזרה לbasecamp.
הירידה תלולה אך מהירה בהרבה הן בגלל הקושי הפיזי והן בגלל שהיא באור יום. לפתע ניתן לראות את כל הדרך שנראתה בלילה כצלליות מה שהופך את המסלול ההלוך חזור למעניין וכמעט "מעגלי".
ב10:30 הגענו advance basecamp שבאור יום לא נראה שניתן לישון שם מפעט מפולות אבנים בצד אחד ומצד שני אם תנסו לרדת לעמק תאלצו לפתוח אוהל על קרחון. משם המשכנו עוד כשעה ו10 דקות עד שהגענו חזרה לbasecamp.
לאחר שהחלפנו בגדים הלכנו לאכול ארוחת צהריים שהייתה שוב מגוונת ומעולה ומשם הלכנו לישון צהריים מותשים ועייפים מהלילה הלבן והקשה. הקפדנו להתעורר אחרי כ3 שעות וללכת לישון שוב רק לאחר ארוחת הערב על מנת להסדיר את שעות השינה לקראת יום המחרת שצפוי לנו - לרדת עד סטוק.
יצאנו בשעה 07:40 אחרי ארוחת בוקר קלה בbasecamp. להפתעתנו לא קיבלנו pack lunch והובטח לנו שנקבל תה במחנה מאנקארמו. כשיצאנו לדרך בעלי לא הרגיש טוב (אחרי לילה של בחילות - כנראה מהגובה) ולכן הלכנו בקצב איטי והגענו ב09:20 למאנקארמו שם עצרנו עד 10:00 ואכן קיבלנו תה. כשהמשכנו ללכת מעט לפני המחנה צ'אנגמה מצאנו איש סוסים שחוזר לסטוק וביקשנו ממנו שבעלי ירכב על אחד הסוסים עד סטוק. לאחר התמקחות קלה על המחיר הוא הסכים בעבור 1000 רופי. משם ההליכה הייתה בקצב מהיר מאוד כשאני בהליכה מהירה אחרי הסוסים וכך הגענו ב13:00 לסטוק.
שם מצאנו די בקלות מונית באותו המחיר בו הגענו (800 רופי) שלקחה באופן מפתיע 35 דקות עד לה (מהיר מאוד). מי שמעוניין יש שם לפחות 2 מסעדות ומספר גסטהאוסים - אך לא ניסינו ולכן לא נמליץ (אנחנו פשוט אכלנו צהריים בלה).
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם