תאריך הטיול | November 2018 |
---|---|
משך הטיול | חודש |
ההגעה מפוקרה נפאל לגוהטי.
לקחנו מונית לתחנה מרכזית בפוקרה (300 רופי נפאלי), משם אוטובוס לגבול המזרחי של נפאל - קקביטה.
לוקח 14 שעות. 16:45-06:45.
אחרי זה לקחנו מונית לתחנת רכבת ליד סילגורי. סגרנו עם הנהג 1200 רופי.
*תסגרו עם הנהג מראש את הסכום המדוייק ואם מדובר ברופי הודי/נפאלי כי לנו הייתה איתו אי הבנה/עקיצה*
לוקח שעתיים וקצת כולל האימגריישן בנפאל והודו.
אחרי זה לקחנו רכבת למקומות לא שמורים ב130 רופי לכרטיס. יצא לנו ממש טוב והיינו 3 אנשים על 2 ספסלים גדולים רוב הנסיעה.
לוקח 9 שעות.
ישנו במלון הנורמאלי הכי קרוב של OYO ב1500 לזוג. אם מגיעים בשעה סבירה אפשר לקחת ריקשה להמשך הרחוב המרכזי ולמצוא אופציות זולות יותר אבל העדפנו פשוט להתקלח ולישון.
*באסאם כמעט ובלתי אפשרי להשיג סים מקומי! לא מוכרים בשום מקום למישהו שלא מאסאם. אז כדאי ממש להוציא סים לפני שמגיעים לגווהטי. אם וקרה ובכל זאת הגעתם לגווהטי בלי סים תצרו קשר עם רפיק, סוכן של חברת jio סים. +917002032435*
התכנון היה לקנות מראש ואן מישראלים שתיאמנו איתם ולעשות את 7 אחיות על הואן, לכן אחרי יומיים של קניות וסידורי רכב יצאנו לכיוון מג'ולי - אי הנהרות הגדול בעולם.
לילה ראשון בדרך עצרנו בborgos resort, נתנו לנו שטח דשא כייפי בחסות המלון להקים אוהל ולישון שם עם הואן, בנוסף האנשים שם פשוט מדהימים! נתקענו בבוקר בלי מצבר (טעות של צעירים) ו5 אנשים התרוצצו ועזרו לנו עד שהנענו.
יום למחרת עצרנו בדרך לג'ורהט בבית ספר. היה הזוי פשוט הזוי. מרגיש כאילו הילדים לא ראו בחייהם אדם מערבי. ביקשו מאיתנו חתימות והמורים הצטלמו איתנו. חוויה מוזרה אבל שממחישה כמה האיזור הזה לא חשוף לתיירות ולעולם בחוץ.
אחרי נסיעה לג'והרט לקחנו מעבורת למג'ולי, התחלנו בנסיעה לכפר garamu - שם ישנו בשטח של ההוסטל okegiga homes בעלות 300 רופי, בדרך כבר התאהבנו באי הזה.
פעילויות באי: השכרת אופניים ב200 רופי ליום (אפשר למצוא גם ב100 אופניים ששייכות לגסט האוסים), שוטטות ברחובות וכניסה לשבטים. בגלל שהמקום נורא אותנטי ונורא מתלהבים מכל אדם מערבי יש מלא הזדמנויות שפשוט מגיעות. היינו אורחים בחתונה, שותפים למעגל תפילה במנזר ועוד.
אחרי 3 לילות לקחנו מעבורת חזרה לjorhat והתחלנו בדרכנו לNagaland, מחוז Mon הידוע בציידי הראשים לשעבר. הגענו לקראת החושך לכפר Tizit, הצפוני ביותר במדינה. ברגע שהגענו 3 אנשים פשוט הציעו לארח אותנו בבתים - האנשים בכפר נחמדים ברמות שקשה להסביר. הכנו לבית שהתארחנו בו (הבית של המלך לשעבר של האיזור.. כן כן יש שם מלכים) שקשוקה לארוחת ערב , היינו עם ילדי השכונה וראינו שרשראות מסורתיות של שבט קוניאק- השבט שגר בכפר.
למחרת בבוקר המשכנו למון העיירה בדרך לא דרך.. הגענו בצהריים להרשם בתחנת משטרה, הליך קצר שחובה לעשות 24 שעות מרגע הכניסה למדינה.
החלטנו להתפנק במלון Helsa Cotege במחיר 1100 רופי לחדר זוגי.
לא אהבנו ככ את העיירה. השארנו את הואן בחניית הגסט האוס ומיד בבוקר לקחנו סומו במחיר 170 רופי לאדם לכפר Longwa, הצמוד לבורמה.
*חשוב לציין כי הבחירה לא לעלות ללונגווה עם הואן היא קריטית כי הדרך סיוט ועם מלא מלא עליות, משהו שככה"נ הואן לא יעמוד בו.*
שמנו את התיקים בהומסטיי שממש ליד תחנת הסומו ב600 לחדר יחיד (עם מיטה זוגית) ו800 לחדר זוגי. מי שמעוניין כדאי לתאם מראש כי אין להם הרבה חדרים. פמסה - 9612892118, האוכל הכי טעים שאכלנו בשבע!
הגישו לנו תה על מדורה במטבח ויצאנו לדרך לחקור את הכפר. באיזור הבית של המלך, שנמצא ממש על הגבול בין נגאלנד לבורמה יש מוכרות תכשיטים קונייאקים ודברי נוי עבודת יד. שם גם מצאנו מישהו שידריך אותנו ויקח אותנו ל'כורתי הראשים' לשעבר. (כשאתם מוצאים מישהו, עדיף לסגור מראש על המחיר. אנחנו שילמנו 300). ראינו 'כורת ראשים' לשעבר בן 86, מקועקע בפנים ובגוף. המקום נהיה כבר מתוייר יחסית ונהוג לשים כסף אם מצלמים אותו.
בנוסף עברנו קצת לגבול של בורמה, הסתובבנו בבית של המלך, ראינו הכנות של פסלים קטנים עבודת יד וספגנו אווירה.
ברושם שלנו, האנשים (והילדים) בכפר לא ממש סובלים תיירים ולא הייתה אווירה נעימה ומכבדת כמו בכל מקום ב7 אחיות עד כה שביקרנו בו. קחו בחשבון.
נשארנו עוד יום קצת בלית ברירה (זה היה בדיוק יום ראשון ואין סומואים) אז ניצלנו את היום לביקור בכנסיית הכפר לתפילת בוקר. בשאר הזמן נחנו ושוטטנו.
כשחזרנו לtizit דיברנו עם החברים שהכרנו בעצירה לפני והתארחנו אצל משפחה אחרת. למחרת הילד שהתארחנו אצלו וחברים שלו לקחו אותנו לסיור אותנטי באיזור - מפעל תה, מפל, שוק יום שלישי.
העברנו עוד לילה אצל אותה משפחה ונסענו מוקדם בבוקר ל dimapur דרך אסאם. עיר די מג'וייפת אבל גם מערבית עם ביג באזר (סופר מערבי עצום), חנויות מותגים ורשתות מזון מערביות.
היינו במלון דיי מג'וייף אבל זול יחסית (700 לזוג 500 ליחיד). Atithi.
בבוקר נסענו לקוהימה kohima, העיר בירה של נגאלנד, ובאופן מפתיע פחות מערבית מדימפור.
דיברנו עם גוגו, בחור מקסים שאוהב את ישראל (ומתעדכן כל יום על המצב הבטחוני שלנו) בקטע מוגזם! מלא מדבקות ודגלים של ישראל באוטו ובפאב שיש לו בבית לטובת האורחים שלו, תורם כסף לניצולי שואה בארץ ועוד.
מוזמנים לדבר איתו ולישון בהומסטיי שלו, +918118925708.
בערב קנינו בירות (באופן פיראטי כי זה לא חוקי בנגאלנד מסתבר) וגוגו לקח אותנו לסיור ליליי בעיר ולתצפית על העיר עם הבירות שקנינו.
בבוקר אכלנו אצלו ארוחת בוקר מפנקת ויצאנו עם הואן ל dzuko valley.
הליכה של 3 שעות וקצת עד סוף העלייה ועוד חצי שעה במישור מהמם עד 'הגסט האוס' היחיד שיש שם.
אנחנו הבאנו איתנו אוהל, שקשים . הגסט האוס מספק מנות חמות לצהריים (מאגי) וארוחה חמה בערב. חוץ מזה אפשר להזמין ממנו מזרוני פלציפט ושמיכות טלויזיה, קרשים למדורה, תה.
מי שמגיע זה נוף מהמם אבל קפוא בקטע פסיכי! הבאנו את כל הדברים החמים שלנו מהאוורסט ושק"ש והיה לילה קשוח. להערך בהתאם. (היינו בסוף נובמבר).
אחרי הירידה מדזוקו וואלי נסענו לכיוון מאניפור ויצאנו בכפר קנגפוקפי kangpokpi לקראת הערב. נסענו במטרה להכיר את הקהילה 'בית שלום' שמתגוררת שם, קהילה של כ50 משפחות משבט בני המנשה להגדרתם.
ישנו בבית של רחל, סבתא מקסימה שמגדלת את חמשת נכדיה היתומים. נשארנו שם שני לילות וזה ללא ספק היה האירוח הכי טוב שיכולנו לקבל. פינו לנו חדר בבית, האכילו והשקו אותנו בלי סוף, התייחסו אלינו ממש כמו בני משפחה.
ביום ראשון (חופש לילדים) הלכנו עם 20 ילדים לפיקניק 'הכנת לביבות לחנוכה' ולאגם מהמם באיזור.
בגדול רחל המבוגרת לא הסכימה לקחת תשלום בשום פנים ואופן אז שמנו את הכסף שתכננו להביא בקופת הצדקה שלהם במטבח (1500 רופי ל3 אנשים ל2 לילות).
למחרת יצאנו לאגם לוקטאק, בדרך עצרנו בשוק מהמם ומקומי במוירנג ועשינו ארוחת טעימות מכל הדוכנים שם.
במקרה הגענו לתקופת הפסטיבל במאניפור - פסטיבל הסנגיי, ליד שמורת הטבע. זה מיני יום העצמאות, מלא דוכנים ובמה מרכזית עם הופעות חיצוניות מסיקים לדוגמא. (לא לצפות להופעות מרשימות מי יודע מה).
הפסטיבל התחיל ב17:00 והסתיים ב00:00 אך אנחנו פרשנו קודם לישון במגרש כדורגל נידח עם הואן.
למחרת סיירנו באיזור, חקרנו נקודות יפות וספגנו אווירה.
למחרת נסענו לאימפאל Imphal הבירה. בעקבות הפסטיבל רוב המלונות היו תפוסים ואלו שלא היו מג'וייפים ויקרים. במקרה הגענו דרך המלצה ישנה בפייסבוק למילאן, בחור חמוד שיש לו הומסטיי קטן. 500 לאדם כולל ארוחת בוקר.
+918731871324
יצא לנו טוב כי הבית שלו היה קרוב לאחד המוקדים של פסטיבל הסנגיי. היה הרבה יותר גדול ומטורף מזה שבמויירנג.
יום לאחר מכן הלכנו להסתובב ב'שוק האמהות' Ima market, בצהריים כבר התפצלנו - נדב ואני לקחנו טיסה לגווהטי guwahti ושילדה המשיך לטייל עם הואן.
בגווהטי ישנו בהומסטיי של אומה המהמם. נקי ומיקום אחלה. Cozy living homestay.
700 לחדר זוגי.
+919101425194
אחרי ארוחת 7 אחיות קלאסית בדאבה מקומית - רוטי, קארי וצ'אי, לקחנו אובר לאיזור ממנו יוצאים הסומואים לשילונג, khanapara ומשם סומו צפוף של שעתיים וקצת עד לשילונוג , shilong
200 רופי לאדם.
הגענו לשילונג ב13:30 ומיד לקחנו סומו נוסף לצ'רפונג'י Cherrapunjee.
150 רופי לאדם, שעה וחצי.
בעקבות המלצות פה בקבוצה, תיאמנו עם פלי כמה ימים מראש לישון אצלו בגסט האוס. הוא מאד נחמד אבל הגסט האוס על הפרצוף. ישן, מלוכלך, רועש, מיטות הכי קשות שהיינו בהם בשלושה חודשים האחרונים במזרח. קיצר ג'יפה בעיינינו וממש לא מומלץ.
בבוקר הלכנו להסתובב בשוק שמתקיים כל 8 ימים ובמקרה זכינו. עשינו יום רגוע בשל הרגשה לא ככ טובה.
עברנו לtravellers cottages ב1000 רופי ללילה אבל אחלה ונקי.
למחרת בבוקר סופטנדר softender המקסים וחבר שלו ojoy שחולה על ישראל בקטע אחר לקחו אותנו לסיור באתרים קרובים לצ'רפונג'י. הלכנו ל:
Wei sawdong - מפלים מהמים עם תצפית מלמעלה ולמטה. מעט הליכה.
Dainthlen falls - מפל חמוד. לא יותר מזה
NohaKalikai falls top view point - תצפית מרהיבה אבל ניתנת לויתור אם לא מפספסים את האתר הבא.
Top of NohKalikai - קצת הליכה. כשמגיעים למטה מומלץ ללכת גם ימינה (מפלים מהממים) וגם שמאלה - תצפית מאיפה שנשפך המפל הגדול.
Arwah cave - מערה עם מלא מאובנים.
מומלץ לסגור עם סופטנדר! הוא לוקח בדרך כלל 2000 ליום עם רכב אבל בגלל שהוא הדריך אותנו ביום ראשון הוא ביקש רק 1000 (משהו עם היום חופש שלו, לכו תבינו...)
המספר שלו - +917642834308
בנוסף המסעדה היחידה שפתוחה בראשון באיזור - joyous dhaba. מופיע בגוגל מפס.
למחרת בבוקר לקחנו מונית לטירנה tyrna מהמרכז ליד המרקט. עלה לנו 300 רופי. יש אופציה למונית משותפת של 7 אנשים במונית סביבות 60 רופי לאדם, אבל צריך לחכות שהמונית אכן תתמלא.
מטירנה ירדנו לנונגריאט Nongriat, בדרך עשינו עיקוף קטן לגשרי שורשים שלגמרי אפשר לוותר עליו כי בנונגריאט הגשרים יפים פי מליון.
הגענו לשרינה הומסטיי Serene homestay המהולל, הגסט האוס הירוק ישר כשמגיעים. אין טעם להזמין מקום (התקשרנו פעמיים לביירון הבעלים והוא פשוט הציע שנגיע מוקדם).
אבל למי שמתעקש - 8787570552
נונגריאט פשוט מדהימה. אפשר להעביר בה בכיף שבוע, לטייל, לשחות בלגונות ובמפלים מעלפים (לא לוותר על rainbow falls), לנוח, לקרוא, לאכול טוב אצל ביירון..
אחרי יומיים של כיף (שהיו יכולים בכיף להפוך לשבועיים אילמלא הזמנו טיסה), עלינו 2670 מדרגות בדיוק!! עד למוניות בטירנה, משם מונית ב400 עם מיקוח לצ'רופנג'י, משם סומו ב70 לכרטיס לשילונוג (כולל כרטיס לתיקים הגדולים שלנו).
בשילונג shillong ישנו ב rainbow hotel המהמם שבעל המלון חולה על ישראלים ונותן לנו חדרים שווים ממש ב600 רופי בלבד!
סומו חזרה לגווהטי ב200 ופה מסתיימת החוויה המדהימה בשבע אחיות 😍
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם