(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

שבועיים בספיטי וקינור בלוקאלים

12 ימים בקינור הירוקה וספיטי המדברית, זוג תרמילאים בלוקאלים - טרמפים - מונית - וג'יפ

תאריך הטיולJune 2023
משך הטיול12 ימים
עונה מומלצתמאי - ספטמבר

רקע

קינור וספיטי הם שני עמקים שלרוב משלבים אותם יחד אבל לחלוטין אפשר לטייל רק באחד מהם.
הרוב שוכרים ג'יפ עם נהג, או באופנועים או בלוקאלים עם טרמפים. אנחנו ממש נהנו מהחוויה של הלוקאלים ולגמרי ממליצים!

הוצאות תחבורה לזוג:
לוקאלים 2000 רופי
מונית 2600 רופי
ג'יפ ליומיים 4000 רופי

המקומות שעברנו בהם:
ג'יבי > סארהאן > צ'יטקול > קאלפה > נאקו > דאנקאר > קאזה > מוד > מנזר קי > לוסאר > צ'אנדרה טאל > מנאלי

נסיעה בלוקאלים לא מתאימה לכל אחד, צריך להתכונן לנסיעות ארוכות שיכול להיות שיהיו צפופות ובעמידה, יאמרו לכם שהאוטובוס ישיר אבל בעצם צריך לעשות החלפות ודרכים שלא ברור איך אוטובוס עובר בהן.

למרות זאת, אנחנו מאוד ממליצים - יש עצמאות הרבה יותר גדולה מבג'יפ, אם רוצים להשאר בכפר לילה נוסף אז אפשר, דרך בלתי אמצעית לחוות גם את המקומיים, וזה אפילו לפעמים יותר נוח מהנסיעה בג'יפ.

אחרי שנסענו גם בג'יפ הרגיש לנו שנסיעה בלוקאלים הרבה פחות קופצנית (האוטובוס יותר כבד), אם יש מקום תשבו מקדימה!

ברמה העקרונית אפשר לעשות את קינור וספיטי משני הכיוונים. מבחינת הסתגלות לגובה עדיף קינור ואז ספיטי, ספיטי הוא אמנם עמק אבל כולו מעל 3000.

בקינור יש תדירות גבוהה יחסית של לוקאלים ולא הרגשנו איתם בעיה. בספיטי לחלק מכפרים אין גישה באוטובוס וצריך להגיע בטרמפ או מונית.

בגדול בספיטי יש כביש מרכזי אחד ומלא תיירים הודים, אז נוח מבחינת טרמפים (אנחנו לא לקחנו יותר מידי) ככה שכל מי שנוסע לכיוון עוזר לך.

בקינור למעט צ'יטקול יש קליטה, ברוב ספיטי אין קליטה.

ברוב הנסיעות המחיר לכרטיס באוטובוס לבנות זול ב50%-25%, המחירים שכתבנו הם לבנים.

גובה הכפרים -
קינור (Kinnaur):
ג'יבי (Jibhi) 1800
סארהאן (Sarahan) 2313
סנגלה (Sangla) 2650
צ'יטקול (Chitkul) 3400
רקונג פיו (Reckong Peo) 2290
קאלפה (Kalpa) 2800
נאקו (Nako) 3600

ספיטי (Spiti):
טאבו (Tabo) 3300
דאנקאר (Dhankar) 3900
קאזה (Kaza) 3800
מוד (mud) 3800
לוסאר (Losar) 4100
צ'אנדרה טאל (chandratal) 4250

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1 - ג'יבי

Kasol - Aut - Banjar - Jibhi

אנחנו התחלנו את המסע מעמק פרוואטי. לקחנו מונית על הבוקר לקאסול ממנה יוצאים האוטובוסים לקינור.
עלינו על האוטובוס לAut ב9:30, 133 רופי.
בAut יצא שחיכינו בערך 15 דק' וכבר הגיע האוטובוס שלנו לבאנג'אר! עלה 75 רופי.
לבאנג'אר הגענו סביב 14:30 ככה שיצא לנו לחכות לאוטובוס לג'יבי שעה וחצי עד 16:00. זמן מעולה לארוחת צהריים במרכזית אוטובוסים.
לפי מה שבדקנו עולה 500 רופי לקחת מונית משם לג'יבי (מה שלא עשינו בסוף).
הנסיעה לג'יבי עלתה 15 רופי והגענו סביב 17:00.
שמענו שנחמד ללכת למפלים שקרובים לכפר במרחק כמה דקות הליכה, אבל כשהתחלנו ללכת התחיל גשם רציני וחזרנו להוסטל לשתות צ'אי במרפסת הסגורה שיש שם. ישנו בDoli guest house שהיה חמוד ועלה 800 רופי.

הבנו שגם אפשר לנסוע מקאסול לkullu וככה לעשות קונקשן אחד פחות.

יום 2 - סראהאן

Jibhi - Rampur Bushar - Sarahan

לפי סיפורי דרך שקראנו הבאנו שהיום הזה הולך להיות ארוך ושהאוטובוס יהיה מפוצץ לרמפור!

חיכינו בתחנה והאמת שהאוטובוס ממש דייק והגיע ב8:00 וגם היה לנו מקום לשבת, שמחים שיש לנו מקום התחלנו בנסיעה הארוכה. 220 רופי.

החלפנו אוטובוס ברמפור והגענו בערב לסראהאן. 120 רופי.

סראהאן כפר קטן וחמוד, אין שם המון מקומות לינה אנחנו הגענו מאוחר ומצאנו מקום רק בNALANDA’S homestay שהתברר עם חדרים מעולים! ב800 רופי.

למרות שהגענו בערב עשינו סיבוב במקדש של הכפר שהיה יפה, ואכלנו ארוחת ערב בדאבה הודית טעימה. אין הרבה מה לעשות בכפר אבל אהבנו את האווירה שם ואת הנוף לרכס ההימאליה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3 - הגעה לצ'יטקול

Sarahan - Jeori - Tapri - Sangla - Chitkul

צ'יטקול הכפר הכי יפה בקינור!

אחרי בירורים עם בעל ההוסטל הבנו שיש אוטובוס ב9:30 לג'יאורי שמשם כדאי לנו לקחת אוטובוס לטאפרי (בדיעבד לא הייתה החלטה טובה לנסוע לטאפרי ועדיף לנסוע לkarcham). הנסיעה למטה על שביל עפר צר מאוד (!) בין הנסיעות המפחידות והלא מותאמות לאוטובוס שהיו לנו. 40 רופי.

הגענו תוך שעה וחצי למטה והמעבר היה מאוד מהיר עד האוטובוס הבא. 105 רופי.

לטאפרי הגענו ב13:30 והתברר לנו שהאוטובוס הבא לסנגלה הוא רק ב16:00, והוא גם לא ישיר לצ'יטקול... ללא הצלחה לתפוס טרמפ הבנו שכנראה לא נספיק לתפוס את האוטובוס האחרון לצ'יטקול (שגם לא היה ברור אם קיים כי חלק אמרו שצריך מונית). עלה 84 רופי.

טיפ בדיעבד: לקחת אוטובוס מJeori לצומת karcham, מדובר על סכר (ולא על עיירה), כי האוטובוס בכל מקרה עובר שם וגם יש סיכוי יותר טוב לתפוס טרמפ, כי יש רכבים שמגיעים משני הכיוונים (גם מרקונג פיו).

למזלנו הגענו בדיוק כשהאוטובוס יצא מסנגלה ב17:15, עלה 80 רופי. ב18:30 סיימנו את היום עייפים אבל בצ'יטקול!

יום 4 - צ'יטקול

צ'יטקול הוא כפר קטן ומתוק בין הרבה
הרים מושלגים שבעיקר מורכב מגסטהאוסים. הכפר מאוד מתוייר בתיירות פנים. מכונה גם הכפר האחרון בהודו, כשעושים את הנסיעה לשם גם מבינים למה :)

חשוב לשים לב שאין קליטה בצ'יטקול לairtel. זה היה הכפר שהיה לנו הכי קר בו תביאו בגדים חמים.

יש אפשרות לעשות טיול קצר של 3 ק"מ עד למחנה צבאי שמסמן את הגבול עם טיבט (מסומן בmaps.me). אין משם נוף שונה במיוחד אבל פשוט ממש כיף להסתובב באזור, בדרך חזרה הלכנו לאורך הנהר.

ישנו בלילה הראשון בSunny Snow View ועברנו בלילה השני לRattan Guest House. שניהם 800 רופי, לזכות סאני יש שם וויפיי מקרטע.
חברים שלנו ישנו בpoonam ביותר זול אבל לא היה להם מקום.

יום 5 - קלפה

Chitkul - Reckong Peo - Kalpa

התעוררנו מוקדם ועלינו על האוטובוס הראשון לReckong Peo ב6:30, השני ב12:00. עלה 150 רופי.
רוב האנשים כשמגיעים לרקונג פיו עושים את הפרמיט לספיטי, אנחנו הגענו ביום ראשון והמשרדים היו סגורים, אז המשכנו ישר לקלפה. עלה 25 רופי.

הגענו כבר ב11:00 וכל היום לפנינו, ממש כיף! ישנו בChini Bungalow Homestay, שבעל המקום היה חמוד מאוד ועם נוף יפה. 800 רופי.

בדרך למקדש יש דאבה טעימה! Jyoti Eating Corner, לוקח לאוכל זמן לצאת אבל ממש טעים.

הנוף מהמקדש מהמם (בכללי הנוף מקלפה מדהים) אבל הוא נפתח רק פעם בשנה לפי המקומיים אז אי אפשר להכנס.

יום 6 - הגעה לנאקו

Kalpa - Reckong Peo - Nako

בשביל להכנס לספיטי תיירים צריכים לעשות פרמיט בעלות 500 רופי דרך סוכן (הבנו שעצמאית זה 200).

המשרדים של הפרמיט נפתחים ב10:00, אז החלטנו להגיע ב9:30 לסוכן להתחיל למלא את הפרטים. היינו קצת לחוצים בזמן עם האוטובוס לנאקו ב12:00.

בטעות הבנו שהאוטובוס מקלפה לרקונג פיו ב8:30 אבל מסתבר שהוא ב9:00 אז תפסנו טרמפ למטה.

ב11:30 הפרמיטים הגיעו בשעה טובה, ואנחנו החלטנו לדפוק ספרינט לתחנה הראשונה והרחוקה של האוטובוס, אחרי שראינו את כמות האנשים בתחנה השנייה והקרובה. מה שהתברר כהחלטה מעולה כי האוטובוס היה מפוצץ.

הנסיעה עלתה 240 רופי. לוקחת משהו כמו ארבע וחצי - חמש שעות. האוטובוס עוצר 10 דק' הליכה מנאקו ולא נכנס לתוך הכפר.

הכתובת של המשרדים:
Inner line Permit Office, kinner Camps

יום 7 - נאקו

הנוף הירוק של קינור מתחלף ממש מהר לנוף המדברי והמושלג של ספיטי, מאוד משמח לחובבי מדבר. יפהפה!

ישנו שני לילות בHimalayan Paradise 800 רופי ללילה, היה אחלה, הנוף מדהים משם ומשקיף על כל הכפר.

בנאקו יש אפשרות לטיול יום לנקודת תצפית לטיבט. בדרך עוברים בגלגל תפילה ענק שדיי קרוב לנאקו. המסלול בערך 8 ק"מ כיוון, מתחיל ב300 מטר עלייה לפאס (הנקודת תצפית ראשונה) ואז רובו מישור בשביל ברור, באזור גובה 4000 מסומן גם בmaps.me. לוקח באזור ה3 שעות לכיוון. אני הרגשתי לא טוב אז חזרתי באמצע, חבר שלי המשיך עד לתצפית. משם אפשר להמשיך עוד 3 ק"מ לכפר tashigang שם גם אמור להיות מנזר נחמד, אבל אנחנו לא עשינו את זה.

אם התגעגתם לשקשוקה מוזמנים לד"ר שקשוקה (אמור להיות גם פסטה ועוד דברים שלא ניסינו).

יש אגם מצחיק עם סירות פדלים, שנחמד לעבור בו בהסתובבות בכפר אבל לא אטרקציה מיוחדת בעינינו.

יום 8 - דאנקאר

Nako - Shichling - Dhankar

הכפר הכי יפה בספיטי!

לדאנקר לא מגיעים אוטובוסים לתוך הכפר, לקחנו את האוטובוס של 9:00 מנאקו וירדנו בשיצ'לינג שזה הצומת על הכביש הראשי שמתחבר לדאנקר. 205 רופי.
נסיעה צפופה ממש! פעם ראשונה שלא היה לנו מקום לשבת ונדחקנו לאוטובוס בעמידה במדרגות.

הגענו ב13:30 והיינו חבורה גדולה שהגיעה לצומת לחכות לטרמפים, תוך שעה כל השמונה הגיעו לדאנקאר.

בדאנקאר הרבה מההוסטלים היו תפוסים כשהגענו, רוב הפנויים הציעו דיל של 1000 רופי לאדם כולל ערב ובוקר עם שירותים משותפים. מבחינתנו שירותים פרטיים היה חובה (חבר שלי חלה) ובעל גסט חמוד הציע לנו חדר עם שירותים פרטיים ב1000 אחרי שראה אותנו עוברים שם בפעם השלישית (כנראה היה אפשר להוריד אותו ל800). שאר החדרים התפוסים היו נראים מעולה! אחלה מקלחת מהטובות שהיו לנו, ממליצים ממש Tashi Home stay.

הכפר מדהים! יפה בטירוף ובנוי על צוק. כל הבתים בסגנון ספיטי - נמוכים ובצבע לבן. יש מנזר מתוק שאפשר להכנס אליו ומבצר קטן למעלה. תעשו סיבוב בכפר קלטו את הנוף.

אפשר לעשות טיול קצר וללכת לאגם של דאנקאר הנוף משם מרשים ומאוד יפה. העלייה לוקחת שעה מגיעה לכמעט 4100, הירידה חצי שעה. מסומן גם בmaps.me. מומלץ!

צריך לשים לב שאין קליטה בדאנקאר.

יום 9 - קאזה

Dhankar - Kaza

אחרי הטיול לאגם דאנקאר בבוקר ניסינו לתפוס טרמפ לקאזה (או לפחות לכביש הראשי).
אנחנו עמדנו ליד המנזר החדש, ואחרי שעה שלא הצלחנו, חזרנו להוסטל כדי לנסות לבקש מבעל ההוסטל שנשלם למישהו לקחת אותנו למטה לכביש. בדיוק כשחזרנו עצר רכב עם זוג ישראלים והציע לנו טרמפ לקאזה, איזה כיף!
(בדיעבד הכביש שנוסעים ממנו לקאזה הוא לא מהמנזר החדש וצריך לחכות במקום אחר.)

קאזה היא עיר (כפר גדול בתכלס) שממנו יוצאים להרבה כפרים ונקודות עניין באזור. אם התגעגתם לקצת אוכל מערבי קאזה זה המקום.
אנחנו אהבנו את הדאבה poonam.

Sol cafe זה בית קפה אקולוגי שעובד עם מתנדבים מקומיים, תומך באוכלוסיה המקומית, מסרס כלבי רחוב וכו', שווה ביקור!

החדרים בקאזה היו ממש יקרים ומצאנו ב1400 לחדר עם שירותים פרטיים בsurkhang homestay, שהיה מעוצב ממש יפה (ראינו גם הוסטלים 1000 רופי לשירותים משותפים).

מצאנו את קאזה כמקום לא מאוד מעניין ובעיקר כדאי לישון בו כנקודת מעבר.

יום 10 - מוד

Kaza - Mud

שמענו מלא דברים טובים על מוד ולמרות שהיא רחוקה תחת מהכל לא רצינו לוותר עליה.
לקחנו מונית יקרה טילים ב2600 רופי מקאזה למוד (אפשר גם לתפוס טרמפים אבל לא ראינו הרבה רכבים).

נסיעה מהממת!! לקח כשעתיים.

ברגע שהגענו לכפר נקלענו לאירוע מיוחד והזוי! (מצרפת תמונה שתבינו!!) בחור שהפנים שלו צבועות בשחור, עם כובע פרווה ונוצות על הראש, לבוש שמלת צמר מעליה מלא פעמונים, מחזיק רגל של פרה (כנראה?) שהיא קשורה בחבל לקרש על הרצפה. הבחור צועק לתוך מיקרופון, כל אנשי הכפר סביבו עומדים מנסים לתת לו כסף אבל הוא לא מסכים.

אחרי בערך חצי שעה שאנחנו המומים מהמופע הצלחנו למצוא דובר אנגלית אחד בכפר שהסביר לנו שהשאמאן בעצם פותר להם בעיות במשק הבית, לכן הוא לא מסכים לקבל את הכסף כי יש תור וזה אחד אחד.

אפשר ממוד לצאת לשני טרקים baba pass וpin parvathi, שמענו דברים ממש טובים על הטרקים, אבל בתקופה שאנחנו הגענו הפאסים עוד לא היו פתוחים.
אנחנו עשינו טיול יום קצר לאורך אחת הגדות נהר והסתובבנו חזרה כשרצינו לחזור. נוף מהפנט!
בדרך חזרה לכפר התקרבנו לעדר ענק של פרות, ושמענו אישה מקומית צועקת לנו לעזור לה לרעות את הפרות. חוויה ממש מצחיקה להחזיר את כל העדר לכפר ולראות איך כל אחד תופס את הפרה שלו ומחזיר הביתה. כמו אוטובוס שמוריד ילדים אחרי בית ספר...

ישנו בibex homestay, היו חדרים ברמה מעולה, 1000 רופי, אין המון גסטהאוסים במוד. שימו לב שגם אין קליטה.

במוד פגשנו 4 בנות ישראליות בג'יפ וקבענו איתם שנצטרף אליהן מחר. במקור תכננו לעלות על אוטובוס של 6:00 בבוקר לקאזה אם לא נמצא טרמפ.

יום 11 - מנזר קי ולוסאר

Mud - Kee Monastery - Losar

יצאנו עם הג'יפ ב9:00 בבוקר ונסענו למנזר קי במשך כשעתיים וחצי. מנזר גדול ומרשים, אהבנו להסתובב בו, באחד החדרים יש נזיר שמגיש תה ונחמד לפטפט איתו ולשאול שאלות. בחצר היו נזירים מתלמדים מכל הגילאים משחקים משהו דמוי חממות בצורה מאוד אגרסיבית, לא הבנו את החוקים אבל היה כיף לצפות.

משם המשכנו ללוסאר, כדי להתקדם חלק מהדרך לכיוון מנאלי. הנסיעה ללוסאר הייתה בעיני אחת היפות! עברנו גם בגשר chicham שנחשב הכי גבוה באסיה, תכלס לא כזה מרשים ולא חובה בכלל בעינינו.

לוסאר כפר קטן עם נוף יפה אבל הגסטהאוסים שם יקרים מאוד, בעיני אין סיבה להגיע חוץ מלהתקדם למנאלי, הגענו אליו ב16:30.

ישנו בTashi Khangsar Homestay, ב1500 רופי ללילה.

יום 12 - צ'אנדרה טאל וחזרה למאנלי

Losar - chandra taal - Manali

יום נסיעות ארוך לפנינו!

יצאנו ב8:00 בבוקר עם הג'יפ לכיוון צ'אנדרה טאל. לקרוא לדרך לשם כביש זו ממש הגזמה, מדובר על שביל עפר מלא בבריכות מים.

מגיעים עם הג'יפ לחניה והולכים 10 דק' עד לאגם צ'אנדרה טאל, שווה לגמרי! עצירה כיפית באמצע דרך ארוכה, יש גם אופציות לישון שם באוהלים מסודרים.

משם המשכנו עד מנאלי.
שילמנו על כל יום שהצטרפנו לג'יפ (יומיים) 1000 רופי לאדם.

טיפים

  • כדאי לקחת תיק כמה שיותר קטן ולהשאיר איפשהו את שאר הציוד שלא נחוץ, זה בעיקר ממש יותר נוח בלוקאלים! אני השארתי את המוצ'ילה הגדולה במנאלי בבית הישראלי החם וטיילתי עם תיק 30 ליטר
  • במקור תכננו להמשיך ישר מקאזה ללה ולבקש מישראלים להקפיץ את המוצ'ילה, בגלל שלא הייתה קליטה בחלקים גדולים בספיטי היה קשה לתאם ובסוף חזרנו למנאלי. אם אתם מתכננים בכל מקרה להמשיך ללדאק זאת אופציה ששווה לבדוק
  • כל דבר שקשור לזמני אוטובוסים, כדאי לשאול כמה אנשים, לפעמים התשובות לא אותו דבר :)
  • כשמגיעים לצ'יטקול לא לנסוע לtapri אלא לקחת אוטובוס לצומת karcham, כי האוטובוס בכל מקרה עובר שם וגם יש סיכוי יותר טוב לתפוס טרמפ, כי יש רכבים שמגיעים משני הכיוונים (גם מרקונג פיו)
  • המשרדים של הפרמיט סגורים בראשון, בודקים את הפרמיט אל תעברו בלעדיו!
  • תורידו מראש מלא פודקאסטים ושירים, יש הרבה נסיעות ולא הרבה קליטה
  • אנחנו חששנו ממצב הכספומטים אבל יחסית יש בשפע, לא בכל כפר אבל במקומות הגדולים
  • שווה לכוון להגיע לכל מקום כמה שיותר מוקדם במהלך היום, הרבה פעמים האוטובוס יום למחרת יוצא מוקדם בבוקר אז שיהיה כמה שיותר זמן לנצל בכפר
  • השתמשנו בהרבה סיפורי דרך מהאתר ומקבוצות פייסבוק של הודו, יש לתום לנדאו הסבר מעולה בפייסבוק על התנהלות בלוקאלים, שווה לקרוא!

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )