תאריך הטיול | August 2022 |
---|---|
משך הטיול | 6 ימים |
עונה מומלצת | אמצע יוני עד סוף ספטמבר |
רמת קושי ואופי המסלול: יום נסיעה, בין 7-10 שעות.
אוכל ומים: ניתן להצטייד מראש או לבצע עצירות לבוקר וצהריים בדרך-יש הרבה איפה.
ארוחת ערב אוכלים בפיפלקוטי.
שעת יציאה ושעת סיום: אנחנו יצאנו מרישיקש ב-6:45 והגענו לפיפלקוטי ב-15:00, עם שתי עצירות אוכל בדרך.
לינה: פיפלקוטי, לא חסרות אופציות. אנחנו ישנו ב-New Indra Lodge.
נקודות חשובות נוספות:
ניתן להשאיר תיק גדול בפיפלקוטי לאחסון היות וחוזרים לישון כאן ביום האחרון.
יש הרבה חנויות בכפר אפשר להשלים מים, תרופות, חטיפים וכו׳... אפשר גם למלא מים לשתייה מאיפה שישנים.
לבוש לא משנה, בערב קריר.
זמנים: אנחנו יצאנו ב-7:00 אחרי ארוחת בוקר, ב-9:00 עברנו מוואן לג׳יפ בגובינגהט, ב-10:00 התחלנו ללכת מפולנה-איפה שנגמר הכביש, בערך ב-16:00 הגענו לגהאנגריה.
רמת קושי ואופי המסלול: השביל כולו בנוי מאבנים ועשוי ברובו בצורה שמזכירה מדרגות; הדרך כולה בעלייה.
מרחק, קצב, זמן: 10 ק״מ, 6 שעות (כולל עצירות), קצת יותר מ-2 ק״מ בשעה.
אוכל: ארוחת בוקר בפיפלקוטי, לארוחת צהריים עצרנו באחת הדאבות שפזורות לאורך השביל (ככל שעולים הן נהיות יקרות יותר), ארוחת ערב בגהאנגריה.
לבוש: לבוש נוח להליכה מאומצת בעלייה, אני לבשתי מכנסי טיולים מתפרקים וחולצה מנדפת קצרה.
בגהאנגריה כבר קריר-לבשתי פליז בערב.
לינה: אנחנו ישנו בhotel deepak מה שבגדול היה חוויתי אבל בסופו של דבר אני לא ממליצה.
יש שם המון אכסניות, העלויות נעות בין
2,000 ללילה במקומות הזולים (חדר משותף לשלוש או ארבע), יכול להגיע ל-3,800 ביקרים.
האכסנייה שממוקמת בדיוק ממול deepak הייתה טובה בהרבה.
נקודות חשובות נוספות:
ניתן לעלות את הדרך הזו על פרד (באופן אישי פחות מתחברת להתעללות כזאת…) או בתוך סל שהמקומיים סוחבים על הגב-או לחלופין להעלות כך את התיק. כמו כן ניתן לטוס במסוק מגובינגהט.
אפשר למלא מים ליום המחרת ממקום הלינה או לרכוש ברחוב מים סגורים, במהלך ההליכה של היום הבא יש הרבה מקומות למלא מים טריים ממפלים.
אפשר לשלם 50 רופי ולקבל מקל הליכה מבמבוק בתחילת העלייה, אם לא מביאים מראש-לטעמי חובה לפחות אחד.
יכולים להביא קופסת אוכל ולבקש בערב איפה שישנים ואוכלים בוקר שיארזו לכם ארוחת צהריים.
ניתן להשאיר ציוד לא נחוץ בחדרים ולטייל רק עם אוכל ומים.
זמנים: 7:30 יצאנו מגהאנגריה אחרי ארוחת בוקר, 10:30 הגענו למעלה לעמק, 13:00 התחלנו לרדת, 15:20 הגענו בחזרה לגהאנגריה.
רמת קושי ואופי המסלול: בדומה ליום הקודם השביל כולו בנוי מאבנים ועשוי ברובו בצורה שמזכירה מדרגות אך הפעם הן פחות מסודרות וכן ישנם כמה גשרים מאולתרים בדרך; הדרך כולה בעלייה.
מרחק, קצב, זמן: 4.5 ק״מ עלייה עוד 3-5 ק״מ בעמק עצמו ואז 4.5 ק״מ ירידה; 7 שעות (כולל עצירות לא כולל העצירה הגדולה למעלה), קצת פחות מ-2 ק״מ בשעה.
אוכל: ארוחת בוקר איפה שישנים, צהריים שיארזו לכם, ערב בגהאנגריה.
לבוש: כמו ביום הראשון פלוס שכבה נוספת, ביום הזה תפס אותנו גשם לאורך כל המסלול ולמרות ציוד החום והפונצ׳ו יצאתי מעט רטובה והייתי שמחה אם הייתה לי שכבה נוספת עליי לחימום.
לינה: באותו מקום בגהאנגריה
נקודות חשובות נוספות: את הדרך הזו לא ניתן לעשות על פרד, כן בתוך סל או על סוג של מיטה שנסחבת ע״י ארבעה מקומיים.
נקודות חשובות נוספות: הכניסה לעמק הפרחים עולה 150 רופי להודי ו600 רופי לתייר. הכניסה לעמק נפתחת בשעה 7:00 ואפשר לקנות במקום את הכרטיס לפני תחילת העליה (הם עוצרים אתכם). יש הגבלת כמות מבקרים כך שאם קניתם כרטיס אך אין יותר מקום לעלות לאתר-הוא תקף לשלושה ימים.
זמנים: 6:20 יצאנו לכיוון המקונד, 10:45 הגענו למעלה, הסתובבנו ואכלנו צהריים, 13:15 התחלנו את הירידה והגענו בחזרה לגהאנגריה ב16:45.
רמת קושי ואופי המסלול: שוב, המסלול כולו בנוי כעלייה, מדרגות אבן-כמו בימים הקודמים, מן הסתם שלאחר העלייה חוזרים את הכל בירידה.
מרחק, קצב, זמן: בערך 7 ק״מ לכל כיוון, אנחנו הלכנו בקצב של קצת פחות מ-2 ק״מ בשעה בהלוך וקצת יותר בחזור.
אוכל: בוקר אכלנו באכסנייה, צהריים אפשר להביא בקופסא או לאכול בחינם מה שמגישים במקדש-מנה בסיסית מאוד של דאל אורז, ארוחת ערב בגהאנגריה.
לבוש: לבשתי חולצה מנדפת ארוכה ומעליה פליז לאורך כל היום, לקחתי איתי שכבה נוספת כלקח מיום קודם - אבל היה יום שמש וממש חם באיזשהו שלב, ולא לבשתי.
חשוב להביא כובע רחב שוליים ולהמרח בפנים, כמו כן רצוי לשים גרב עבה ע״מ שתבלום את האצבעות מחיכוך בנעל בזמן הירידה המתמשכת.
לינה: לילה אחרון בגהאנגריה
נקודות חשובות נוספות: המסלול מתחיל כמו זה זה של אתמול לעמק הפרחים אבל במקום לפנות שמאלה באמצע העלייה, פשוט ממשיכים ישר לכיוון המפל.
העלייה בשיפוע פחות חד מיום קודם ולא הורגשה כקשה בצורה דרסטית מהעלייה לעמק הפרחים, אם זאת הירידה הייתה קטלנית לברכיים ולשרירים העייפים-מי שמגיע עם בעיות ברכיים קודמות לטעמי חובה לשים תחבושות, מדבקות, להיעזר במקל טיפוס… כל דבר שיכול להקל.
בחלק האחרון של העלייה הרבה אנשים מתחילים להרגיש את הגובה, חשוב להקפיד על שתייה מרובה במהלך כל המסלול ובחלק הזה במיוחד וכן לקחת מתוקים, אגוזים, חטיפי אנרגייה-למהלך הדרך.
את הדרך הזו, כמו ביום הראשון-יכולים לספק לכם המקומיים על ״אפריון״, בתוך סל או על פרד, הלוך וחזור, רק כיוון אחד, אפילו חצי דרך…
עבור הכניסה לאתר הזה נדרש להוציא e-pass מאתר התיירות של uttarakhad. מצרפת גם את הקישור, זה פשוט ולא עולה כסף אבל כדאי לעשות זאת כמה ימים מראש כי העונה קצרה ומלאה במטיילים ולכן המקומות נתפסים מהר. יש לכסות את הראש בכניסה למקדש ולהוריד נעליים. חשוב לדעת שאם המקום לא מלא באנשים בצורה קיצונית, פשוט מכניסים את כולם בלי לבדוק e-pass.
זמנים: יצאנו ב8:00 מהכפר וב12:00 הגענו לפולנה (pulna), ירדנו בג’יפ לגובינגהט ומשם לקחנו וואן שעה וחצי נסיעה לכפר מאנה (mana), נסיעה לבהדרינט בערך חצי שעה נוספת ואחר כך עוד שלוש שעות לפיפלקוטי, הגענו בערך ב21:00.
רמת קושי ואופי המסלול: ארבע השעות הראשונות הן בעצם ירידה של העלייה מהיום הראשון (10 ק״מ), אחרי הירידה של היום הקודם, עבורי זה היה קצת קשוח והרגשתי שאני מגיעה לקצה הסיבולת מבחינת כאבי הברכיים שלי-לקח לי יומיים לחזור ללכת נורמלי. אבל שוב זה לא שהמסלול קשה, הוא פשוט כולו ירידה בלי מישורים ועליות. כל המשך היום התניידנו ברכבים עם מעט הליכות.
מרחק, קצב, זמן: את הירידה עשינו בקצב של 2.5 ק״מ בשעה.
אוכל: ארוחת בוקר באכסנייה, עצירת נשנושים בדאבות שבדרך כמו ביום הראשון, ארוחת צהריים בבהדרינת לפני הכניסה למקדש, ארוחת ערב בפיפלקוטי.
לבוש: היה יום חם, לבשנו כמובן נעלי הליכה וגרביים עבות, מכנסי טיולים, חולצה מנדפת ובגלל שהתחלנו את ההליכה רק בשמונה כבר לא היה צורך בשכבה נוספת והיה נעים. בכניסה למקדש בהדרינת יש להוריד נעליים.
לינה: בפיפלקוטי.
נקודות חשובות נוספות: העצירה בכפר מאנה הייתה ספונטנית מכיוון שהמקדש בבהדרינת נפתח רק בשעה 15:00. זהו הכפר ההודי הכי קרוב לגבול סין-50 ק״מ-היינו שם שעה הסתובבנו וראינו את הכפר - מלבד עניין הריחוק מהגבול שמגניב, לטעמי מיותר, לאחר מכן הגענו למקדש בבהדרינת, גם שם עשינו סיבוב שלם ברגל, כמו להמקונד סהיב, נדרש למלא e-pass עבור האתר הזה, אך גם כאן לא בדקו אותנו בכניסה… (ניתן למלא את שניהם באותו טופס).
יום אחרון, כבר לא באמת שייך לטרק… אבל בגדול יצאנו מפיפלקוטי בשעה 6:30 על מנת להמנע מהפקקים ולהגיע כמה שיותר מהר, ולאחר עצירה של ארוחת בוקר, הגענו לרישיקש בשעה 13:30.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם