ספיטי קינור בטרמפים
החלטנו לצאת לספיטי קינור (תכלס השקענו את רוב הזמן בספיטי ועל קינור די רצנו) בטרמפים כדי לאפשר לעצמינו יותר חופש וגמישות, הרפקתנות ומפגש עם אנשים מהמקום
| תאריך הטיול | June 2023 |
|---|---|
| משך הטיול | 9 ימים |
| עונה מומלצת | יוני- יולי |
תוכן עניינים
רקע
ספיטי קינור הם שני עמקים ליד מנאלי, ספיטי עמק מדברי וקינור עמק ירוק.
כמה נקודות חשובות לפני שנתחיל-
* אנחנו התחלנו מספיטי כי רצינו להשקיע בו את רוב הזמן שלנו והוא יותר עניין אותנו, אבל חשוב לציין שבאנו מאוקלמים לגבהים אחרי טרקים בנפאל ולא בטוח שזה יתאים לכולם- בלילה הראשון כבר ישנו ב4,200, גם כשהיינו מאוקלמים הרגשנו את הגובה קצת.
*הרוב המוחלט של האנשים, ואני מדברת על התיירות פנים ההודית ולא הגיפים של הישראלים כי זה רוב הרכבים שתראו וגם מי שתתפסו איתם טרמפים, מתחילים מקינור, משמע רוב הטרמפים הם לכיוון ההפוך ממה שאנחנו עשינו. היה לנו ממש קל והכי הכי הרבה שחיכינו לטרמפ היה 40 דקות, אבל אם רוצים שזה יהיה באמת קלי קלות אז הפוך יותר קל.
*אנחנו עדיין מאוד שמחים על ההחלטה להתחיל מספיטי (:
*ההודים מאוד נחמדים ועם תרבות אירוח מדהימה, הרבה פעמים קיבלנו הרבה מעבר לטרמפ
*ממליצים לקחת כמה שפחות ציוד באמת לא צריך הרבה, כדי להיות קלילים ולהתנייד בקלות בטרמפים, אנחנו לקחנו שק"ש ובדיעבר זה היה מיותר, מגבת כן חשוב כי לא בכל מקום קיבלנו
*אנחנו מצאנו לנכון להסתמך בעיקר על טרמפים ולא לוקאלים כי זה היה יותר מהיר לפעמים בפער גדול, יותר נוח ויותר התכלית שלשמה הגענו.
*ספיטי פי מאה יותר יפה מקינור, לכן אם יש זמן מוגבל ממליצה לוותר על קינור. בנוסף אם מתחילים מספיטי אז הנוף בקינור אחר כך כבר לא כל כך מלהיב אז בעיניי שלושה ימים בקינור זה מעל ומעבר.
יום 1- ממנאלי למאהל מתחת לאגם chandra tal
קמנו בבוקר, אכלנו סנדוויץ בנפאלי ויצאנו בהליכה דרך היער לניו מנאלי. שם הלכנו לכביש הפונה לכיוון ספיטי והתחלנו לנסות לתפוס טרמפים, אמרנו שאנחנו צריכים לכיוון הכפר סיסו שהיה קרוב לצומת שאליה רצינו להגיע (הכביש שפונה לספיטי אחרי המנהרה).
אחרי בערך 20 דקות הגיעו שוויצרים שגם תפסו טרמפים ותוך דקה עלו על טנדר, אנחנו רצנו אליהם והצטרפנו לטרמפ שהוריד אותנו כמה קילומטרים לפני המנהרה. משם תפסנו טרמפ נוסף איתו חצינו את המנהרה שחוצה את ההימלאיה (יש כביש נוסף דרך פאס שהוא לא תמיד פתוח בהתאם למצב השלג). הטרמפ שלנו פנה לכיוון ספיטי עד הכפר הראשון ושם הוריד אותנו.
משם לקחנו טרמפ קצת מפוקפק בטעות לכיוון הכביש של הפאס למנאלי ואז כשהבנו וירדנו חזרה ברגל עד לצומת לספיטי, שהבנו איך פיספסנו כי זה כביש עפר שנראה צדדי.
ישבנו שם ואחרי בערך חצי שעה הגיעו שתי מכוניות שלקחו אותנו, הם היו מאוד נחמדים עצרו לתצפיות בדרך ובאוהל תה והזמינו אותנו על חשבונם. הם המשיכו לקאזה אבל היו כל כך נחמדים שהכניסו אותנו למאהל מתחת לאגם צ'נדרטל.
הגענו בערך ב19:30 למאהל, זה מקום יפייפה ותכלס הלילה הכי יפה שהיה לנו. ישנו במעין מאהל עם מלא מזרונים ושמיכות, הכוכבים היו מטריפים, בערב היה קפוא בלילה עצמו היה חמים בתוך האוהל. היה עוד אוהל חדר אוכל טעים. שילמנו 1,300 רופי (אחרי התמקחות קלה, הם רצו בהתחלה 1,500) לבן אדם כולל ארוחת ערב ובוקר ותה.
יום 2- מchandra tal ל- kaza
אחרי ארוחת בוקר יצאנו לתפוס טרמפים לאגם, זה היה די קל. מהחנייה של האגם יש בערך קילומטר הליכה. האגם עצמו מטורף ולדעתי החלק הכי יפה שהיה לנו. הוא היה השנה קפוא לראשונה בחודש יוני מזה חמש שנים.
משם תפסנו טרמפ חזרה לכביש הראשי ואז עוד טרמפ עד לקאזה.
הדרך לקאזה ארכה 4.5 שעות כולל עצירות קצרצרות בדרך, בכביש עוברים פאס עם נוף יפה ובכללי הדרך מאוד יפה.
קאזה היא הכפר המרכזי בספיטי, יש שם לא מעט מסעדות וגם מערביות, גסטהאוסים, חנויות וסוכנויות.
סיבוב באזור קאזה
בבוקר אכלנו במסעדה מערבית טעימה שנקראת himalayan cafe. אחר תיכננו ללכת לתחנת מוניות כדי לשכור מונית ליום אחד ולהסתובב בכפרים באזור, אבל בדרך פגשנו במקרה את החברים שלנו מהטרמפ של אתמול אז עלינו איתם והם עשו לנו סיבוב בהרבה מקומות יפים ומעניינים עד הערב.
היינו ב-
תא הדואר הגבוה בעולם ליד הכפר hikkim (עולה 30 רופי לקנות גלויה ועוד 60 כדי לשלוח אותה)
Komic- הכפר הכי גבוה בעולם שמחובר לכביש
Langza- כפר שיש בו פסל בודהה ענקי ונוף יפה
Key monestry- מנזר בודהיסטי טיבטי במקום ממש יפה, הבנו שאפשר לישון שם גם
Chichim bridge- גשר מעל קניון מטורף
אכלנו בערב בcafe piti שהיה ממש מוצלח עם אוכל מערבי והודי, היה אח!
מ- kaza ל-mud
התחלנו את הבוקר בניסיון להוציא פרמיט לקינור, אבל מסתבר שהמשרד סגור בימי שבת וראשון.
אז הלכנו לכביש הראשי כדי לתפוס טרמפים למוד. (יש גם לוקאל ב16:30)
תפסנו טרמפ עד לצומת לpin valley. משם תפסנו עוד טרמפ עד לאיזשהו כפר באמצע. זה המקום הכי נידח שהיה לנו ולא עברה אף מכונית. החלטנו במקום לחכות לאוטובוס ללכת לאורך השביל ג'יפים כי הוא היה מאוד יפה והליכה קלה והמרחק למוד היה 11 ק"מ. אחרי בערך שעה וחצי הליכה עצר לנו טרמפ שלקח אותנו כמה דקות, העביר אותנו לרכב אחר שהביא אותנו עד למוד.
מוד כפר מקסים ומרוחק, ממנו אפשר לצאת לטרקים baba pass, pin oaravati pass (טרקים שצריך אליהם אוהל, מתי שאנחנו היינו הפאסים עוד היו מושלגים ולא פתוחים).
אנחנו לא זוכרים את שם הגסטהאוס אבל הוא כמעט היחידי שם, הדאבה המרכזית שם שייכת לגסטהאוס, עלה 900 רופי לחדר של שניים והמסעדה הייתה ממש טעימה.
Mud
אכלנו בדאבה הקבועה ואז יצאנו להליכה לאורך התוואי של הpin paravati, ישבנו באיזו נקודה יפה, קראנו ספר... אחר כך חזרנו לכפר אכלנו וסתם הסתובבנו.
מ- mud ל- dhankar
לקחנו לוקאל ב6:30 בבוקר, בשעה 9:00 הגענו לקאזה. אכלנו ארוחת בוקר והלכנו למשרד הsdm להוציא פרמיט לקינור. יש ממול קיוסק שבו אפשר לעשות צילומי פספורט (צריך שתי תמונות, עלה 100 רופי) וצילום של הדרכון ועוד צילום של החותמת של הויזה מתוך הדרכון (עלה 20 רופי לשניהם), ההודים מאוד בירוקרטים ואפילו שלא היה תור עד שהוא סיים עם הטפסים לקח הרבה זמן וסיימנו את הבירוקרטיה לאחר כשעה וחצי.
משם חזרנו לכביש הראשי ותפסנו טרמפ עם משפחה חמודה עד לdhankar. שם החלטנו ללכת לhome stay, הקונספט שמתארחים ממש בבית שלהם ומקבלים גם ארוחת ערב ובוקר והרבה תה. ההום סטיי שהיינו בו נקרא manirang, עלה 1000 רופי לאחד. מומלץ.
הלכנו לאגם dhankar lake, הליכה יפה, בערך 40 דקות בעלייה. האגם עצמו חמוד אבל לא מטורף, שם פגשנו עוד לא מעט קבוצות של ישראלים וחשבנו שם בערך שעתיים. אחר כך חזרנו והלכנו לold monestry שכבר היה סגור שהגענו (הגענו בערך ב19:30, נאמר לנו שבבוקר הוא נפתח ב8:30)
יש לציין שדנקר הוא כפר יפה בצורה בלתי רגילה מבחינת המיקום שלו
מ- dhankar ל- reckong peo
יום הטרמפים הגדול.
קמנו מוקדם, אכלנו בהום סטיי וירדנו למטה לכביש הראשי, לקח לנו בערך שעה הליכה. כביש בלי הרבה תנועה.
התקדמנו מפה לשם כל פעם קצת עם טרמפ אחר.
חשוב לציין שהרוב לא הסכימו לקחת אותנו אחרי sumdo (איפה שנמצא המחסום שצריך להראות את הפרמיט לקינור), כנראה שיש שם איזה עניין, אז ירדנו לפניו, הלכנו ברגל ואז המשכנו אחריו לתפוס טרמפים.
רקונג פו עיר הודית מקומית ולא תיירותית, די גדולה ביחס לכפרים וקטנה ביחס לעיר.
מ-reckong peo ל- tatapani
מרקונג פו תפסנו טרמפ לכביש המרכזי ואז עוד טרמפ ארוך ומוצלח עד לפנייה לטטפני. משם תפסנו טרמפ עם איש עסקים הודי שבבעלותו מלונות, הוא לקח אותנו לאחד המלונות שלו בכפר בדרך קצת אחרי הפנייה, אירח אותנו כיד המלך עם תה נשנושים ושתי מנות של ארוחת צהריים, היינו אצלו בערך שעתיים ואז הוא הקפיץ אותנו לתחנת אוטובוס על הכביש הראשי ומשם תפסנו טרמפ לטטפני.
בטטפני ישנו בsky view hotel חדר עלה 800 רופי.
הכפר די נידח, המעיינות החמים הם בגדר בריכה קטנים עם הודים שמתרחצים בה ומאוד לא מזמין, תכלס לא שווה הגעה אבל זה היה מיוחד לראות כפר מקומי ללא תיירות חוץ בכלל.
מ-tatapani ל- manali
היה קשה לתפוס טרמפים, אז התקדמנו בלוקאלים למנאלי
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם