מ-Lamayuru ל-Sumda Do (הוואדיות הנסתרים של לאדאק)

קצת רקע

המסלול עובר בין שני ואדיות איתנים במרכז לאדאק, חוצה פאס גבוה יחסית (4900 מ') והולך בין הרים צבעוניים ופסגות מושלגות.
הטרק משלב לינה בבתים של המקומיים (מה שמכונה "הום סטיי") עם לינה עצמאית בשטח בימים בהם לא מגיעים לכפרים. אנחנו קראנו עליו לראשונה במדריך "Trekking in the Indian Himalaya" בהוצאת לונלי פלנט. כשחיפשנו עליו עוד באינטרנט הבנו שהוא נחשב למוכר יחסית, אם כי אנחנו לא פגשנו במהלכו מטיילים אחרים.

ציוד והתארגנויות

טיילנו עם המפה Ladakh and Zanskar (center) – 1:150,000 של הוצאת Olizane והיא הייתה מצוינת! זו המפה היחידה שמצאנו עם קווי גובה טופוגרפיים. קנינו אותה באחת מחנויות הטיולים במחיר מופקע של 1,400 רופי.
אוכל יבש קנינו בזול יחסית בסופרמרקט ברחוב הראשי בלה. יצאנו לטרק עם גזיה רגילה ולנו היא עבדה גם בגובה של 4,900 מטר, אבל שמענו על מקרים בהם הגזיה לא עבדה בגבהים.
אוהל וציוד טיולים אפשר להשכיר בסוכנויות טיולים בלה.

דרכי הגעה

הגענו ללמיורו (Lamayuru) באוטובוס מקומי מלה. נכו לכתיבת שורות אלה, האוטובוס יוצא בימים ראשון, שלישי וחמישי בשעה 8:00 בבוקר מהתחנה המרכזית החדשה (New Bus Station), ומחירו 170 רופי לאדם. את הכרטיסים קנינו במהלך הנסיעה (אין אפשרות להזמין מראש).
האוטובוס חזרה ללה יוצא מצ'ילינג (Chiling) ועובר בסומדו דו (Sumda Do) בימים ראשון ורביעי, ומחירו 90 רופי. הנסיעה לוקחת כשעתיים. ישנה גם אפשרות להזמין הקפצה דרך סוכנות טיולים בלה – 2,800 רופי, או להסתמך על טרמפים ומזל...

יום 1 - נסיעה ל-Lamayuru

אחריי 5 שעות נסיעה הגענו לכפר למיורו, ואת שעות אחה"צ הקדשנו למנוחה ולטיול בכפר. מעל הכפר מקדש בודהיסטי יפיפה שנבנה במאה ה-10, והוא הקדום ביותר בחבל לאדאק. מחיר כניסה – 50 רופי.
בכפר כמה גסטהאוסים, אנחנו ישנו ב-Dragon Hotel שנמצא ממש סמוך לכביש. במקום חדרים פשוטים ומסעדת גן נעימה. שילמנו 400 רופי לאדם עבור לינה בחדר זוגי וכל הארוחות (כולל ארוחת צהריים ארוזה ליום שלמחרת – צ'אפטי עם חביתה).

יום 2 - מ-Lamayuru ל-Wanlah דרך Prinkiti La

יצאנו מלמיורו על הכביש הראשי, חצינו אותו וירדנו דרך השדות עד לערוץ הנחל. משם ירדנו כק"מ במורד הנחל עד למפגש עם ערוץ נוסף מימין, שבגדה הימנית שלו כ-4 גומפות. עם הערוץ הזה עלינו בשביל רחב וברור לאורך השדות. מעט לאחר שמסתיימים השדות השביל נצמד לגדה השמאלית של הנחל, ואחריי כמה דקות הגענו לפיצול ערוצים קטנים (מסומן ברוג'ומים). משם נפרדנו מהערוץ הראשי ופנינו עם הערוץ השמאלי הקטן שהיה צר מאד. מכאן כבר הדרך הייתה יחסית ברורה ומסומנת ברוג'ומים – ראינו את הפאס Prinkiti La (3,650 מ') ואת השביל העולה אליו. העלייה לפאס לא קשה במיוחד, והנוף משגע. הירידה ממנו ארוכה וברורה – פשוט יורדים עם הערוץ היבש עד שמגיעים לנחל הראשי ובו השדות של Shila (כשעה וחצי). התחברנו לדרך הג'יפים ופנינו איתה שמאלה במורד הנחל. הדרך חוצה את הנחל לגדה השנייה ומגיעה עד הכפר הסמוך וואנלה (Wanlah, 3,150 מ').
אחה"צ עלינו למקדש מעל הכפר וזכינו להשתתף בתפילה מוזיקלית של הנזירים הבודהיסטים, אשר נערכת במסגרת חגיגה כלשהי במשך שבעה ימים מדי שנה.
בכפר כמה "חניוני קמפינג" (פשוט שטח בשדה שאפשר לישון בו). אנחנו ישנו ב"הום סטיי" ברחוב הראשי, מעט אחריי הגשר. האירוח היה נהדר, ושילמנו 800 רופי לאדם – All included! במקום אין מקלחת או ברז, אפשר למלא מים בנחל המרכזי של הכפר.

יום 3 - מ-Wanlah ל-Hinjo

יצאנו מוואנלה על דרך הג'יפים הראשית במעלה הנחל (משמאלו). כעבור פחות משעתיים הגענו ל-Phanjila (בגובה 3,230 מ'), כפר קטן הממוקם ליד פיצול נחלים גדול. בכפר יש אפשרות להום סטיי או קמפינג. פנינו לדרך הג'יפים העולה בערוץ השמאלי (לא לעבור על הגשר – הדרך הראשית ממשיכה בערוץ הימני לכפר Sumdo), ועלינו איתה מעל הנחל והשדות של הכפר. כעבור פחות משעה הגענו לפיצול נחלים נוסף ובו מבנה קטן, ופנינו עם הערוץ הימני (השמאלי מוביל לכפר Ursi). מכאן המשכנו על שביל הג'יפים העולה במתינות. בדרך עצרנו למנוחה בצל העצים על שפת הנחל ומילאנו מים. מפיצול הנחלים, ההליכה עד להינג'ו (Hinjo, 3750 מ') אורכת פחות או יותר כשעה וחצי.
היום כולו לקח לנו כ-6 שעות ועשינו הרבה עצירות בדרך. ישנו בהום סטיי אצל אחת המקומיות שפגשנו בכפר, שילמנו 800 רופי לאדם על לינה וכל הארוחות.

יום 4 - הטיפוס ל-Konzke La

יצאנו מהכפר על דרך העפר הראשית. בקצה הכפר הדרך נגמרת והופכת לנקב צר יותר עליו הלכנו כל היום. כעבור חצי שעה הגענו לפיצול נחלים גדול ובו קמפינג (משולט בגרפיטי על אבנים). מהחניון המשכנו במגמת עלייה עם הנחל הראשי על שביל ברור בגדתו השמאלית. כשכבר היינו יחסית קרובים לפאס הגענו לפיצול נחלים והשביל נהיה מעט לא ברור, המשכנו עם הערוץ השמאלי (הראשי יותר). כשזרם המים נהיה כבר חלש ונראה שאנחנו ממש מתחת לפאס, ראינו רוג'ום גדול שסימן את תחילת המעלה על השלוחה השמאלית. מכאן השביל ברור מאד ורוב הזמן רואים את הפאס למעלה. העלייה ארוכה וקשה (וגם חסר בה חמצן), אבל הנופים הנשקפים מלמעלה שווים את הכל! ההליכה מהינג'ו עד ל-Konzke La (בגובה 4,900 מ') לקחה לנו כמעט 5 שעות (כולל עצירות).
מהפאס ירדנו תחילה בתלילות (בערך 300 מ') עד לוואדי ואיתו המשכנו במגמת ירידה. בדרך חצה אותנו עדר גדול של יעלים! בפיצול הנחלים הראשון יש מכלאות של יאקים ולידם משטח גדול ויחסית נוח לאוהלים. למרות התשישות, המשכנו לרדת כשעה וחצי בערוץ (כדי לישון במקום נמוך יותר) והתמקמנו על פינה קטנה לצד הנחל. בדרך עברנו עוד נקודות רבות ויפות שאפשר לשים בהן אוהל.
לגבי אפשרויות למילוי מים – במהלך כל היום הלכנו ליד נחל ובו מים זורמים, מלבד השעתיים של העלייה התלולה לפאס והירידה ממנו.

יום 5 - הליכה יפה לאורך נחל ה-Sumda Chu

המשכנו על השביל הצר שעובר לאורך הנחל (וחוצה אותו מדי פעם) וכעבור שעה הגענו לכפר הקטן Sumda Chenmo (בגובה 3,920 מ'). בכניסה לכפר ראינו שלט של "הום סטיי" ואפשרות לקמפינג. עצרנו באחד הבתים לארוחת בוקר, בעלת הבית נתנה לנו להיכנס למטבח שלה ולהיות לגמרי חלק מהמתרחש.
כשיצאנו מהכפר עלינו על שביל צר שהולך גבוה מעל הנחל בגדה השמאלית. התקדמנו עליו בערך 40 דקות עד שירדנו חזרה לנחל. בנקודה זו ראינו את הפיצול עם השביל שעולה ל-Dundunchen La. אנחנו המשכנו עם ערוץ הנחל – השביל עובר בין שתי גדות הנחל (לפעמים בגשרים ולפעמים יש לחצותו ברגל), מדי פעם עולה על הגדה לגובה רב, והנופים היו פשוט משגעים!
הלכנו כך כשלוש שעות יפות במיוחד, עד שפתאום הגענו לדגלי תפילה צבעוניים (לא הבנו על מה החגיגה) והבנו שהגענו לכביש חדש ונטוש למדי שלא היה מסומן במפה. הכביש מתחיל במפגש עם השביל שמוביל לכפר Hasgo. ירדנו איתו כ-20 דקות עד שהגענו לשדות של אזנג (Ezang), שם מצאנו חלקת דשא שהתאימה בדיוק לאוהל שלנו! בערב הגיע בעל השטח החביב וביקש מאיתנו 150 רופי עבור הלינה בשדה.

יום 6 - מ-Ezang ל-Sumda Do

יצאנו מהכפר והתקדמנו על הכביש במורד הנחל. קיים גם שביל להולכי רגל בגדה השמאלית, אם כי הוא נראה לנו לא מתוחזק במיוחד (כנראה המקומיים מעדיפים את הכביש החדש). ההליכה על הכביש פחות נעימה, אבל הנופים עדיין יפים ולא חלפה על פנינו ולו מכונית אחת. כעבור 50 דקות הצטלבנו עם "הדרך הראשית" (גם היא שוממת למדי!) שעוברת בהמשכה לאורך נהר הזנזקר. הכביש השמאלי עולה לכפר סומדה דו ומשם ממשיך צפונה לכיוון לה, והימני מגיע לצ'ילינג. פנינו שמאלה ועלינו לכפר כדי לאכול ארוחת בוקר, ואז התברר לנו שיש מחר אוטובוס מהכפר ללה (ואין סיבה להמשיך לצ'ילינג כפי שתכננו).
הכפר מקסים ובו שישה בתים הפזורים על שתי גדות הנחל, והוא נראה כמו אי ירוק בלב מדבר. אז נשארנו לישון והרווחנו יום מנוחה אחריי טרק אדיר.

טיפים

• להצטייד בטבליות טיהור מים. לא ראינו אפשרות לקנות מים מינרלים בכפרים!
• להיות "חכמים בשמש" – הקרינה ממש חזקה!
• בטרק חוצים פאס יחסית גבוה, כדאי להסתגל לגבהים מבעוד מועד.
• יש יחסית הרבה חציות נחלים, כך שאם לא רוצים להרטיב את הנעליים שווה להביא סנדלים.