תאריך הטיול | July 2018 |
---|---|
משך הטיול | 9 ימים |
עונה מומלצת | יולי עד סוף ספטמבר |
כשחיפשנו איזה טרקים אנחנו רוצים לעשות באיזור מנאלי די מהר עלה השם של טרק הפין פרוואטי. הבנו שמדובר על טרק מאתגר במיוחד בהיבט הגבהים ולכן שמרנו אותו לסוף לאחר שנתנסה בכמה טרקים אחרים באיזור.
הטרק מתחיל בכפרי פרוואטי הקטנים והירוקים שבקצה העמק והולך לאורך נהר פרוואטי עד למעבר דרך הפאס לעמק פין שהוא חלק מעמק ספיטי המדברי והמרהיב בצבעיו. המסלול מסתיים במוד הציורית שממנה גם יוצא טרק הבאבא פאס המפורסם לעבר עמק קינור.
ייחודו של הטרק הוא הגיוון שלו והיופי שמאפיין אותו בכל אחד מתשעת הימים בו. הוא כולל נוף ירוק עם יערות ולאחר מכן מרחבים עצומים, אינספור מפלים מרהיבים, חציות נחלים רבות, טיפוס על סלעים על גבול הבולדרינג, טיפוס על קרחון ענק ולבסוף הליכה בנוף מדברי משולב שלג ונחלים המאפיין את ספיטי.
בונוס מאוד נחמד הוא הבידוד ומיעוט המטיילים במסלול שמתחיל לאחר קירגנגה המתויירת.
האם אפשר לעשות את הטרק בשני הכיוונים?
אפשר, המשמעות היא מעט זמן להתרגל לגבהים אם מתחילים ממוד שכן מהצד השני הפאס ביום השלישי. לאחר הפאס המסלול יהיה קל יותר מאחר ושאר הימים הם בירידה
האם ניתן לעשות את הטרק ללא מדריך?
קשוח מכמה סיבות:
מדובר על סחיבת אוכל לפחות ל8 ימים- אחרי היום הראשון אין מקום לקנות אוכל עד מוד.
ישנם 4 מקומות מסוכנים למעבר בימים השלישי והרביעי
מעבר הפאס הוא על גבי קרחון ודרוש ציוד מתאים לחציה
השביל לא ברור עד כדי לא קיים בפאס עצמו וביום שלפניו
האם ניתן לקחת חמורים לסחיבת הציוד?
לא, ישנם מעברים על גבי סלעים ביום השלישי והרביעי שלא מאפשרים מעבר של חמורים. מהצד השני החמורים יכולים להגיע רק עד הפאס ומשם הם לא יכולים לעבור בשלג ובקרח. אם תרצו שיסחבו חלק מהמשקל זה יהיה רק באמצעות פורטרים.
לאחר ארוחת בוקר והתארגנות יצאנו ממנאלי ב07:00 במונית. בדרך עצרנו לאסוף את הפורטרים והמדריך והגענו לברשיאני ב10:30.
יצאנו למסלול ב11:00 בגובה 2200 מטר מהסכר שליד ברשיאני . המסלול ביום הזה ברובו עליה ביער עם מפלים לאורך הדרך. המסלול מתוייר בעיקר בהודים ולבסוף הגענו לקירגנגה ב16:30 בגובה 2800 מטר.
בקירגנגה ניתן להשכיר אוהל בעלות של כ200 רופי או שניתן להביא אוהל ולישון בו ללא עלות – כמובן שבשביל המשך הטרק חייבים אוהל עליכם.
בקירגנגה ישנם מעיינות חמים מופרדים בין גברים לנשים – איזור הגברים מגודר ואיזור הנשים מכוסה בקירות עץ. המים נעימים וחמים וניתן להתרחץ ממש .
קירגנגה היא מקום מעולה לטיול יום גם למי שלא עושה את הפין פרוואטי .
יצאנו ב08:30 מקירגנגה בגובה 2800 מטר, ביום הזה הנוף הוא בעיקר של ירוק יערות ומפלים. ביום הזה זכינו גם לראות קופים מידי פעם לאורך הדרך והשביל ברור מאוד ולא מתוייר כלל. האנשים היחידים שראינו על השביל היו רועי צאן מקומיים. השביל יחסית מישורי עם מעט עליות לאורכו והוא לא קשה.
בשעה 15:00 הגענו לטונדאבוג' בגובה 3340 מטר. המקום נמצא על גדה של נהר ליד בית אבן יחסית גדול המוקף בדגלים. מעל הנהר עובר גשר עץ אותו חוצים ביום למחרת. ניתן למלא מים מתעלת מים היוצאת מהנחל והמים מלאים בחול לכן גם כדורי טיהור לא עזרו ונאלצנו לקנות מים לשתיה מהמקומי שגר בבית האבן הגדול (בעלות של 75 רופי לבקבוק – כ4 שקל שזה נחשב יקר מאוד). בדיעבד בדרך היו הרבה מקומות של נביעות נקיות שהיה ניתן למלא מהן מים ולטהר בכדור שזה מה שאנחנו ממליצים לעשות ספציפית ביום הזה. בשאר הימים יש נביעה בקרבת המחנה.
יצאנו ב08:00 מטונדאבוג' בגובה 3340 מטר. ביום הזה התחלנו את ההליכה בגשם קל שנמשך לאורך כל היום. היום הזה ברובו מישורי עם נוף ירוק של עמק ומפלים. כשעה וחצי אחרי שיצאנו עברנו במקום חלק של אבנים שדורש טיפוס ממש והוא מעט מסוכן ולכן אחרי שעברנו אותו חיכינו מעט לפורטרים לודא שהם עוברים אותו בבטחה (כחצי שעה) .
משם המשכנו בשביל נוח ועברנו עוד עליה של כ20 דקות וב13:15 הגענו למחנה טאקורקוהא בגובה 3550 מטר.
המחנה ממוקם ממש ליד נביעה נקיה שם מילאנו מים.
יצאנו ב08:00 מטאקורקוהא בגובה 3550 מטר, היום הזה מתאפיין בנופים של עמק ירוק ליד נחל ומפלים לאורכו. לאחר כשעה וחצי הליכה חצינו את הנחל על גבי מסלעה גדולה וחלקה. כחצי שעה לאחר מכן חצינו כך שוב את הנחל אך הפעם על גבי מקום הידוע בכינויו “pandu bridge” שהוא גבוה בהרבה מהקודם ומסוכן יותר. בירידה ממנו יש מגדל אבנים המסודרות כמדרגות אך יש להיזהר כי הן לא יציבות.
לאחר החציה השניה ישנה עליה של כ20 דקות וממנה המסלול ממשיך במישור עד שהגענו ב12:20 למחנה אוריטאץ’ בגובה 3800 מטר.
המחנה נמצא על גדת הנהר, על מדשאה גדולה ממש לפני גבעות ירוקות מלאות בבולדרים. ליד הנהר יש נביעה קטנה (נראה כמו שלולית קטנה) ממנה ניתן למלא מים. המקום יפיפה ומוקף בירוק ופסגות מושלגות ברקע.
יצאנו ב07:40 מאוריטאץ’ בגובה 3800 מטר. היום ברובו נראה דומה לקודמו הליכה במישור בתוך עמק ירוק לצד נחל עם רקע של פסגות מושלגות. לקראת הצהריים הגענו למקום של כחצי שעה עליה במסלעה שבסופה ב13:05 הגענו לאגם מנטאלאי. לאחר ההגעה לאגם המשכנו ללכת עוד כחצי שעה עד שהגענו למחנה בגובה 4140 מטר. המחנה נמצא ליד איזור סלעי על גדה של נחל צלול המחובר לאגם.
יצאנו ב07:40 ממנטאלאי בגובה 4140 מטר. היום מתחיל בחציה של המסלעה שלידה ישנים, האיזור הזה מסומן בחצים כחולים הצבועים על גבי האבנים ובהמשך זה הופך לשביל הליכה לאורך הגדה של האגם. לאחר חצי שעה הליכה חצינו נחל שזורם למנטאלאי – החציה היא מעט לפני איזור סלעי על השביל במקום שהנחל נראה מאוד רחב אך מכיוון שהוא רחב הוא אינו עמוק ומגיע לגובה הברכיים. המקום מסומן ב2 רוג’ומים בגדה אליה חוצים. את החלק הזה עדיף לעשות בסנדלים או יחפים.
לאחר חציית הנחל מתחילה עלייה שתמשך לאורך כל היום. אנחנו זכינו ליום יפה לפחות בתחילתו שאיפשר לנו לראות אגמים בצבעי טורקיז והרים מושלגים בעמק. בצהריים הגענו למפל שאותו צריך לחצות גם, אך הפעם ניתן לעשות זאת על גבי אבנים ובזהירות ואין צורך להוריד את הנעליים. לאחר החציה עצרנו מעט לנוח מהעליה ואכלנו ארוחת צהריים שארזנו בבוקר – פראנטה. מנקודה זו מזג האוויר התדרדר ונאלצנו לעלות את השעה האחרונה בערפל כבד וגשם קל. ב13:40 הגענו לבסוף לhigh camp בגובה של 4940 מטר. המחנה ממוקם באיזור סלעי ומההר שליד מתדרדרות אבנים מידי פעם – חשוב למקם את האוהל באיזור המרכזי שנמצא מעט בעליה מאיזור ההתדרדרות ובשאיפה מאחורי בולדר גדול. המקום מוקף בהרים מושלגים וצופה על קרחון גדול.
ביום הזה פגשנו 2 קבוצות שעשו את המסלול בכיוון ההפוך.
יצאנו ב06:20 מהhighcamp בגובה 4940 מטר. היום מתחיל בטיפוס על מדרון שלג שבתחילתו הוא יותר קרח מאשר שלג והעליה בו קשה – עדיף לעשות עם קרמפונים על הנעליים או לפחות גרזן קרח כדי לא להחליק. ניתן להסתדר גם רק עם מקלות אבל זה קשוח ומחליק. ביום הזה חשוב להתחיל מוקדם כי באיזור 10:00 השלג מתחיל להינמס ואז באיזור הגבוהה יותר הרגליים שוקעות בשלג כי השלג נהיה רטוב לעומת הבוקר שבו יש שכבת קרח על השלג שנוח ללכת עליה.
ב09:30 חצינו את הpass בגובה 5310 מטר. משם ההליכה היא בירידה בשלג ובהמשך בקרקע חצי בוצית חצי סלעית. ממשיכים ללכת בשביל על פי הרוג’ומים בקרקע סלעית חולית עד שמגיעים למפל אותו חוצים (כדאי בסנדלים)- ליד ניתן למצוא את high camp למי שעושה את המסלול מהצד השני. משם הירידה ממשיכה בקרקע דומה עד שמגיעים לpin river. אנחנו חצינו אותו באותו היום בעזרת חבל כשהמים מגיעים כמעט עד המותניים – ניתן גם לעצור בשלב זה ולהקים מחנה ולחצות את הנהר בבוקר כשהשלגים עוד לא נמסים ואז הזרימה חלשה. לאחר חציית הנחל המשכנו הליכה של חצי שעה עד שב13:45 הגענו Basecamp בגובה 4380 מטר. המחנה ממוקם ליד אוהל של רועה צאן בעל עדר כבשים ועזים . במחנה הזה יש נביעה קטנה ליד הנהר שמוסתרת בגלל אבנים ולכן ניתן להיעזר ברועה הצאן למציאת הנביעה (כמו שלולית קטנה צלולה שנשפכת לנהר).
במחנה הזה פגשנו 2 קבוצות – אחת שנחו במחנה ועשו את המסלול ב12 יום והשניה של הודים ללא מדריך שלמחרת החליטו לותר ולחזור למוד.
יצאנו ב07:30 מצ’ינפאט (basecamp) בגובה 4380 מטר. היום מתאפיין בנוף הררי מדברי עם חולות בצבעים שונים. ההליכה היא על שביל שלרוב נמצא על צלע הר כשמתחת יש מדרון חולי עם אבנים, בעמק מעל ה pin-river. במהלך היום חוצים 2 נחלים (בעדיפות לסנדלים) ולבסוף הגענו ב11:50 למחנה טייה בגובה 4000 מטר.
המחנה נמצא על כר דשא לצד הנחל וליד נביעה הזורמת אליו – ישנם 2 מפלסים ואנחנו ישנו בעליון יותר שקרוב יותר לשביל. בערב סבבו אותנו במחנה עדר חמורים ועדר יאקים. המחנה הזה משקיף על מסלול הbaba-passשנמצא מעברה השני של הגדה.
יצאנו ב08:00 מטיה בגובה 4000 מטר. המסלול הוא על כביש כורכר שלא ניתן לסוע בו עם רכב אך הוא מישורי ונוח מאוד להליכה. השביל עובר בעמק עם נחל באמצע והרים אדמדמים חומים וירוקים ברקע. בקצה העמק ניתן לראות את הכפר מוד אליו הגענו ב12:30 בגובה 3800 מטר.
הכפר קטן מאוד וללא קליטה – ישנו טלפון לוויני סולרי שעובד בשעות 08:00-17:00 (בגלל שעות השמש). השיחות הן להודו בלבד כמובן. במוד יש מספר סוכנויות טיולים שניתן להיעזר בהן לשני הטרקים באיזור.
אנחנו התמקמנו בגסט האוס בשם tara והעברנו בכפר את הלילה כשמראש הזמנו ג’יפ שיקח אותנו ממוד ל3 ימים בספיטי – עליהם נרחיב בסיפור דרך נפרד.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם