טיול בכפרים של עמק פרוואטי וטרק ה-chanderkani pass ב-3 ימים (malana to manali)

רקע

כחלק מהשהייה שלנו באיזור מנאלי ותכנון לעשות את הטרקים שבסביבה רצינו להתחיל ב"טרק הסתגלות" ודי מהר עלה השם "מלאנה למנאלי".
עקב מזג אוויר הפכפך עם גשם בכל יום-החלטנו לצאת לכפרים של עמק פרוואטי ומשם לחזור למנאלי בטרק.
בדיעבד יצא לנו מעולה ויכלנו לדעת את הצפי למזג אוויר לטרק טוב יותר מהכפרים בפרוואטי מאשר ממנאלי.
בסה"כ עשינו נסיעה לקאסול ושינה של לילה אחד שם, יומיים בפולגה, חזרה לקאסול ללילה אחד כהכנה ליציאה לטרק משם 3 ימים הליכה עד לכפר רומסו שליד מנאלי.

עמק פרווטי

כל מה שנאמר על עמק פרוואטי מגיע מזווית של זוג שלא מוצא עצמו מעביר את הזמן בכפרים ורק מחפש איזה פיסת טבע ועוד טיול כדי להנות. לכל מי שיכול להעביר בכיף חודש בכפר שיקח את המידע הזה בעירבון מוגבל.

עמק פרוואטי מאופיין בהרים תלולים וירוקים עם ברושים גדולים ורקע של הרים מושלגים מכל עבר. ישנו כביש אחד רעוע ועליו כל הכפרים שמגיע עד בירשיאני ובו עוברים אוטובוסים מקומיים. הכפרים בו על רקע נופים מדהימים וישנם מספיק מקומות מסורתיים רגועים ושקטים להעביר את הזמן או לטייל בינהם. הוא גם במיוחד ידוע בסמים שבו- דבר שהפריע לנו רק במקומות מאוד ספציפיים, די קל להתחמק מזה.

הגענו לקאסול, כפר יחסית גדול, באוטובוסים מקומיים ממנאלי לkulu ומשם לקאסול. עולה כ130 רופי לאדם. ישנו אוטובוס ישיר באיזור 9 בבוקר ממנאלי לקאסול- מומלץ למי שמסתדר לו במקום החלפות.

קאסול- כפר מלוכלך ודי רועש שידוע במיוחד בכמות הסמים שבו, השהייה שלנו בו הייתה רק עקב אילוצים אחרת היינו מוותרים עליו בקלות. הגענו אליו בחושך בגלל הפקקים ולאחר חיפוש קצר מצאנו פינה שקטה עם גסטאוסים טובים וזולים יחסית (800 לזוג עם מקלחת בחדר ו 300 ליחידים עם מקלחות בחוץ). כדי להגיע אליהם צריך לעלות במדרגות בטון שממול למסעדת "פריקאסול" המוכרת. ידוע לנו על אפשרות לעלות למפלים מקאסול ואפילו על טרק מקאסול לפולגה אבל עקב חוסר מידע על הטרק הוא ירד מהפרק ולא יצא לנו לעשות מסלולים בקאסול.

למחרת יצאנו בבוקר לכפרים שבסוף העמק (בירשיאני, פולגה, תוש וקאלגה) בהבנה ששם הכפרים יותר שקטים וגם יש שם לא מעט טבע לראות. לקחנו מונית ב800 רופי שהתחלקה ל4 נוסעים. למדנו על בשרנו להמעיט בנסיעות בשבת וראשון כי התנועה הייתה לא הגיונית על הכביש הרעוע הזה במיוחד בmanikaren שהיא מוקד עליה לרגל של סיקים. בלי פקקים מדובר על כשעה נסיעה מקאסול לבירשיאני. בבירשיאני כמה תחנות עצירה שהמחיר עולה בהתאם להיכן ההורדה. אנחנו עצרנו בבירשיאני והלכנו ברגל לתחנת העצירה שמתחת לפולגה לאחר הסכר (20 דקות ירידה) ומשם עלייה של 30 דקות בדרך רגלית בלבד לפולגה.

ברשאיני (barshaini)- כפר קטן על קצה הכביש בו תחנת אוטובוס ומוניות. קצת רועש ופחות יפה מהכפרים סביבו.

פולגה (pulga)- מקום קטן עם כמה דאבות ואווירה נינוחה ורגועה משקיפה על בירשיאני ועל הנוף היפה סביב.
ישנם הרבה גסטהוסים והמחירים זולים (600 לזוג עם מקלחת בחדר, 300 ליחיד). בצמוד אליה נמצא "יער הפיות" שקיבל את שמו לא סתם, אבל יש בו מסלול נחמד עם מפלים ונוף יפה שעולה לפאס מעל, למי שלא בעניין של לראות פיות.

קלגה (kalgha)- כפר קטן מעל הסכר שדורש קצת הליכה בשביל רגלי, לא רחוק מפולגה. שמענו שגם הוא שקט ורגוע ופגשנו כמה ישראלים שישנו שם.

טוש (tosh)- כפר קצת יותר גדול הממוקם גבוה בצד השני של העמק וניתן להגיע אליו במונית. מקום קצת יותר עמוס בתיירים הודים ומאוד מלוכלך בשביל הראשי שלו. היינו שם בטיול יום למפלים שמעליו. הנוף ממנו יפה מאוד, המפלים נחמדים. יותר התחברנו לפולגה וקלגה כמקום לינה.

קירגנגה (khir-ganga)- התנחלות אוהלים בה ניתן לישון עם אוהל שאתם מביאים איתכם. אחלה טיול ליומיים עם שינה של לילה. ישנם מעיינות חמים ליד והנוף צריך להיות יפה ממה ששמענו. זה המחנה של היום הראשון (מתוך 9) בטרק המפורסם pin-parvati. לא עשינו כי נעשה את הטרק בהמשך.

Malana ל-manali

את הטרק עשינו בסגנון סמי אלפיין סטייל - כלומר כל הציוד עלינו פרט לאוכל, לקחנו מדריך ופורטר אחד.

היום הראשון:
בבוקר אספה אותנו מונית מקאסול ב11:00 ומשם נסענו לתחילת המסלול בסכר malana. הגענח לסכר ב14:00 ויצאנו למסלול.
הדרך למחנה הראשון לקחה כמעט 3 שעות מתוכן כשעה ירד גשם קל. מכיוון שהמדריך טעה בשביל העליה שלנו היתה תלולה מהמתוכן ולקחה מעט יותר זמן מהצפוי (העליה היתה אמורה לקחת שעתיים). היום התחיל בגובה 2200 מטר בערך
והגענו למחנה הראשון בנגרוני בשעה 1700 בגובה 3400 מטר. הקמנו את האוהל ולאחר קצת צילומים והתארגנות אכלנו ערב והלכנו לישון.

היום השני:
לאחר שהתעוררנו וארגנו את הציוד אכלנו יחד עם המדריך והפורטר ארוחת בוקר גדולה שהמדריך הכין (פורידג'- דייסה וטוסטים עם ממרחים).
יצאנו למסלול ב09:30, המסלול ברוב היום היה במישור או בעלייה מתונה. ביום זה עוברים את הchanderkani pass בערך כשעה לפני שמגיעים לצ'יקלאני ומגיעים לפסגה של כ3680 מטר. כאן מתחלף הנוף מעמק פרוואטי לעמק kullu.
באיזור הpass תפס אותנו גשם וברד לכחצי שעה ואז הגענו לצ'יקלאני - המחנה השני ב14:30 בגובה כ3400 מטר וזכינו למזג אוויר שימשי וחמים ולילה בהיר ומלא כוכבים. באיזור צ'יקלאני הקמנו את האוהל ומכיוון שהגענו מוקדם, ישנו צהריים, צילמנו את עדר הכבשים שסבב את המקום ובערב אכלנו ארוחה טובה והדלקנו מדורה עד שהזמן עבר והלכנו לישון.

היום השלישי:
הבוקר נראה דומה מאוד ליום שלפניו אך יצאנו מעט מוקדם יותר באיזור 09:00. כמעט כל המסלול היה בירידה למעט מקטעים קטנים עד שהגענו לrumsu. לאורך הדרך היה ניתן לראות מרחוק את מנאלי ולבסוף הגענו לרומסו בשעה 13:00 ולאחר המתנה בדאבה אספה אותנו מונית למנאלי (נסיעה של כשעה). קרוב לרומסו נמצא כפר מתוייר (פחות בישראלים) ושמו נאגר nagar. מקום נחמד ללינה לפני יציאה לטרק בכיוון ההפוך.

לוגיסטיקה:
אנחנו לקחנו עלינו בגדים שקשים אוהל ומים. את יתר ציוד הבישול והאוכל יחד עם אוהל הבישול לקחו המדריך והפורטר. את הטיול עשינו דרך הסוכנות של אקשאי במנאלי - himalayan hikers and rovers וכל העלות כולל נסיעות ואוכל הסתכמו בכ15000 רופי (כ850 שקל לזוג). ממליצים מאוד על העבודה איתם- מאוד אחראים ואמינים.
ניתן לשלם יותר ולקחת סוסים וכך לא צריך לסחוב ציוד מעבר לבגדים ומים אך כמובן שהמחיר עולה בהתאם ויוצא כמעט פי 2 ממה שיצא לנו.
לאורך הדרך אין דאבות וכשיש הן בדרך כלל סגורות ולכן צריך לקחת אוכל. מים ניתן למלא במחנה הלילה אך אלו מים ממעיינות - אנחנו השתמשנו בכדורי כלור ובצ'יקלאני מצאנו דאבה אחת פתוחה וקנינו מים.

טיפים

• כדאי לעשות עם מדריך. את הטרק בכיוון הזה היה לא פשוט לעשות אם לא היה לנו מדריך. היום הראשון היה בעייתי מכיוון ולא היה ניתן להבחין בשביל, גם המדריך שהכיר את הדרך טוב מהכיוון השני טעה בדרך. לא נתקלנו כמעט באנשים על השביל שניתן היה לשאול אותם.
• יש מים במחנות, כדאי להכליר עם כדורים או להרתיח.
• 3 ליטר מים לאדם יעשו את העבודה

קישורים חיצוניים

• סיפור הדרך של שיר- אותו מסלול טיול בכיוון ההפוך אלינו. עזר לנו המון
• סיפור הדרך של ברק