טרק יומיים בשמורת סאורסקאן (Seoraskan) אל פסגת Daecheongbong

לוגיסטיקה, מפות והסברים על האופציות לטרק של יומיים בשמורה. הפארק ממוקם כשעתיים נסיעה מסיאול, יפייפה ובהחלט שווה ביקור. אנחנו קצת הלכנו לאיבוד בחיפוש אחרי מידע מסודר, אז אני מנגישה פה את מה שגילינו.

תאריך הטיול	September 2024
משך הטיול	יומיים

תוכן עניינים

מבוא

שמורת הטבע סאורקסן נמצאת בצפון מזרח דרום קוריאה, כשעתיים נסיעה מסיאול באוטובוס. זו ככל הנראה השמורה המפורסמת ביותר בדרום קוריאה וכנראה גם בצדק. אומנם לא יצא לנו לטייל הרבה בשמורות האחרות להשוואה, אבל מאוד נהנינו מהטיול בסאורקסן, הנופים היו מאוד מרשימים, הטבע מקסים והאתגר לא קטן. הניגוד הכי גדול להרבה מהטרקים אחרים שעשיתי בעולם הוא שזו שמורה מאוד מסודרת, לטוב ולרע. כל מסלולי ההליכה מסומנים היטב, אי אפשר ללכת לאיבוד. חלק גדול מהעליה נעשית על גבי מדרגות, חלקן אפילו מרופדות במשטחי חבלים. אז אומנם זה מוריד (לדעתי) קצת מהפראיות והניתוק שאנחנו מחפשים הרבה פעמים בטרקים בטבע, אבל מצד שני זה בהחלט נוח, ולפעמים נוח זה טוב. מה גם, שהעליות והאורך של המסלולים הרב יומיים בשמורה לא זניח בכלל וכנראה שבלי השדרוגים האלה זה לא היה טרק שמתאים לכל אחד (גם עכשיו זה לא מתאים לכל אחד אבל בהחלט בדרגת קושי סבירה).

מרבית המטיילים בשמורה הם דרום קוריאנים וניכר שהם מאוד אוהבים לטרק ומאוד בכושר. הגיל הממוצע של דרום הקוריאנים בפארק הוא בערך 65, למרות שהקצב הליכה הממוצע יותר מהיר משלי. הקוריאנים לא סתם אוהבים לטרק הם עושים את זה בסטייל - עם ציוד טיולים ממותג וגזיות בשביל לעשות בשר קוריאני על האש בבקתות.

הטרק הדו יומי בשמורה מוביל לפסגה הגבוהה ביותר, Daecheongbong, המתנשאת לגובה של 1708 מטר. לא מספר שנשמע מרשים אבל בהתחשב בזה שמתחילים את העליה בגובה של כ400 מטר, זה לא מעט.
בשמורה יש גם מסלולים חד-יומיים, אבל עליהם אני לא אכתוב פה. בכניסה לשמורה יש tourist information חביב, עם פקח שעונד תגית שכתוב עליה English ואפילו קצת דובר את השפה. יש שם מפות והם בהחלט יכולים לסגור פינה ולעזור להתאים מסלול יומי קצר למי שצריך.

סידורים מקדימים

** הזמנת בקתות - זה כנראה הסידור העיקרי שתצטרכו לעשות הרבה לפני הטרק. כתלות בכמה פופולארית תקופת הטיול שלכם, כדאי לעשות את זה יותר זמן מראש. בכל אופן, פרטים על הבקתות וההזמנה יש בפרק הבא.

** לינה לפני ואחרי הטרק
בלילות לפני (וגם אחרי) הטרק אפשר לישון ממש בכניסה לשמורה, אבל זה יקר ולא באמת נחוץ או שאפשר לישון בSokcho, כחצי שעה נסיעה באוטובוס עירוני לשמורה. Sokcho היא עיירה חמודה שלצערנו לא היה לנו יותר מידי זמן לגלות. יש בה שווקים (כולל שוק דגים) ששווה לבקר בהם ועוד מספר אטרקציות. אבל לעניינינו , יש בה מגוון אופציות לינה, מסעדות, חנויות נוחות ותחנות אוטובוס. אנחנו בחרנו לישון בSokcho Hutte, בעיקר בגלל הקירבה לתחנת האוטובוסים הבינעירונית (הגענו מאוחר בלילה והעדפנו הליכה קצרה). המקום נחמד, המארח פחות. הוא לא הסכים לשמור אצלו שתי מזוודות קטנות בזמן שאנחנו יוצאות לטרק וגרם לנו לבזבז לא מעט זמן בחיפוש אחר חלופות ולכן אני דווקא לא ממליצה על המקום. בכל מקרה, יש לא מעט אפשרויות אחרות וכדאי להחליט מה המיקום בעיירה שאתם מעדיפים (ליד תחנת האוטובוסים הבינעירונית, במרכז, ליד תחנת האקספרס וכו).
בגלל שלצערי יצא לנו להתנסות בזה אני אכתוב על שמירת תיקים במקרה שבהם אין לכם אפשרות להשאיר אותם במלון. בתחנת האוטובוסים הבינעירונית יש תאי שמירת חפצים. המחיר הוא 1000-3000 וון ל24 שעות כתלות בגודל התא. הקאץ' הוא שיש רק שני תאים שמתאימים למזוודות (השאר מתאימים רק לתיקים קטנים) ואין אפשרות לשמור אותם מראש, אז זה עניין של מזל אם הם יהיו פנויים. במידה ולא, במקרה שלנו לפחות, בביתן של הtourist information שצמוד לתחנת האוטובוס הסכימו לשמור לנו על אחת מהמזוודות, אבל זה כמובן לא מדיניות קבועה.

** הגעה לעיירה ועזיבה
אנחנו הגענו לעיירה מסיאול באוטובוס בינעירוני מפנק עם מושבי כורסא. הנסיעה לקחה שעתיים ועשר דקות בדיוק ועלתה 16700 וון. יש די הרבה אוטובוסים שנוסעים בקו זה (כל שעה בערך) מתחנת Dong Seoul, וזמן הנסיעה נע בין שעתיים לשלוש שעות. המחירים גם כן משתנים בהתאם לנוחות האוטובוס (לפחות זה מה שנאמר לנו). הבעיה היחידה היא שזרים לא יכולים להזמין כרטיסים מראש לאוטובוסים בינעירוניים כי נדרש טלפון ואשראי קוריאני. כדי לא לקחת סיכון מיותר ביקשנו עזרה במלון שלנו בסיאול ופקיד הקבלה הזמין לנו את הכרטיסים על שמו ופשוט העביר לנו את הקוד של ההזמנה. עם הקוד מגיעים לאחת ממכונות הכרטיסים שנמצאות בתחנת Dong Seoul ומדפיסים את הכרטיסים לפני עליה לאוטובוס (להגיע 20-30 דקות לפני).

היעד שלנו אחרי הטרק היה Busan. בנסיעה ישירה באוטובוס כ6 וחצי שעות נסיעה. עמדו בפנינו כמה אפשרויות והתלבטנו עד הרגע האחרון איזו מהם לקחת, בעיקר כי לא ידענו מתי בדיוק נסיים את הטרק וגם מה יהיה מצב הכבישים (הגענו בתקופת פסטיבל הצ'וסוק והפחידו אותנו שהכבישים יהיו ממש עמוסים). ההתלבטות היתה בין נסיעה חזרה לסיאול ומעבר לרכבת אקספרס לבוסאן, נסיעה לאיזשהי עיר מרכזית במרכז דרום קוריאה לקונקשיין או נסיעה באוטובוס ישיר לבוסאן אבל אחד שיוצא רק 3-4 פעמים ביום ולא מאוד מוכר. אפילו אופציות של טיסת פנים עלו אבל זה נפסל כי לא מצאנו שום טיסה שמחברת בין השדות שהיינו צריכים. בסופו של דבר נסענו באוטובוס הישיר וזה היה בסדר גמור. הנסיעה ארכה בדיוק ככמות השעות שנכתב (6 וחצי שעות), הייתה ארוכה אבל ישירה (היו תחנות ביניים אבל לא היה צורך לעבור אוטובוסים), בלי שום הפתעות. חשוב לציין האוטובוס לבוסאן מסוקצ'ו יוצא בבוקר, בצהריים המוקדמים ואז שוב בלילה, אין אוטובוסים בצהריים ובערב. לא הזמנו כרטיס מראש וקנינו כרטיס בתחנת האוטובוס מהקופאית שעתיים לפני הנסיעה.

** הגעה לטרק
מSokcho ההגעה לכניסה לשמורה היא עם הקווים 7 ו7-1. שניהם קווים עירוניים שעוצרים בהרבה תחנות בעיר. הם מתחילים נסיעה ב06:30 בבוקר ועובדים עד 19:30 בערב (בערך כל 20 דקות). זמן הנסיעה לכניסה לשמורה הוא כחצי שעה וזו התחנה האחרונה של האוטובוס.

** ציוד
מקלות הליכה (בעיקר לירידה למרות שיש מעקה להרבה מהמדרגות), פנס ראש (גם למקרה שנכנסים לתוך הלילה וגם כי בבקתות לא מאוד מואר), אוכל, שק שינה או לפחות ליינר, מזרון, מים למהלך היום (יש מים לקניה בבקתות, אבל אין מקום למלא בדרך אז ללכת עם 2-3 ליטר), מעיל גשם וקצת בגדים חמים (תלוי בעונה).

** אוכל
כנראה שאם אין לכם דרישות קולינאריות גבוהות מידי חנויות נוחות הם הפתרון הכי קל לקניית אוכל לטרק. אין בכניסה לשמורה חנות נוחות אז כדאי להצטייד באוכל לטרק בSokcho. אני אפרט יותר לגבי הבקתות עצמן בפרק הבא, אבל רק אציין פה שאין בבקתות אוכל פרט לאורז לבן מאודה וחטיפי חלבון כלשהם. מה שכן יש זה מיקרוגל בשימוש חופשי, ובלוני גז ובקבוקי מים לרכישה.

** תחנות מידע וציוד טיולים להשאלה
בכניסה לשמורה יש תחנת מידע לתיירים. כמו שכבר כתבתי למעלה, הם נחמדים ויכולים לעזור אבל לא דוברים אנגלית מאוד טובה. בנוסף למידע אפשר להשאיל ציוד טיולים בסיסי כמו מקלות הליכה. אבל שימו לב - ההשאלה היא לאותו היום בלבד, כלומר זה לא מתאים למטיילים שמתכננים לעשות טרק של יומיים או לצאת מהשמורה ביציאה אחרת.

הבקתות בטרק

אם המטרה שלכם היא לטפס לפסגת Daecheongbong אני ממליצה בחום רב לחלק את הדרך ליומיים. לעלות ולרדת 1300 מטר ביום אחד זה המון ואלא אם כן אתם בכושר מדהים ואוהבים לדחוק את עצמכם לקצה, באמת שאין סיבה לסבול. בלילה שבו ישנו בביקתה הגיעה ב10 בלילה קבוצה של סינגפורים שתיכננו לעלות לפיסגה ולרדת ביום אחד. לא רק שהם הבינו שהם לא מצליחים לסיים את המסלול וניכנסו לתוך הלילה, הם גם לא הצליחו לשכנע אף אחת מהביקתות העליונות לתת להם להיכנס ולישון (אולי לא היה מקום, או שיותר סביר שהפקחים פשוט היו קוריאנים שומרי חוקים). בכל מקרה, כדי להימנע ממקרים כאלו כדאי להזמין מקומות בבקתות מראש. כמות המקומות מוגבלת ונתפסת מהר בעיקר על ידי קוריאנים. אני ניסיתי להזמין לילה אחד לשני אשנים שבועיים מראש ונשארו רק 3 מקומות בבקתה הכי נמוכה. זו לא הייתה עדיין העונה אבל מאוד יכול להיות שזה היה בהשפעת פסטיבל הצ'וסוק. אם אתם מגיעים בשיא העונה אז אין ספק שזה צריך להיעשות מראש.
האתר להזמנות של הבקתות הוא - https://reservation.knps.or.kr.... לאחר שמזמינים מקומות בבקתה באתר מקבלים אישור במייל. את התשלום עושים במזומן בבקתה עצמה.
שלושת הבקתות הקיימות במסלול הן לפי הסדר (מהנמוכה לגבוהה) הן:
양폭대피소) Yongpok)
희운각대피소) Huiungak)
소청대피소) Socheong)
שימו לב, בקתה נוספת במערכת ההזמנות היא - Suryeomdong, היא נמצאת במסלול אחר שלא מיועד לפיסגה.

מומלץ מאוד אם אפשר להזמין מקום באחת משתי הבקתות הגבוהות יותר. זה מאפשר להגיע לפיסגה בשעות אחהצ של היום הראשון וביום השני לעשות רק את הירידה. לדעתי זו האופציה הטובה יותר שמאפשרת גם לשלב מסלול נוסף בירידה. אם ישנים בבקתה הנמוכה יותר זה אומר שהמקטע הקשה הוא מעל הבקתה והיא נמצאת לפני הפיצול למסלול האלטרנטיבי ולכן ככל הנראה לא תבחרו לעשות אותו. מידע נוסף על המסלולים האופציונאליים בפרק הבא.

שעות ה"צ'ק אין" לבקתה הן 15:00-19:00. שעות ה"צ'ק אאוט" הן 03:00-09:00. אבל מניסיוננו אם מבקשים יפה הם מרחיבים קצת את מסגרת השעות (אנחנו עברנו בביקתה מוקדם בהלוך וביקשנו להגיע לצ׳ק אין בשעה מאוחרת יותר כדי להספיק לפיסגה).
אסור לעשן או לשתות אלכוהול בבקתות.

בבקתת Yongpok יש מיקרוגל, חשמל ושקעי טעינה, דרגשי עץ (בלי שמיכות/מזרונים) תאורה מינימאלית, מים זורמים לא לשתיה, שירותי קליעה למטרה וחנות קטנה. אין פחי אשפה פרט לפח קומפוסט. ככל הנראה בבקתות האחרות המצב די דומה.
בחנות הקטנה בבקתה אפשר למצוא אורז לבן מאודה, חטיף חלבון כלשהו, בקבוקי מים, בלוני גז ועוד כמה פריטים (תמונה למטה עם הרשימה המלאה).
מעבר לזה את הכול צריך להביא. כלומר צריך מזרון לשינה, שק שינה (אנחנו היינו בספטמבר ופנימית של שקש הייתה עושה את העבודה כי הבקתה הרמטית ונעימה) ואוכל.

מפה ומסלולים אופציונאליים

למטה מצורפות שתי מפות, אחת "מקורית" והשניה עם כמה סימונים שהוספתי שיקלו על ההתמצאות.
בעיקרון כפי שכתבתי כבר בהתחלה, השמורה מאוד מסודרת ומלאה בסימונים ושלטים. עדיין כדאי להכיר טוב איזה מסלול עושים, מה הזמנים ומה הטופוגרפיה הצפויה.
שימו לב שבמפה יש מקרא למטה המציין את קושי המקטעים לפי צבע. מניסיוני - אפור זה שביל אפר רחב ושטוח, ירוק זה שביל עולה קלות ומאוד עביר. כתום זה שביל עולה, עם מדרגות או סלעים נוחים יחסית להליכה, אבל יכול לכלול גם סלעים חלקלקים. בורדו ושחור אלו שבילים בזווית מאוד (!) חדה שיכולים לכלול גם בולדרים וסלעים חלקים. לא נתקלנו באף מקטע מסוכן להליכה פרט לחלקלקות של סלעים ובולדרים עקב גשם במסלול ה"קלאסי" (צבע כחול במפה עם הסימונים).
נקודת המוצא שבה אנו יורדים מהאוטובוס היא קצת אחרי הSeoraksan national park office. ממנה יש כ3.5 קמ הליכה מאוד קלה עד לBiseondae. אחרי הנקודה הזו השביל ניהיה תלול יותר עם יותר מדרגות אבל עדיין אין נקודות קשות במיוחד, הקושי היחיד הוא העליה המצטברת. השביל נהיה תלול יותר אחרי שעוברים את בקתת Yangpok ובולדרי יותר. 500 המטר לפני בקתת Huiungak ו1.5 הקילומטרים אחריה מהווים את החלק הקשה ביותר של ההליכה (תלול מאוד וסלעי).
אופציות להליכה:
1. הלוך-חזור במסלול הכחול (סה"כ כ 12 ק"מ לכיוון). במידה ומחליטים לעשות את האופציה הזו אני ממליצה לישון באחת הבקתות הגבוהות יותר, לצאת ביום הראשון מוקדם יחסית (לצאת מנקודת ההתחלה עד 9 בבוקר), להגיע לפיסגה ביום הראשון ולרדת לישון באחת הביקתות, יום למחרת לסיים את הירידה. זה מייצר יום ראשון ארוך ויום שני קצר יחסית אבל זה עדיף מלעלות לפיסגה על הבוקר כי יש סיכוי גבוה יותר לעננות (לפי הפקחים). בנוסף, אפשר להשאיר את התיקים בבקתה בדרך למעלה ולעלות את המקטע האחרון בלי תיקים.
2. הלוך במקטע הכחול, חזור במקטע הורוד (12 ק"מ עליה, כ15 ק"מ ירידה). המקטע הורוד נקרא גם שביל הדינוזאור ונחשב קשה יותר להליכה אך גם מאוד יפה. לא מומלץ לעליה, אבל בהחלט אפשר לרדת בו. במקרה שבוחרים לעשות את הקומבינציה הזו אז ללא ספק כדאי לעלות לפיסגה עוד ביום הראשון כדי להשאיר מספיק זמן ביום השני.
3. הלוך במקטע הכחול, חזור במקטע הירוק (12 ק"מ עליה, 5 ק"מ ירידה) - המקטע הירוק יורד לצידו השני של הרכס. מבדיקה עם הפקחים זהו שביל תלול מאוד, קצר משמעותית ונחשב פחות יפה, אבל אם מעוניינים בירידה מהירה זו הדרך הכי טובה. מצידו השני של הרכס אמורה להיות תחנת מידע נוספת לתיירים ותחנת אוטובוס (לא יודעת איזה אוטובוס עובר שם, אבל אמור לעבור אוטובוס).

בכל מקרה, אם מתכננים להגיע לפיסגה ביום הראשון חשוב לצאת מתחנת המידע מוקדם (עד 9 בבוקר), קחו בחשבון את זמן הנסיעה באוטובוס.

סיפור הדרך שלנו

מסלול הטיול שלנו נבנה על כמה אילוצים והושפע מכמה בלתמים שלא בשליטתנו. הטבע היה יפה, כמות אנשים מועטה מאוד ומזג האוויר, לפחות ביום הראשון סביר, אז בסה"כ מאוד נהננו.
כל הטיול שלנו לקוריאה הי די ספונטני והדבר הראשון שעשיתי אחרי שהזמנו כרטיסי טיסה זה להבין האם יש משהו שכדאי להזמין מראש. במקרה הגעתי לבלוג של מישהי אוסטרלית שהמליצה להזמין מקום לינה בבקתה למי שמתכנן לעשות את הטרק הזה וכך יצא ששני הדברים היחידים שהזמנו לפני הטיסה לקוריאה היו מלון ללילה הראשון ולילה בבקתה בטרק. למרות זאת, כנראה שלהזמין מקום שבוע וחצי לפני זה לא מספיק מוקדם ולכן המקומות הפנויים היחידים שנותרו היו בבקתת Yongpok, עדיף מכלום אבל לא אידיאלי.
בלתם נוסף היה חוסר ההיענות של המארח שלנו בסוקצ'ו להשאיר אצלו את המזוודות הקטנות שלנו ולכן שרפנו זמן בוקר יקר בנסיונות למצוא לזה פתרון. לכן, לתחנת המידע בתחילת המסלול הגענו רק לקראת 10 בבוקר ואז שרפנו עוד כמעט חצי שעה לנסות להבין איזה מסלול כדאי לנו לעשות. מזג האוויר היה מאוד הפכפך בימים שקדמו לטיול והפקחים הביעו דאגה שיהיה גשום גם יום למחרת. לבסוף, לאחר שהכול הוסדר סוף סוף יצאנו לדרך, השעה כבר היתה קרובה ל11. ההחלטה שהתקבלה - לנסות להגיע לפסגה באותו יום, למרות ששעת היציאה מאוחרת ולמרות שאנחנו ישנות בבקתה הנמוכה כי ישנו סיכוי גבוה לסופה למחרת ועננות גבוהה.
לאחר כ500 מטר הגענו למקדש בודהיסטי חמוד עם פסל בודהה ענק, הליכה קצרה משם יש גשר והשביל מתפצל אחריו - ימינה (צפונה) טיול יום ואילו שמאלה (מערבה) המסלול שלנו.
לאחר עוד כ2 קילומטר של הליכה די קלה לצד הנהר הגענו לצ׳ק פוינט. בפועל הפקחית בצ'ק פוינט רק וידאה בעל פה שאנחנו יודעות לאן אנחנו הולכות ושיש לנו הזמנה לבקתה. מיד לאחר הצ'קפוינט ישנו פיצול נוסף, בו המשכנו דרומה עם השביל המוביל לבקתת Yangpok. השביל השני ממשיך לרכס הדינוזאור, האופציה הנוספת לירידה. הגענו לבקתה לאחר כ3 שעות הליכה לא מאוד קשה אבל מתישה, בעיקר בגלל העליה הבלתי פוסקת.
בבקתה עצרנו לארוחת צהריים (שהבאנו איתנו) לאחר מכן השארנו את התיקים עם האוכל ולקחנו רק מעט מים, פנסים ומשהו חם. בנוסף, ביקשנו מהפקח האחראי על הבקתה הארכה של שעות ההגעה לבקתה. השעות המותרות הן עד 19:00 (שקיעה ב18:30) אבל חששנו שלא נספיק ונישאר תקועות מחוץ לבקתה, כי פה זה לא ישראל ואם הם אומרים שעה, זה תקף. בכל אופן להפתעתי אחרי שיכנוע קל הפקח זרם איתנו, לדעתי בעיקר היה מופתע מהרצון שלנו להגיע לפיסגה עוד היום. הסכמנו שנקדיש חצי מהזמן שיש לנו לעליה ולאן שנגיע-נגיע ונירד. העליה אחרי בקתת Yangpok נהיית משמעותית יותר תלולה וקצת פחות מסודרת, יותר בולדרים וסלעים. אחרי שסיימנו את המקטע המחבר לבקתת Huiungak, עברנו ליד הבקתה מבלי להיכנס אליה (למראית עין נראית הרבה יותר גדולה ופחות נוחה) והמשכנו בעליה. המקטע הבא נחשב הקשה ביותר בטרק. הוא אכן משופע מאוד ובעיקר מאוד סלעי ומחליק. בשלב הזה כבר התחיל להחשיך ולכן החלטנו לעלות עוד כמה שנצליח עד 17:00 ואז להסתובב. לא הרגשנו מספיק בטוחות לרדת את המקטע הזה בחושך. מהרגע שפנינו מהצ'קפוינט לכיוון המקטע ראינו במצטבר אולי 10 אנשים על השביל. בסופו של דבר הספקנו להגיע לSocheong, פסגה נוספת כ150 מטר מתחת לפסגת Daecheongbong. הנוף ממנה סיפק אותנו פלוס, היה בהיר עם ראות מצויינת והחלטנו לעצור שם להנות מהנוף במעט האור שנשאר ולרדת למטה לפני רד החשיכה. אם היינו יוצאות כשעה מוקדם יותר היינו מספיקות בלי בעיה להגיע לפיסגה.
ירדנו חזרה לבקתה ובדרך עוד שקלנו את האפשרות לעלות למחרת בבוקר, כי עד שאנחנו פה ופיסגה זה דבר חמקמק כל כך. התוכניות לעלייה נוספת בבוקר נופצו על ידי הפקח בבקתה שסיפר לנו (בעזרת גוגל טרנסלייט) שצפויה סערה רצינית שתתחיל בבוקר והמליץ לנו בחום לרדת על הבוקר למטה. לאחר ששקלנו את האפשרויות שלנו במהלך הלילה הוחלט להקשיב לפקח ולכן גם ויתרנו על ירידה בשביל הדינוזאור הארוך יותר. בדיעבד אומר שאכן החלה סופה אבל בשעות המאוחרות יותר של הצהריים, אולי היינו מספיקות, אולי לא, לא נדע.
הערב והשינה בבקתה עברו יחסית בנעימים. בקתת Yongpok היא קטנטונת וחלקנו את הדרגשים עם עוד 4 קוריאנים ובשלב מסויים גם 3 סינגפורים. הסינגפורים, בחורים צעירים שנראו יחסית בכושר, תיכננו לעלות לפיסגה ולרדת באותו היום בלי לינה בבקתה והבינו בשלב מסויים שזה לא הגיוני ושהם מותשים. הם ניסו לעצור ללילה בביקתות הגבוהות יותר אבל גורשו משם והגיעו עד לבקתה שלנו. השעה כבר הייתה 22:00 לאחר כיבוי האורות והם התמקמו מחוץ לבקתה ללילה על הספסל. אבל הפקח בבקתה שלנו התגלה כנחמד וגמיש מחשבתית יחסית לקוריאנים ואפילו הסכים להם להיכנס לישון על הדרגשים הפנויים.
הדרגשים בבקתה פשוטים (עץ) אבל בנויים בצורת תאים ומאפשרים יחסית הרבה מרחב ופרטיות. שעת כיבוי האורות המוקדמת מרמזת בצדק על שעת הקימה המוקדמת. כולם כבר היו ערים עד 6 בבוקר. בימים רגילים הפקח סיפר לנו שאנשים יוצאים אל הפיסגה ב4 בבוקר. הרגיש לי מוגזם אבל קחו את זה בחשבון כי גם אם אתם לא מתכננים לצאת כל כך מוקדם, כנראה שתתעוררו מהתנועה בבקתה.
בבוקר למחרת יצאנו אל הדרך בסביבות 7 בבוקר ולאחר כשעתיים פלוס עצירה של טבילת רגליים בנהר היינו כבר חזרה בתחנת המידע.