בעקבות ממלכת שילה הקדומה - גיונגג'ו, דרום קוריאה

על אירוח במנזר קטן ומיוחד, וביקור באתרים העתיקים של אחת מהערים ההיסטוריות החשובות במזרח

תאריך הטיול	April 2013
משך הטיול	שבוע
עונה מומלצת	כל עונה ויתרונותיה.

תוכן עניינים

ממלכת שילה

גיונגג'ו (Gyeongju) הייתה במשך מאות שנים בירתה של ממלכת שילה (Silla) הקוריאנית, שהתקיימה לאורך האלף הראשון לספירה והייתה לאחת משושלות המלוכה הארוכות ביותר בעולם. בחצי השני לתקופת המלוכה שלה היא איחדה (כבשה) את שתי הממלכות הקוריאניות האחרות, ולראשונה בהיסטוריה היה כל העם הקוריאני תחת מלך אחד. התקופה הזו נקראת "ממלכת שילה המאוחדת". היא מרכזית בתרבות ובמורשת הקוריאנית והם גאים בה מאוד.

גיונג'גו היא אחד מאתרי התיירות הפופולאריים ביותר בדרום קוריאה, ויש המון מה לראות בה. כמעט כל האתרים ההיסטוריים בתוכה ומסביבה מוכרזים כאתר מורשת עולמית. זו עיר בינונית בגודלה, ויש בה כל מה שצריך. אני ישנתי ב-HomoNomad Guesthouse בדרום העיר. הוא במרחק הליכה מכל האתרים המעניינים ואני ממליץ עליו. נשארתי בעיר כמעט שבוע שלם, ושכחתי לשריין מראש את ערב שבת שבו הגסטהאוסים מתמלאים בקוריאנים צעירים שיצאו לטייל בסוף השבוע. כך מצאתי את עצמי ישן ב-Friend Guesthouse, שמוכוון לחלוטין לצעירים קוריאניים ואף אחד בו לא יודע מילה באנגלית. הכניסה לכל אחד מהאתרים ברחבי העיר היא בתשלום למעט המוזיאון. בתחנה המרכזית פועל מרכז מידע לתיירים.

חוויה בודהיסטית בהרים

ההרים סביב גיונגג'ו נכללים בתוך Gyeongju Natioal Park, ואחד מהם מציע יום הליכה נהדר ומלא חוויות. כל עיר בודהיסטית המכבדת את עצמה צריכה הר שבו יתבודדו הנזירים במקדשים ובכוכים, וההר נאמסן (Namsan) שמדרום לעיר שימש בדיוק לכך. בזמן ממלכת שילה פרחה בו פעילות דתית יוצאת דופן בהיקפה, וכמה מסלולי הליכה עוברים בין פסלי הבודהה ותבליטי האבן העתיקים, שהקוראנים מוסיפים להדליק לרגליהם נרות כבר למעלה מאלף שנים.

המסלול המומלץ ביותר מתחיל במדרון המערבי של ההר. אוטובוס יוצא ממרכז העיר ויש לרדת בתחנה Samneunggol . בעברו המערבי של הכביש יש תחנת מידע למטיילים ואפשר לקחת בה מפה. המסלול ממשיך פחות או יותר בקו ישר אל ראש הרכס ועובר דרך כמה מהשרידים היחודיים שעל ההר. חשוב לעקוב אחר המפה כדי לא לפספס שום דבר. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את עצי האורן המעוקמים ואת הסלעים התלולים והמעוגלים שמופיעים באומנות הקוריאנית, אלמנטים שחיפשתי ושגרמו לי להעריך אותה יותר.

מראש ההר המשכתי ללכת דרומה לצד שרידים נוספים, ירדתי לתוך עמק ועליתי שוב על הרכס בדרך למנזר צ'ילבולם (Chilbulam hermitage) שהופיע במפה. הגעתי אליו לקראת השקיעה וקיבלה את פני נזירה צעירה ויוצאת דופן, צ'כית במוצאה. אני לא זוכר את שמה ואני מתחרט על כך מאוד. היא הציעה לי לשבת ולנוח, והציעה לי שוקולד שכנראה קיבלה בתרומה. שוחננו כרבע שעה. סיפרתי לה שאני מתעניין בחיי הנזירים ומקווה בהמשך הטיול להצטרף ללילה מסורתי במנזר, תוכנית תיירותית פופולארית מאוד בקוריאה, בעיקר בקרב המקומיים. היא סיפרה לי שאני לא צריך להתאמץ ולהרחיק, ושאני יכול להתארח אצלם מתי שאני רוצה, לחוות את אורח חייהם, והכל בחינם. קבענו שאחזור שוב בעוד יומיים, המשכתי בדרכי לעברו השני של הרכס ועליתי על אוטובוס בחזרה אל העיר.

מנזר צ'ילבולם שוכן ככל הנראה בנקודה המעניינת ביותר על רכס הר הנאמסן. שבעה תבליטים גבוהים נחצבו מתוך צלע ההר, וחלון זכוכית רחב שהותקן בקיר המנזר מאפשר לבאיו להתפלל לעברם מבלי שיהיה צורך בהצבת פסל נוסף. זהו מנזר קטן מאוד, כזה שאופייני לאזורים ההרריים, והוא שייך לנזירות. חיות בו שתיים בלבד, קוריאנית ותיקה ותלמידה צ'כית צעירה, ושתיהן מדברות אנגלית טובה. כל פעילות המנזר, המזון והמחייה ממומנים על ידי תרומות. קיים חיבור לחשמל והמים מגיעים ממעיין סמוך. יש במקום שירותים, אך בשביל מקלחת הן עולות פעם בשבוע על אוטובוס ונוסעות לבית המרחץ שבעיר.

לאחר יומיים הגעתי בחזרה למרגלות ההר ועליתי אל עבר המנזר. פגשתי שוב בנזירה הצעירה והתחלתי בלימודי הבודהיזם שלא המשכתי בהם מאז. כפי שציפיתי פגשתי באורח חיים טובעני וזר, ונמלאתי בהערכה ובתהייה כלפי אותה אחת שבחרה בשינוי גדול כל כך. יחד איתי התארחו במנזר עוד ארבעה מקומיות קשישות שחוזרות למנזר מדי שנה, ושלא התלהבו כל כך מהנוכחות שלי. הן היו עסוקות ביצירת פרחי לוטוס מנייר לצורך מועד קרב. לאחר ארוחת הערב התפננו למטלות. אני ניקיתי את כלוב הנרות שלמרגלות הפסלים הגדולים, ובהמשך הערב התיישבתי לצד הנזירה ולמדתי ממנה על תנועות הקידה, על המזמורים ואת טכניקת המדיטציה. בסביבות השעה תשע, לאחר שהיא תופפה בתוף הנזירים ושרה את אחד המזמורים, הצטופפנו כולנו בחדר הראשי והתחלנו בתפילה. היא נתנה לי את ספר המזמור הישן שלה, שבו היא תרגמה את הטקסט להברות באנגלית, אך מהר מאוד איבדתי אותן ובמקום זאת התרכזתי בחיקוי תנועותיהן. לאחר מכן המשכנו בחצי שעה של מדיטציה, ופרשנו לישון.

מכיוון שזהו מנזר נשים ישנתי במבנה נפרד, תא תפילה קטן, שהיה גדול דיו כדי לפרוש בו שמיכה (מחוממת). בשעה ארבע לפנות בוקר התעוררנו למקצב התיפוף והשירה של הנזירה הצעירה, וחזרנו על הטקס הארוך והמדיטציה פעם נוספת. בצהריים, לאחר שטיטאתי את המתחם, התארגנתי לעזיבה ונפרדתי מהנזירה ומהאורחות שכבר חייכו אלי. שלשלתי כמה שטרות בתיבת התרומות וצעדתי במורד השביל בפעם השלישית והאחרונה.

למדתי המון מהחוויה והיא השפיעה רבות על המשך הטיול שלי במדינה. במידה ואתם מחפשים לישון במנזר זיכרו את המקום הזה. כמה עשרות מקדשים ברחבי המדינה מפעילים תוכניות "Temple stay" כאלה, אך ברובם מדובר באירוע המוני וממוסחר וקשה למצוא בו זמן לשוחח עם הנזירים עצמם. הלילות האלה גם יקרים מאוד ועשויים להגיע ל-80,000 וואן.

הן מכינות פרחי נייר כמו אלה שתלויים מהתקרה.

האתרים ההיסטוריים בעיר

המקום הראשון אליו הלכתי בעיר הוא ה-Tumuli Park, המקום בו קבורים חלק מהמלכים והמלכות של ממלכת שילה. בקוריאה נהוג לקבור את המתים מתחת לערימות עפר, וגודל הערימה מצביע על מעמדו של המת. כאן ערימות העפר הפכו לתלים של ממש, ובתוך כל אחד מהם מסתתר תא קבורה קטן מלא אוצרות ומנחות. אחד מהקברים בפארק נחפר ושוחזר כך שהותר חלל גדול במרכזו, וארון הקבורה מוצג לראווה יחד עם חלק מהאוצרות. שאר הממצאים מוצגים לאורך קירות החלל.

כמה דקות הליכה דרומה מפארק הקברים עומד מגדל תצפית הכוכבים העתיק Cheomseongdae. הוא נבנה במאה השביעית לספירה והוא מצפה הכוכבים העתיק ביותר במזרח אסיה (אך ככל הנראה שימש יותר לאסטרולוגיה מאשר לאסטרונומיה). הוא ממוקם בתוך פארק רחב ידיים ומטופח, השוכן באזור שבעבר היה מרכז העיר הקדומה. מסומנים בו בסיסי העמודים של כמה מקדשים מרכזיים ונמצאים בו עוד כמה מקברי התלים הגדולים. בדרום הפארק עומדת גבעה מלאכותית רחבה ושטוחה, שעליה עמדו המצודה והארמון.

כעשר דקות הליכה ממזרח לפארק, מעבר לכביש, נמצאת בריכת Anapji. זו הייתה אחת מפינות החמד של מעמד האצולה, שבעבר הייתה בנוייה בתוך גן גדול. לקראת סוף האלף הראשון לספירה היא ננטשה והמבנים סביבה החלו להתפורר לתוכה. עברו אלף שנים נוספות עד שהחל שחזורה, והוקמו מחדש המבנים שבעבר הקיפו אותה. בחפירות הארכיאולוגיות שערכו בה התגלו למעלה מ-30,000 אלף פריטים, החל מרעפים מקושטים, פריטים ארכיטקטוניים וכלי חרס ועד לתכשיטים, פסלונים וסירה שלמה. את המיטב מהם אפשר לראות במקום הבא – במוזיאון הלאומי של גיונגג'ו.

בהמשך הכביש דרומה מבריכת Anapji נמצא המוזיאון הלאומי של גיונגג'ו. מוצגים בו ממצאים ארכיאולוגיים חשובים מרחבי העיר וממלכת שילה בכלל. גולת הכותרת היא כתרי הזהב הענקיים שנמצאו בכמה מהקברים הגדולים שנחפרו. מבנה נוסף מוקדש לדמויות בודהה עתיקות שהתגלו ברחבי קוריאה, ומבנה גדול אחר מוקדש כולו לממצאים מבריכת Anapji.

אתרים מסביב לעיר

המקדש Bulguk-sa הוא אחד המקדשים העתיקים והידועים בדרום קוריאה, וגם הוא מוכרז כאתר מורשת עולמית. הוא ממוקם כחצי שעה נסיעה מזרחה ממרכז העיר. אם עוד לא ביקרתם במקדש במדינה – זאת הזדמנות טובה. כחצי שעה הליכה ממנו דרך היער מגיעים ל-Seokguram Grotto, גם הוא נכלל במורשת העולמית של ג'יונג'ו. זהו מנזר שנבנה במאה השמינית, ובו חדרון מקומר מעוטר בגילופי אבן המכסה פסל בודהה ענק. המבנה נחשב לפלא ארכיטקטוני והוא אכן מרשים מאוד. אסור לצלם. קו אוטובוס מיוחד פועל בין המקדש למנזר.

Yangdong Folk Village – כפר קטן מצפון לגיונגג'ו, שהשתמרו בו מבני המגורים העתיקים שהיו נפוצים בעבר בכל רחבי קוריאה. חלק מהמבנים הם בני יותר מחמש מאות שנה, וגדלו בהם כמה מהדמויות החשובות במורשת הקוריאנית. אנשים מתגוררים בכל הבתים, אך מדובר באתר תיירות לכל דבר והכניסה אליו בתשלום. כדאי לשמור למזג אוויר נעים ולבוא עם מצלמה טובה. הכפר מוכרז כאתר מורשת עולמית יחד עם כפר נוסף – Hahoe. אוטובוס המגיע לכפר יוצא מליד תחנת הרכבת בעיר.