מכבי בשטוטגארט
יצא צירוף מקרים מצויין שבו מכבי משחקת באירופה בדיוק בתאריך שאשתו של עדן טסה לחול. התוצאה של צירוף המקרים הזה היא טיסה לשטוטגארט עם צעיף כחול צהוב.
| תאריך הטיול | December 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | 5 ימים |
יום ראשון
האמת שאני ממש מתרגש, זה פעם ראשונה שאני טס עם עדנ׳לה לחול לאחר שנים רבות של חברות קרובה. היום התחיל כאשר עדן חתם על יום חופש ועשה מטלות של גברים נשואים כמו קיפול כביסה, ושטיפת כלים לא עלינו. אני לעומת זאת לא חתמתי יום חופש ועבדתי עד הטיסה בצהריים. אמא של עדן אספה אותנו לשדה וכך התחיל המסע שלנו לעבר אצטדיון MHP בשטוטגארט. למרות שאם תשאלו את עדן המשחק זה לגמרי משהו שעושים על הדרך, ולא המהות של הטיול. החצוף הזה גם אמר לי בנתב״ג שאם לא איתי הוא היה טס עם מישהו אחר. חי בסרט הבחור. עלינו למטוס וכבר התחלנו ברגל ימין - גילינו שיש אינטרנט חינם על המטוס (פעם ראשונה בחיים) ומסתבר שאפשר גם לקבל כוס יין למושב, ככה שלקחנו 3 כל אחד. בכלל בטיול הזה אנחנו הולכים להיות בגדול כל ערב בבר ככה שצריך להתכונן. חשוב להגיד שהטיול הזה מגיע שנה אחרי הפעם הקודמת שטסתי למשחק של מכבי באמסטרדם, ואני מקווה שהפעם הטיול לא יסתיים בטיסת חילוץ. אבל אם כן אני ועדן מוכנים ⚔️.
הלחצתי הרבה את אימוש לפני הטיסה לגבי זה שאני ועדן באים לנקום על הפעם הקודמת אבל אני רוצה להאמין שהכל יעבור חלק. הגענו למלון שלנו, שהפתיע מאוד לטובה, באמת נראה ממש טוב גם מבחוץ וגם מבפנים, והתלבטנו אם לסגור את היום או לצאת לסיבוב בעיר. עדן לא כל כך השאיר אפשרות אחרת והתארגנו ליציאה. אמרתי לו שהוא אחראי על הערב והוא התחיל לנווט לאיזור של ברים שמצא על המפה. מה שהוא לא ציין זה שהאיזור הזה גם מפוצץ בבתי בושת שלא היו מביישים את השדרה המרכזית בחלונות האדומים. די מהר הבנו שפרנקפורט לא תמימה כמו שחשבנו שהיא. חזרנו למלון וגילינו שיש חדר כושר בקומה שלנו שאני שוקל ללכת אליו מחר בבוקר. אבל עד אז צריך להשלים כמה שעות שינה 😴.
יום שני
התחלנו את היום יחסית מוקדם, לי היה קל לקום כי עדן נחר יופי יופי בלילה ואני כבר הגעתי לגיל שנימוס לא משחק תפקיד ככה שהוא קיבל מהר מאוד דחיפה לצלעות שאיפסה אותו. התכוונו ללכת לשוק כריסמס אבל ראינו שהוא נפתח רק ב10 אז אחרי שהצעתי שנעשה אימון בתור בדיחה הבנו שזה אשכרה משהו שאפשר לעשות. פתחנו את היום באימון ליבה מעולה והמשכנו את דרכנו לעבר השוק. זה פעם ראשונה של שנינו בשוק כריסמס ולא כל כך ידענו למה לצפות. מהר מאוד הבנו שאנחנו חייבים להכניס קצת נוטלה לגוף שלנו אחרי כל הדוכנים המפתים שהיו לאורך הדרך אז רכשנו שני קרפים טעימים שנתנו לנו את הבוסט סוכר שהיינו צריכים. כל האווירה הייתה מקסימה וחגיגית, אבל ידענו שבערב יהיה קסום הרבה יותר. בגדול היום הזה התגלגל להיות יום של קניות - יצאנו מהשוק ישר לרחוב הקניות שם קנינו כל מיני שטויות והסתובבנו בחנויות נחמדות. החלטנו גם ללכת ספונטנית לבר זריקת גרזנים שהיה מגניב ממש. לצהריים אכלנו במסעדה האהובה עליי בעולם KFC, דפקנו דלי זוגי של כנפיים והכרנו זוג סטודנטים שביקרו בעיר. היה להם כיתוב שחשבתי שהוא בערבית והתלבטנו אם לשאול אותם או לא, כי הם בעצמם היו לבנים מאוד. אמרנו למה לא ונכנסנו איתם לשיחה. מסתבר שהם סטודנטים שקשורים לנצרות ושיש להם איזה כנסייה כלשהי בוינה והכיתוב הוא בכלל בפרסית והם עוזרים לכל מיני עולים מאיראן. משהו לא ברור עד הסוף. אבל הם ממש התלהבו מאיתנו ואפילו נתנו לנו כרטיס ביקור של הכנסייה שלהם עם תמונה של ישו התינוק. הם אמרו שהם יודעים שאנחנו יהודים אבל שישמחו שנבוא לבקר. לקח לעדן אולי 5 שניות עד שכרטיס הביקור שלו מצא את עצמו בפח הקרוב. חזרנו בערב למלון אבל לא לפני שעברנו דרך השוק שוב. האווירה שם בערב זה באמת משהו אחר - האורות, האנשים והדוכנים נתנו מראות מדהימים שראיתי רק בסרטים. חזרנו למלון לקראת יציאה לבר אירי מקומי שבו נראה את המשחק של פרנקפורט נגד ברצלונה. הבר עצמו היה מאוד מקומי עם המון אוהדי פרנקפורט ועדיין איכשהו חבורת נערים אוקראינים התיישבו לידינו ועודדו בקיצוניות את בארסה. באמת לא ברור לי איך אחד מאוהדי פרנקפורט לא הוריד להם אחת אחרי שהם לא הפסיקו לקלל את הקבוצה המקומית (נכון, באוקראינית, אבל לא היה קשה להבין). פרנקפורט הפסידו 2-1 ואנחנו סוגרים יום ראשון מלא בגרמניה עייפים ושבעים.
יום שלישי
קמנו שוב ב8 וחצי אבל הפעם מבט חטוף מהחלון הספיק לנו כדי להישאר במיטה עד 9 וחצי. לא הרגשתי יותר מידי תחושת פספוס כי אין יותר מידי מה לעשות בעיר הזאת ממה שראינו וכשזה מתווסף ליום גשום ומעונן התוצאה שהתקבלה הייתה טלויזיה ששידרה סקובי דו. התאפסנו על עצמנו באיזור 10 ויצאנו לחפש בית קפה. מסתבר שלמצוא מקום שמכין ארוחת בוקר זאת משימה לא פשוטה בעיר הזאת ואחרי שעדן השמנמן התפשר מהר מאוד על דונאט שוקולד מהסופר אני אחרי חיפושים הצלחתי למצוא מקום שמוכר סנדוויץ גבינה נחמד. עדן לא התלהב בכלל מהביקור שלנו אתמול בקניון אבל לאור מזג האוויר לא היו יותר מידי אופציות היום ונכנסנו לקניון נוסף. המניוק הזה גרם לי להרגיש כמו בחורה כשאני גורר אותו לחנויות והוא אומר לי תעשה מה שאתה רוצה אני מחכה לך פה בחוץ. זה היה משפט קשה לשמוע. הגיע הצהריים ונהיינו רעבים אז חיפשנו מקום לאכול בו. אני בגדול משתדל לא ללכת למסעדות שמוכרות שווארמה בחול כי זה כנראה בבעלות של חבר׳ה שפחות אוהבים אותנו, או כמו שאני ואוהדי קראנו לזה בטיול ביפן ׳שווארמת טרור׳. אבל החוק הזה התגמש ברגע שראיתי בכניסה למסעדה כיתוב בעברית ״ברוכים הבאים״. אם אני הוגן היה רשום שם את זה בהמון שפות אבל הייתי מאוד חם על השווארמת טרור הזאת. יצאנו מהקניון והלכנו למוזיאון הטבע של פרנקפורט. וואלה ראינו דינוזאורים ומלא חרג׳וקים מפוחלצים ובאמת שמרגיש שהגענו לתחתית בשביל להעביר פה את הזמן. כמה שאני מחכה למשחק מחר. חזרנו למלון ולעדן התחיל לכאוב הראש אז הוא נתן שנצ ואני בזמן הזה הלכתי לאימון בחדר כושר. כשנכנסתי הייתי ביחד עם בחור שיצא אחרי כמה דקות ככה שנשארתי שם לבד. עכשיו לא יודע מה הקטע אבל אין במלון הזה מזגן, ככה שאחרי כמה דקות שהתאמנתי לבד בחום תהיתי לעצמי למה אני עדין עם חולצה. לקח משהו כמו חצי שעה עד שזוג נכנס לעשות אימון בזמן שאני טופלס ועם שירי עומר אדם בפול ווליום מהטלפון. סך הכל מייצג מעולה את המדינה. עכשיו כשהם נכנסו לא הייתי במצב להחזיר את החולצה כי כבר הזעתי ממש ולהם לא היה נראה שהפריע לראות חתיך כמוני רץ בלי חולצה על ההליכון, ככה שזה הפך להיות המציאות שכולנו השלמנו איתה בחדר כושר. הקטע המצחיק היה שלאט לאט נכנסו עוד ועוד אנשים להתאמן וכולם אמרו לעצמם אוקיי, הבחור הזה רץ בלי חולצה והוא מחליט על המוזיקה, אבל אם כל מי שהיה פה עד עכשיו קיבל את זה אני לא יכול להגיד כלום. ככה שמצאתי את עצמי בחדר כושר מלא באנשים, ׳חרבו דרבו׳ מתנגן ברקע, ואלוני בקילומטר השלישי שלו על ההליכון כשפטמותיו חשופות לכל. אהה וכמובן שרשרת מגן דוד על החזה שלא יתבלבלו מאיפה אני. חזרתי לחדר עם גב זקוף והתארגנו ליציאה לאותו בר ספורט מאתמול לראות את ריאל מפסידה לסיטי 2-1. אני מתרגש לקראת מכבי מחר מאוד, חבל לי שהפנאטיקס לא ייכנסו לאיצטדיון בגלל סכסוך מטומטם עם ההנהלה אבל אני בא לתת את הגרון.
יום רביעי
קרה כל כך הרבה היום מקווה שאני אזכור הכל. אבל אולי עדיף שאתחיל מהסוף - פוגרום לא היה (בינתיים לפחות) ואני ועדן בריאים ושלמים במלון.
נחזור להתחלה, קמנו ב7 וחצי לקראת הרכבת של 9 שתיקח אותנו לשטוטגרט. עדן הקציצה לקח לו שני קרואסון שוקולד ענקיים בזמן שאני לקחתי סנדוויץ גבינה צהובה. עלינו על הרכבת והתיישבנו במושב של המחלקה הראשונה. לקח לפקחים של הרכבת מעט מאוד זמן לגלות את התחמנות שלנו ולהעיף אותנו לאיזור פשוטי העם. הגענו לשטוטגארט והאמת שהיא הפתיעה מאוד. השוק כריסמס שלהם שהיה בדרך למלון היה מקושט מאוד ומלא בחנויות ודוכנים לצידו. העיר עצמה גם יפה מאוד, יש גלגל ענק נחמד ופארק גדול לאורך השוק ובכלל עם כל אוהדי המכבי שראינו בדרך הייתה אווירה מעולה. בגלל שהחדר שלנו לא היה מוכן השארנו את המזוודות בקבלה ויצאנו לסיבוב בעיר. חזרנו לשוק, אכלתי משהו שהיה נראה כמו מקל שוקולד אבל בפועל עקיצה עם בננה בפנים, וצמתי הרבה על עדן שהוא בונקר ולא קונה כלום. אז כדי להוכיח שאני טועה הוא קנה רוטב חריף לאח שלו מאיזה מכולת יפנית. אחרי סיבוב בעיר הלכנו לנקודת המפגש של האוהדים שם חיממנו את הגרון וגם לראשונה ראינו את הכמות הלא פרופורציונלית של שוטרים ומאבטחים ששמרו עלינו. לא מתלונן כן. אחרי פרעות אמסטרדם הגרמנים לא רוצים שההיסטוריה תחזור ונראה שהם לא לוקחים סיכונים. חזרנו למלון לעשות צ’ק אין ולשים את הדברים שלנו בחדר וחזרנו לנקודת מפגש לקראת יציאה לאיצטדיון עם השאטלים. הופתענו לגלות שבראש השיירה של השאטלים יש אופנוע שיטור ולאורך כל הדרך הכבישים היו חסומים בזמן שאנחנו נסענו. הגרמנים האלה שומרים עלינו והאמת קצת מפחיד לחשוב למה אנחנו צריכים אבטחה עד כדי כך הדוקה. אני לא תמים לחשוב שאין פה אנטישמיים, אבל כמות כזאת של שוטרים, מאבטחים, פרשים וחיילים (!!) לא ראיתי אף פעם. באיצטדיון עצמו לא הייתה את האווירה שהייתה יכולה להיות אילו הפאנטיקס היו נכנסים. הריב המטופש שלהם עם ההנהלה חד משמעית פוגע בקבוצה. במשחק עצמו ירדנו למחצית בפיגור 2-0 כשהם טובים מאיתנו בצורה ניכרת. דקה בתוך המחצית השנייה חטפנו את השלישי מפנדל מיותר. איכשהו הצלחנו לחזור ל3-1 ואפילו להיראות טוב אבל אחרי שכבר השלמתי עם ההפסד חטפנו את הרביעי בדקה האחרונה של המשחק שחתם את התוצאה. סתם גול מעצבן. בסוף המשחק היה איזה וואחש שהוציא את דגל נרניה מהיציע של הגרמנים והיה כיף לראות תוך רגע את השוטרים חוטפים לו את הדגל מהיד ומוצאים אותו. חזרנו למרכז העיר על השאטל שהגענו איתו וישבנו על המבורגר במסעדה שהייתה מלאה באוהדים משתי הקבוצות. התחיל לדבר איתי גרמני שגם הוא יצא מהמשחק. שאלתי אותו מה הוא חושב על האוהדים של מכבי והוא הפתיע אותי עם התשובה שלו. הוא אמר, בלחש תוך כדי שהוא מתקרב אליי, שהוא מאוד שמח למה שאנחנו עושים בתור מדינת ישראל, והלוואי שהם היו מתנהגים באותה הצורה בארץ שלהם. הוא אמר לי עוד כמה דברים שאני אעדיף לצנזר כדי שלא ימנעו את סיפור הדרך הזה מלעלות לאתר אבל אני חושב שאפשר לנחש. חזרנו משם למלון שלנו כשלאורך כל הדרך עדיין יש כח שיטור מסיבי בכל פינה. אין על הגרמנים.
יום חמישי
הרשינו לעצמנו לישון עד מאוחר גם בגלל שהיה יום ארוך אתמול אבל בעיקר כי בדומה מאוד לפרנקפורט, אין יותר מידי מה לעשות בשטוטגרט.
אז יצאנו מהמלון באיזור 10, הפקדנו את המזוודות שלנו, ויצאנו חסרי יעד לסיבוב בעיר. האמת שהרחוב הראשי שלהם שבו יש גם את השוק כריסמס ממש יפה ככה שהסתובבנו בו הרבה. אני כבר תקופה אומר לעדן שהוא קמצן בונקר שלא קונה כלום לא לעצמו ולא לאישתו. הגענו לאיזה דוכן בשוק שמכר כל מיני שטויות שבניהם כיסוי לשק מים חמים. משהו באמת שאמור לעלות 5 שקל בלחץ. אבל השטות הספציפית הזאת הייתה עבודת יד אז עלה 32 יורו. קלטתי את עדן מסתכל על הדבר הזה ואומר ״בואנה פלין כל הזמן שמה עליי את הרגליים הקרות, אני חייב לקנות את זה שתשים אותם על זה במקום עליי״. טוב מה אני יכול כבר להגיד. אני פונה למוכרת ואומר לה שהבחור פה לא הוציא יורו מאז שהוא הגיע למדינה לפני 4 ימים והוא שוקל לקנות את הדבר הזה. היא אמרה לו שאם הוא יקנה את החרטבונה הזאת היא תעשה לו ב36 יורו גם את השק מים שאמורים להכניס לפנים, כי כמובן שזה נמכר בנפרד. עדן החליט שהוא קונה את זה מתנה לאשתו ושלף שטר של 50 בלי להתבלבל. עכשיו לזכותו אני אומר שהפעלתי עליו מכבש לחצים כבד על זה שהוא בונקר ולא קנה כלום לאשתו מתחילת הטיול. אבל לא האמנתי שהוא יוציא 140 שקל על פאקינג שקית מים חמים מעוצבת זה היה משהו שלא היה אפשר שלא לצחוק עליו. משהו כמו 15 שניות אחרי שהוא שילם הוא תהה בקול כמה דבר כזה היה עולה בעלי אקספרס, אבל אמר ״עזוב אני לא רוצה לדעת אפילו״. הוו איזה טעות. לא רק שנכנסתי ובדקתי כמה זה עולה (2.60 דולר) גם חישבתי בשבילו את היחס של כמה פרייאר הוא יצא (יכל לקנות 21 כאלה מעלי אקספרס באותו מחיר). מאותו רגע זאת הפכה להיות הבדיחה היומית. זה נהיה יותר מצחיק כשהוא פתאום התחיל להגיד לעצמו בואנה אפילו פלין תגיד לי שאני סתום שקניתי את הדבר הזה ב36 יורו. באמת שאין כיף כזה בעולם. המשכנו את הטיול ואני החלטתי שאני חייב לקבל מסאג׳ אז עצרנו באיזה מקום שקיבל אותי בלי תור, עדן כמובן חיכה בחוץ כי אחרי שהכיס שלו נשבר בחנות לשקיות מים הוא לא העיז לחשוב על להוציא 50 יורו על מסאג׳. חזרנו בערב למלון לאסוף את המזוודות ולקחנו את הרכבת חזרה לפרנקפורט ושבנו לאותו מלון ששהינו בו בהתחלה. התלבטנו אם לצאת בערב לאיזה מועדון אבל אחרי שראינו את הביקורות על המועדונים פה באיזור החלטנו שעדיף שנישאר במלון. מה שכן עדן הביא הצעה שנעשה אימון ככה שאנחנו הולכים לישון בפעם האחרונה בגרמניה עם חזה שורף. כמו שצריך.
יום שישי ואחרון
שעון מעורר ל7 בבוקר. אנחנו לאט לאט מתאפסים על עצמנו והיינו בחוץ כבר ב7 וחצי. היו שני דברים שמאוד הפתיעו אותי בשנייה שיצאתי מהמלון. הראשון היה החושך המוחלט ששרר בחוץ - בואנה מחשיך פה ב4 וחצי איך ב7 וחצי בבוקר עוד אין אור? והשני היה הקור המקפיא שתכלס אליו התכוננתי כשארזתי את המזוודה אבל לא הורגש בכלל עד עכשיו. הגענו לתחנה ועלינו על הרכבת לשדה התעופה. חוץ מעקיצה של 3 וחצי יורו לבקבוק מים קטן לא היה משהו מיוחד שם. מסכמים טיול ראשון בחול עם עדנ׳לה ואינשאללה בפעם הבאה גם נחזור עם ניצחון. יאללה מכבי!
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם