טרק מסטייה - אושגולי בגאורגיה
מסלול והמלצות מהטרק
| תאריך הטיול | August 2022 |
|---|---|
| משך הטיול | שבוע |
| עונה מומלצת | יוני - סוף ספטמבר |
תוכן עניינים
רקע - לפני הטיסה
אז קוראים לי ליבי, אני בת 20 (כרגע בצבא) טסתי עם חברה בהדממת קיץ שלנו,
ארגנו את הטיול שבוע לפני ככה שתדעו שהכל אפשרי ואין סיבה ללחץ אם אתם ספונטניים, אין הרבה להתארגן מראש חוץ מעל ציוד מתאים ואיכותי וקריאה על המסלולים כדי שתבינו מה מצפה לכם ותראו שזה באמת מתאים לכם.
אני מוכרחה להגיד שאני מקנאה בכם שאתם טסים לגאורגיה.
גאורגיה מדהימה, מלאה בנופים עוצמתיים ומגוונים ושלווה אינסופית.
אין דרך יותר טובה להכיר מדינה מאשר לצעוד בה, לראות את הנופים שבה ולספוג את התרבות שלה.
תקציר של כל יום
28/8 - טיסה מישראל לטביליסי ושינה בטביליסי
29/8 - רכבת מטביליסי לזוגדידי, נסיעה במרשטוקה מזוגדידי למסטייה, שינה במסטייה
30/8 - טרק ממסטיה לזבשי
31/8 - טרק מזבשי לאדישי
1/9 - טרק מאדישי לללקורי
2/9 - טרק מללקורי לאושגולי, נסיעה במרשטוקה מאושגולי למסטייה, נסיעה במרשטוקה ממסטייה לקוטאיסי, נסיעה במרשטוקה מקוטאיסי לטביליסי, שינה בטביליסי.
3/9 - יום הסתובבות בטביליסי ובלילה טיסה לישראל.
28/8- הגעה לטביליסי
אנחנו טסנו עם ישראייר היה לנו שעתיים עיכוב בטיסה אז נחתנו בטביליסי רק ב2:30 בלילה.
לקחנו מונית למלון שממוקם ממש מול התחנת רכבת. המלון נקרא - Hotel Leo Palace . המלון היה נחמד וסיפק את הצרכים שלנו. עלה לנו חדר זוגי 105 לארי.
הגענו ב3:00 מהשדה, נסיעה של חצי שעה עלתה לנו 100 לארי שזה המון, בדיעבד הבנו שיש אפליקציה שנקראת Bolt והיא כמו Ober, אתה מזמין דרך האפליקציה ומגיע לך נהג בזול משמעותית הנסיעה הזאת אמורה לעלות 20-30 לארי. כשהגענו היה כבר מאוחר מאוחר והלכנו לישון שלוש שעות עד הבוקר כדי להספיק לרכבת.
29/8- הגעה למסטייה
קמנו בבוקר ב7:00 ויצאנו לרכבת - 10 דקות הליכה מהמלון אפילו פחות.
את הרכבת לזוגדידי מומלץ להזמין מראש דרך האתר tickets.railway.he או matarabeli.ge כי המקומות מסומנים ובכללי יותר נוח לבוא בראש שקט ולדעת שיש לנו מקום כי הרכבת הייתה מלאה. אנחנו קצת הסתבכנו למצוא את הרכבת אז הכניסה היא בצד שמאל של המבנה, עולים למעלה ואז יש שילוט לזוגדידי (אפשר גם לשאול). בכללי יש גם מלון ממש בתוך התחנת רכבת מי שמעדיף.
8:30 בבוקר יצאה הרכבת מטביליסי לזוגדידי (עיר מעבר בדרך למסטיה) הרכבת הייתה 5 וחצי שעות ועלתה 16 לארי.
הנסיעה ממש סבבה, אין מזגן ויש המון הפסקות חשמל תוך כדי אבל המקומות מרווחים ויחסית נקי.
כל בערך שעה הרכבת עוצרת ואנשים קצת יוצאים ואז חוזרים, אנחנו חשבנו שהם יוצאים לסיגריה וחוזרים אבל אחר כך הבנו שיש הפסקות עם קיוסק ואפשר לקנות מים או חצפורי וממשיכים בנסיעה.
ברגע שמגיעים לזוגדידי- יש קיוסק קטן רק של חטיפים לכן הייתי ממליצה להתארגן מראש עם אוכל כי זה יום ארוך של נסיעות ואין איפה לקנות אוכל משביע.
ברגע שתרדו מהרכבת מלא נהגים עומדים וצועקים ״מסטייה״ ככה שלא קשה למצוא את המרשטוקות למסטיה.
במרשטוקה נכנסים 14 אנשים וכל אחד שילם 35 לארי . המרשטוקה זה בעצם מיניבוס כולם נדחפים בפנים, אין מזגן והחלונות נפתחים רק מקדימה אז קחו בחשבון, אבל זאת חוויה…
הנסיעה למסטיה עורכת 4 שעות, אנחנו עשינו עצירה אחת להתרעננות ושירותים.
הנהגים הגיאורגיים הם תופעה בפני עצמה הם נוהגים מסוכן מאוד ומהר מאוד לא ממליצה להעיר להם על הנהיגה כי זה מלהיב אותם יותר.
כשמגיעים למסטייה המרשטוקה מורידה אתכם במרכז, יש קצת מסעדות, עיירה ממש חמודה נראת כמו עיירת סקי קלאסית. אנחנו הגענו סביב 19:00 בערב.
ישנו בהוסטל שנקרא Hotel Elite House Mestia- ממוקם ממש טוב - קרוב לתחילת הטרק וקרוב גם למרכז מבקרים.
ארוחת ערב אכלנו במסעדה שרשום מבחוץ Grill - לא מומלץ בכלל אבל היינו מאוד רעבות אז נכנסנו למסעדה הראשונה שראינו.
כשמגיעים לגסט האוס מדברים איתם בלובי כבר לגבי ארוחת בוקר - אנחנו ביקשנו ב7:30 כדי שנוכל לצאת למסלול כבר ב8:00 אחרי מעבר במרכז מבקרים. באינטרנט רשום שהinformation נפתח רק ב9:00 אבל הוא היה פתוח כבר לפני.
אחרי המסעדה כבר התקלחנו והלכנו לישון כדי לצבור כוחות למחר.
30/8- יום ראשון של הטרק
מסטיה- זבשי. 16 ק״מ.
ההוסטל היה יפה עם נוף להרים הקווקאזים. שירותים ומקלחת פרטיים והכל נקי.
בבוקר הגישו לנו ארוחה גדולה - חצפורי, לחם, מגוון ריבות וחמאה, פנקייקים ולביבות תירס, ביצים קשות וירקות.
אוכל ממש סבבה אפילו טעים, הייתה גם עמדה לתה וקפה.
מוגש המון אוכל ככה שבסוף הארוחה אנחנו ביקשנו כל בוקר שקיות לארוז את השאריות וזה מה שאכלנו בארוחת צהריים. תרגישו בנוח לעשות את זה הם רגילים והארוחות באמת גדולות אז אתם לא תשארו רעבים.
אכלנו ושילמו על ההוסטל, עלה לנו 142 לארי לזוג כולל ארוחת בוקר.
הלכנו לעמדת information במרכז - שזה רחוב ליד, הם בקושי ידעו אנגלית חוץ ממישהו אחד שהכווין אותנו לתחילת המסלול.
לפני הטיסה הורדנו אפליקציה של מפות שנקראת Mapy.cz שמאפשרת לנווט גם באופליין והיא ממש נוחה.
אז אחרי כל הארגונים והחיפושים יצאנו בבוקר ב9:00. התחלנו בהליכה מזרחה לכיוון ההרים, עוברים גשר קטן מעל נהר ופונים שמאלה עם עלייה קטנה, לאט לאט רואים שאתם באמת מתרחקים ממסטייה, ויש יותר ויותר פרות בשבילים.
במהלך הטרק אין הרבה סימונים ושילוט אבל הדרך ממש ברורה אז קשה ללכת לאיבוד, במידה וכן התברברתם תפתחו את המפות בטלפון, אנחנו ניווטנו רק ככה ולא הייתה בעיה.
- בעיקרון כל הטרק מסומן בסימון אדום לבן.
היום הראשון הוא יפהפייה ממש מתחילת המסלול מתלוות אליכם פרות וסוסים מצידי הדרך.
בתחילת המסלול יש עלייה מאוד תלולה שנמשכת ארבעים דקות, אנחנו עצרנו בה הרבה כי הדופק השתולל. בסוף העלייה יוצאים מהסבך ונגלה לפנינו נוף מרהיב 360 מעלות הרים וגבעות, הרגשנו בחלום !
שקט אמיתי שהעצים את החוויה.
בהמשך הדרך הולכים בשביל מתון ומגיעים לתצפית מדהימה שמשקיפה על כמה כפרים והאחרון מבינהם - זבשי.
בתצפית עשינו עצירה קצרה לעכל את הנוף, נשנשנו קצת וצילמנו, והמשכנו עם השביל שמאלה לירידה מתונה של כמה שעות. השביל היה מאוד ברור חוץ מנקודה מסוימת שהייתה התפצלות - שמאלה עם הסימון האדום וימינה לפי המפות, המסלול הימני היה נראה שהוא יורד יותר לכיוון הכפרים אז החלטנו לקחת אותו.
הירידה ארוכה אבל לא תלולה, עוברים בכמה כפרים מהממים בהם ראינו חזרזירים וסוסים.
בסוף הירידה יש עיכול ימינה ועוברים גשר שחוצה נהר ומיד אחרי הגשר פונים שמאלה ומתחילים לעבור שלושה כפרים כשהשלישי מבינהם הוא זבשי.
בכפרים יש מינימרקט ככה שאם נגמר לכם המים או שסתם באלכם קולה אז יש. המשכנו והגענו לזבשי בשעה 15:00, הלכנו ישירות לגסט האוס שהזמנו מראש בבוקינג שנקרא Ciuri’s guest house.
אני מאוד ממליצה לכם לישון שם אנחנו היינו ממש מרוצות.
גינה פורחת, שירותים ומקלחת נקיים וחדרים גדולים, האישה שאירחה אותנו הייתה מדהימה והכינה לנו אוכל מעולה.
ארוחת הערב כללה מרק, פסטה, ירקות וחצפורי כמובן.
השהות שלנו שם הייתה באמת כיפית. קראנו ספר בחצר והלכנו לישון מוקדם.
31/8- זבשי לאדישי
זבשי - אדישי 13 ק״מ.
קמנו בבוקר ב7:00 ואכלנו ב7:30 ארוחת בוקר כפי שסיכמנו ערב לפני עם בעלת הגסט האוס. בארוחת בוקר היו פנקייקים, ירקות, חצפורי, תה חם עם עלים מהגינה ועוד. היה ממש טעים.
ארזנו לנו אוכל שיהיה להמשך היום ויצאנו ב8:00 לאדישי.
לאדישי שתי דרכי הגעה -
אחת דרך השילוט שתראו בזבשי (שלטים צהובים) והשנייה לפי המפות בטלפון - אותה אנחנו לקחנו והיא גם המומלצת ברוב האתרים. היא קצת יותר ארוכה אבל רובה בצל להבדיל מהראשונה ואומרים שהיא יותר יפה.
- הדרך מתחילה אחרי הגשר האדום בזבשי.
פונים ימינה ומתחילים לטפס, פונים שוב ימינה ומצד שמאל של הבית יש דרך שממנה מתחילים ללכת על צלע ההר.
ככל שעולים נחשפים לזבשי ולכפרים הצמודים אליה, אפשר ממש לראות את הדרך שהלכנו יום קודם.
העלייה תלולה וארוכה לקח לנו 4 שעות עם הפסקות, שבאמת הכרחיות.
כל הדרך למעלה הולכים בסבך עם עצי שלכת צהובים מהממים, רוב הדרך מוצלת אבל עדיין תשימו לב שאתם שותים מספיק.
בסוף העלייה אתם תראו רכבל ויש מימין עגלת קפה ממש נחמדה, שם כולם עושים הפסקת צהריים. אפשר לקנות מים/בירה/קולה/חצפורי, קצת יקר אבל שווה את זה לגמרי.
אז נחנו בעגלת קפה ועשינו הפסקה יפה והמשכנו בדרכינו, מהעגלה עלינו לכיוון פסגת ההר ולא לקחנו את המסלול הימני למרות שיש שילוט אליו, ככה מומלץ ברוב האתרים אומרים שהדרך הזאת יותר יפה. ובאמת הדרך הייתה מהממת עלינו למעלה עוד קצת עלייה אבל זאת העלייה האחרונה להיום. בפסגת ההר הייתה התפצלות של מזלג ולקחנו את השביל הימני, מיד אחרי הפנייה יש עוד פינת קפה קטנה, שם כבר לא עצרנו.
מלמעלה הכל פורח ורוד וסגול מהמם!
מהרגע שעברנו את העגלת קפה התחלנו רק לרדת, דרך מדהימה מלא צבעים הרים מושלגים באופק, פרחים, והמון צהוב וירוק, מדהים שיש כל כך הרבה שפע מכל הסוגים.
מהרגע שסיימנו את ההפסקה בצהריים לקח לנו עוד ארבע שעות הליכה עד אדישי, הדרך הייתה מאוד ברורה, לקראת ההגעה לאדישי נפתח בפנינו אחו ענק וצהוב, חיכינו לראות כבר את אדישי מלמעלה כמו בתמונות אז הגברנו קצב. באמת קילמוטר לפני הסוף היא צצה לה.
כל כך מספקת ההרגשה הזאת שאתה רואה את היעד שהלכת כל כך הרבה בשביל להגיע אליו.
סוף היום התחיל לנו טיפטוף אז שמנו כיסויים על התיקים, זה היה בסדר ולא הפריע יותר מידי אבל שתדעו שאם אתם מתכננים לטייל בתקופה הזאת המזג אוויר כבר מתחיל להיות חורפי ויכול להפתיע גשם.
אז הגענו לאדישי והתחלנו לחפש אחר הגסט האוס שלנו Old House שהזמנו מראש דרך בוקינג.
מצאנו את הגסט האוס, הכפר מאוד קטן אז לא כזה קשה למצוא. בעל המקום קיבל את פנינו בחיוך, לא ידע אנגלית אז קישר אותנו דרך הטלפון שלו לדבר עם הבת שלו שידעה אנגלית והיא העבירה לאבא שלה כל מה שרצינו לומר וככה תיקשרנו בעצם.
הבקתה הייתה ממש חמודה עם נוף להרים ירוקים ירוקים הרגשנו קצת לרגע בכלל במזרח עם הבקתה מעץ והמזג אוויר המשתנה. התקלחנו ונכנסנו לחדרים לקרוא ספר עד שארוחת הערב תהיה מוכנה. כל ערב ישבנו לצייר או לקרוא במרפסת והיה כל כך שקט שלא רצינו שייגמר.
אדישי נחשב הכפר הכי ״נידח״ בטרק, הוא רחוק יחסית מהשביל הראשי לכן אין בו קליטה טובה. לנו במקרה היה וייפי איפה שישנו אבל תיקחו בחשבון.
אכלנו ארוחת ערב מספקת עם מרק טעים שחימם את הבטן אחרי היום הקשה. בהסתכלות לאחור זה היה היום הכי קשה, העלייה הייתה מאוד אינטנסיבית והשרירים שלי כבר כאבו מהיום שלפני.
הלכנו לישון מוקדם כדי לקום חדשות.
1/9- אדישי לללקורי
אדישי ללקורי 19 ק״מ.
את ארוחת הבוקר אכלנו ב7:00 כי ידענו שיש לנו היום יום ארוך אז רצינו לצאת מוקדם כמה שאפשר. בערב לפני היה רשום שיש סיכוי לגשם בצהריים אבל אחרי התלבטויות החלטנו בכל זאת לצאת למסלול במודע שמקסימום נעצור ואנחנו מאורגנות עם מעילי גשם וכיסויים לתיק. תחילת המסלול לכיוון איפררי הוא בצד הצפון מזרחי של הכפר אדישי, והמקומיים גם יוכלו לכוון אתכם לנקודה, זה מאוד ברור.
היום התחיל בהליכה במישור מאוד נוח מאוד קליל, מאוד נעים בבוקר התחלנו עם פליז אבל עם ההליכה כשהתחממנו כבר הורדנו אותו. במשך משהו כמו שעתיים צועדים לאורך הנהר מימינכם נופים מטורפים הקרחון מולכם באופק ועם הזמן מתקדמים לכיוונו. בדרך סוסים דוהרים, ומקומיים קוצרים את העשב. היה כיף לפתוח את היום בהליכה קלה היה זמן לצלם והתחממנו לקראת העלייה האמיתית. אחרי שעתיים הליכה לערך פנינו ימינה עם הדרך כמו במפות בטלפון בשביל לחצות את הנהר. הנהר בבוקר נחשב יותר רגוע וזה אפשרי לעבור אותו ברגל אבל לא קל ולא נעים כל כך על תחילת היום להירטב, קל מאוד להיסחף (שאלנו אנשים שכן עברו ברגל) אנחנו בחרנו ללכת על בטוח והלכנו לסוסים. מחכים ארבעה סוסים עם הבעלים שלהם, שילמנו להם כל אחד 25 לארי עלינו לסוס עם כל הציוד ועברנו את הנהר בשתי דקות. הסוסים מתורגלים הם עושים את זה כל הזמן, אפשר לבחור לעלות לבד ואפשר שאחד מהבעלים של הסוסים יעלה איתך. בשבילי זאת הייתה אטרקציה ממש נהנתי זה באמת חוויה נוספת לטיול. ממליצה!
אז עברנו את הנהר ומהנקודה הזאת מתחילה עלייה, הדרך מאוד ברורה, עולים בסבך ויש קצת צל אחרי שכל הבוקר לא היה לנו צל. העלייה לא תלולה במיוחד אבל היא ארוכה. עלינו בערך ארבעים דקות ואז יש תפצית לקרחון, תצפית מהממת, בחרנו לעצור שם לנישנושים ותמונות, להסדיר קצת הנשימה. הקרחון מדהים ויש מפל שממש רואים את המים זורמים בו. מדהים איך בתחילת היום היינו כל כך רחוקים ממנו ועכשיו כל כך קרובים.
אז אחרי הפסקה קצרה המשכנו לעלות, העלייה נהייתה קצת יותר תלולה והשמיים נהיו קצת אפורים אז הגברנו קצב. כשמגיעים לפס (2700m( הרבה עושים הפסקה לנוח, אנחנו המשכנו כי היינו יותר איטיות ביום הזה ולא רצינו להגיע מאוחר. בפס אפשר להתבלבל השילוט מראה ימינה אבל הדרך הנכונה היא למטה, עשינו את הטעות ובמזל שמנו לב די מהר במפות שאנחנו לא הולכות לכיוון הנכון וחזרנו אחורה. מהפס מתחילים רק לרדת, בהתחלה ירידה מתונה ואז היא הופכת ליותר תלולה והכל בשמש. בהמשך יש איפה לקנות מים אבל הייתי ממליצה מראש להביא ליום הזה יותר מים. אחרי שיורדים את הירידה התלולה חוזרים ללכת במקביל לנהר ובשעות הצהריים הוא כבר באמת היה ממש סוער. אנחנו התחלנו למהר כדי שנגיע לכפר הקרוב לקנות עוד מים כי התחלנו להתייבש. אחרי משהו כמו שעה מסוף הירידה הגענו לכפר שנקרא ״קהדי״ אז עצרנו לקולה וציפס והצטיידנו בעוד כמה בקבוקי מים לדרך כי נשארו לנו עוד חמישה קילומטר והיינו בלי מים.
אחרי העצירה התאוששנו והמשכנו ללכת הליכה רצופה במישור, חצי בצל חצי בשמש והגענו לאיפררי - רוב המטיילים מסיימים את היום הזה באיפררי, לנו המליצו להמשיך עוד שני קילומטר ולישון בללקורי (מקצר גם ליום הבא) אז הזמנו מראש בבוקינג, בשלב הזה של היום היינו כבר ממש מותשות הגברנו עוד קצת את הקצב וחיכינו להגיע. הגענו לגסט האוס ב5 וחצי אחרי הצהריים- יום ההליכה הכי ארוך שלנו. ישנו בגסט האוס שנקרא Sweet home - בבוקינג הוא מדורג גבוהה אבל אני ממש לא ממליצה. החדרים מאוד מאוד קטנים ביחד לכפרים הקודמים, האוכל ממש דל, בארוחת בוקר הגישו לנו את האוכל מאתמול, הייתה הפסקת חשמל כמעט כל הערב אז לא היה לנו אור בחדרים ולא וייפי, בעלת המקום מאוד לא הייתה נעימה ועוד כמה סיבות שבגללן באמת יצאנו מאוד מאוכזבות. הלילה הזה עלה לנו גם הכי הרבה כסף - 140 לארי לזוג.
בכל מקרה נרדמנו מוקדם כי לא היה אור והיינו ממש עייפות.
2/9- ללקורי לאושגולי וחזרה לטביליסי
ללקורי לאושגולי - 10 ק״מ.
אז אחרי ארוחת בוקר מאוד דלה, התחלנו ללכת לכיוון אושגולי ב8:00 בבוקר. ידענו שהיום הזה אמור להיות פשוט וזאת הליכה על דרך גיפים. המון מטיילים מוותרים על היום הזה כי הנוף לא כל כך משתנה ואפשר לעשות אותה באוטו, זה קצת מרגיש שהטרק עצמו נגמר באיפררי.
אנחנו כן בחרנו בכל זאת לצאת ליום הזה אמרנו שאם אנחנו כבר כאן נסיים עד הסוף- אז יצאנו והתלוו אלינו כבר מהכפר שני כלבים חמודים ומהממים שהלכנו איתנו לאורך כל הדרך עד אושגולי.
אז הנוף באמת נראה אותו דבר . אם אני הייתי יודעת מראש שזאת הדרך אני עדיין הייתי בוחרת כן לעשות את היום הרביעי אבל באמת שהוא לא חובה כי אחכ במילא עם המרשטוקה למסטיה נוסעים בדיוק באותה דרך שהלכנו ביום הזה.
הגענו לאושגולי כבר עייפות כי השרירים כואבים משאר הימים והגוף כבר הרגיש שזה הסוף אז הוא הרשה לעצמו. היינו גאות שסיימנו. זה היה מספק ומרגש הגענו למסעדה באושגולי, בערך הראשונה שראינו, הורדנו את התיקים ופשוט היינו מחויכות. אין דבר כיף מההרגשה הזאת, שעשינו את זה. והיה מדהים!
אז אחרי ארוחת צהריים בשעה 14:00 עלינו על מרשטוקה עם עוד כמה ישראלים שלקחה אותנו למסטייה ב40 לארי לבן אדם. זה מחיר הוגן אבל יש כאלה שלוקחים 35 לארי לאדם.
הגענו למסטייה לאחר שעה וחצי נסיעה.
אנחנו הזמנו מראש לילה בטביליסי ביום הזה אז מיהרנו להגיע, אבל בכללי אחרי 14:00 כבר אין מרשטוקות ממסטייה.
התעקשנו ומצאנו נהג שייקח אותנו לעיר שנקראת ״Kutaisi” שהיא העיר המרכזית השנייה בגודלה אחרי טביליסי, ומשם יש עד שמונה בערב תחבורה.
הנהג לקח אותנו ב250 לארי לשתינו לקוטאיסי והנסיעה הייתה 4 וחצי שעות. יצא יקר אבל ידענו שאנחנו קצרות בזמנים.
כשהגענו לקוטאיסי ב19:00 בערב פגשנו עוד ישראלים שהיו איתנו בטרק ולקחנו איתם מרשטוקה לטביליסי - נסיעה של 3 וחצי שעות עלתה לנו 40 לארי לאחת. הגענו קצת לפני 23:00 בלילה לטביליסי עייפות, לקחנו Bolt למלון שלנו Ibis styles Tbilisi center. מלון ברמה מאוד גבוהה ובעיקר אחרי כל השבוע הוא הרגיש לנו עולם אחר. אכלנו משהו קטן במלון והלכנו לישון. הספקנו ביום הזה טרק של 10 קמ ומלא מלא נסיעות.
3/9- יום בטביליסי + טיסה לארץ
לקחנו יום ספייר, הטיסה שלנו הייתה ב1:00 בלילה, העדפנו לישון לילה בטביליסי ולקום נורמאלי ולא למהר וגם להספיק לחוות קצת מטביליסי אם אנחנו כבר כאן.
אז קמנו בבוקר חדשות ואכלנו ארוחת בוקר גדולה במלון.
יצאנו לעיר, אין הרבה מה לעשות אבל גם לא חיפשנו לעשות יותר מידי, הסתובבנו בעיר העתיקה יש שם סמטאות מהממות והלכנו לשוק ליד הנהר של מלא אספנים שהיה מרשים לראות- אוספים של שעונים, חרבות, מכוניות צעצוע, מצלמות פילם, מזלגות וכלי מטבח ועוד מגוון. ממש נהנו לשוטט בלי כיוון מסוים. בטביליסי מאוד חם היה לנו 37 מעלות.
לקראת הערב חזרנו להתארגן במלון לטיסה (הזמנו לילה נוסף כדי שנוכל לנוח במלון לפני הטיסה) ויצאנו בBolt לשדה תעופה. נסיעה של חצי שעה מהמלון עלתה לנו 40 לארי.
טיפים נוספים
- להוריד את האפליקציה של Bolt
- להוריד את המפות באפליקציה mapy.cz
- להביא ביגוד חסין גשם כי המזג אוויר יכול להפתיע.
- להביא קצת שקדים ואגוזים או חטיפי אנרגיה מהבית שיתנו קצת כוח במהלך המסלול.
- סנדלי שורש שיהיה בשביל להיכנס למים ולערב בגסט האוס. סט בגדים נוסף שיהיה לכם נעים בערב בגסט האוס עם בגדים נקיים.
- פלסטרים!! לשלפוחיות וסימנים מהנעליים באמת חובה לנו הם נגמרו.
- שלוקר - הרבה יותר נוח
- כסף: יש כספומטים רק במסטייה אז אל תשכחו להחליף כסף או במסטייה או בטביליסי. אנחנו הוצאנו בארץ 350€ וכשהגענו החלפנו 250€ ללארי בשדה תעופה, ואז הבנו שאולי לא יספיק לנו אז החלנו עוד 90€ ללארי. בדיאבד זה יותר מידי וחבל כי אין איך להחליף את הלארי בחזרה ליורו וסתם חבל… 250 לארי לגמרי יכולים להספיק. מה שכן בכפרים משלמים רק במזומן אז תתארגנו בהתאם מראש. תחשבו כולל נסיעות אוכל נשנושים ושתיה…
- תעטפו את המוצ׳ילה בנייר נצמד אם אתם שולחים אותה בתא מטען כדי שהחוטים וכל החבלים לא יתפסו במסוע. בהלוך הבאנו מהבית ובחזור שילמנו בשדה תעופה 25 לארי כדי שיעטפו לנו את התיק אבל תאמינו לי זה שווה את זה .
- במסעדות מומלץ לתת בגאורגיה 10% טיפ אבל ברוב המקומות שישבנו הטיפ היה כבר בתוך החשבון והם ביקשו 18% שזה המון.
- משחה לשרירים או ארקוקסיה (כדורים) השרירים ממש תפוסים בסוף יום הליכה וזה יקל עליכם מאוד.
- קרם הגנה, השמש ממש ממש חזקה.
- מטען נייד - שיהיה ליתר ביטחון כי המפות הם בטלפון וזה מבזבז סוללה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם