טרק ממסטייה לאושגולי

רקע

אורך הטרק כולו הוא כ-55 ק"מ, מבחינה פיזית הטרק לא מאד קשה, אומנם יש לא מעט עליות והן די תלולות אבל הימים מתחלקים ל4-8 שעות הליכה ביום (לפי החלוקה של ה-4 ימים), הנקודה הכי גבוהה שחייבים לעבור בה היא 2722 מ' מה שאומר שאין בעיה של גבהים בטרק. מבחינת העונה הבנתי שאפשרי לעשות את הטרק בין מאי לאוקטובר אבל למי שמתכנן ללכת בקצוות העונה תצפו לפגוש שלג בדרך, וייתכן שלא מעט, ולכן כדאי להיות מצוידים טוב ולהיות מוכנים לניווט מאתגר יותר. אנחנו הלכנו בין ה-17 ל-20 ביוני והיה מזג אוויר מדהים, הכל היה ירוק, היו פרחים מדהימים בכל מקום והפסגות היו עדיין מכוסות בשלג. מבחינת לינה אנחנו פשוט הקמנו אוהל איפה שהתחשק לנו ואין שם בעיה אם זה, אבל יש גם גסט הוסים מאד צנועים ונחמדים בכפרים בדרך ואפשרי לצאת לטרק בלי לסחוב אוהל בכלל. האתגר העיקרי בטרק הזה הוא הניווט, השבילים לא מסומנים טוב ומאד קל להתברבר. לא כדאי לצאת לדרך בלי מפה טובה, מצפן ומכשיר GPS ליתר בטחון. גם אם אתם לא מרגישים מספיק בטוחים ביכולות הניווט שלכם, אל תוותרו, יש אופציה לשלם למורי דרך שיראו לכם את השביל. אנחנו לא עשינו את זה ולכן אני לא בטוח איפה ואיך יוצרים איתם קשר אבל את הכל אפשר לשאול במרכז מידע במסטיה (הם יודעים שם אנגלית מצוין ומאד יכולים לעזור). נקודה בעייתית נוספת היא חציית הנהר ביום השלישי ואני אפרט על זה בתיאור של היום.

מסטיה

מסטיה היא העיירה המרכזית בחבל סוונטי ולדעתי גם העיר היחידה שאפשר למצוא בה את מה שצריכים לטיול (חוץ מלחם וח'צפורי שאפשר פשוט לבקש בכל כפר וישמחו לתת לכם תמורת סכום סמלי). מבחינת אוכל אין הרבה מבחר בכלל במכולות ולכן אני ממליץ להצטייד לפני (או בטביליסי או בארץ). בלוני גז לא תמצאו פה בכלל, שמעתי שבטביליסי אפשר להשיג אבל קשה למצוא. אנחנו לקחנו בנזינייה ומילאנו בתחנת דלק שנמצאת כ-200 מטר לפני הכניסה ליישוב. אם יש לכם זמן לפני היציאה לטרק מומלץ לעשות טיול קצר ופשוט של 4-5 שעות לפסגה אם הצלב (תשאלו במרכז מידע) משם תוכלו לראות את העמקים שסביב מסטיה ואת הר אושבה שאין ספק שהוא אחד ההרים היותר מרשימים שפגשתי בטיול.

יום א': מסטיה - זבשי

היום הראשון הוא יחסית קצר וקל ואמור לקחת כ-6 שעות אז אפשר למרוח את הזמן בבוקר באחת המסעדות במסטיה. כדי לצאת לדרך צריך להמשיך אם הכביש המרכזי של מסטיה לכיוון מזרח, לחצות את הגשר ולאחר כ-50 מטר לפנות ימינה ולעלות בין הבתים עד למלון טטנולדי שנמצא על גבעה קטנה בחלקו הדרום-מזרחי של היישוב. אחרי המלון ממשיכים עם הכביש (שהופך עכשיו לדרך עפר) מזרחה. השביל ממשיך בעלייה מתונה לכיוון צפון-מזרח עד שלאחר כ-2 ק"מ יש פנייה ימינה לשביל נוסף. הפנייה הזאת לא מסומנת בכלל אז קל להתבלבל אבל אם פספסתם אז תגיעו אחרי כ-150 מ' לסוג של חווה נטושה. אז אם הגעתם למשהו כזה פשוט תחזרו אחורה ותחפשו את הפנייה לשביל. מפה השביל ממשיך לטפס לכיוון צפון-מזרח והוא הולך ונהיה פחות ברור. בעיקרון הוא מתקרב לנהר, פונה מזרחה בעלייה תלולה יותר ואז בסביבות קו גובה 1840 מ' תפגשו שביל שפחות או יותר שומר על קו גובה וממשיך דרומה עד שמגיע לאוכף יפה אם שדות ואפילו אגם עונתי קטן. מהאוכף הירידה די ברורה. השביל יורד דרך כמה כפרים מאד יפים עד שהוא מגיע לנהר. מפה כבר אין כל-כך סימונים אבל צריך פשוט ללכת לאורך הנהר עד שמגיעים לגשר עץ ישן שאותו צריך לחצות. אחרי הגשר ממשיכים עם השביל דרומה כ-300 מ' עד שמגיעים לכפר זבשי.

יום ב': זבשי - אדישי

היום הזה הוא הכי קשה מבחינת הניווט ולכן צריך להיות מאד ערניים ומרוכזים במפה (או פשוט לשלם למדריך שיראה לכם את הקטע הראשון עד לרכס). בתור התחלה עוקבים אחרי הסימוני שבילים בתוך זבשי שמובילים לקצה הדרומי של הכפר, סמוך לנחל. מכאן והלאה אין סימוני שבילים (או שלפחות אנחנו לא מצאנו אותם) אבל מצאנו שבילי בקר שדרכם טיפסנו בכיוון כללי דרום-מערב עד שהגענו לרכס. על קו הרכס יש דרך ג'יפים שצריך להמשיך איתה לכיוון מזרח. פה יש קטע מבלבל - בקו גובה 2320 מ' תפגשו שלט המורה לפנות ימינה לאדישי דרך שביל שעובר ליד בקתת עץ קטנה. השביל הזה נראה מאד מבטיח, אבל אל תפנו בו! שני מקומיים שבמקרה פגשנו שם הסבירו לנו בשפת הסימנים שהשביל לאדישי יורד מנקודה יותר גבוהה ומטיילים אחרים שפגשנו כמה ימים לאחר מכן אמרו לנו שהם הקשיבו לשלט והגיעו לשביל הרוס שהיה מסוכן ומפחיד לרדת בו. תמשיכו לעלות בדרך עפר על קו הרכס, בצד ימין תראו גיא עמוק ועגול שאי אפשר לפספס ובקו גובה 2440 מ' תפנו ימינה בשביל שאפשר לראות שהוא מקיף את הגיא הזה וחותך את השלוחה שמזרחית לו. מפה השביל יחסית ברור, הוא יורד בצורה מתונה מהרכס וחותך כמה נחלים בדרך עד שמגיעים ישר לתוך הכפר אדישי – כפר מדהים שנמצא בתוך עמק נידח. המראה נראה בדיוק כמו סצנה משר הטבעות ולהסתובב בכפר גורם לך להרגיש כאילו חזרת לימי הביניים.

יום ג': אדישי - איפררי

לדעתי היום הכי יפה והכי חוויתי בטיול שבו גם מגיעים לנקודה הגבוהה ביותר. בבוקר צריך לחצות נהר שיוצא מקרחון אדישי ואם קראתם בעוד מקומות על הטרק הזה אז אתם בטוח מכירים את הסוגיה הזאת. קודם כל נקודת החצייה נמצאת כשעתיים הליכה מזרחה מאדישי והיא מסומנת היטב באמצעות מלא רוג'ומים. אני הבנתי שגובה המים מאד משתנה ויכול להיות מגובה הברך ועד גובה החזה והזרם די חזק ולכן במקרים מסוימים חייבים לשלם למישהו מאדישי שיעביר אתכם עם סוס (אני לא בדקתי יותר מידי פרטים על האופציה הזאת אבל שוב, תשאלו במרכז המידע במסטיה, הם יסבירו לכם הכל ויקשרו אתכם אם האנשים הרלוונטים). רק כקילומטר מנקודת החצייה המים יוצאים מקרחון ולכן מוקדם בבוקר לפני שהקרח נמס גובה המים משמעותית יותר נמוך מבערב. אנחנו הקמנו אוהל סמוך לנקודת החצייה, חצינו ב6:30 בבוקר והמים הגיעו רק עד הברך. המים היו קפואים והחצייה הייתה כואבת בגלל זה אבל לפחות לא הייתה סכנה של היסחפות. אחרי החצייה ממשיכים כמה עשרות מטרים במעלה הנהר עד שהוא מתעקל מעט שמאלה ובנקודה זו תחפשו שביל קטן שמתפצל ימינה. השביל מתחיל לטפס על הרכס עד שמגיעים לאוכף בגובה 2,722 מ'. מפה הנוף מדהים ואני מאד ממליץ לעשות טיול קצר מזרחה על קו הרכס עד שתגיעו לנ.ג 2,811 מ'. מפה תקבלו פנורמה יותר טובה מאשר באוכף. בשביל להתמצא קצת, מפה אתם תראו שני קרחונים ענקיים יורדים מרכס הקווקז המרכזי ויוצרים את שני העמקים שכרגע אתם נמצאים מעליהם. במבט לכיוון הרכס, הקרחון השמאלי הוא קרחון אדישי ומעליו ומערבית לו נמצא הר טטנולדי שמתנשא לגובה 4,812 מ' ונראה כמו פירמידה. הקרחון שבצד ימין יורד בדיוק מהפסגה של דזהנגי-טאו שבגובה של 5,051 מ'. אם תמשיכו את המבט אם קו הרכס מזרחה תראו מעל עמק שנסתר מכם כרגע את הר שחארה בכבודו ובעצמו, ההר הכי גבוה בגאורגיה שמתנשא לגובה 5,193 מ'. מפה ההמשך מאד ברור, חוזרים לאוכף ומתחילים לרדת לצד השני. השביל יורד לתוך העמק וממשיך קצת מעל הנהר על דרך עפר לכיוון דרום-מערב. בדרך עוברים כפר קטן בשם חאלדה שאפילו יש בו מקום לקנות שתייה או משהו נחמד לאכול. כקילומטר וחצי אחריו מגיעים לכפר איפררי שנמצא מעל מפגש של שני עמקים גדולים.

יום ד': איפררי - אושגולי

היום הזה הוא קצר במיוחד (כ-4 שעות) אך מאד יפה ושונה מהנופים של שאר הטרק. אפשר להגיע מוקדם לאושגולי ולהחליט אם אתם רוצים לנוח שם ולהסתובב בכפר או לעשות מסלול יום נוסף באיזור. בהתחלה יורדים מאיפררי עד לנהר דרך שבילי ג'יפים. כשמגיעים לנהר ממשיכים עם הדרך ג'יפים מזרחה. הדרך ממשיכה כל הזמן לאורך הנהר ובשלב מסוים עוברת בתוך קניון עמוק וצר. מעט אחרי שהקניון מתחיל להיפתח מגיעים לכפרים של אושגולי. כדאי להמשיך עד לכפר המרכזי שנמצא בדיוק איפה שהפיצול נחלים. שם תוכלו לנוח ולאכול משהו ולציין את זה שסיימתם טרק של 4 ימים.

אושגולי

אושגולי אינו שם של כפר אלא קהילה של 3 כפרים עתיקים. מאד מעניין להסתובב בכפרים ולראות את הבנייה העתיקה ואפשר גם לעשות מסלולי יום שמתחילים ומסתיימים באחד הכפרים. אנחנו עשינו מסלול שעולה לרכס למאריה, הרכס שעולה בין שני הנהרות שמגיעים לאושגולי. המסלול מאד פשוט, צריך רק לעלות למעלה על קו הרכס בעלייה די תלולה עד שמגיעים לפסגה שממנה הרכס מתיישר (בגובה של כ-3,000 מ'). אפשר להמשיך על הרכס כמה שרוצים ובכל נקודה מפה הנוף מדהים, רואים את הר שחארה, את קרחון שחארה ואת העמקים של אושגולי הרבה מתחת. זה אמור לקחת בין 4 ל-6 שעות תלוי כמה אתם מחליטים להמשיך. יש מסלול נוסף שלא עשינו לקרחון שחארה שהוא קל יחסית ואמור לקחת כ-5 שעות. אם אני לא טועה האופציה היחידה לתחבורה בחזרה למסטיה היא לשלם למישהו שיקח אתכם אם ג'יפ וזה ממש לא בעיה למצוא מישהו שיהיה מוכן לעשות את זה תמורת 150-200 לארי. כדאי למצוא מטיילים נוספים לחלוק איתם את הנסיעה כדי להוריד קצת את המחיר לכל אדם.

קישורים חיצוניים

• מזג אוויר מפורט בסוונטי