טראק בגיאורגיה ממסטיה לאושוגולי

סיפור דרך טראק מסטיה אושוגולי

אהלן אני עוז תורג'מן וביולי האחרון יצאתי עם עוד שלושה חברים לעשות את הטראק ממסטיה לאושוגולי, הרבה מהסיפורי דרך שקראנו לפני הטיול היו מלפני הקורונה וממה ששמנו לב לא מעט השתנה אז חשבתי לעשות סיפור דרך נוסף ומעודכן (בעיקר בכל מה שנוגע למחירים).
סדר הלינה שלנו היה כזה:
הגעה מאוחרת לטיבלסי ולינה קצרה
הגעה למסטיה ולינה
יום הליכה לזיבישי ולינה בכפר
יום הליכה לאדישי ולינה בכפר
יום הליכה ללקורי ולינה בכפר
יום הליכה לאושגולי ולינה במסטיה

אז ככה, הטראק לוקח ארבע ימים אך גם יש אופציה לקצר אותו לשלושה ימים, היום האחרון מללקורי (או אימפררי תלוי איפה בחרתם לעצור) הוא יום לא מאוד יפה והרבה בוחרים לוותר עליו ולחזור חזרה למסטיה באותו היום. אופציה נוספת היא לחבר את היום השלישי והרביעי ליום הליכה אחד ארוך שהולכים בו מאדישי עד לאושוגולי, כחו בחשבון שזה אומר יום הליכה לא פשוט בכלל ושבאופן כללי הטראק מלא בעליות וירידות לא פשוטות בכלל אז שווה לקחת את זה בחשבון.

דבר נוסף, אנחנו ארזנו הרבה יותר מידי לטראק וזה התבטא בהרבה משקל עודף, שקש לדוגמא הוא מיותר לגמרי ואין למה להביא בגלל שישנים בגסטאוסים עם מיטות והכל והרמה היא בדרך כלל די טובה, כנל לגבי מטען נייד ומעל לשלושה ליטר מים לבן אדם. אפשרי לגמרי לטייל עם תיק מצומצם מאוד ולא להיסחב עם הרבה משקל בעליות.

נחיתה בטיבלסי והגעה למסטיה:
אנחנו נחתנו בערך ב1:00 בלילה בטיבלסי ולא הייתה לנו תוכנית מוכנה מראש ללילה הזה, שנחתנו בשדה חטפנו שוק ראשוני של המדינה החדשה שהגענו אליה וניסנו להגיע כמה שיותר מהר למקום נורמאלי שנוכל להעביר בו את הלילה עד הנסיעה הארוכה שמחכה לנו בבוקר, השתמשנו באפליקצה בשם BOLT להזמנת מוניות במחירים מקומיים וככה נמנענו מעקיצות של נהגים על תיירים, אנחנו ממליצים עליה מאוד לכל מה שקשור להתניידות עירונית והיא הייתה מאוד שימושית, אפשר להזמין בה גם נהגים שפועלים כמו אובר בארצות הברית וגם להזמין דרכה מוניות רגילות שזה מה שאנחנו עשינו. עלה לנו 20 לארי להגיע מהשדה לאיזור של התחנה שממנה יצאה המרשוטקה בבוקר למסטיה. לגבי הנסיעה במרשוטקה, למי שלא מכיר מרשוטקה היא למעשה מיניבוס שעושה שאטלים ליעדים מתויירים, באינטרנט היה מידע מאוד מעורפל לגבי מאיפה יוצאות המרשוטקות ובאיזה שעה וזה גרם לנו להרבה בלבול, נציגה בשדה התעופה נתנה לנו הנחיה שהמרשוטקה יוצאת מתחנת STATION SQUARE ולכן חיפשנו מלון בסביבה שלה להעביר בו כמה שעות, הגענו למלון דירות באמת מסריח בשם BACKSTREET HOTEL שעלה לנו 40 לארי לאחד, חלק מהאתרים אמרו שהמרשוטקות יוצאות בשעה 5:30 בבוקר אז הלכנו לישון לכמה שעות בודדות ויצאנו בהליכה לתחנה. האיזור הזה של טבילסי מזכיר מאוד את דרום תל אביב ועוד איזורים לא מפותחים, אווירה באמת מגעילה ומדאכת, לא תראו הרבה חיוכים באיזור הזה 😀 שהגענו לתחנה דיברנו עם אחד הנהגים שהצביע על שלט קטן שעליו רשום "מסטיה ב7:00", השלט הזה היה כל התקווה שלנו באותו זמן והחלטנו לחכות שם שעתיים עד שהמרשוטקה באמת הגיעה. הנסיעה עלתה לנו 50 לארי וזה המחיר המעודכן אחרי הקורונה, לפני הקורונה המחיר היה בערך 35-40 אבל 50 הוא המחיר המעודכן וזה גם המחיר שעולה הנסיעה לכיוון השני (ממסטיה לטיבילסי) כאשר קונים את הכרטיסים ממשרד נסיעות מסודר בעיר. למרשוטקה שלנו היו בעיות בגיר והנהג התקשה להעביר הילוכים, זה גרם ללא מעט עיכובים ולבסוף הגענו למסטיה אחרי 10 שעות נסיעה ארוכות, עוצרים כל כמה זמן לפיפי ולאחרות צהריים אחד. אין מה לדאוג מזה שהנסיעה תהיה רצופה.

הגענו למסטיה עייפים מאוד אחרי נסיעה לא פשוטה בכלל והתמקמנו בגאסט אוהס של נונו, אני מאוד ממליץ עליו, המחיר כולל ארוחת בוקר היה 45 לארי והגסטאוהס הוא באמת ברמה ויותר מזה נונו עצמה והצוות שלה נחמדות באמת! עוזרות עם מה שצריך ולא נותנות מבט שופט כמו שקיבלנו לא פעם במהלך הטיול בגסטאהוסים שונים, בסוף הטיול הייתה תקרית שגורמת לי כרגע לפחות לא להמליץ על ארוחת הערב במקום אבל נגיע לזה בהמשך, באופן כללי ממליץ מאוד.

לכל נושא הניווט, אנחנו שמענו בסיפורי דרך ומאנשים שעשו את המסלול שהמסלול אינו ברור ושמתבלבלים בדרך לא מעט, אנחנו חייבים להגיד שלא נתקלנו בבעיות ניווט בכלל, קודם כל הדרך מאוד ברורה ומעבר לכך השתמשנו באפליקציה מצויינת בשם "" שעזרה לנו ברגעים המעטים שכן היה לנו בהם ספר לאן ממשיכים, מומלצת מאוד.

יום הליכה ראשון ממסטיה לזבישי:
קמנו בבוקר והתחלנו את ההליכה לכיוון זבישי הכפר הראשון שנעצור בו, היום הראשון הוא לא קשה ביחס ליומים שבאים אחריו אך כן יש בו עליה אחת לא פראיירית בכלל. הנוף יפה מאוד וכיף להתחיל את ההליכה, כל ימי ההליכה למעט האחרון שהוא קצר ביותר מסתיימים בערך בשעה 16:00 בהנחה שקצב ההליכה סביר. יש באמצע הדרך נקודה עם נוף יפה על כל העמק והכפרים ויש במקום גם דוכן שאפשר לקנות בו קצת פירות ונשנושים, עשינו שם עצירה לפקל ולתמונות והמשכנו. הגענו לזבישי ושם התחלנו לחפש איפה נישן בלילה, נדמה לנו שהגאסט אוהסים עובדים במעיין שיתוף פעולה ושהם מעבירים בינהם מטיילים, אישה אחת יחיסית נמוכה עם שיער בלונדיני קצוץ לא אהבה את זה שאנחנו בררנים בבחירת הגאסטהוסים ושאנחנו בודקים כמעט את כולם לפני שאנחנו סוגרים אז באיזשהו שלב שמענו אותה מדברת עלינו עם אחת מבעלות הגאסטהוסים האחרים, החלטנו בסוף לעלות לחלק הגבוה יותר של הכפר ולישון בגאסטהוס של פופו, הבית שלה ממוקם יחיסת יותר למעלה בכפר ולכן הוא פחות נגיש אך יש לה נוף יפה מאוד וגינה יפה עם ערסלים ואווירה ממש טובה. הלינה וארוחת בוקר וערב עלתה לנו 60 לארי שהוא מחיר טוב יותר משאר הגאסטהוסים שהאישה הנמוכה הציעה לנו (אחד מהם אפילו העלה לנו את המחיר שהגענו אליו פעם נוספת בנואשות, שם החלטנו שלא ניסגור איתם בכל מקרה) ממליץ מאוד על הגאסטהוס שלה! אישה נחמדה מאוד ומשפחה שקטה ונעימה עם חדרים קטנים אבל מספיקים לגמרי.

נשמע לי כמו זמן טוב לדבר על הגבינה הגיאורגית, יש בכפרים בגיאורגיה מעיין גבינה כפרית כזאת שיש לה ריח חזק מאוד של גרביים וגם הטעם לא רחוק מזה עם להגיד את האמת חחח, יש כאלה שזה לא מורגש להם אבל בשבילנו לפחות זה היה בעיה רצינית. הם שמים את הגבינה הזאת בכל מאכל שיש בו גבינה ואנחנו פשוט נמנענו ממנה לגמרי. באיזשהו שלב הסברנו לפפו שלא האוכל שלה הוא הבעיה אלה שאנחנו פשוט לא אוכלים את הגבינה הזאת בכלל, בבוקר שלמחרת היא כבר לא הייתה מוגשת וככה חסכנו אי נעימות.

יום הליכה שני מזבישי-לאדישי:
אכלנו אורחת בוקר בשעה שבע ויצאנו לדרך בערך ב7:30 היום השני הוא היום עם העליה התלולה ביותר בכל הטראק וזה מורגש ממש מההתחלה ביום הזה מטפסים בסך הכל כמעט 1000 מטר וזאת כנראה העליה הכי קשה שיצא לי לעלות, בסוף העליה יש דוכן שמוכר אוכל שתיה וחטיפים ובהמשך הדרך יש עוד אחד. הנוף יפה מאוד ויש תחושת סיפוק מהעליה, קחו בחשבון שעם תשתמשו בטיפים שנתתי בהתחלה לחיסכון במשקל ותטיילו עם תיקים קטנים יותר פחות תתאמצו והעליה תהפוך לפשוטה הרבה יותר, אנחנו סחבנו כל אחד בערך 15 קילו על הגב, לא מאוד נורא אבל משמעותית הרבה יותר מהמטיילים האחרים וסתם חבל להיתקע עם משקולת כזאת על הגב אם אין בה צורך. אחרי העליה ההליכה מאוד יפה והנוף באמת מרהיב, שווה לקחת את הזמן ולהנות ממנו לפני שמגיעים לאדישי הכפר הבא שישנים בו. שהגענו לאדישי כבר למדנו מהלילה הראשון ושאלנו אנשים אחרים בדרך איפה הם ישנים וככה כבר ידענו על מה להיסתכל בבוקינג בסוף ישנו בגסט אהוס של ססי והוא היה ממש מצויין, מבחוץ כנראה שבחיים לא היינו נכנסים אליו אבל בפנים החדרים היו מצויינים וגם המקלחת והשירותים. הגאסט האוס הזה יותר דומה למלון בזה שיש לא מעט חדרים וגם המשפחה לא גרה באותו מבנה אלא באחד סמוך. המחיר היה 73 לארי לאחד כולל ארוחת בוקר וערב והאמת שהיה שווה את זה, מומלץ.

יום הליכה שלישי מאדישי ללקורי:
אכלנו ארחות בוקר והתחלנו בהליכה בשעה 8:30 היום השלישי קל יותר מהיום השני אבל הוא לא קל בכלל, מטפסים בו לנקודה הגבוהה ביותר בכל הטראק ולדעתי הוא היום היפה ביותר בטיול כולו. יש בו תצפית על הקרחון ובסוף העליה המרכזית של אותו יום אתם תמצאו את עצמכם על הר מלא במדשאות ופרחים שמיסביבכם בשלוש מאות שישים מעלות יש הרים, את הקרחון ובאמת שיפה מאוד, לדעתי הנקודה המרשימה ביותר בטראק, חשוב לשים לב שהנקודה הגבוהה ביותר שהיא בערך 2750 מטר דורשת הליכה נוספת של בערך 200 מטר והיא לא על המסלול אז שימו לב שאתם לא מפספסים אותה ושאתם מגיעים אליה (הרבה מטיילים עוצרים שם ככה שלדעתי יהיה לכם מאוד ברור איפה היא) לאחר מכן מגיעה ירידה קשוחה שכבר מרגישים ברגליים אחרי העליה של היום ושל אתמול ולאחר מכן יש הליכה מתונה עד שמגיעים לאימפררי, אנחנו תכננו לישון בכפר הזה אבל שהגענו לשם החלטנו שאנחנו מעדיפים לקצר מעט את ההליכה של מחר ולהמשיך עוד שני קילומטר לכפר בשם ללקורי שם ישנו בגסט אוהס שנקרא סוויט האוס (ממש על השביל) עם עוד מטיילים שכבר הכרנו מהימים הקודמים, הם הנחו אותנו שהיא נותנת מחיר גבוה מאוד בהתחלה ושבסוף היא סוגרת על 65 לארי לאחד. התמקחנו איתה קצת ובאמת היא הסכימה למחיר, היא לא הייתה כל כך נחמד אבל החדרים היו סבירים וגם הייתה לה חנות עם קצת חטיפים ופסטה אז הצטיידנו להמשך, הארוחות היו לא טובות כל כך, האוכל לא היה טרי ולא טעים לדעתי, לא משהו שאי אפשר להתפשר עליו אבל כן משהו לקחת בחשבון, בכל מקרה בהתחשב באלטרנטיבות האחרות בכפר לא מקום רע כל כך אבל גם לא כמו שאר המקומות שישנו בהם, לדעתי זה היה הגאסטהאוס הכי פחות טוב בסך הכל הכולל.

יום הליכה רביעי מללקורי לאושגולי:
התחלנו את יום ההליכה האחרון גם כן בשעה 8:30 והוא קצר במיוחד, הנוף שלו שונה מאוד משאר הטרק והוא יותר כולל הליכה בתוך יער סגור יותר ופחות הליכה בהרים פתוחים. יש בו יופי אך לטעמי הוא הכי פחות יפה מבין כל הימים ואם לא חשוב לכם להגיע לאושגולי בהליכה לגמרי אפשר לקחת מונית בסוף היום השלישי לאושגולי וככה לא לפספס את היופי של הכפר הזה. הגענו לאושגולי ב11:30 נהנו קצת מהיופי של הכפר והתחלנו לחפש חזור למסטיה, כל הנהגים באושגולי החליטו על מונופול שהמחיר לנסיעה הזו הוא 50 לארי, לא משנה כמו ניסנו לדבר עם הנהגים על כך שזה לא מחיר הגיוני בהתחשב שהנסיעה לוקחת שעה עד שעה וחצי מקסימום ונסיעה של 10 שעות עלתה לנו אותו מחיר, הם המשיכו להגיד שהמחיר הוא 50 לארי, לא הסכמנו לוותר וחיכינו ששאר האנשים שישנו איתנו בגאסטהוס יגיעו ונסביר להם את המצב. הם הסכימו איתנו שהמחיר מופרך וביחד הלכנו אל הנהגים קבוצה של 10 אנשים ואמרנו שאנחנו לא מוכנים לשלם יותר מ30 לארי לבן אדם ושהבחירה בידיים שלהם, בהתחלה הם לא הסכימו אבל שהתחלנו להתקדם ולהתרחק מהם אחד מהם נסע עד אלינו וסגרנו איתו על מחיר של 35 לארי לאדם. ממליץ לכם מאוד לעשות את זה ולאסוף קבוצה של אנשים איתכם, ברגע שהם רואים שאתם סוגרים להם רכב שלם הם יסכימו להוריד לכם את המחיר, אין סיבה שתשלמו את המחיר המוגזם שהם מציעים.

שהגענו חזרה למסטיה הלכנו לקנות כרטיסים למרשוטקה חזור,במרכז מסטיה יש מרכז מרשוטקות שם אפשר לקנות כרטיסים לנסיעה חזור לטבילסי או לכל מקום אחר שתצטרכו אנחנו פגשנו את רוברט ודנה, שני ישראלים שמתגוררים בקליפורניה, רוברט הוא יליד גיאורגיה ודובר של השפה, הוא עזר לנו עם האישה של המרשטוקות, כרטיס עלה לנו 50 לארי לאחד ושעת היציאה נקבעה ל8:00 בבוקר ביום שלמחרת, תגיעו קצת לפני וככה תהיו בטוחים ב100 אחוז.

ישנו שוב בגאסטהוס של נונו והפעם גם אכלנו ארוחת ערב, ארוחת הערב עלתה לנו 20 ולשאר האורחים 25, נונו אהבה אותנו כנראה או שהיא נתנה לנו הנחה קטנה כי חזרנו שוב, בכל מקרה שני המחירים לגיטימים ביחס לכמות האוכל

היום שלמחרת היה קשה ביותר, הוא כלל שוב נסיעה של 10 שעות במרשוטקה וגם טיסה חזור לארץ, אנחנו לא יודעים להגיד בוודאות מה גרם לתחושה הזאת, אבל שלושה מאיתנו סבלנו משלשולים והקאות במהלך היום הזה, אנחנו לא רוצים לעשות לשון הרע ולומר שזה נגרם מהאוכל בגאסט אהוס של נונו אך יכול להיות שאחד התבשילים בארוחת הערב היה מקולקל ושהוא מה שגם לבעיות הללו. זה הפך את היום לקשה במיוחד. אני באמת לא חושב שמדובר בבעיה נקודתית בגאסטהוס של נונו אבל באופן כללי הייתי ממליץ להימנע מתבשילים המכילים שועית וכרובית (מה שאכלנו) ובכלליות לנהוג בזהירות בכל מה שקשור למה שאוכלים, בכל מקרה אחרי הנסיעה שכרנו חדר לכמה שעות בטיבלסי ברחוב בית למי (בית לחם) במרכז העיר, שמחנו לגלות שטבלסי היא ממש לא מה שראינו שנתחנו בה לראשונה ושמדובר בעיר מאוד יפה עם מסעדות וברים והרבה דברים לעשות, הלכנו לאכול סוף סוף גבינה נורמאלית בפיצריה מצויינת (עם מוצרלה ולא עם גבינת רגליים!) בזמן הזה שניים מאיתנו נשארו בחדר השכור, אחד מהם התאושש מההקאות והתחושה הרעה והשני היה איתו, לאחר מכן הלכנו לאכול סוג מסויים של שווארמה שאני מציין אותה כי היא זאת שלטענו של חבר נוסף גרמה לו להקיא, זאת שווארמה טורקית שמכונה דונר והיא מלאה בתבלון ורטבים מוגזמים, בכל מקרה לא ממליץ בכלל היא הייתה מגעילה.

הגענו לנמל תעופה עם מונית שהזמנו דרך בולט וטסנו חזרה לארץ. סך הכל חוויה מצויינת עם הרבה רגעים מצחיקים וחוויות לחיים, הטיול כולו עלה לנו כ2500 שח לבן אדם כולל הכל וזה בהתחשב שטסנו בשיא העונה דרך סונדור (חברה בת של אלעל) ושסגרנו את הטיסה שבועיים לפני שטסנו, בקיצור, אפשר להפוך את הטיול הזה לאפילו יותר זול. זה הכל, מקווה שעזרתי ולכל שאלה אפשר לפנות אלי בטלפון 0586030905

טיפים

• להוריד את אפליקצית בולט להתניידות בעיר באמצעות מוניות וככה להימנע מעקיצה של נהגים
• להוריד את אפליקצית "" לניווט במסלול
• לחפש מקום בטבילסי שיוצאות ממנו מרשוטקות למסטיה או להגיע בטיסה\מונית\רכבת לזוגדידי ומשום מונית או מרשוטה
• להימנע מאכילת מתבשילים מורכבים מידי שיכולים לגרום לבחילות ולהיצטייד בכדורים נגד בחילות והקאות (דבר שאנחנו לא עשינו)