תאריך הטיול | September 2018 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
ללגודחי הגענו במרטיושקה מתחנת המטרו Isani בעלות של 7 לארי, זאת לא נקודת היציאה של המרטיושקה אבל הסדרן התקשר לנהג שיעצור לנו.
לגודחי עושה רושם עשיר, מכוניות יקרות חונות בחצרות, לכל בית יש כמה גפנים בחצר וכולם מכינים יין.
במקום המון סופרים שפתוחים עד מאוחר, כמה מסעדות טובות ולא מעט הוסטלים טובים.
הפארק ממוקם בקצה הצפוני של הישוב כ2 ק"מ ממרכז העיר, בפארק קיים tourist information מאוד אינפורמטיבי, היא הסבירה בדיוק על המסלול ועל האפשרויות לינה והשכרת ציוד.
השינה הטרק היא בשלטר, שזה בעצם בקתה עם 4 חדרים ומרפסת שאפשר לבשל בה, יש בערך 12-20 מיטות בבקתה אחת, מלבד מיטה ומזרון אין כלום ככה שצריך להביא שק"ש.
המחיר ללינה ללילה בשלטר הוא 20 לארי לבן אדם.
השביל ברור מאוד ומסומן היטב בצבעים אדום לבן, ולא תהיה לכם התלבטות בשום פנייה, הטרק הוא לא קשה מידי אבל יש בו המון עליות וירידות ככה שהוא יכול להיות אינטנסיבי לברכיים למי שלא רגיל.
עלייה מצטברת של 1300 מטר, 18 ק"מ הליכה
השביל מתחיל מהשמורה ומסומן היטב בצבעים אדום לבן, נכנסים לג'ונגל מאוד לח שמזיעים בו בלי קשר למאמץ - אבל בהחלט חוויה לראות כל כך הרבה ירוק סביב, בהתחלה חוצים כמה נחלים ואז מתחילים לעלות במשך כמה שעות, רוב היום הנוף סגור בין עצים וקשה להבין כמה מרחק נותר לסוף.
בשעה 15:00 הגענו לשלטר הראשון, קיבל אותנו בברכה הריינג'ר של המקום - תומס, שתינו קפה ותה ביחד והוא סיפר לנו שיש לו אחים שגרים בחדרה והשוויץ בכמה מילים שהוא יודע בעברית.
עלייה מצטברת של 900 מטר, 14 ק"מ הליכה
קמנו בבוקר ויצאנו לדרך לעוד יום של עליות.
כל היום רדף אותנו ענן בעלייה והיינו ממש קצת מעליו, הנוף שיצא מזה היה מדהים כאילו אנחנו במטוס מעל העננים.
אחרי 4 שעות של הליכה, באמצע השביל שרקו לנו החיילים לרדת (הם מיקמו את האוהל איזה 300 מטר מהשביל), לחיילים לקח בערך חצי שעה לבדוק אותנו, הם צריכים למלא מסמך ארוך עם הפרטים שלנו והם היו מאוד איטיים בכתיבה שלהם.
הם קישקשו ברוסית וניסו להסביר לנו לא לחצות לרוסיה.
תוך כדי שאנחנו עם החיילים, הענן שרדף אותנו הצליח להשיג אותנו ונהיה חשוך ואפרורי, עם ההליכה גם התחיל שלג, והראות הצטמצמה למטרים בודדים.
הראות הייתה חסומה עדי כדי שרק מטרים בודדים לפני - פתאום קלטנו שהגענו לאגם, לא היה אפשרי לראות מטר קדימה, בגלל מזג האויר רק מילנו מים והמשכנו ללכת הגענו לשלטר השני בשעה 15:00.
* בשלטר השני אמרו לנו שאין מקור מים וצריך למלא מהאגם, בפועל גילינו שכן היה מקור מים סמוך לבקתה השנייה אבל זה היה במקרה בגלל הגשם והשלג, בכל מקרה אין לסמוך על זה וצריך לסחוב מים מהאגם ללילה וליום אחרי.
ירידה של 2200 מטר (בלי ההארכה המתוארת בהמשך)
בעקבות האכזבה מהראות הערפילית יום לפני, לא זכינו לראות את רוסיה ובכלל את האגם, החלטנו לצאת מוקדם בבוקר חזרה אחורה בשביל חזרה בשביל להגיע שוב אל האגם הפעם בראות טובה.
הנעליים עוד היו רטובות מאתמול, הקור שהיה בחוץ הותיר שכבת קרח על כל הצמחייה בחוץ.
מהר שמנו נעליים והתחלנו ללכת מהר בקור 45 דקות עד האגם שמה הכנו פק"ל קפה. הפעם הייתה ראות טובה וזכינו לראות את האגם המרשים.
השמש בדיוק יצאה והיה טוב להפשיר את הרגליים ולייבש את הנעליים.
האגם הוא לא גדול, אבל יש לו צבע מרשים, והעובדה שכל כך מקרוב רואים את רוסיה והקלות בה אפשר לעבור היא מרשימה.
הגענו לבקתה השנייה שוב בשעה 10:00 אחרי העצירה באגם, ומיד המשכנו לרדת, הירידה מתחילה מתונה והנוף יפה ומשקיף אל עבר כל איזור לגודחי, עד שהנוף נסגר ונכנסים לעצים סבוכים וירידות חדות ומחליקות.
הירידה ערכה כמה שעות עד שהגענו לשביל הראשי בו אמורים לפנות שמאלה ו2 ק"מ חזרה לפארק.
אחרי דקה התלבטות החלטנו שאנחנו פונים ימינה והולכים גם למפל הגדול, המסלול לשמה עולה 200 מטר ב2.5ק"מ מהפיצול, הדרך הייתה קצת מבלבלת והיה צריך לחצות נחל בדרך, אחרי הרבה עליות וירידות קטנות הגענו למפל, הוא לא גדול כמו שכתוב - אבל הוא עדיין יפה מאוד.
השתכשכנו קצת במפל הקפוא והתחלנו את דרכנו חזרה לפארק, הגענו באיזור השעה 18:00.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם