טיול בגאורגיה - טביליסי, מסטיה, קזבגי, ג'וטה ובטומי

הכנות ויציאה מהארץ

8.7.18 יום 1 – ראשון בשבוע:
את הכרטיס טיסה הזמנתי דרך האתר גאורגיה אירוויס במחיר של 240 יורו הלוך – חזור, בחרתי לרכוש דרכם כי לדעתי זה גם הכי בטוח כי זה האתר הרשמי של גאורגיה וגם לפי בדיקות שעשיתי היא חברה אמינה בלי איחורי טיסות יותר מידי והמחיר לא יקר.
עוד לפני היציאה מהבית כמובן שעשיתי ביטוח אקסטרים שיצא קצת יקר כי ביטחתי גם את המצלמה שלי שזה עלה עוד דולר ליום, אז הביטוח יצא לי 50 דולר ב"הפניקס" והורדתי לפלאפון שתי אפליקציות, הראשונה היא גוגל טרנסלייט שבה הורדתי את השפות אנגלית עברית וגאורגית ככה שגם במצב טיסה בפלאפון אפשר לתרגם הכל, השנייה היא maps me שהיא אפליקצייה שעובדת גם במצב טיסה ללא נתונים ניידים, לא יעילה כל כך אבל יכולה להראות מיקום מדויק וזה עובד רק עם gps ואין צורך בקליטה או אינטרנט, זאת אומרת היא עובדת במצב טיסה ורק המיקום צריך לפעול.
יצאנו מקריית גת ברכבת עם החלפה בתל אביב ההגנה, עדיין לא עלינו לרכבת וכבר סיבוך ראשון ... דולב לא מצליח לחבר את הפלוס עשר, הכובע של התיק, שימו לב שיצאתם מהבית עם תיק מסודר וסגור כמו שצריך, אני ודרור גם הסתבכנו ובסוף דולב הבוס פתר את העניין, בדרכנו ברכבת פגשנו אנשים נחמדים שניסו לעזור לנו עם האפליקציה maps me, ואז הבנו שהיא הרבה פחות יעילה משחשבנו, אין בה טופוגרפיה אבל היא טובה לנסיעות והגעה למקומות בעיר.

החלטנו לנווט בעזרת המפות שנקנה בטביליסי, הגענו לנתב"ג מוקדם מהצפוי ואפילו לא פתחו את הדלפקים ששולחים את התיקים, זה נפתח 3 שעות לפני ההמראה, ההמראה הייתה בשעה 21:35 בשעון ישראל, שם פגשנו אדם ששאלתי אותו אם הוא נוסע לטייל בגיאורגיה כי הוא היה עם מוצילה ונראה בחור מאוד מבוגר, מסתבר שהוא בן 70, לקח מקום ראשון במרתון תל אביב האחרון ועלה לכל הפסגות של גיאורגיה, 5000 מטר ויותר מזה, הפעם הוא הולך לטייל בקטנה, רק את הטרק מסטיה - אושגולי ... מקצוען.
אחרי קצת קניות שוקולדים למשפחה כי חייב ובורגראנץ לא טעים במיוחד הלכנו לשער שלנו, אמרו שזה ייפתח כ-40 דקות לפני ההמראה ובסופו של דבר זה נפתח כ-5 דקות לפני זמן ההמראה המתוכנן .. והטיסה כמובן התעכבה בחצי שעה, טסנו עם גאורגיה אירוויס, החברה הראשית של גאורגיה בטיסות, הגענו לגיאורגיה בשעה 1:30 במקום התכנון שהיה 1:10 בשעון של גיאורגיה, כשעה אחרי ישראל.

כסף:
240 יורו – 1070 שח – כרטיס טיסה. https://www.georgian-airways.c...
50 דולר – 182 שח – ביטוח ל18 יום וביטוח מצלמה. https://online.fnx.co.il/trave...
22.5 שח – כרטיס נסיעה ברכבת מקריית גת לנתב"ג.
525 שח – בשמים ושוקולדים כי לאמא היה יום הולדת.
50 שח – ארוחה בבורגראנץ לפני הטיסה.
סה"כ: 1850 שח.

שינה:
במטוס.

נחיתה ויום בטביליסי

9.7.18 יום 2 – שני בשבוע:
כל המוצילות שלנו למרבה הפלא הגיעו שלמות, יצאנו מהשדה, ביציאה יש המון צ'יינגים, החלפנו רק 100 דולר להחלפה ראשונית, שזה יצא 240 לארי, כי הבנו שבטביליסי ההמרת מטבע יותר זולה, בדיעבד מתברר שזה כמעט אותו דבר, דוכן ליד הציינג יש קניית סים, אני קניתי בשדה תעופה סים ב40 לארי עם 7 גיגה אינטרנט, 30 דקות שיחה לכל העולם ושיחות בלי הגבלה בגאורגיה, אחרי שלקחתם סים תבדקו שיש לכם אינטרנט ושיחות עוד ליד הדוכן! לדולב שהיה איתי, זה עם הסיבוך בתיק, בן אדם נאחס, לא היה אינטרנט שלושה ימים, היה לו רק שיחות והודעות רגילות, הצלחנו לסדר את זה רק אחרי שלושה ימים בשיחת טלפון עם magti, החברה של הסים. ביציאה מהשדה כבר מחכות המון מוניות שכל אחת מציעה מחיר אחר, יש אפשרות לנסוע עם אוטובוס שעולה חצי לארי לאדם עד למרכז טביליסי, אבל אנחנו מצאנו מונית ב20 לארי, שמחיר טוב לפי אנשים ששאלנו הוא 30 לארי, אז וויתרנו על האוטובוס.

הגענו לכיכר החירות ב3 לפנות בוקר והתחלנו לחפש הוסטל להעביר בו את הלילה, מאוד קשה לדבר עם אנשים, קשה למצוא אנשים דוברי אנגלית, בגדול היינו צריכים להזמין מראש דרך בוקינג איזה הוסטל מעפן וזה היה פותר לנו הסתובבות מיותרת של שעה באמצע הלילה, בסוף הגענו למלון שפגשנו בו ישראלים והמחיר ללילה היה 95 לארי לאדם, לטעמנו היה יקר מידי אז נכנסנו לבוקינג ומצאנו גסט האוס בשם לוסי כ4 דקות הליכה מאיתנו, באמת מדהים ועלה 40 לארי לאדם במקום מאוד מרכזי בטביליסי והוא קיבל אותנו ב4 לפנות בוקר, בחור בשם גיגי, מספר: +995599611441 , מדבר אנגלית מעולה ועזר לנו ישר.

כסף:
40 לארי – 60 שח – סים.
10 לארי – 15 שח – מונית מהשדה למרכז העיר.
40 לארי – 60 שח – לילה בגסט האוס לוסי בטביליסי. https://www.booking.com/hotel/...
סה"כ: 90 לארי – 135 שח.

שינה:
גסט האוס לוסי. https://www.booking.com/hotel/...


מהגסט האוס יצאנו לאכול במסעדה שהייתה ממש צמודה אלינו, ארוחת בוקר שכללה חביתת ירק בלחם, קצת ירקות, משקה מתוק של המקום וקפה ב12 לארי לאדם, חוץ מזה הם נתנו לנו להשתמש במחשב שלהם כי לא הצלחנו להזמין כרטיסים לרכבת לזוגדידי מטביליסי דרך הפלאפון, בסוף לא הצלחנו גם דרך המחשב, החלטנו שנגיע לתחנה ונזמין משם.
יצאנו מהמסעדה והלכנו לחנות geoland, היינו בטוחים שזאת חנות טיולים, מסתבר שיש שם רק מפות וגז, מפה עולה 10 לארי וגז גדול 40 לארי, קטן ב30.
מהחנות לקחנו מונית אל freedom's square, כי חיפשנו חנות טיולים ומהגאולנד שלחו אותנו לשם, בקניון הייתה חנות של the north face, לא זולה במיוחד, כמו בארץ, לא קנינו כלום אבל ראינו ששם יש גז גדול ב30 לארי אבל היה באותו יום 25 אחוז הנחה על כל החנות.
מהקניון יצאנו לחפש דרך תחבורה כלשהי ל-railway staition, משם יוצאת הרכבת לזוגדידי, אנחנו הלכנו על רכבת לילה כדי לישון במהלך הנסיעה, להגיע בבוקר לזוגדידי, משם מרשוטקה למסטיה ולהתחיל את הטרק מסטיה - אושגולי, שאלנו אנשים ממש נחמדים והמליצו לנו על המטרו מכיכר החירות, 3 תחנות עד station square 1, מחיר הנסיעה ברכבת הוא 3 לארי לאדם אבל היה בחור שהעביר אותנו ב2 לארי לשלושה אנשים, ירדנו בתחנה, שאלנו איך מגיעים לקניית כרטיסים לרכבת וכיוונו אותנו, ההמלצה שלי זה להזמין מראש עוד בבית כרטיסים ולהיות בראש שקט, יש אפשרות לקנות כרטיס ב20 לארי שזה חדר ל4 אנשים ומקום יחסית צפוף לשינה, אפשרות שנייה היא כרטיס ב35 לארי שזה חדר ל2 אנשים ושם כבר יש הרבה יותר מקום לשינה במהלך הלילה, בגלל שהיינו שלושה אנשים בחרנו בכרטיסים של ה20 לארי, הגענו לקניית הכרטיסים ב15:00 והרכבת יוצאת ב21:45, בינתיים הלכנו לבית קפה מעל לטעום חצפורי פעם ראשונה, 7 לארי לאדם, לא עפנו, יותר מידי בצק, יצאנו להסתובב בשוק ולהמיר את שאר הכסף שלנו, עוד 700 דולר, לפני היציאה מהעיר, בכפרים אין שום מקום להמרת כסף, השער חליפין מאוד דומה לשדה תעופה אולי טיפה יותר טוב, 700 דולר יצא 1704 לארי, הבאתי איתי סך הכל 800 דולר לשבועיים וחצי.
המשכנו לקזינו שנמצא ליד התחנה והפסדנו 10 לארי כל אחד, לא חשבתי שנרוויח ... נשאר לנו עוד 3 שעות עד הרכבת, תפסנו מונית לאגם ליסי ב20 לארי, חצי שעה נסיעה מהתחנת רכבת, הברקה אמיתית של דולב, מקום באמת מרשים, חשבנו שיהיה הרבה פחות יפה, הפתיע לטובה, ממליץ להגיע לשם, חזרנו במונית לתחנת הרכבת, אכלנו שווארמה מדהימה בלאפה ענקית שעלה 10 לארי סך הכל, המקום נמצא ממש קרוב לקזינו והמשכנו לרכבת לילה של 8 שעות.
הרכבת לא מדהימה כל כך, צפוף, מרעיש, אין מזגן אבל עם הרבה רצון, אטמי אוזניים ועייפות אפשר לישון כמה שעות, טוב ככה חשבנו בתחילת הנסיעה, אחרי בערך שעה נדלק המזגן ונהיה מאוד נעים ברכבת, הייתה נסיעה לא נוראית בכלל. בכל מקרה ממליץ מאוד על אטמי אוזניים!

כסף:
30 לארי – 45 שח – אוכל.
20 לארי – 30 שח – מפה וגז בחלוקה לשלושה אנשים.
20 לארי – 30 שח – כרטיס לרכבת. http://www.matarebeli.ge/ka/ho...
10 לארי – 15 שח – הפסד בקזינו.
10 לארי – 15 שח – מונית הלוך – חזור מהרכבת לאגם ליסי.
סה"כ: 90 לארי – 135 שח.

שינה:
בקרון רכבת שבתוכו 4 מיטות. http://www.matarebeli.ge/ka/ho...

טרק מסטיה - אושגולי

10.7.18 יום 3 - שלישי בשבוע:
ירדנו מהרכבת בשעה 6:05 וישר ראינו את המרשוטקות למסטיה ב20 לארי לאדם, ציפיתי ממרשוטקה להיות משהו הרבה יותר מגניב בגלל השם, אבל זה סתם מיניבוס, דני הסעות, זה נסיעה של 3 שעות והנהג היה לא נורמלי, האמת שכל הנהגים בגאורגיה שנפלנו עליהם היו לא נורמלים, גם אין יותר מידי אכיפה בכבישים, יש רכבים שההגה בימין ורכבים שההגה בשמאל, בקיצור כל אחד עושה מה שבא לו. הנסיעה עצמה מדהימה, נוף מרשים כל הדרך ויש כמה עצירות, ממליץ מראש לקחת את הצד השמאלי במרשוטקה כי יש נהר מטורף שנוסעים לצידו.
הגענו למסטיה ב10:00, בגדול נשארנו בטביליסי יום כדי לקנות מפות וגז בגאולנד וכשהגענו למסטיה ירדנו ליד חנות שיש בה מפות וגז, מחיר המפה אותו דבר 10 לארי כמו בטביליסי ומחיר הגז 45 לארי, יקר יותר ב5 לארי, אכלנו שוב חצפורי עם ביצה בבר - מסעדה ושתינו כל אחד בקבוק בירה, יצא 10 לארי לאדם, רצינו לנסות שוב את המאכל הנפוץ בגאורגיה אחרי האכזבה הגדולה בטביליסי, היה בסדר, יותר מידי בצק ושמן אבל.
יאללה יצאנו לדרך, טרק מסטיה - אושגולי מתחיל, התחלנו ב12 והיום הראשון הוא הליכה של בערך 18 קמ שמתחילה בעלייה לא הכי קשה בדרך גיפים לרוב, יש הרבה זמן הליכה שבו הדרך חשופה לשמש אבל ככל שעולים הנוף נהיה יותר ויותר מרשים, הסימון שביל הוא צהוב ולבן, לא תמיד יש סימונים, חייב להשתמש במפה מספר 9 ובנוסף באפליקציית maps me, עובדת גם במצב לא מקוון ומראה מיקום מדוייק.

התברברנו קצת בשטח ויצא מצב שממש ירדנו מהציר, בתחילת אזור הכפרים איבדנו את הציר, לא הסתכלנו דיי הרבה זמן בפלאפון במיקום, כבר איבדנו את הכיוון וירדנו לאחד הכפרים, משם כבר החלטנו להמשיך לרדת לכביש הראשי של האזור, ברגע שהגענו לכביש עצר לנו רכב ושאל לאן אנחנו צריכים, והוא לקח אותנו לפיצול מהכביש לכיוון הכפר שתכננו לישון בו הליכה של כ-2 קמ, בגדול היום הזה אמור להיות 18 קמ, יצא שאנחנו הלכנו משהו כמו 12 קמ, הטרמפ היה כ-6 קמ, הגענו לכפר tsaldashi, שם ישנו בגסט האוס של magi, אחלה מקום, ב50 לארי לאדם קיבלנו מקלחת חמה שזה הכי חשוב, ארוחת ערב, שינה נוחה ונעימה, אין מזגן אבל מזג האוויר טוב, וארוחת בוקר, התארגנו מחדש לעוד יום של טיול ובדקנו כמה קמ יש למחרת, כמה אנחנו הולכים לעלות ואיך אנחנו לא מתברברים מחר, פגשנו בגסט האוס משפחה ישראלית מאוד נחמדה והיה ממש אחלה שנפגשנו איתם, הם הזמינו את הגסט האוס מראש בעזרת מישהי שהם ישנו אצלה במסטיה לילה לפני, אנחנו פשוט הגענו והיה מקום.
המזג אוויר במהלך כל היום היה ממש אחלה ולא היה שום בעיות מהבחינה הזאת, הסתובבנו עם חולצה קצרה תמיד, הגענו לגסט האוס של מגי בשעה 18:30, ברגע שהגענו היא שאלה מתי אנחנו רוצים ארוחת ערב ובוקר, ביקשנו ב20:00 ארוחת ערב, עד הארוחת ערב התקלחנו, כיבסנו את הבגדים שלנו וסידרנו תיקים, הארוחת ערב הייתה מאוד מפנקת ואפילו מוגזמת וכללה קופדרי, מרק, לחם, סלטים וכמובן חצפורי והלכנו לישון כ-9 שעות שינה מדהימה.

כסף:
10 לארי – 15 שח – אוכל.
50 לארי – 75 שח – גסט האוס מאגי בכפר tsaldashi, לצערי לא מצאתי קישור.
סה"כ: 60 לארי – 90 שח.

שינה:
גסט האוס MAGI בכפר TSALDASHI, מומלץ.

מסלול:
הליכה של 12 קמ במקום 18 קמ בגלל התברברות, לא קשה מידי.
תחילת יום – 12:00.
סוף יום – 18:30.

11.7.18 יום 4 – רביעי בשבוע:
את היום השני של הטרק התחלנו בארוחת בוקר ב8:00 לבקשתנו והיא הייתה ממש נחמדה וכללה חביתות, גבינה לא מדהימה כל כך, חלב חם, כמה סלטים ושוב, חצפורי ...
ניסינו להצטייד קצת להמשך היום בלחם ולימון כדי להכין טחינה שהבאנו מהארץ אבל אין בכפרים כל כך מקומות כאלה להצטייד בהם, נשאר לנו לחם ממסטיה, חטיפי אנרגיה ואגוזי מלך בגדול, בגלל שאנחנו יוצאים יחסית מוקדם ממאגי אמרנו שנגיע גם דיי מוקדם לאדישי, הלילה הבא שלנו, ושם כבר נאכל כמו שצריך שוב. לפני היציאה דיברנו עם magti, החברת סים לגבי האינטרנט של דולב, המשפחה מישראל שפגשנו גם עזרה לנו ומה שהיה צריך זה בעצם להגדיר את החברה בפלאפון כדי שיהיה רשת, מזל שהאבא מהמשפחה היה מורה לאנגלית, אמרנו תודה למאגי, שילמנו 50 לארי כל אחד ויצאנו לדרך.
המסלול מתחיל בעלייה לא פשוטה שנמשכת כ-3 קמ בהפרש גובה של בערך 800 מטר לפי המפה, ובסך הכל כל היום השני הוא בערך 11 קמ, פגשנו מטייל גרמני חמוד שעקף אותנו ושמתי לב שתלויה לו נעל אחת רק מאחורי התיק, עצרנו אותו ואמרנו לו, הוא חזר אחורה בערך 200 מטר ואז אותה משפחה של הישראלים שישנו איתם מצאו לו את הנעל והרימו לו, קטע מגניב, גם אם נופלת לכם נעל, אל תדאגו, יש ישראלים חמודים שיאספו את זה, אחרי כמה דקות פגשנו עוד זוג ישראלים, שדרך אגב ישנו באותו כפר שלנו ב40 לארי סך הכל, עם ארוחת ערב, בוקר, צאצא שזה הוודקה של גאורגיה וליטר בירה, הם לא זוכרים את השם של הגסט האוס, מה שכן, לא היה להם גז כי הם לא מצאו חנות שקונים ממנה, אז הכנו איתם ועם המשפחה קפה, ים של ישראלים יש פה.
המשכנו לעלות ולעלות ולעלות ולעלות, באמת עלייה קשה, ביום הראשון לא ראינו הרבה אנשים, ביום הזה ראינו המון אנשים, עוברים מידי פעם נחל, באחד הנחלים מילאנו מים כי לדרור נגמר לגמרי, לי נשאר עוד קצת, מעניין אם הוא שותה יותר מידי או שאני קצת, יצאנו כל אחד עם 4.5 ליטר בבוקר, שלוקר של 3 ליטר ועוד בקבוק 1.5 ליטר.
ראינו במפה שאנחנו כבר ממש מתקרבים לאדישי, הלילה השני בטרק, והשעה הייתה 16:00, אפשר לעשות את זה הרבה יותר מהר, אנחנו הלכנו לאט ועשינו הרבה הפסקות.. בגדול מבחירה, אז עצרנו לקפה תחת עץ נחמד, תיכננו להגיע בשעה 18:00 לגסט האוס, יום לפני זה הייתה שעה מדהימה להגיע.
מזג האוויר במהלך כל היום היה ממש אחלה ולא היה שום בעיות בקטע הזה, היינו כל היום עם חולצה קצרה, הגענו ב18:30 לגסט האוס בשם koba, אותו סיפור כמו בלילה לפני, 50 לארי, ארוחת בוקר, ארוחת ערב מקלחת והיה גם וויפי קצת גרוע אבל בסדר, בשונה מהעיירה הקודמת פה יש מרקט קטן אז קנינו 2 ליטר בירה ב12 לארי, מטורף, הבעיה שהייתה באדישי זה שאין בשר! לא היה בארוחת ערב שלנו בשר והסתובבנו בכל הכפר לקנות מגסט האוסים אחרים בשר ואין! אכלנו לחם עם טחינה, לא אין פה טחינה, הבאנו מהארץ, ממליץ! אין פה גם לימון, אני לא חושב שהם מגדלים פירות וירקות בכלל, רק מלפפון מוזר ועגבניה, יוצא שבמהלך היום אנחנו אוכלים חטיפי אנרגיה ולחם עם טחינה והיינו בטוחים שיהיה בערב ארוחת ערב טובה כמו לילה קודם, לצערנו לא היה ככה, רק חצפורי, לחם, מרק וקצת ירקות.
החלטנו ללכת לישון ממש מוקדם ב21:30 כדי לצאת מוקדם בבוקר למחרת, בתחילת היום השלישי יש נהר שצריך לעבור שמה שקורה זה שככל שהשעה יותר מאוחרת ככה הזרימה שם יותר גבוהה כי נמס יותר שלג מהחום של השמש, הבחורה בגסט האוס אמרה שהארוחת בוקר תהיה ב8 ואנחנו ביקשנו להקדים ל7 בבוקר, לפחות רק בשבילנו, כדי לעבור כמה שיותר מוקדם את הנהר, החלטנו לקום ב6:30 ככה, להיות מוכנים עם הציוד עד 7, ב7 לאכול, לקחת איתנו כמה דברים למהלך היום מהגסט האוס ולצאת לדרך.

כסף:
50 לארי – 75 שח – גסט האוס קובה באדישי, לצערי לא מצאתי קישור.
2 לארי – 5 שח – בירה משותפת לחמישה.
סה"כ: 52 לארי – 80 שח.

שינה:
גסט האוס קובה.

מסלול:
מתחיל בעליה לא פשוטה בכלל במשך 3 קמ, כל היום 11 קמ.
תחילת יום – 9:30.
סוף יום – 18:30.

12.7.18 יום 5 – חמישי בשבוע:
במהלך הלילה ירד גשם אבל השינה בגסט האוס הייתה אחלה, מזג אוויר נעים, אין מזגן כמובן, התחלנו את היום השלישי בארוחת בוקר אצל קובה, גם היא לא הייתה מושקעת כל כך כמו הארוחת ערב, לעומת מה שאכלנו אצל מאגי, כל היום השלישי הוא סך הכל 14 קמ, יצאנו מהגסט האוס בשעה 8:00 והגענו למעבר נחל ב10:00, רציתי לצלם שם תמונה מדהימה של הנחל וההרים המושלגים מאחורה, התיק של המצלמה כנראה לא ישב כל כך טוב על המוצילה ונפל לי מהתיק לרצפה ונפגש באבן, נוצר לי סדק בגלל זה באזור העדשה, לא משהו שמפריע לתמונות אבל כן משהו שרואים וכנראה מזיק, גם אם זה קורה לכם, זה חלק מהעניין, אם תתבאסו בגאורגיה על מצלמה שנפלה זה יכול לדפוק טיול, פשוט תמשיכו.
היו אנשים קצת משוגעים שניסו לעבור בכל מיני מקומות וגם הצליחו, אנחנו החלטנו לעבור עם סוס למרות המחיר היקר, 20 לארי לאדם!!! למעבר של 3 מטר בתוך נחל, האמת שזה מעבר קצת מטורף אז פשוט שילמנו את זה, גם מגניב לעשות מעבר מים עם סוס, ידענו שמאחרי המעבר מים מתחילה עלייה דיי קשוחה אז עצרנו לקפה ולכמה עוגיות כדי להכניס קצת סוכרים לדם, התחלנו לעלות, טוב האמת שזאת עלייה יותר קצרה מיום קודם אבל הרבה יותר קשה לדעתי, הפרש גובה של 500 מטר במהלך קילומטר וחצי, יצאנו מהנחל קצת לפני 11 והגענו לפסגה ב12, מהשיא גובה של המסלול יש אפשרות לעלות עוד 100 מטר לפסגה מאוד מרשימה שרואים בה 360 מעלות נוף משוגע, הליכה של 300 מטר בערך של עוד עליה קטנה, הורדנו את התיקים והלכנו בלעדיהם לפסגה, גובה 2800 מטר! ומולנו הר בגובה 4500 מטר, טירוף!!
אכלנו לחם עם ביצה שקיבלנו בגסט האוס והתחלנו לרדת ירידה של 500 מטר גם בערך במרחק של 2 קמ, לא כזה כיף, אני לא אוהב ירידות, זה דופק את הרגליים, בעצם מה שעושים בקטע הזה זה לעבור רכס הרים, ואחריו יש הליכה של בערך 8 קמ במישור על יד נחל עד איפרילי, הסימונים מאוד ברורים במהלך כל היום והם בצבע אדום לבן וחוץ מזה היו איתנו המון אנשים, אחלה של מסלול אבל העלייה לא פשוטה בכלל.
הלכנו קצת על יד הנחל והגענו לכפר khalde, שם היה גסט האוס שמוכר לחם ובירות אז עצרנו לאכול ולשתות איזה בירה לקראת סיום המסלול, היה שם גם משהו כמו חצפורי רק עם בשר בפנים במקום גבינה, בישראל זה נקרא עראיס, פה זה נקרא קופדרי, האמת ממש טעים, יותר טעים מהקופדרי של מאגי מהלילה הראשון בטרק, דרך אגב החצפורי בכלל לא משהו, חייב להזכיר את זה שוב, מפה זה עוד איזה 3 קמ בערך, שילמנו 5 לארי לכל בירה ו10 לארי לקופדרי, כל אחד שילם 8 לארי, ניפחנו את עצמנו קצת והמשכנו ללכת.
הגענו לכפר איפרילי ב18:00 והתחלנו לחפש גסט האוס בכפר, היו 3 גסט האוסים שנראים טוב והם היו מלאים, אולי כדאי להזמין מראש בקטע הזה, בגדול היה עוד גסט האוס שנראה קצת מעפן והלכנו אליו כי לא הייתה כל כך ברירה, המארחת לא יודעת אנגלית ואמרה בהתחלה 50 לארי לאדם וירדנו ל40 לארי, המקלחת בקושי מוציאה מים, זרם פיפי, הארוחה ערב לא מושקעת מידי אבל היא בסדר, אין וויפי, הארוחות בגסט האוס בלילה הראשון אצל מאגי היו הכי מדהימות, ממליץ עליו.
במהלך כל היום המזג אוויר היה טוב, ברגעים שהיינו בגובה 2700-2800 מטר היה קצת רוח וקריר אבל חוץ מזה היה מדהים, חולצה קצרה, לפני שהלכנו לישון העננים התחילו לכסות את השמיים וגם קלטנו שהשקיעה פה היא באזור 20:00 כי ההרים מסביב מסתירים את השמש, אבל אור יום יש עד 21:00 לפחות שזה משהו מדהים למטרקים למיניהם, והזריחה לא מאוחרת, קמנו באותו יום ב6:20 והיה אור יום.
נכנסנו באינטרנט לבדוק מזג אוויר באזור אפרילי ואושגולי וראינו שמהיום בערב עד יום ראשון יש 90-100 אחוזי גשם, קצת מבאס לראות את זה, כנראה שאם יהיה גשם נמשיך לאושגולי בטרמפ או שכבר נחזור למסטיה, נחליט כבר בבוקר, קבענו ארוחת בוקר ב9:00 כי היום האחרון בטרק הוא יום מאוד פשוט של 10 קמ על דרך אפר אז הרשנו לעצמנו לקום מאוחר לפני היום הזה. גם כנראה כי נקח טרמפ בגלל הגשם ...

כסף:
8 לארי – 15 שח – מסעדה בכפר KHALDE.
40 לארי – 60 שח – גסט האוס בלי שם.
סה"כ: 48 לארי – 75 שח.

שינה:
גסט האוס לא מדהים עם אוכל לא טוב ומקלחת גרועה, ממליץ באיפרלי להזמין מבוקינג!

מסלול:
העלייה הכי קשה שעשיתי בחיים. מסלול לא פשוט אבל מטורף ביופיו!

יום במסטיה

13.7.18 יום 6 – שישי בשבוע:
קמנו ב8:30 ואכלנו ארוחת בוקר שהייתה בכלל לא משהו לדעתי, היה תפוח אדמה עם שמן ובשר מוזר בנוסף, דולב אומר שזה הבשר של החמין, אין לי מושג האמת, אבל זה לא היה משהו, אכלנו מה שהיה אפשר.
במהלך כל הטרק לדולב הייתה איזה בעיה עם הרגל, ציפורן חודרנית שהדרדרה, יבלת בזרת של הרגל, דלקת בגיד והנעל שלו הייתה נעל חיר דיי ישנה אז נהיה לו שפשוף חזק מעל העקב, בקיצור הבן אדם ממש מנחוס אבל הוא גם היה א. הוואי ובידור, דרך אגב .. אני הייתי א. צילומים, א. ניווטים, א. קפה, א. תשלומים, א. דיבורים עם גאורגים שלא מבינים מילה באנגלית וא. סיפור דרך, דרור היה א. זמנים וא. זבל, השקית זבל הייתה תלויה תמיד על התיק שלו.

למזלנו ישנו עם המשפחה הישראלית שוב, האבא, נתי היה חובש עם ערכת עזרה ראשונה מרשימה מאוד, עזר ממש לדולב וטיפל ברגל כמה שהיה אפשר, חוץ מהעזרה לדולב הוא פגש בדרך שני צכים שהמליצו לו על אפליקציית ניווט בשם mapy.cz, אפליקצייה משוגעת, עם טופוגרפיה, יש בה כבר סוג של סימוני שבילים בכל גאורגיה ואפילו בדקתי בישראל ויש בה את ים אל ים, שביל הגולן וכמובן גם שביל ישראל, לא בדיוק הצבעים כמו בארץ והכל אבל יש סימון וזה עובד אופליין וזה מה שחשוב, אפליקצייה הרבה יותר טובה מmaps.me.
דיברנו קצת בבוקר והגענו להחלטה לקחת נסיעה למסטיה, גם בגלל הרגל של דולב, גם בגלל המזג אוויר הלא מדהים, רשום באינטרנט 90-100 אחוז גשם, לא יורד גשם אבל יש הרבה עננים, אין כל כך שמש והמזג אוויר קצת קריר, עדיין הסתובבנו עם חולצה קצרה ולא יותר מזה, לא היה לנו קר כל כך, וגם כי הדרך היא לפי הבנתנו מאנשים דרך פשוטה שקרובה לכביש, ללא עליות וירידות או משהו מעניין במשך 10 קמ, הליכה של בערך 4 שעות, את החלק הטוב של הטרק מסטיה - אושגולי עשינו.

ציפיתי מהטרק להיות קצת יותר פשוט אבל האמת שהעליות היו קשוחות מאוד! הנוף בדרך מרשים ממש ומחזק אותך בעליות, העלייה הכי קשה הייתה לדעתי ביום השלישי, הפרש גבהים לא פשוט במרחק קטן אבל היה טירוף, ממליץ בחום לעשות את הטרק הזה!!
חשבנו אם לנסוע לאושגולי או מסטיה, שמענו שיש באושגולי קרחון שאפשר לטפס אליו וזה טיול יום מומלץ, בסוף וויתרנו על זה בגדול בגלל המזג אוויר, התכנון הוא במסטיה לעשות טיול סוסים ולעלות לצלב הגדול, מבחינת מחירים הנסיעה מאיפרילי למסטיה בג'יפ היא 50 לארי לאדם ומאיפרילי לאושגולי בג'יפ היא 25 לארי לאדם, בדקנו כמה עולה מאושגולי למסטיה מרשוטקה (אין לי באמת מושג איך רושמים או אומרים את זה, דמיינו בראש מיניבוס של דני הסעות) וזה עולה 30 לארי לאדם, אז החלטנו לנסוע מאיפרילי כבר למסטיה ב50 לארי לאדם, הנסיעה היא כמעט שעתיים.
יצאנו מאפרילי ב11:00 ואחרי איזה 30 דקות נסיעה התחיל גשם ממש חזק, מזל שהיינו במיצובישי פאגרו ולא בהאמר פתוח, השתחררתי לפני שבוע אז השירות המרתק עדיין בראש.
הנהג שלנו היה פסיכופט אמיתי והגענו למסטיה ב12:30, התחלנו לחפש המבורגר בעיר, וואי איך רציתי המבורגר, הגענו למסעדת בשרים, היה שם קבב של בשר מעורבב של פרה וחזיר, בגדול אני הבעייתי בזה אבל כולנו וויתרנו על העניין, המשכנו לשווארמה שיש בקצה הכפר ושם הבשר הוא עירבוב של עוף וחזיר, הזוי ... הגענו למסעדה בשם lushnuqor, היה בה את הבשר בתוך הלחם, כמו עראיס שזה נקרא פה קופדארי ובירה מהחבית, ישבנו לאכול ושמענו במסעדה את השיר אמרו לו של אריק איינשטיין רק בגאורגית! גדול!!
לקח המון זמן עד שהאוכל הגיע אז קמנו לשאול מה קורה, אמרו לנו שהם מכינים ממש עכשיו את הבצק והבשר, וואלה אדיר, לא נורמלים הגאורגים האלה ...
האוכל היה ממש טעים ויצא 30 לארי סך הכל על 2 עראיס גדולים כאלה ו4 כוסות בירה מהחבית, 10 לארי כל אחד.
התחלנו לחפש גסט האוסים באזור ושאלנו בקבוצת וואסטאפ של ישראלים בגאורגיה, המליצו לנו על נינו גסט האוס, גסט האוס מדהים שעולה 25 לארי לאדם רק לשינה ו10 לארי לכל ארוחה, כל המקום נראה ממש טוב אז הלכנו על זה.
אפשר לעשות במקום כביסה ב10 לארי, שמנו שם את כל הבגדים מהשבוע, במהלך השבוע כיבסנו כל פעם בגסט האוסים בברז עם קצת סבון אבל בגסט האוס הזה יש מכונה אז נתאפס על עצמנו.
דרור לא אהב את הקופדרי אז אחרי שהתמקמנו בגסט האוס יצאנו לסיבוב בכפר, כפר ממש מדהים דרך אגב, ועצרנו לאכול פיצה ולשתות עוד בירה, מה יהיה עם הבירות, חשבתי אני ארזה בטיול הזה, אני שותה יותר בירה ממים בסוף, באותו מקום גם השמענו למוכר את אמרו לו של אריק איינשטיין, ואז הבנו שהשיר ששמענו במסעדה הקודמת היה בכלל באיטלקית.
הארוחת ערב אצל נינו גסט האוס ממש טובה, היה פיצה טעימה יותר ממה שאכלנו בכפר לפני, עוף טעים, חלב לנס קפה, לחם טוב, ולא היה חצפורי סוף סוף, ארוחה ראשונה שאין חצפורי בשולחן, ממליץ על הגסט האוס הזה, הוא ברמה גבוה יחסית לכפרים שבמהלך הטרק מסטיה - אושגולי.
החלטנו לצאת בערב לחגוג את סיום הטרק, למרות שלא בדיוק סיימנו, עצרנו באיפרלי אבל יאללה לא נורא, זה גם חלק מהעניין של טיול, היינו עם הזוג ישראלים שפגשנו בלילה השני, ישבנו בבר מאוד מרכזי של הכפר, מקום מגניב בשם laila שרשום מלא דברים על הקירות ויש שם מקהלה ששרה במהלך כל הערב עם איזה ילד שרוקד, כל אחד לקח כוס בירה ולקחנו גם ציפס ו4!!! קנקני יין אדום של ליטר, הכל יצא רק 80 לארי, שמנו 15 לארי כל אחד ובסוף גם אמרנו שיש לי יום הולדת (לא באמת) אז הביאו לנו עוגת שוקולד ונר, מחיר מדהים, פגשנו גם עוד שתי ישראליות בבר וישבנו עד 1:00, אחלה ערב לחגיגת סיום טרק, דרך אגב משהו חשוב, ביקשתי ציפס ואמרו שאין ציפס ואז ביקשנו פרייז והבנו שככה זה נקרא ופשוט לא הבינו אותי, לא נורא העיקר שאכלנו בסוף.

כסף:
25 לארי – 40 שח – נסיעה למסטיה מאיפרלי.
25 לארי – 40 שח – אוכל וחגיגות במסעדה.
45 לארי – 70 שח – גסט האוס.
5 לארי – 10 שח – כן אני מעגל למעלה בכוונה – כביסה.
סה"כ: 100 לארי – 160 שח.

שינה:
נינו גסט האוס, מקום מדהים וממש מומלץ! https://www.booking.com/hotel/...

נסיעה לטביליסי

14.7.18 יום 7 – שבת בשבוע:
קמנו למחרת ליום מאוד גשום במסטיה, התעוררנו ב8:30 והלכנו לאכול ארוחת בוקר, הארוחה הטובה שאכלנו בגאורגיה, סוף סוף שבענו, היה ביצים קשות, תפוח אדמה, אטריות, חמאה למריחה, לחם מאוד טעים, עוגה לקינוח וכמובן חצפורי שלא נגענו בו, היה חלב! כמה זמן לא שתיתי משהו עם חלב, הכנו נס קפה מדהים, אתה כל כך מעריך את הדברים הקטנים האלה שאתה בארץ אחרת זה מטורף, דרור לא הרגיש כל כך טוב אז הוא לא אכל כל כך וחזר ישר לחדר ואני ודולב יצאנו לשתות נס ולאכול עוגה בגשם הגאורגי.
חשבנו לעלות לצלב הגדול מעל מסטיה או לעשות טיול סוסים אבל הגשם מנע הכל מאיתנו, חוץ מזה דולב ודרור חוזרים לארץ מחר בערב ומיכאל מגיע רק עוד שלושה ימים, יוצא שאני יומיים לבד, הרצון שלי היה להישאר במסטיה ולהעביר פה יומיים בטיולי יום אבל ביומיים הקרובים התחזית היא 90-100 אחוז גשם, כנראה שאחזור איתם ברכבת לילה לטביליסי, אעביר שם איכשהו יומיים עד שמיכאל מגיע ונסע לקזבגי.

יצאנו מהגסט האוס המדהים של נינו, שוב ממליץ! שילמנו 45 לארי כל אחד והתחלנו לחפש דרך לקנות כרטיסים לרכבת לילה שוב, מזוגדידי לטביליסי כי האתר בפלאפון ממש מוזר וקצת בעייתי, לא הצלחנו למצוא מקום במסטיה אז החלטנו לנסוע מוקדם לזוגדידי כדי שלא ייגמרו הכרטיסים לרכבת במקרה, היינו חמישה, אנחנו והשני ישראלים שאיתנו כבר כמה ימים והנסיעה לזוגדידי עלתה 20 לארי לאדם במונית שירות כזאת, לא בדיוק מרשוטקה, מיני וואן כזה, השעה הייתה 12:00 ואמרו לנו שהיציאה היא ב14:00, בגלל שהיינו לחוצים על הכרטיסים ביקשנו לצאת באותו רגע, בהתחלה הם לא הסכימו ואמרו שאם אנחנו רוצים באותו רגע אז זה ב30 לארי לאדם, אז יצאנו משם התחלנו ללכת והם קראו לנו חזרה ואמרו בואו עכשיו ב20, שוב נהג משוגע וכל הדרך היה גשם מטורף, איזה באסה ...
עצרנו באמצע הדרך כדי לאכול קופדרי שהנהג המליץ לנו עליו, וואלה היה סבבה, 10 לארי כל אחד ועוד עראיס.
בסוף הגענו ב15:30, ראיתי את המוות בנסיעה הזאת איזה 5 פעמים אני חייב להגיד, הזמנו כרטיסים לרכבת שיוצאת ב22:15 ב20 לארי לאדם לכיוון טביליסי ובחרנו להעביר את הזמן בלמצוא את המקדונלדס הקרוב ולאכול משהו נורמלי סוף סוף, מכירים את מדד הביג מק? ביג מק זה ארוחה שיש בכל סניף מקדונלדס בעולם שלא שונה בשום מקום, כל שאר הארוחות כמו לדוגמה מק רויאל בישראל זה שונה בכל העולם, אז אומרים שלפי מדד הביג מק אפשר לראות את יוקר המחייה במדינה, בגאורגיה הביג מק עולה 8 לארי, 13 שקל, בישראל הביג מק עולה 40 שקל בערך, מדינה מושחטת יש לנו, קנינו סוג של ארוחת דאבל רויאל, כמעט כמו בארץ אבל קצת יותר קטן ב18 שקל, 12 לארי, הזיה, השתקענו קצת במקדונלדס לקראת הרכבת לאיזה שעתיים ככה, טוב בסוף היינו שם 4 שעות!! איזה ישראלים מתנחלים, כל הזמן הגשם לא הפסיק לרדת ובזוגדידי אין כל כך מה לעשות, לקראת 21:00 יצאנו לכיוון הרכבת ברגל בגשם, הגענו ב21:20 והרכבת ב22:00, יאללה עוד רכבת לילה הזויה, היינו הרבה ישראלים באותו קרון ודווקא היה ממש נחמד שיחקנו טאקי וציט עד איזה 1:00 ופרשתי לישון.

כסף:
40 לארי – 60 שח – נסיעות.
22 לארי – 35 שח – אוכל.
סה"כ: 62 לארי – 95 שח.

שינה:
רכבת.

יומיים לבד בטביליסי

15.7.18 יום 8 – ראשון בשבוע:
הרכבת הגיעה ב6:30 לטביליסי והלכנו ישר למטרו, הבניין שמחוץ למבנה של הרכבת כדי להגיע למרכז העיר ולאכול ארוחת בוקר, נכנסנו לsub way, כולם אכלו לי זה היה מוקדם אז לקחתי רק קפה ועוגיית שוקולד ציפס, היה יקר פיצוצים, 4 לארי! מה זה הם השתגעו, ב4 לארי אני שותה חצי ליטר בירה פה, ישבנו בסאב וואי איזה שעה וחיכינו שייפתח אדידס שזה קורה ב10 אז בינתיים יצאנו לכיכר החירות המרכזית והכנו שם קפה, איזה ישראלים אמיתיים.
טוב האדידס נפתח ב11 כי היה יום ראשון וזה היום חופש שלהם אז בינתיים הלכנו לאכול בורגר קינג בקניון, 18 לארי לארוחה גדולה, דולב מדד נעליים בנורט פייס, היה 25 אחוז הנחה והיו נעליים טובות שיצאו משהו כמו 500-600 שקל שזה אחלה מחיר לנעליים, וואלה הוא קנהכי הנעלי חיר שלו כבר נהרסו לגמרי.
ירדנו מהקניון לשדרת חנויות, אדידס, נייק ועוד כמה כאלה, חיפשתי מכנס ריצה נוח לטיולים וספורט וזה ממש יקר, אפילו יותר מהארץ, לא קניתי כלום, נסענו במונית רגילה לכיוון אגם ליסי והיינו חמישה אנשים, לגאורגים לא באמת אכפת, הנסיעה עלתה 20 לארי, 4 לארי לאדם ומה שרצינו זה להעביר את הזמן קצת עד הטיסה שלהם הערב.

בזמן שעשינו את הקפה הגשם התחיל להגיע גם לטביליסי, התקפלנו והחלטנו לחזור לקניון לשחק באולינג, בסוף לא שיחקנו כי היה כבר מאוחר מידי אבל נו באמת מה יהיה עם הגשם? בסדר יצא יום כיף בקניון, גם טוב.
לפני שהם טסו להם אכלנו שוב, פיצה, משום מה לפיצה אין רוטב, הם פשוט מפזרים חתיכות עגבניות, אבל היא סבבה לגמרי, קצת יקרה, 13 לארי למגש, זהו, דולב, דרור ושני הישראלים עופר ועומר שמבלים איתנו כבר יומיים הלכו ונשארתי לבד, התקשרתי לגיגי מהגסט האוס הראשון שלנו בטביליסי והוא אמר לי שלילה לאדם בודד בחדר זה 100 לארי, מוגזם. אז מה עושים? נכנסתי לבוקינג, התחלתי לחפש בבוקינג והגעתי להוסטל שהיו עליו המון ביקורות טובות והוא 300 מטר מכיכר החירות והמחיר הוא 10 לארי ללילה, השינה היא בחדר גדול של 10 מיטות, כמובן שהלכתי על זה והזמנתי דרך בוקינג, הגעתי למקום ב16:00, המארח ישר הסביר לי הכל והראה לי איפה כל דבר נמצא, יש עמדת תה וקפה חופשי, מקלחת, שני שירותים, החדרים לא רעים בכלל ומי שהיו איתי בהוסטל היו בעיקר מטיילים אז גם יצא נחמד, שילמתי 20 לארי והתחלתי להתמקם.
רציתי לראות את הגמר באיזה פאב בעיר אבל הגשם הזה מחרבן הכל, היה גשם חזק והקרנה חגיגית במסך קטן בהוסטל שישנתי בו, אז נשארתי לצפות במשחק בהוסטל ובעל ההוסטל הכין לכל הצופים סיר פסטה ענק, השם של ההוסטל הוא taj hostel, ממליץ עליו ממש למי שלא אכפת לישון עם עוד אנשים, וכל מי שנמצא בהוסטל מטייל פה בגאורגיה אז זה אפילו נחמד לשמוע איפה הם מטיילים ועל מקומות חדשים.

כסף:
30 לארי – 45 שח – אוכל.
5 לארי – 10 שח – מונית.
20 לארי – 30 שח – 2 לילות בטאג הוסטל.
סה"כ: 55 לארי – 85 שח.

שינה:
TAJ HOSTEL – ממליץ על המקום למוצילרים בעיקר, לא לאנשים שמעוניינים להתפנק. https://www.booking.com/hotel/...

16.7.18 יום 9 – שני בשבוע:
קמתי ב8:00 והכנתי לי קפה בהוסטל, ישבתי לשתות עם שני אנשים, אחד מאיראן ואחד מטורקיה, הטורקי אומר שהקפה האמיתי הוא בכלל מאפריקה, אני הייתי בטוח שזה מברזיל, אז למה בכלל זה נקרא קפה טורקי? לא משנה, העיקר הקפה. החלטנו שאנחנו רוצים שלום עולמי ולטייל בכל העולם ואז שאלתי מה יש לעשות בטביליסי, המליצו לי ללכת לאזור האמא של גאורגיה. ההוסטל נמצא בדרום העיר וצמוד לכיכר החירות, אז גם הייתי 10 דקות הליכה מהאמא לפי גוגל מאפס.
עשיתי לבגדים שלי כביסה במכונת כביסה שיש בהוסטל, 3 לארי להפעלת המכונה ותליתי אותם בחוץ, לפני שיצאתי מוחמד מאיראן בדיוק יצא חזרה הביתה אז הוא ביקש להחליף מספרים ואמר שהוא מקווה להיפגש בקרוב באיראן או בישראל.
מהמוצילה שלי אפשר להוציא תיק ממש קטן שהשלוקר יושב בתוכו וזה הופך לתיק יום נחמד שמספיק בדיוק למה שצריך, מים, ספר, אוזניות, מטען וכסף.
המארח בהוסטל הסביר לי לאיזה כיוון ללכת לאמא של גאורגיה והתחלתי לעלות, העלייה לא פשוטה אבל אפשר לעלות גם עם רכבל, האמא נמצאת ממש מעל העיר, טוב ככה חשבתי אבל מסתבר שלא, האמא למטה, הוא שלח אותי בכלל לפארק והיער שנמצאים מעל העיר, עליה של הרבה מדרגות עד למעלה, בגדול חשבתי שזה לא ייקח יותר מידי זמן אז לא אכלתי כלום אבל הייתי צריך לאכול למטה איזה ארוחת בוקר לפני שעליתי, הייתי רעב פיצוצים כל הדרך וזה לקח קצת פחות משעה רק לעלות, אז למעלה אכלתי גלידה שעלתה 3 לארי מאיזה דוכן שהיה שם, צילמתי קצת עם המצלמה כי הנוף היה משוגע והתחלתי לרדת לא באותה דרך שבאתי ממנה, לכיוון השני, לא בטוח לאן זה מגיע אבל ראיתי במפה שזה מסתיים קרוב למרכז העיר אז זרמתי על זה.
באמצע הירידה יש מעבר כביש קצת מוזר ומסוכן, באמצע כביש מפותל, זה מסוכן במיוחד כי הנהגים הגאורגים משוגעים, אז ממש חיכיתי למצב שלא אשמע שום רכב בכיוון ורק אז עברתי, חוץ מזה באותו מעבר ראיתי שלט שהכיוון לאמא של גאורגיה זה עם המשך השביל.
אחרי המעבר יש אפשרות לקחת ימינה או שמאלה בדרך אספלט אז נראה לי שאני טעיתי ולקחתי ימינה, הגעתי למבוי סתום של איזה מפעל או משהו כזה וראיתי מתחתיי את השביל, היה נקב (שביל צר בשטח) שאפשר להתחבר דרכו למטה לשביל אז התחברתי והמשכתי ללכת לכיוון האמא של גאורגיה.
האמא מגניבה אבל לא הצלחתי להבין מה הסיפור שלה, יש ליד כמה דוכנים שעברתי בהם ואז אחד המוכרים אמר לי פתאום שלום בעברית, הוא אמר לי שהוא זיהה שאני ישראלי לפי הפנים שלי, שהוא היה באילת למשך שבוע ושהיה שם ממש חם, האמת שגם בטביליסי ממש חם ואתמול דווקא ירד הרבה גשם, קצת מוזר פה, מה שחשוב זה שכשהמשכתי ללכת הוא עצר אותי והביא לי מחזיק מפתחות עם הדגל של גאורגיה, אחלה מזכרת.
חיפשתי אוכל שקצת מזכיר את הארץ והגעתי לאיזה שווארמה לא טעימה במיוחד שראיתי, אבל בסדר זה עלה 7 לארי אז בקטנה, ליד השווארמה היה את הבית כנסת של היהודים, נכנסתי בשביל להסתכל קצת, שמעתי מלא תיירים שמדברים עברית, צילמתי את הבית כנסת והמשכתי להסתובב, קניתי כוס תפוזים סחוט טבעי ב5 לארי, ראיתי חנות מזכרות ונכנסתי כדי לקנות חולצה שרשום עליה גאורגיה, עלה 15 לארי, במסטיה חולצה כזאת בדיוק הייתה במחיר 30 לארי, ישראלים לא פראיירים זה בטוח.
חזרתי להוסטל ב16:00 אחרי סיבוב ממש אחלה בטביליסי, העיר הזאת נראית מצד אחד מאוד עשירה ומרשימה ואז אתה נכנס לתוך רחוב וקולט את העוני והמחייה הקשה שיש פה, לקחתי את הבגדים שתליתי בבוקר ונכנסתי להתקלח.
חבר המליץ לי להגיע לפאב בשם maclaren's irish pub, בדקתי כמה זמן הליכה זה וראיתי שזה 10 דקות, זה פאב שנראה כמו המקום שיושבים בו בסדרה איך פגשתי את אמא, שתיתי שם בירה ואכלתי המבורגר, המלצרית צחקה עליי על זה שביקשתי המבורגר בלי בייקון ובלי גבינה, הבירה עלתה 5 לארי אבל ההמוברגר ממש יקר!! 18 לארי! יצא לי 24 לארי עם טיפ, יש להם קטע שהמחיר שהם מביאים בחשבון בסוף זה אחרי ה10 אחוז הנחה אז זה משהו ממש מגניב שאהבתי, בארץ נותנים לך להסתבך עם אחוזים, זאת הארוחה הכי יקרה שאכלתי בגאורגיה עד היום ולא הכי טעימה לצערי.
כשהגעתי חזרה להוסטל היו שני בחורים חדשים שהיו שם, בלי שדיברתי הם שאלו אותי אם אני מישראל, אמרתי שכן ושאלתי מאיפה הם, עוד שניים מאיראן ששונאים את הממשלה שלהם, אז הכל טוב.
מיכאל צריך להגיע לפנות בוקר וקבענו ב9 שיוצאים לקזבגי מכיכר החירות עם עוד זוג ישראלים ונהג של אריק, דרך אגב אריק הוא מלך הישראלים בגאורגיה, יש לו דירות, נהגים ומידע לגבי כל מה שצריך, מומלץ מאוד להתייעץ איתו.

כסף:
40 לארי – 60 שקל – אוכל.
15 לארי – 25 שקל – חולצה.
סה"כ: 55 לארי – 85 שקל.

שינה:
TAJ HOSTEL.

הדרך הצבאית

17.7.18 יום 10 – שלישי בשבוע:
קמתי ב8:00 וראיתי שמיכאל שלח הודעה ב3:00 שהוא היה צריך לפרמט את הגדרות הפלאפון כי לא עבד לו האינטרנט! תבדקו את האינטרנט והשיחות לפני שאתם זזים מהדוכן סים!!
הוא גם שלח הודעה שהוא ישן חדר לידי והשכמה ב8:00, המונית ב9:00, אז הלכתי להעיר אותו עם הגופרו, ממש מגניב לפגוש חבר טוב בהוסטל באמצע הלילה.
בבוקר התחזית בטביליסי הראתה שנעים ורגיל פה אבל המזג אוויר היה ממש גשום ורטוב.
כשיצאנו הגשם כבר נגמר, יצאנו ב8:30 והנהג אמר שהוא יגיע ב9:10, אז בינתיים הלכנו לסאב וואי לאכול איזה סנדוויץ לפני הנסיעה, אני לקחתי חביתה ב5 לארי, מיכאל לקח כל מיני בשרים מוזרים עם גבינה ב10 לארי.

נפגשנו בכיכר החירות עם עוד 2 זוגות ישראלים ויצאנו לקזבגי, עצירה ראשונה בדרך הייתה בכנסייה שאומרים שהיא מלפני 6000 שנה ויש ממנה אחלה נוף, עצירה שנייה הייתה בעיר בירה הקודמת של גאורגיה שקוראים לה מצחתה, שם יש שוק קטן שהסתובבנו בו וראיתי ששבש קטן כזה ב25 לארי, שאלתי את המוכר אם הוא מסכים ב20 לארי ולקחתי ב20, תמיד רציתי ששבש קטן לטיולים, עצירה שלישית הייתה בסכר זינוואלי לתמונה, עצירה רביעית הייתה על שפת האגם שנוצר מהסכר, עשינו קפה, כמה תמונות ושיחקנו ששבש והמשכנו עד קזבגי.
טוב בסוף לא, עצירה חמישית הייתה במקום שיוצאים ממנו מים ליד הנחל דרך ברז מוזר, הנהג המליץ לנו לשתות מהמים ואמר שהם מי סודה מינרלים, האמת שזה בטעם של חלודה ועצירה שישית שאני מקווה שהיא אחרונה הייתה לארוחה בדרך במסעדת בשרים, בדקנו שאין עם הבשר חזיר מעורבב ולקחנו קבב בטורטיה, ציפס ובירה כל אחד, מיכאל רצה גם לנסות את החינקלי שלהם אז הוא קנה 5, יצא 20 לארי לכל אחד, וואלה לעומת החצפורי החינקלי ממש סבבה, עצירה שביעית הייתה במבנה עתיק שמצוייר עליו מלא אנשים בצבעוני, משהו יפה, ויש נוף מרשים לנחלים מלמטה, הגענו לעיירה stepantsminda ועצרנו במרכז מידע כדי לבדוק מחירי נסיעות לאזור, נשמע יקר, נסיעה של חצי שעה לעמק טרוסו ב30 לארי לאדם, לא קבענו מראש, אחד הזוגות שהיו איתנו כבר הזמינו מראש גסט האוס אז אמרנו שנלך לכיוון שלהם ונסתדר משם, לא היה אצלם מקום, דרך אגב יותר מאוחר הם שלחו לנו הודעה שגם להם לא היה בדיוק את המקום שהם חשבו במחיר שהם חשבו, לפעמים אולי לא שווה להזמין בבוקינג בכפרים ועדיף פשוט להסתובב ולמצוא מקום, ביקשנו מהנהג לחזור לאזור המרכז מידע, זה נראה אזור מאוד מרכזי בעיר ויש שם הרבה יציאות של רכבים להמון אזורים, אז החלטנו לחפש משם גסט האוס, שילמנו על הנסיעה כל אחד 40 לארי והתחלנו לחפש גסט האוס.

מצאנו גסט האוס ממש יפה 200 מטר מעל מרכז העיר, כנראה בשם luka, אני לא סגור על זה כי אין שלט ואין כלום, אבל זה השם של הוויפי במקום, הגענו לכאן עם עוד זוג ישראלים שנסענו איתם לקזבגי והיא ביקשה 30 לארי לאדם ללילה, אמרנו לה שאנחנו נשארים פה ארבעתנו שני לילות אז סיכמנו על 200 לארי, 25 לארי ללילה לאדם, 50 לארי לאדם לשתי לילות, ללא ארוחות בוקר וערב, יש אחלה מקלחת, חדרים שנראים טוב והמקום נמצא ממש במרכז העיר, בגלל שאין ארוחות אז הלכנו לקנות במרקט פה פסטה, רסק עגבניות ובצל, עלה 10 לארי סך הכל, דרך אגב משהו חשוב, יש פה גז בקזבגי! ב35 לארי, לפני שאני טסתי שמעתי שיש גז רק בטביליסי בחנות גאולנד, זה לא נכון, יש בקזבגי, במסטיה, בהרבה חנויות, אל תקנו ישר בגאולנד וגם אל תקנו גז גדול, אני קניתי גדול לשבועיים וחצי והוא ממש לא קרוב להיגמר, מי שבא לשבוע שיקנה קטן!
חזרנו ללוקה גסט האוס ובישלנו פסטה, לזוג ישראלים שאיתנו היה תבלינים ושמן אז יצא מדהים, לנו לא היה כל כך דברים, כי לא תכננו לעשות פה בישולים.
יצא פסטה מדהימה והתחלנו לתכנן את היום למחרת, החלטנו לעלות ברגל לכנסייה ומשם להמשיך עוד קצת במסלול שהאפליקצייה mapy.cz ממליצה, מסלול של 9 קמ שלוקח 4 שעות עם עלייה מגובה 1700 שזה stepantsminda עד לגובה 3000 שזה ממש תחתית הר הקזבג, הר שמגיע לגובה 5000 מטר!!!

כסף:
30 לארי – 45 שח – אוכל, חשוב להדגיש שזה היום היחיד שהכנתי בו אוכל!
40 לארי – 60 שח – נסיעה במונית של אריק לקזבגי בדרך הצבאית.
20 לארי – 30 שח – ששבש, הקנייה הטובה שלי בגאורגיה.
50 לארי – 75 שח – 2 לילות בגסט האוס לוקה, לא מצאתי קישור וגם אין שלט או משהו בכניסה.
סה"כ: 140 לארי – 210 שח.

שינה:
גסט האוס לוקה, מקום בלי שם, נמצא פשוט מעל מרכז העיר סטפאנטסמינדה.

טיול יום בקזבגי

18.7.18 יום 11 – רביעי בשבוע:
קמנו ב7:40 והתארגנו ליציאה לכנסייה, החלטנו לקחת איתנו את המוצילות כי זה יותר נוח מהתיק הקטן שמתפרק מהמוצילה ואז גם יכולנו לשים יותר דברים, כמו ערכת עזרה ראשונה, פקל קפה, אוכל וביגוד חם כי בטוח קר ב3000 מטר, אז מה שעשינו זה שהוצאנו מהתיקים כל מה שלא נחוץ לטיול יום כמו ביגוד, שקש ומזרון וירדנו קודם למרכז העיר לחפש מקום לאכול ארוחת בוקר, אכלנו פיצה שעלתה 10 לארי לכל אחד, אל תאכלו פיצה על הבוקר לפני טרק! הפיצה מפוצצת בשמן וזה לא היה כיף בבטן והתחלנו לעלות למעלה בשעה 9:00 והמשכנו לעלות, ועלינו, עלינו עוד קצת והגענו לכנסייה אחרי עליה מטורפת בשיפוע הזוי, פשוט דוך מהכפר עד הכנסייה, הכנסייה נמצאת בגובה 2200 מטר והכפר הוא בגובה 1700 מטר, הגענו בשעה 10:30 ומשם יש דרך להמשיך לעלות כדי לראות את הקרחון של קזבגי שזה הר הקזבג, עשינו עצירה קטנה בכנסייה והתחלנו לעלות לכיוון הקרחון לגובה 3000 מטר, היו איתנו יותר אנשים משחשבתי, פגשנו גם כמה ישראלים, אבל העלייה ממש קשוחה!! הגענו לגובה 2940 מטר ומשם אפשר להמשיך לקרחון עוד הליכה של 2 קמ, ראינו כבר את הקרחון מהמקום שהגענו אליו וגם תכננו בגדול להגיע לאותו מקום, חוץ מזה השעה הייתה כבר 14:30 והעננים התחילו לכסות את השמיים, אבל אמרתי לעצמי שאני חייב להגיע לגובה 3000 אז פשוט עליתי על איזה הר שהיה לידנו עד גובה 3000 לפי mapy.cz, עשיתי תמונה עם המצלמה, חזרתי למיכאל, הכנו טחינה וקפה והתחלנו לרדת ב16:00, הגענו לכנסייה ב17:30, שם פגשנו זוג מהולנד ששאל אם בא לנו להצטרף אליהם למונית כי עומד לרדת גשם בקרוב ולא בא לנו שייתפוס אותנו הגשם, זרמנו איתם, הנהג היה קצת חוצפן וביקש 70!!! לארי לנסיעה, הגענו מ70 ל40 לארי כמובן, מחיר עוד שפוי, יצא לי ולמיכאל 10 לארי לאדם, ירדנו במרכז העיר לבקשת כל הנוסעים ורצינו לאכול איזה שווארמה גאורגית לא טעימה של אחרי טרק, הלכנו לשים את התיקים בגסט האוס כי השווארמה ממש צמודה אליו וחזרנו לשווארמה.
לקחנו שווארמה ופפסי כל אחד כי לא היה קולה, יצא 12 לארי לאדם, מיכאל אהב את השווארמה אני קצת פחות, יש לבשר שהם שמים טעם של רגל עוף, בארץ זה שווארמה הודו דרך אגב או כבש שזה בכלל טירוף, לפני שחזרנו לגסט האוס הלכנו לאזור המוניות לבדוק כמה עולה מונית לגוטה, מונית גדולה של שבעה אנשים עולה 70 לארי סך הכל, בדקנו מזג אוויר בגוטה וראינו שגשום בארבעה ימים הקרובים אז התחלנו לחשוב על מקומות אחרים ללכת אליהם.

חזרנו לגסט האוס ב20:00 והחלטנו לשלם למארחת כבר היום כדי שאם נצא מחר מוקדם אז לא תהיה לנו בעיה לחפש אותה, שילמנו כל אחד 50 לארי לאדם ל2 לילות, התקלחנו, שטפנו את הבגדים שהיינו איתם היום, והתחלנו לבדוק מה אנחנו עושים עם עצמנו בגלל המזג אוויר הנורא הזה, החלטנו שנוסעים לגוטה כדי בכל מקרה לשנות מיקום ונראה כבר שם מה המזג אוויר, אם יהיה גשם קיצוני אז נישאר בגסט האוס במהלך היום, בגלל שאנחנו לא ממהרים יותר מידי להספיק טרק או משהו כזה אז לא שמנו שעון מעורר ופשוט נתעורר מתישהו ונתחיל להתארגן על עצמנו.

כסף:
22 לארי – 35 שח – אוכל.
10 לארי – 15 שח – מונית מהכנסייה לעיר.
סה"כ: 32 לארי – 50 שח.

שינה:
גסט האוס לוקה.

ג'וטה - עמק סנו

19.7.18 יום 12 – חמישי בשבוע:
קמנו יקיצה טבעית ב8:00 אחרי 9 שעות שינה והמזג אוויר בקזבגי היה נראה טוב אבל התחזית אומרת שבקרוב גשם בכל האזור, סטפאנטמינדה, גוטה, אומלו, חשבנו מה קורה איתנו במהלך היום ובינתיים הלכנו לאיזה מקום פה בעיירה שרשום בכניסה שלום בעברית, נכנסנו לאכול שם חביתה ולחם ומיכאל לקח גם נקניקיות, לי יצא 10 לארי לארוחה ולמיכאל 17 לארי.
יש מהעיירה הסעות של הלוך חזור לכיוון גוטה, הסעה שיוצאת ב9 וחוזרת ב16:00 או הסעה שיוצאת ב11 וחוזרת ב18:00, המחיר הוא 30 לארי לאדם להלוך חזור, התחברנו לזוג ישראלים עוד מהנסיעה לקזבגי והצלחנו למצוא מונית הלוך חזור ב20 לארי לאדם, לפני שיצאנו למונית ביקשנו להישאר עוד לילה אחד באותו גסט האוס שהיינו כדי לא לארוז עכשיו את כל התיקים, לקחנו את אותו תיק מאתמול עם הדברים הנחוצים לטיול יום ויצאנו למרכז העיירה שם המונית והזוג ישראלים כבר חיכו לנו ויצאנו ב11 לכיוון גוטה, הגענו ב11:45 והנהג ביקש להיות חזרה ב17:00 במקום שהוא הוריד אותנו, מגוטה יש מסלול של עלייה מגובה 2200 שזה גוטה עד גובה 2500 מטר שזה האגם, הפרש גובה של 300 מטר במרחק של 5 קמ, בדרך חייב לעבור נחל מים שזורם ממש חזק, חשבנו שנוכל לעבור בלי להרטיב את הנעליים אז גם לא החלפנו לשורש, הנעליים נרטבו, גם הגרביים, הזרימה של המים ממש חזקה, הגענו לאגם ב13:00, האגם מדהים וצלול ממש אבל, אני לא מאמין שאני אומר את זה .. לא נכנסנו למים, באמת היה קפוא והשמיים היו מאוד מעוננים, הכנסתי רגל למים ואני חושב שחטפתי כווית קור, עצרנו לאכול אגוזי מלך ולעשות קפה, הגענו עם זוג מצרפת שניים ממש גברים שישבנו איתם הרבה ואז כשהם כבר הלכו הגיעו שלושה ישראלים שאמרו שתפס אותם גשם בטרק ואחד מהחברים שלהם נפל וקיבל סדק במרפק, הביטוח שילם לו על הכל וחוץ מזה הוא גם החזיר אותו לארץ בטיסה מוקדמת, אל תעשו עליות וירידות קשות בגשם! זה באמת מסוכן, אחריהם הגיעה משפחה של ישראלים שעלו עם סוסים למעלה, אז כל אחד יכול להגיע לנופים המשוגעים.

יצאנו מהאגם בשעה 15:30, כן השתקענו שם, חזרנו לא באותה דרך אלא בסוג של מסלול מעגלי ואז היינו צריכים לעבור מעבר נחל כבר יותר גדול מהקודם, החלטנו להוריד נעליים וגרביים ולחצות את המכנס, המים היו קפואים!! אחרי זה המשכנו עד לבקתה באמצע הדרך, שם פגשנו את הזוג ישראלים שבאו איתנו במונית, עשינו תמונה מגניבה והמשכנו לרדת למטה, ברגע שעברנו את אותה בקתה התחיל הגשם לטפטף, לא רצינו לקחת סיכון אז עצרנו לשים מעילי גשם וכיסוי גשם לתיק בעוד בקתה שיש באמצע הדרך, בינתיים הגשם כבר ממש התחזק והירידה לגוטה נהייתה מחליקה, הגענו לרכב רטובים ומרוצים בשעה 16:45 ויצאנו חזרה לקזבגי, כל הדרך היה גשם אבל לקראת קזבגי זה כבר התחיל להחלש, דרך אגב אין מקום כזה שנקרא קזבגי, יש סטפאנטסמינדה שזה העיירה ולפי מה שהבנתי קזבגי זה פשוט האזור, אם תגידו שאתם רוצים להגיע לקזבגי בעצם תגיעו לסטפאנטסמינדה, הגענו ב17:30, שילמנו כל אחד 20 לארי על כל הנסיעה הלוך חזור, שמנו תיקים בגסט האוס ויצאנו לאיזה מסעדה שהיה בחוץ תמונה של המבורגר, הכל כמובן בגשם מטורף.

הזמנו כל אחד המבורגר שהמוכרת אמרה שזה רק פרה אבל הוא היה נראה קצת מוזר, לא חשוב, אחרי זה הזמנו קופדרי אחד וחילקנו חצי חצי ואז מיכאל גם לקח פחזנייה גאורגית לקינוח, יצא לי 8 לארי על המבורגר וחצי קופדרי ומיכאל שילם 11 לארי גם על הפחזנייה, יצאנו מהמסעדה ואמרנו שאנחנו עוד רעבים אז קנינו לחם בצל ולימון מאיזה סופר כדי להכין טחינה בחדר, עלה 2 לארי, חזרנו לגסט האוס ב18:30 והגשם כבר נרגע, השמיים התחילו להיות בהירים והתחלנו לבדוק מזג אוויר לכל האזור ביום למחרת וראינו שבכל מקום יש גשם בכל השבוע הקרוב, אומלו, גוטה, בדקנו אפילו במסטיה אולי שם נעשה משהו, אבל הכל גשום! החלטנו לקום בבוקר מוקדם ב7:00 כדי ללכת לבריכות סודה, משם נחזור ונסע לטביליסי וכנראה משם נמשיך לבטומי, קצת בטן גב וזהו, זה האזור היחיד בלי גשם בגאורגיה, לפני השינה לא היינו רעבים אז עדיין לא הכנו את הטחינה, אמרנו שנקום ונכין בבוקר לפני יציאה.

כסף:
20 לארי – 30 שח – אוכל.
20 לארי – 30 שח – נסיעה ג'וטה – קזבגי הלוך – חזור.
סה"כ: 40 לארי – 60 שח.

שינה:
גסט האוס לוקה.

בריכת הסודה ונסיעה לטביליסי

20.7.18 יום 13 – שישי בשבוע:
טוב קמנו ב7:30 בסוף והיינו ממש רעבים אז הכנו טחינה בחדר ואכלנו לחם עם טחינה ובצל, סידרנו מחדש את התיקים ושילמנו למארחת של הגסט האוס 25 לארי כל אחד ללילה הנוסף שנשארנו, שאלנו איך מגיעים לבריכות סודה שקרובות לעיר, לקחנו תיק קטן עם קפה, מים ובגד ים וביקשנו להשאיר את שאר הדברים בחדר, המארחת המדהימה שלנו הסכימה, כדי להגיע לבריכת סודה צריך לחצות את הנהר אם מגיעים מהכיוון של מרכז העיר ואז ישר פנייה חדה שמאלה, לא עם הכביש, לציר שטח, תשאלו אנשים פשוט והם יעזרו לכם, כולם מכירים את המקום.
יצאנו מהגסט האוס ב9:40 והגענו ב10:10, הבריכת סודה מדהימה וקפואה, אבל חייב לעשות 7 טבילות לפני שבת קודש, אז טבלנו וקפאנו, יצאנו לקפה, מילאנו מי סודה טעימים ועדינים בבקבוק וחזרנו חזרה לגסט האוס לקחת את התיקים בשעה 11:30, הגענו ב12:00, התארגנו ליציאה מהגסט האוס וירדנו למרכז העיר משם לוקחים מרשוטקות, יש שלט שמראה שיש מרשוטקה כמעט כל שעה מ7 בבוקר עד 18:00 שזה האחרונה, ורשום גם מחיר 10 לארי, מדהים, ב13:00 הגענו למרכז העיר, הגיעה מרשוטקה ופשוט שמנו תיקים ועלינו עליה.
עד שהמרשוטקה לא מלאה לא יוצאים, עלינו ב13:20 ויצאנו רק ב14:00!!

טוב אז ברחנו מהגשם, התחזית היא סופות רעמים בכל מקום הררי בגאורגיה בשבוע הקרוב, אני ממש ממש נגד לטרק בגשם, מיכאל קצת פחות אבל הגענו להחלטה שלא נצא לטיולים במזג אוויר הזה, בחרנו לנסוע לבטומי, המיני לאס ווגאס של גאורגיה, האילת לפי הישראלים שנמצאים פה, כשנגיע אגיד בדיוק מה היה שם אבל הבנו מאנשים ששווה לנסוע, הדרך הגעה מטביליסי לבטומי זה עם רכבת.
הגענו לטביליסי בשעה 16:40 וירדנו במקום כלשהו באזור שנקרא לפי המפה sanzona, לא הבנו בדיוק איפה היינו ופשוט בדקנו במפה איפה זה התחנת רכבת, המקום שקונים ממנו כרטיסים והתחלנו ללכת לכיוון, חום מטורף בטביליסי, 34 מעלות ואנחנו עם מוצילות מלאות, בזמן ההליכה התחלנו להבין שזה רחוק מאוד מאיתנו, אחרי איזה 20 דקות הליכה כבר היינו בטוחים שנגיע ורק התקרבנו בקצת, בדיעבד היינו צריכים לקחת מונית או אוטובוס, לא ידענו כמה המקום רחוק וכמה חם בטביליסי! המשכנו ללכת והגענו ב17:40 רק, שעה של הליכה משוגעת בחום מטומטם, אני חושב שהלכנו משהו כמו 4 קמ, מטורף, דרך אגב בדרך הפלציב פגע באיזה עמוד וחלק ממנו נקרע, עצוב.

התור להזמנת כרטיסים לרכבת ממש ארוך וחיכינו כמעט שעה עד שהגיע תורנו בינתיים התקשרתי לאבא להגיד שבת שלום לבית, יש רכבת שיוצאת ב00:35 לבטומי ומגיעה ב6:00, מחלקה ראשונה זה 61 לארי לאדם ואז אתה בחדר זוגי כביכול, מוגזם, מחלקה שנייה היא ב25 לארי לאדם ששם יש 4 מיטות בחדר, הגענו לתור שלנו ואז אמרו לנו את הנורא מכל, יש מקום במחלקה שנייה רק בלילה הבא ב00:35 ולא בלילה הקרוב, וויתרנו על הרכבת, יצאנו מהתחנה ב18:50 אחרי שעה שאנחנו שם ובלי כרטיסים לרכבת! איזה נאחס, ראינו ביציאה מרשוטקות לבטומי ב20 לארי לאדם, אמרו לנו שהיציאה ב20:00 ומגיעים ב2:00, שמנו תיקים במרשוטקה ואמרנו שנסתדר כבר בלילה, מקסימום נלך לאיזה סניף של סאב וואי או מקדונלדס שפתוח 24/7, ישראלים.
בינתיים הלכנו לאכול שווארמה באותו מקום שאכלתי עם דרור ודולב עוד ברכבת הראשונה לזוגדידי, הפעם לא לקחתי את הסופר ב10 לארי כי קודם לא סיימתי אותו, לקחתי רק את הביג ב8 לארי.
סיימנו לאכול ב19:10 והמרשוטקה יוצאת ב20:00, אז בינתיים כמובן שהלכנו לקזינו הצמוד אלינו, הפעם איכשהו הרווחתי, וואלה הרווחתי 20 לארי, אני עשיר!!
לקחנו את כל רווחינו ויצאנו למרשוטקה, ותחלנו לנסוע ב20:00 בתקווה שנישן כל הדרך ונקום ב2:00 בלילה בבטומי

כסף:
25 לארי – 40 שח – לילה נוסף אצל לוקה.
10 לארי – 15 שח – אוכל.
20 לארי רווח! – 30 שח רווח! – קזינו!
סה"כ: 15 לארי בהתקזזות עם הרווח – 25 שח.

שינה:
שינה מאוד גרועה במרשוטקה לבטומי.

בטומי

21.7.18 יום 14 – שבת בשבוע:
הגענו לבטומי ב3:00 לפנות בוקר אחרי כמה עצירות סיגריה של הנהג בדרך, שילמנו 20 לארי כל אחד על הנסיעה, בדקנו איפה ירדנו וחשבנו ללכת לשים את התיקים בהוסטל שהזמנו מראש לשלושה לילות הבאים, נסענו עם מונית לכיוון ההוסטל ב10 לארי, 5 לארי כל אחד והסתבכנו בלמצוא אותו אז התקשרנו, בשיחה ענה לנו מישהו עייף שלא שמח לשמוע אותנו לדעתי אז נשארנו עם התיקים עלינו והלכנו מההוסטל לסאבווי, נראה לי 10 דקות הליכה, קנינו ארוחה ב9 לארי כל אחד ונשארנו עוד קצת בסאבווי ומשם יצאנו לשבת קצת בחוף, וואלה חוף יפה יש להם פה גם יש מלא אנשים שרצים פה ורוכבים על אופניים, עושה חשק גם, פחח סתם לא.
מהחוף המשכנו למקדונלדס, אנחנו מסתובבים ככה כי פשוט הצק אין שלנו בהוסטל הוא בשעה 14:00 רק, אז בינתיים מעבירים את הזמן, אני לקחתי ארוחה יותר גדולה מהמקדונלדס הקודם ועלה לי 18 לארי לארוחה ומיכאל לקח ארוחה ב19 לארי, משהו עוד יותר גדול, כל זה ב8 בבוקר אבל אנחנו מתים מרעב אז למי אכפת מה השעה.
אחרי איזה שעה שישבנו מיכאל הזמין אותי לאספרסו קטן ואז הוא הוריד את האפליקציה של מקדונלדס וקיבל מתנה גלידת סנדיי, פתחנו ששבש לכמה משחקים ואז יצאנו ממקדונלדס ב10:50, נכנסו ב8:00, התחלנו ללכת לכיוון ההוסטל שהזמנו בתקווה שניכנס, נשים תיקים וכבר נתמקם שם ומשם נראה כבר מה נעשה.
הגענו להוסטל בשעה 11:10, קצת הסתבכנו בלמצוא את המקום אבל הוא נמצא מאחורי ההוטל פארק, ההוסטל נקרא central apart, הצק אין הוא ב14:00 אבל בכל זאת ישר הכניסו אותנו והכל היה בסדר, הראו לנו איפה כל דבר ואיפה אנחנו ישנים, יש מזגן בחדר, מקלחות, וויפי, מטבח משותף ואנחנו לא רחוקים מהים שזה גם מדהים, שילמנו כל אחד 45 לארי ל3 לילות והתמקמנו בחדר.
התקלחנו, עשינו כביסה לבגדים שלנו ועלינו לישון קצת כי היינו גמורים עוד מהנסיעה לבטומי, דרך אגב כל מקום שהגעתי אליו ישר עשיתי כביסה, עדיין לא יצא לי להשתמש ביותר מ2 תחתונים או 2 גרביים ולא יצא לי לשים כביסה בתיק. אם אין מכונה שגם בדרך כלל על הפעלת מכונה משלמים, אין בעיה לכבס ביד במקלחת עם קצת שמפו, זה יוצא מדהים.
אחרי כמה שעות שנצ קמנו ב16:00 ויצאנו להסתובב בעיר, נכנסנו לחנות של אדידס כי אני מחפש מכנס ספורט והיה 50 אחוז על המוצר השני, אבל לא ראיתי משהו יפה, המשכנו להסתובב וראינו שווארמה שיחסית נראית טוב אז אכלנו שם, שווארמה וקולה ב12 לארי לאדם, מי שיביא חומוס וטחינה למדינה הזאת ויחליף את הקטשופ מיונז שהם שמים יהפוך למלך גאורגיה.
עשינו סיבוב בחוף ואז נכנסנו לחנות של נייק בדרך להוסטל, גם שם היה 50 אחוז הנחה על המוצר השני, ראיתי משהו שרציתי אבל לא היה במידה שלי, אמרו לי שאני יכול לקנות פה ולהחליף מידה בטביליסי, אמרתי שאני מעדיף כבר לקנות בטביליסי ולא לשלם על משהו שאין לי בידיים אז לא קניתי כלום, אחכה לטביליסי ואקנה שם.
בדרך חזרה להוסטל עצרנו במרקט הקרוב כי נגמר לי השמפו, קניתי בקבוק שמפו קטן ב6 לארי וחזרנו להוסטל לשחק ששבש ולהתקלח, חם בבטומי אז מהליכה קצרה בעיר צריך להתקלח שוב, בדקנו מה יש לאכול בסביבה עם טריפ אדוויסור, אחלה אפליקציה בחול! והלכנו למסעדה איטלקית בשם solo pizza, לשם שינוי מהשווארמה, אני לקחתי בולונז ומיכאל לקח פסטה עם כמה גבינות וכל אחד לקח כוס יין, חייב להגיד שכבר קלטתי את הגיאורגים והסיסמה לוויפי של המסעדה היה השם של המסעדה, בלי ששאלתי כבר נכנסתי אליו, ישראלי ...
שילמנו כל אחד 25 לארי על פסטה וכוס יין, יקר!! טוב הכל ביחס למה שאכלנו עד עכשיו, ומשם הלכנו סיבוב על החוף, הייתה איזה הופעה או משהו כזה שם אבל לא נכנסנו ומשם המשכנו כבר לחדר, הגענו חזרה לחדר ב23:00 והלכנו לישון.

כסף:
25 לארי – 40 שח – נסיעות.
45 לארי – 70 שח – 3 לילות בסנטרל אפרט.
65 לארי – 110 שח – אוכל.
6 לארי – 10 שח – שמפו.
סה"כ: 140 לארי – 230 שח.

שינה:
סנטרל אפרט, הוסטל מומלץ למוצילרים, פחות שאנשים שבאים להתפנק. https://www.booking.com/hotel/...

22.7.18 יום 15 – ראשון בשבוע:
קמנו ב8:00 ואמרנו שנלך היום לדולפינריום לראות קצת דולפינים קופצים, בדקנו שעת פתיחה וראינו שזה רק ב16:00, בינתיים הלכנו לארוחת בוקר בסאבווי, יש סנדוויץ חביתה וקפה ב7 לארי אבל הוספתי גבינה ואבוקדו אז יצא לי 9 לארי, מיכאל קנה סנדוויץ עם בשר כמובן ב10 לארי.
משם המשכנו לעוד איזה מרכז קניות שיש פה בבטומי ויש בתוכו דנקין דונטס, שם מצאנו חנות מזכרות וקנינו כוס שאטים לחבר מהארץ ששכחנו את היום הולדת שלו, עלה 7 לארי, אני שילמתי על זה, מצטערים חבר ..
ואז הלכנו לאכול דונטס, ביקשנו 2 דונטס וזה עולה 3.20 לארי ואז אמרו לנו שיש 6 דונטס ב6 לארי, אבל זה רק אני ומיכאל איך נאכל 6 דונטס? קנינו 6 דונטס, מיכאל שילם 6 לארי. אני אכלתי 2 ולא הייתי מסוגל לעוד, מיכאל אכל 4! שמן!!!
משם המשכנו למתחם משחקי ווידאו בקניון ושיחקנו הוקי אוויר, לארי למשחק, מדהים בשביל להעביר את הזמן בגיל שלנו (21) באמצע בטומי.
מהקניון הלכנו לאזור הדולפינריום לקנות כרטיסים למופע הקרוב, לשעה 16:00 כבר נגמרו הכרטיסים, נשאר לשעה 19:00 כרטיסים רק ב20 לארי ויש גם ב15 לארי, שאלנו מה ההבדל בין ה20 ל15 לארי ולא ענו לנו, הבנו שההבדל הוא 5 לארי וקנינו כל אחד כרטיס ב20 לארי, משם המשכנו חזרה לחדר ובדרך קנינו כוס תפוזים סחוט ב5 לארי כדי להחזיר קצת בריאות לגוף בגלל כל הגאנק פוד שאנחנו אוכלים.
חזרנו להוסטל, החלפנו לבגדי ים ויצאנו לחוף שנמצא 5 דקות הליכה מאיתנו, היה קצת חם אבל סבבה והים ממש פלטה, החוף עצמו הוא אבנים כואבות פיצוצים, אבל אין גלים בים השחור, שיחקנו ששבש, טבלנו במים ולפני שחזרנו לחדר היינו רעבים אז עצרנו במקדונלדס שנקרא אקספרס, לא הבנו מה הסיפור של האקספרס אבל בסדר, לא הייתי כזה רעב אז לקחתי משהו רגיל שעלה לי 14 לארי ומיכאל לקח שני המבורגרים אבל יחסית קטנים, עלה לו 18 לארי.
בדרך חזרה לחדר מהמקדונלדס ראינו חתול מחרבן, חתול!!!!! מחרבן באמצע הרחוב, פעם ראשונה אני רואה דבר כזה ויש לי המון חתולי רחוב בסביבת הבית שהמשפחה שלי תמיד מאכילה.
הגענו להוסטל ושיחקנו ששבש, מה עוד יש לעשות בבטומי? בדקנו אם יש באזור באולינג או סנוקר, באולינג בשיפוצים וסנוקר יש רק בבתי מלון, פחות בשבילנו, הבתי מלון.
יצאנו מההוסטל ב18:30 לכיוון הדולפינריום, הגענו אחרי 5 דקות ונכנסנו לאזור שלנו, ישבנו במקום והאולם היה מלא, יש 3 הופעות כל יום וזה ממש מפוצץ, בקיצור המופע היה מדהים!
פעם ראשונה שאני רואה דולפינים אז ממש התלהבתי, יש קפיצות עניינים דברים, מטורף, ממש התלהבתי וצילמתי הרבה, לצערי המצלמה שלי איכזבה קצת, שמתי על מצב צילום מהיר אבל זה לא כזה עזר, יש לי עוד הרבה מה ללמוד על המצלמה ואז לבוא שוב, בכל מקרה יש סרטון בגופרו אז הכל טוב, המופע 40 דקות ונגמר ב19:40, מהמופע המרהיב יצאנו לאכול פיצה בקניון, ביקשנו להוסיף בצל לפיצה מרגריטה ולא הסכימו, אי אפשר לשנות שום פיצה, וואלק, נראה את פיצה האט אומרים לי לא לתוספת שאני מבקש, אין על ישראל ...
לקחנו פיצה אחת כי לא היינו ממש רעבים ו2 קולה ויצא לנו 10 לארי כל אחד.
למיכאל היה מהאפליקציה של מקדונלדס 1+1 על מילקשייק אז הלכנו למקדונלדס, ישר אחרי הפיצה, קנינו מילקשייק על חשבוני, עלה 4 לארי ל2 מלקשייקים ואני מקווה שזה הדבר האחרון שאני מכניס לגוף היום כי התפוצצתי, מיכאל מסוגל לעוד.
מהמקדונלדס כבר הלכנו לחדר ובדרך תפס אותנו הגשם, באנו לבטומי כי יש גשם בכל מקום הררי ומטורק בגאורגיה, כמו קזבגי, אומלו, גוטה, מסטיה, אז באנו לפה וגם פה יש גשם? החיים שלנו חרבנה.

כסף:
40 לארי – 60 שח – אוכל.
7 לארי – 10 שח – מתנה לחבר.
20 לארי – 30 שח – דולפינים.
סה"כ: 67 לארי – 100 שח.

שינה:
סנטרל אפרט.

23.7.18 יום 16 – שני בשבוע:
קמנו ב9 וממש לפני שהלכנו לישון הצטרף אלינו לחדר בחור מאיראן שמטייל באופניים מאיראן עד בטומי במשך עשרה ימים דרך טורקיה ואז חוזר מבטומי הביתה באוטובוס, כשקמנו ראינו בחדשות שטראמפ מודיע לרוחאני שאם הוא יאיים עליו הוא יסבול כפי שאיש לא סבל, מדהים, אחלה בוקר לקום ביחד עם איראני באותו חדר, העיקר שאנחנו בגאורגיה, מדינת הטיולים והשלום.
אמרנו שנלך היום לגן הבוטני של בטומי ואמרו לנו שיש קו אוטובוס או מרשוטקה כזאת והמספרים שמגיעים לגן הבוטני זה 31 ו17, ליד ההוסטל שלנו ראינו תחנה שקו מספר 17 עובר בה אז בנינו על לחכות שם, בינתיים הלכנו לאכול ארוחת בוקר באיזה מסעדה מקומית בשם fresh שלא רחוקה מההוסטל וביקשנו ארוחת בוקר, יש עסקיות מהשעה 8:00 עד 11:00 כל עסקית עולה 7 לארי, אני לקחתי עסקית שכוללת חביתה, נקנקיות, גבינה שמיכאל אכל, ירקות, לחם, רסק עגבניות וקפה, מיכאל לקח עסקית עם חביתת ירק, ירקות, קפה וחצפורי שהוא אמר שהוא חייב לטעום למרות שכל ישראלי שאני מכיר אכל את זה וממש לא אהב.
הארוחת בוקר הייתה ממש אחלה, שאלתי מאיזה בשר הנקנקיות ואמרו לי שזה בשר פרה, אבל נקנקיות זה לא עוף בכלל? אכלתי.
מיכאל קיבל חצפורי בצורת בורקס גבינה אז הפעם היה לו סבבה, הוא עדיין לא אכל את הלחם המפוצץ בשמן ובגבינה, החצפורי האמיתי של הגאורגים.
שאלנו כמה יצא ואמרו לנו 21, מה הקטע לא הבנו בדיוק כי ארוחת בוקר עולה בכלל 7, אבל הקפה לא כלול במחיר ולקחנו כל אחד גם בקבוק שתייה, גנבים פה הגאורגים, ארוחת בוקר ב15 שקל! אני שילמתי 11 לארי ומיכאל 10 לארי והלכנו לתחנת אוטובוס הקרובה אלינו כדי לנסוע לכיוון הגן הבוטני עם אוטובוס קו 17, כל התחנות אוטובוס פשוט נמצאות בכביש הראשי של בטומי.
טוב חיכינו 40 דקות לאוטובוס, מ11:40 עד 12:20, כל הקווים של אותה תחנה עברו כבר פעמיים והקו שלנו לא היה באופק, אז עצרנו מונית, אי אפשר כבר לחזור לחדר, או ללכת לאכול, חייב לעשות עם עצמנו משהו, שאלנו כמה עולה נסיעה לגן הבוטני והנהג אמר 15 לארי, אני שילמתי 8 לארי ומיכאל 7 לארי, לפי גוגל מאפס הנסיעה 20 דקות.
הגענו ב12:40, כניסה לגן הבוטני עולה 15 לארי לאדם, בתוך הגן עצמו אפשר לקחת רכבת כזאת שעושה סיבוב בכל הגן, אנחנו הלכנו ברגל, הסתובבנו והעצים פה באמת יפים ומרשימים, יש כמה ממש ענקיים ויש סוגים מיוחדים פה, אבל זה לא בשבילנו.
הגענו לכניסה לחוף של הגן הבוטני, עשינו תמונה של החוף כי וואלה הוא יפה, מיכאל קנה קילו דובדבנים ב5 לארי והמשכנו ללכת, באמצע הסיבוב עצרנו כמה פעמים לשחק ששבש, הסתכלו עלינו מוזר מידי פעם.
טוב אחרי כמעט 3 שעות סיבוב בגן הבוטני הזה החלטנו להתחיל לתפוס כיוון ליציאה, אז רצינו ללכת מדרך אחרת שלא הלכנו בה כבר ואז היינו צריכים לעלות כמעט 200 מדרגות ...
הגענו ליציאה ב15:40 וביציאה מחכים מלא מרשוטקות כאלה בקו מספר 31 ב1 לארי לאדם, מדהים, ואנחנו באנו ב15 לארי, הסיבוב בגן הבוטני נחמד אבל פחות בשבילנו, מי שאוהב עצים מיוחדים ובצורות מיוחדות ומי שעם ילדים ורוצה להעביר את הזמן בסיבוב כל היום זה ממש יתאים לו, יש גם מקומות לאכול וחוף ים של הגן הבוטני.
איך שיצאנו עלינו על מרשוטקה, שילמנו לארי כל אחד וירדנו כמה שיותר קרוב למקדונלדס כמובן, אני לקחתי ארוחה ב20 לארי ומיכאל לקח ארוחה ועוד שני המבורגרים קטנים ב21 לארי וזה לא השביע אותו.
שיחקנו משחק ששבש אחד במקדונלדס ויצאנו לכיוון החדר, איזה מזל שקניתי את הששבש הזה! מה היינו עושים עם החיים שלנו בלעדיו?
הגענו חזרה להוסטל ב17:30, התקלחנו, עשינו כביסה והתחלנו לארגן את הדברים מחדש לקראת עזיבת ההוסטל מחר בבוקר ונסיעה לטביליסי, הזמנו דרך בוקינג 2 לילות בהוסטל בשם old city, קרוב למרכז העיר בטביליסי ובמחיר 12 לארי ללילה.
טוב לא באמת אירגנו דברים, שיחקנו ששבש.
ב21:00 היינו רעבים אז יצאנו לאכול משהו, נכנסנו לאיזה מסעדה ולא אהבנו, המסעדות המקומיות האלה לא בשבילנו, הלכנו לסאבווי.
בדרך לסאבווי עצרנו בחנות מזכרות ויש לזה סיבה טובה, בסיפור דרך של יום קודם סיפרתי ששכחנו יום הולדת שהיה לחבר בזמן שאנחנו פה, נקרא לו חבר א', ואת הסיפור דרך של אותו יום קודם שלחתי לחבר ב' שגם לו היה יום הולדת בזמן שאנחנו פה, אז אנחנו חושבים שחבר ב' קרא את הסיפור דרך והיה בטוח שאנחנו מדברים עליו, ובכלל קנינו לחבר א', אז קנינו עוד מתנה גם לחבר ב', אה ומיכאל גם קנה לחברה שלו, הוא שילם על הכל, 15 לארי לשתי המתנות.
המשכנו מחנות המתנות לסאבווי ולא היה להם חביתה אז יצאנו לבחוץ והיה שם שווארמיה, קנינו לאפה עם קבב טלה, ציפס וכל אחד לקח פחית שתייה, יצא 7 לארי לאדם.

כסף:
40 לארי – 60 שח – אוכל.
10 לארי – 15 שח – נסיעות.
סה"כ: 50 לארי – 75 שח.

שינה:
סנטרל אפרט.

טביליסי - לקראת חזרה לארץ

24.7.18 יום 17 – שלישי בשבוע:
קמנו ב8 והתחלנו להתארגן לעזיבה, הכנו קפה ולא היינו רעבים בכלל, אפילו עם כאב בטן קל, מעניין אם זה בגלל הקבב טלה או בגלל הכמות אוכל המטורפת הזאת שהכנסנו לגוף בשלושה ימים האחרונים.
יאללה שלישי היום, עוד 48 שעות בית, אתמול בדקנו איך מגיעים לאזור המרשוטקות לטביליסי ואמרו לנו לקחת מונית מההוסטל עד לשם.
יצאנו ב10:00 מההוסטל וביקשנו מונית לאזור המרשוטקות לטביליסי, שאלנו מונית כמה עולה והנהג אמר 5 לארי, מדהים, עלינו והגענו לאזור המרשוטקות ב10:20, מצאנו מרשוטקה שנראית טוב וחדשה יחסית ויש עלייה גם מדבקה של וויפי, שאלנו את הנהג מתי יוצאים אמר ב11:00 ו20 לארי לאדם, שמנו תיקים במרשוטקה וחיפשנו מה לאכול.
בכל התחנה מרכזית הזאת שהיינו לא היה שום מקום שמוכר איזה ארוחת בוקר נורמלית או איזה קפה וקוראסון שוקולד, אז לקחתי רק קפה באיזה מסעדה, מיכאל שאל אם יש גם חינקלי ואמרו שאין אז אכלנו שנינו חטיפי חלבון שמיכאל הביא מהארץ.
לא סיימנו את הקפה, זה היה סוכר עם קפה אם נקרא לזה כמו שזה היה, שילמתי לארי אחד על שתי הקפה ויצאנו למרשוטקה, מיכאל היה חייב להשתין לפני אז הוא שילם חצי לארי כדי להשתין, פראייר ... איזה גבר משלם כדי להשתין?
עלינו למרשוטקה ב10:50 ושילמנו 20 לארי כל אחד, להפתעתנו המרשוטקה יצאה ב11:00 לא מלאה, בטוח הוא אוסף אנשים בדרך אבל העיקר שהתחלנו לנסוע.

הנהג אסף אנשים בדרך, והמרשוטקה התמלאה לגמרי, עצרנו באמצע הדרך ב14:00 במרכז חנויות והיה שם מסעדה של בעיקר בצקים למיניהם, אני קניתי בורקס תפוח אדמה לא בדיוק כמו בארץ אבל גם בסדר ב1.5 לארי ומיכאל הפסיכופט אכל חצפורי שעלה לו 3 לארי והמשכנו לנסוע.
הגענו לטביליסי ב17:30 באזור הראילווי סטיישן, התחנת רכבת של טביליסי, משם המשכנו לכיוון תחנת המטרו שצמודה, מצאנו בחור שמוכר בחוץ מעבר לאנשים במטרו בחצי לארי לאדם, שילמנו לו כל אחד והוא העביר אותנו, ירדנו בתחנת הליברטי סקוור והלכנו לכיוון ההוסטל שהזמנו דרך בוקינג, ממש קרוב למרכז העיר, פחות מ10 דקות הליכה, הגענו להוסטל ב18:00 וחיכינו שהמארחת תגיע.
כשהיא הגיעה היא הכניסה אותנו לחדר עם 3 מיטות לפני שראתה את ההזמנה בבוקינג, מסתבר שזה חדר פרטי כביכול ועולה 20 לארי ללילה לאדם, ואנחנו הזמנו דרך הבוקינג בחדר משותף ב12 לארי ללילה לאדם, בסוף היא אמרה שנלך לפי ההזמנה אבל היא לא העבירה אותנו חדר, היא אמרה שאולי נעבור מחר כי יכול להיות שמישהו אחר הזמין את החדר הזה, שילמנו 24 לארי כל אחד ויצאנו לאכול, הקניון בליברטי סקוור נמצא במרחק הליכה של 7 דקות מאיתנו, מיכאל אכל בkfc, אני פחות התחברתי לכנפיים אז נכנעתי להמבורגר, לקחתי ארוחה בבורגר קינג ב19 לארי ומיכאל לקח 16 כנפיים, 2 ציפס ורוטב ב22 לארי.

משם יצאנו חזרה לכיוון ההוסטל ועצרנו בנורט פייס לראות דברים כי היה 25 אחוז הנחה, הסתכלתי על חולצות ואז ראיתי חולצה מכופתרת קצרה לטיולים, הרבה זמן כבר שאני מחפש אחת כזאת, מדדתי, השרוולים טיפה לא לטעמי אבל כל החולצה מדהימה, המחיר אחרי הנחה יצא 146 לארי, לקחתי.
19:55 זאת השעה שבה הפכתי מעוד מטייל רגיל למטרק אמיתי שיש לו מכופתרת לטיולים, תודה גאורגיה.
הגענו חזרה לחדר בשעה 20:10, התקלחנו, התארגנו ופשוט הלכנו לישון כי ה7 שעות נסיעה הרגו אותנו היום.

כסף:
25 לארי – 40 שח – נסיעות.
20 לארי – 30 שח – אוכל.
24 לארי – 40 שח – 2 לילות בהוסטל אולד סיטי.
146 לארי – 220 שח – מכופתרת של מטרקים.
סה"כ: 210 לארי – 330 שח.

שינה:
OLD CITY HOSTEL. https://www.booking.com/hotel/...

25.7.18 יום 18 – רביעי בשבוע:
קמנו ב8 בבוקר ליומנו האחרון בגאורגיה, יש אנשים שיגידו סוף סוף, יש שיגידו איזה באסה ... תתפלאו לשמוע שאני אומר סוף סוף כי אני רעב, לא .. אני ממש לא רעב! אני אוכל פה בכמויות מטורפות, אבל אני רעב פיצוצים לחומוס אליהו!
סיכמנו שמגיעים לקריית גת ונוסעים לחומוס אליהו, בינתיים רשמנו בחיפוש בגוגל סטארבקס לשתות קפה ולאכול איזה קוראסון, אבל זה שלח אותנו לקופיסטא, בטח איזה חיקוי, טוב הלכנו.
כל אחד מאיתנו לקח קפוצינו גדול וקוראסון שוקולד במחיר 9 לארי.
משם המשכנו לכיוון קניון גלריה, רצינו לשחק באולינג, כי שכחנו את הששבש בחדר, הגענו לבאולינג ואמרו לנו שנפתח רק ב11:00 והשעה הייתה 10:20, אז בינתיים ירדנו לבית קפה מתחת, אני לא לקחתי כלום, מיכאל שתה קפה.
הגענו לבאולינג ב11:05 כדי לדפוק איחור אופנתי והתחלנו משחק, שעה של משחק עולה 20 לארי, שילמנו כל אחד 10 לארי, החלפנו לנעליים של הבאולינג כי חייב, מי שמגיע לשחק ממליץ לבוא עם גרביים אחרת תקבלו שקיות, ושיחקנו, וואלה ניצחתי באיזה 100 הפרש, מיכאל הגרוע.
מהבאולינג המשכנו לkfc, משום מה אני לקחתי את הארוחה היותר גדולה ומיכאל לקח ארוחה קטנה, מוזר קצת .. אבל הוא סיים והזמין עוד ארוחה, יצא לי 13 לארי לטורטיה עם שניצל.
משם עלינו חזרה לאזור הבאולינג כי ראינו שמוכרים פה קפה טורקי, חייב לנסות קפה טורקי בגיאורגיה, משום מה אני חושב שהקפה של עלית יותר טוב, ואחרי ששתיתי .. אני בטוח שהקפה של עלית יותר טוב.
שילמנו כל אחד 3 לארי וניסינו לשלם עם כל העודף שנותר לנו אבל לא הלך.
משם יצאנו לנייק שוב לחפש מכנס וחולצת ריצה, הפעם אמרתי יאללה אני אקנה, פשוט נשאר לי עוד כסף ויש פה כבר הנחה של 50 אחוז על המוצר השני, אז למה לא בעצם?
גם אני וגם מיכאל קנינו מכנס וחולצה לריצה מנייק, לי עלה 243 לארי ולמיכאל 234 לארי.
מנייק כבר חזרנו לחדר, בדקנו מה קורה עם הטיסה שלנו, מתי צריך להתעורר וכבר לצאת והכנו את כל הדברים והתיקים.
החלטנו שקמים ב4:00, יוצאים ב4:30 מההוסטל ותופסים מונית לשדה תעופה, לא רצינו לסמוך על האוטובוס באמצע הלילה, מעדיפים ללכת על בטוח עם מונית, הטיסה עצמה ב7:00 ומגיעה לארץ ב8:30 בשעון ישראל.
לקראת 18:00 היינו רעבים אז מצאנו איזה בית קפה קטן צמוד להוסטל, אני לקחתי את הבצק עם התפוח אדמה הזה ומיכאל שוב לקח חצפורי, לקחנו גם 2 קולה זירו ושילמתי על שנינו 6 לארי להכל, אחרי שישבנו וקיבלנו את האוכל ראינו שיש פיצה במקום, אז הזמנו גם פיצה גדולה אחת לשנינו, ביקשנו בלי פפרוני, והיה על הפיצה משהו שעשוי מציקן כשלהו, היה חוסר תקשורת מוחלט בינינו לבין כל מלצריות המקום אבל הסתדרנו, לצערנו החלפנו פיצה אבל מיד אחרינו בא לקוח נוסף שביקש פיצה והיא הביאה לו את שלנו! גדול!
בקיצור בפיצה השנייה שקיבלנו היה חמוצים, לא היה מדהים אבל בקטנה, מיכאל שילם 12 לארי על הפיצה וחזרנו להוסטל, אירגנו את התיקים וסגרנו אותם, והתבטלנו בהוסטל קצת לקראת שינה מוקדמת כי קמים ב4:00.
כמה מטרות שהצבתי לעצמי במהלך הטיול וקצת אחרי ההגעה, הגעתי עם בקבוק פריגת של תות בננה כי יש לו פקק גדול ואז אפשר למלא בכל מקום ופקק קטן בבקבוק זה מעצבן כי אי אפשר למלא בכל מקום וידעתי שלא יהיו פה פקקים גדולים בבקבוקים, אז טיילתי איתו שבועיים וחצי ואחרי כמה ימים הצבתי מטרה לחזור איתו לארץ, אני חוזר איתו לארץ.
אחרי כמה ימים פה שמתי לב שכל ערב אני עושה כביסה, הבאתי 6 תחתונים ו6 גרביים, והשתמשתי רק ב2 מכל דבר בזכות הכביסות, אז זה גם הפך למטרה, לא להשתמש ביותר מ2 והמסקנה לטיול הבא זה לא להביא יותר מ3.
סיפור דרך ארוך פיצוצים, יש.
מלא סרטונים בגופרו, יש.
תמונות במצלמה, יש.
3000 מטר, יש.
תודה גאורגיה, את מדינה מדהימה! נפלתי עלייך בשבוע טיפה חורפי אבל מאמין שעוד אחזור לטרק הענק, קזבגי - אומלו!

כסף:
30 לארי – 45 שח – אוכל.
10 לארי – 15 שח – באולינג.
243 לארי – 360 שח – בגדים מנייק.
סה"כ: 283 לארי – 420 שח.

שינה:
אולד סיטי הוסטל.

טיסה חזור

26.7.18 יום 19 – חמישי בשבוע:
4:00
קמתי עייף, מיכאל כבר עוד שנייה סיים לסדר הכל, אני רק יצאתי מהמיטה, זהו סגרנו תיקים יצאנו מההוסטל, עלינו לכביש הראשי ועצרנו נהג מונית, הוא אמר לנו 40 לארי ואז אמרתי לו, זה 30 אחי, והוא אמר יאללה בוא 30, למיכאל לא היה עודף, אז שילמתי אני את ה30 לארי, בסוף הוא החזיר לי 15.

הגענו לשדה ב5:00 ועדיין לא נפתחו הדלפקים של הטיסה, אם אנחנו בכלל במקום הנכון זאת גם שאלה, פגשנו ישראלים, הבנו שאנחנו במקום הנכון ואז הנורא מכל, נזכרתי שיש לי עדיין גז בתיק, התחלתי במסע חיפושים למישהו שרוצה מיכל גז גדול שכמעט ועדיין מלא, מצאתי איזה קבוצת מטרקים והבאתי להם, בינתיים הדלפקי טיסה כבר נפתחו, שלחנו את התיקים למטוס והמשכנו במסלול.
חוץ מהגז גם נשאר לי בסים הגאורגי 4 גיגה אינטרנט!! אני כנראה אביא את זה לאיזה חבר שמתכנן לטוס בקרוב לגאורגיה.
6:30 כבר עלינו למטוס, יאללה בוא נגיע לארץ כבר, בא לי חומוס.
התחלנו לזוז ב7:00, בהלוך היה לנו ממש איחור, בחזור הזמנים מדוייקים לשם שינוי.
נחתנו בארץ, ברגע שהמטוס נגע בקרקע אז כולם מחאו כפיים אבל אף אחד לא שר הבאנו שלום עליכם, חוץ ממני האמת, וואלה התרגשתי לחזור לארצנו היפה, הדרכון הביומטרי הזה מגניב, באמת חוסך תור, כדי לא לשכוח את הבשמים והשוקולדים למשפחה הלחנתי את המשפט "לא לשכוח דברים מהדיוטי פרי" וזה ממש עזר לי לא לשכוח דברים מהדיוטי פרי ...
לקחתי את הדברים מהדיוטי פרי ועברנו במכס בשלום, יצאנו לרכבת ואיך שירדנו לתחנה עברה לנו רכבת מול הפנים, לא נורא נחכה לרכבת הבאה עוד 20 דקות.
החלפה בתל אביב ההגנה והגעה לקריית גת ב10:58, משם הלכנו ברגל אליי הביתה כי זה ממש קרוב ולקחנו את האוטו, כמה מפתיע ... לחומוס אליהו!
11:25
ניגוב החומוס הראשון.
חזרתי לארץ עם 220 לארי, החלפתי אותם בקריית גת בציינג שבדקנו מראש שמקבל לארי, יצא לי 310 שח.

כסף:
15 לארי – 25 שח – מונית.
22.5 שח – רכבת מנתב"ג לקריית גת.
סה"כ: 50 שח.

סה"כ כסף בכל הטיול:
4340 שח, יש להדגיש שזה כולל כרטיס טיסה, בגדים שקניתי, ביטוח נסיעות ונסיעות ברכבת בישראל.

הסוף.

רשימת ציוד לגאורגיה

בתוך התיק -

תיק לילה:
שמפו
פנס חירום
מקלות אוזניים
מטען נייד וכבל
מטען מצלמה
מברשת שיניים
משחת שיניים
דאורדורנט
ספיד סטיק
טלק
מטען לפלאפון

תיק עזרה ראשונה:
מספריים
פינצטה
סקרפל
פד גזה 8
ערכת תפירה
כפפות
לקופלסט
דף הסבר הגשת עזרה ראשונה
שמיכת הצלה
משולש בד
תחבושת אלסטית
קרש קיבוע
אלתוש
פולידין
טייגר
רדיאן בי
ג'ל ניקוי
אקילן שפשפת
פונגידרם משחת פטריות
פלסטרים 10
אלכוהול פד 10

פקל קפה:
כירת גז
מזלג
כף
סכין
מגן רוח
מצת
קפה
כוסות 4
ערכת סירים

כללי בתיק:
שקש
מזרון
שלוקר
גופיה טרמית
גטקס טרמי
טישרט פשוטות 2
דרייפיט להליכה 2
מכנסי טיולים 2
חולצה מכופתרת
סופטשל
גרביים 6
תחתונים 6
סנדלי שורש
מגבת
מעיל גשם
כובע
ספר
בגד ים
שקיות זבל
נייר טואלט
מגבונים
ששבש

עליי -

גופרו:
גופרו
מקל וסוגר

מצלמה:
מצלמה
כבל
סוללה ספייר לגופרו
חיבור לפלאפון

עליי בשלוף:
ארנק
דרכון
פנס ראש
מצפן
אטמים
אוזניות
מקלות

אוכל:
חטיפי אנרגיה 10
טחינה גולמית
אגוזי מלך
שקדים


זאת הרשימת ציוד שנסעתי איתה, לקחתי הרבה דברים בידיעה שאני הולך להיות גם לבד יומיים ואז אני צריך שיהיה עליי הכל, התיק שקל 15-16 קילו ללא מים, עם מים הגיע ל19 ובתחילת יום גם 20 אני מעריך.
במידה ואתם הולכים בתקופת הקיץ ולא ישנים בחוץ שום לילה יכול להיות שאין צורך בביגוד טרמי, סופטשל זה חשוב! תקחו ואתם תשתמשו, בגבהים קר ויש גם רוח חזקה וקרה.

טיפים

• אתם השגרירים של ישראל! הם מאוד אוהבים אותנו וכמעט לכל אחד יש חבר מישראל, תהיו אנשים טובים, תחייכו, תהיו אדיבים ואל תוציאו לנו שם רע כי כרגע הוא טוב.
• אל תפחדו, יש המון שאלות לאנשים וזה שאלות באמת מיותרות, פשוט תנסו, לפעמים בעיר מרכזית אין צורך בכלל להזמין מראש בבוקינג ואפשר פשוט להסתובב ולחפש וזה חלק מהחוויה, אל תשאלו מה יש לעשות בטביליסי יומיים חודש לפני שאתם מגיעים, זה עיר הבירה ויש בה המון מה לעשות!
• פשוט תגיעו ותסתובבו ותכירו תרבות חדשה ותוכלו לצפות בדרך חיים אחרת, זה חלק מהטיול! וזה כיף בטירוף ...
• המרשוטקות זה לאנשים לא מפונקים, חם שם ולא כל כך כיף וצפוף ובעייתי לישון.
• יש גז לגזיות בכל מקום, לא רק בטביליסי כמו שרבים אומרים, גם במסטיה, גם בקזבגי.
• זה לא משנה אם תביאו דולר או יורו! לשניהם בגאורגיה יש שער המרה שונה ואנשים חושבים שהיורו יקר יותר אבל זה רק כי הוא שונה מהדולר, בדיוק כמו עם השקל, דולר הוא 3.6 ויורו הוא 4.5.
• אפליקציות דרושות: mapy.cz, booking, google translate, trip advisor. – כל האפליקציות האלה יעזרו מאוד אם הורדתם מראש את המפות והשפות, בטריפ אדויסור יש הרבה מקומות מומלצים וטובים, הגאורגית בגוגל טרנסלייט תציל אותכם לפעמים, בוקינג יכול מאוד לעזות בלילות שאתם מגיעים ב3 לפנות בוקר בגלל זמני נסיעה לא טובים, מאפי היא אפליקציה מדהימה! הרבה יותר טובה ממאפס מי שבה אין טופוגרפיה.
• כמעט בכל מקום יש וויפי, אני קניתי סים עם 7 גיגה אינטרנט וזה ממש מוגזם! נשאר לי 4 גיגה בסוף הטיול, האינטרנט טוב בעיקר לנסיעות הארוכות בהם אין וויפי.

קישורים חיצוניים

• החברה הראשית של טיסות בגאורגיה
• אתר הרכבת להזמנת כרטיסים בגאורגיה
• אתר בוקינג
• סרטון גופרו שערכתי על הטיול