תאריך הטיול | יולי 2013 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
עונה מומלצת | יוני-ספטמבר |
הטרק ממסטיה לאושוגולי הוא טרק מפורסם והרבה מאוד מטיילים בוחרים לעשות אותו. הטרק נמצא באיזור סוונטי שבקוקז הגבוהה בצפון מערב גיאורגיה. בירת סוונטי היא עיירת המחוז מסטיה (Mestia) שנמצאת בעמק בין ההרים. את הטרק אפשר להתחיל במסטיה ולסיים באושוגולי, ואפשר גם להתחיל באושוגולי ולסיים במסטיה. אנחנו בחרנו באופציה השניה בעקבות המלצה ששמענו מזוג ישראלים שפגשנו בגיאורגיה. צריך לקחת בחשבון שכדי לחזור מאושוגולי למסטיה צריך לקחת מונית/ג'יפ/טרמפ וזו נסיעה של כשעתיים וחצי.
כדי להגיע למסטיה צריך לקחת מונית שירות גיאורגית (מרשוטקה) שיוצאת מטביליסי כל יום ב6 בבוקר, ולוקח לה 12 שעות (פחות או יותר) להגיע למסטיה. הדרך די משעממת עד שמתחילים לטפס להרים. שם הנוף נפתח והעיניים דבוקות לחלונות.
אנחנו ישנו בגסט האוס במסטיה. בעלת הבית סידרה לנו ג'יפ שייקח אותנו לאושוגולי בבוקר שלמחרת, במחיר סביר - 30 לארי לאדם.
התחלנו את הטרק באושוגולי. לאורך הטרק יש סימון אדום לבן. הסימון היה בסדר גמור באותו יום, מה גם שהשביל עובר באותה הדרך של הג'יפים בחלק מהדרך. ההליכה מאושוגולי לאיפרלי נוחה, הדרך יפה מאוד, מלאה במפלים וקניונים. אחרי 3 שעות בערך מגיעים לכפר קטן בו הסימון מראה לעלות ימינה. ממשיכים עם הסימון ועולים בערך 40 דקות עד שמגיעים לאיפרלי. ( יש שני כפרים עם שמות דומים, איפרי ואיפרלי) באיפרלי ישנו בגסט האוס הראשון שרואים בצד ימין כשמגיעים מלמטה. שילמנו 25 לארי תמורת חדרים יפים, מקלחת מצוינת, תנור לבישול ואירוח כיפי. מומלץ מאוד. אחת מבנות המשפחה (זאת שאיתנו בתמונה) יודעת קצת עברית כי היה או יש לה חבר ישראלי... לא בדיוק הבנו את הסיפור אבל לימדנו אותה עוד קצת מילים יפות.
במפות ראינו שזה היום הכי ארוך בטרק, ולכן יצאנו מוקדם. בדרך כלל צריך לקחת סוסים ביום הזה כדי לחצות את הנהר לפני אדישי. לנו לא היו סוסים כי לא ביקשנו בערב או שלא היה להם.. הסיפור לא ברור, בכל מקרה כדאי מאוד לקחת איתכם סוסים כי הנהר שצריך לחצות סוחף ומסוכן.
הסימון ביום הזה די גרוע, ולכן קחו איתכם מפות שלא תצטרכו להסתמך רק עליו. השביל מתחיל ישר ביציאה מהגסטהאוס עם הסימון, והולך בצד הנחל, לפעמים מעליו לפעמים לידו. אחרי בערך שעתיים וחצי הליכה אמור להיות פנייה שמאלה עם השביל שחותכת את ההרים, עולה לפס ויורדת מהצד השני. אנחנו לא מצאנו את הפניה ולכן המשכנו עם הנחל עוד קילומטר בערך.. כשראינו שכנראה איבדנו את הסימון לגמרי החלטנו לעלות דוך על הרכס ולחפש את השביל בצד השני. עלינו לפסגת הרכס, עליה של בערך 50 דקות. מלמעלה רואים את כל האיזור ואפילו את אדישי, הכפר שאליו מגיעים בסוף היום. על הרכס ראינו רו'גום קטן, שהוכיח לנו שאנחנו לא הראשונים שהיו שם.
התחלנו לרדת מהרכס, והתחברנו חזרה אל השביל. השביל יורד אל הנחל וחוצה אותו. יש רו'וג'ומים במקומות שהכי קל לחצות את הנחל. אנחנו הגענו בשעה מאוחרת יחסית (5 אחה"צ) והייתה זרימה חזקה. עברנו בזכות הרבה אומץ של גיא.. כדאי מאוד לקחת סוסים כי הנהר מסוכן!
אחרי שחוצים את הנחל יש עוד כמה ערוצים קטנים שחוצים בלי בעיה, ומשם יש הליכה ליד הנחל של בערך שעה וחצי עד אדישי. חפשו שם את הסימון אחרת סתם תתברברו. הגענו לאדישי (תדעו שהגעתם כשתראו כפר עם מגדלים) ונכנסו לגסטהאוס הראשון שראינו.
יצאנו לדרך אחרי ארוחת בוקר של חצ'פורי (מאכל מקומי, כמו טוסט עם גבינה) וקפה. היציאה מאדישי ברורה והולכת עם הסימון הרגיל. התכנון המקורי שלנו היה ללכת ברגל עד זבישי ומשם לקחת מונית למסטיה. אבל המציאות כנראה אירגנה לנו משהו אחר..
התחלנו ללכת, השביל מטפם והסימון ברור לגמרי, צריך לעקוב אחרי החיצים. בדרך חוצים כמה נחלים קטנים כך שאין בכלל בעיה של מים. יש בערך שעתיים וחצי של טיפוס עד שמגיעים למעין פסגה, שם השביל עושה פרסה ויורד על אחת השלוחות לכיוון זבשי. אנחנו טעינו והמשכנו עם הסימון שלא עובר בזבישי. אחרי ירידה של שעה - שעה וחצי הגענו לדרך הג'יפים שעוברת בין מסטיה לאושוגולי. החלטנו לנסות לתפוס טרמפ למסטיה כדי שנספיק להגיע גם לאגמים באותו היום.
אחרי בערך 5 דקות הגיע גרוזיני נחמד שלקח אותנו בג'יפ שלמסטיה. כשהגענו למסטיה חזרנו אל הגסטהאוס של מנו, אכלנו צהרים וביקשנו ממנו שתדאגן לנו לג'יפ שייקח אותנו לאגמים. האגמים נמצאים מעל הצלב שמשקיף על מסטיה. את הצלב אפשר לראות כמעט מכל מקום במסטיה, הוא נמצא על אחד ההרים הקרובים, תשאלו את המקומיים והם יראו לכם. האגמים הם אחת הנקודות הכי יפות שהיינו בהן. אפשר להגיע גם בהליכה, בעלייה קשה של בערך 4 שעות. לא מומלץ..
מנו אירגנה לנו גי'פ, סיכמנו עם הנהג מראש שהוא בא איתנו ומחכה לנו עד שנסיים שם ואז הוא ייקח אותנו חזרה. שילמנו 30 לארי לאדם ונסענו. העליה לקחה שעה. הנוף שנשקף מהאגמים מדהים, המים נעימים, והאוויר טוב. מומלץ מאוד להגיע לשם, אל תפספסו!
אחרי שירדנו מהאגמים חזרנו לגסטהאוס של מנו ללילה אחרון במסטיה.
תגובות
הי
חזרתי שבוע שעבר מהגאורגיה אחרי שהלכתי את המסלול מאשגולי למסטיה. היתרון הגדול בללכת את המסלול הפוך ממה שרוב האנשים הולכים הוא שלא נתקעים אחרי קבוצות גדולות של מטיילים (רוב המסלול לא נקלנו בהרבה אנשים אבל היה יום אחד שהייתה כמות גדולה מאוד של מטיילים שחלפו על פנינו). הבעיה הגדולה שאנחנו נתקלנו בה היא לחצות את הנהר בדרך מאיפרלי לאדישי, מכיוון שהגענו לנהר אחר הצהריים כאשר הזרימה חזקה. מה שאנחנו עשינו היה להתקשר ערב לפני לגסטהאוס באדישי ולקבוע איתם שבחור עם סוס יגיע למקום חציית הנהר בסביבות ארבע. בפועל היינו צריכים להתקשר לגסטהואס שוב ולהזכיר להם אחרי שחיכנו ליד הנהר בסביבות השעה- העיקר שהסוס הגיע וחצינו בשלום :)
הגסטהאוס באדישי שאנחנו ישנו בו הוא של נינו: 995-790473909
יש אבל עוד כל מיני גסטהוסים אחרים באדישי..
פתרון נוסף לחציית הנהר הוא לישון ליד המעבר ובבוקר לחצות אותו ברגל כאשר המפלס נמוך או לחכות קצת שיגיעו מטיילים מכיוון אדישי עם סוסים ולחצות איתם- אנחנו פשוט לא הבאנו שקי שינה....
טיפים לגבי המסלול:
יום 1 מאשגולי לאפרלי- תחילת הדרך היא על דרך העפר שמובילה למסטיה ולאחר כ 2 ק״מ יש ירידה לשביל הג׳יפים שהופך מהר מאוד לשביל הליכה. אנחנו לא ראינו סימון שמסמן שזו הדרך, אבל יש קצת אחרי הפיצול עץ. באופן כללי לא ראינו סימונים ביום הזה והשביל עצמו היה הרבה פעמים בתוך עשביה גבוהה. לאחר כ 3 ק״מ מגיעים לפיצול בשביל - אם פונים שמאלה יורדים בחזרה לדרך העפר שמוביל למסטיה, אם פונים ימינה ממשיכים עם שביל הליכה שממשיך על השלוחה ומגיע לכפר davberi. זאת דרך יפה אבל יותר איטית.
יום 2 מאפרלי לאדישי- כמו שאמרתי כדאי להתארגן מראש לחציית הנהר.
יום 3 מאדישי לזמבישי- מאידישי מטפסים עד שמגיעים לאתר עבודות להקמת אתר סקי. יורדים בדרך עפר רחבה משהו כמו 5- 10 דקות עד שמצד ימין יש ירידה לשביל הליכה שמתחיל במדרון קטן עם דרדרת אבנים. מצד שמאל יש דרך עפר גדולה שעולה מעלה. צריך לשים לב לדרך, יש כל מיני פיצולים ואין סימונים ברורים.
יום 4 מזמבישי למסטיה- יש אנשים שמדלגים על היום הזה, אני אהבתי.
טיפים כללים:
באופן כללי אין סימון שבילים ברור לאורך כול המסלול, והמסלול במפה לא תמיד נאמן למסלול בשטח. לנו עזר מאוד לדבר עם מטיילים שהלכו בכיוון ההפוך.
אנחנו נפלנו על שבוע מאוד חם שלא ירד בו כמעט גשם, הבנו אבל שברגיל כל יום אחרה״צ יורד גשם בהרים.
בלון לגזיה אפשר למצוא בכל מיני גסטהוסים והוסטלים בטבליסי שמטיילים אחרים השאירו לפני שטסו.
מטיבליסי למסטיה אפשר להגיע ברכבת- לוקחים רכבת לזוגדידי ומשם מונית שירות למסטיה. יש רכבת לילה עם מיטות והכל שיוצאת ב 21:00 נראה לי ולוקח לה 8 שעות עד זוגדידי ויש רכבת יום שיוצאת ב 8:00 ומגיעה לזוגדידי ב 13:30 בערך.
רכבת בכיוון הפוך מזוגדידי לטבליסי יש ב 17:00 בערך וב 21:00 בערך, אפשר לבדוק באתר של רכבת גאורגיה.
מקווה שהטיפים האלו יהיו שימושיים...
האם עדיף לעשות את המסלול ממסטייה לאושוגלי או שאפשר גם הפוך? מה היתרונות בכל כיוון?
אפשרי מבחינת מזג לטוס בשבוע הראשון של אוקטובר?
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם