בליז - ארץ קטנה ואנשים בה מעט

צלילה למעמקי הים והמאיה

תאריך הטיול	April 2015
משך הטיול	10 ימים

תוכן עניינים

הקדמה

לבליז הגעתי בעיקר כיעד צלילה.קשה לסרב לשונית השנייה בגודלה בעולם.
בימים שזכרונות סיני הולכים ודוהים בשל המצב הבטחוני,
מרכז אמריקה נכנסה לרשימת היעדים שלי.
אהבתי את המדינה הזאת: את שמחת החיים והפשטות של תושביה שכמעט כולם אגב דוברי אנגלית שוטפת,את מה שמתחת למים ומה שמעליהם. ממליץ בחום למי שמחפש לברוח ממסלול התיירות השחוק העולמי.ולא רק לצוללנים.
אבל-המדינה לא זולה.
דמיינו לעצמכם מדינה בגודלה של ישראל עם 300,000 תושבים...
אני מנסה לדמיין איך זה היה מרגיש אצלנו.
אולי כך חוו אנשי העלייה הראשונה את הדרך בין נמל יפו לזכרון יעקב.
ארץ ריקה בלי שפם.
דומה שעדר התיירים העולמי טרם גילה את היעד הזה והיא נשארה אותנטית ולא ממוסחרת. בדיוק כמו שאני אוהב.

בזכות חופשת הפסחא-טיילתי גם ביבשה.
אני אומר ב"זכות" כי המקומיים בתוספת תיירים אמריקאיים ממלאים בהמוניהם את איי בליז בחופשה הזאת ומועדוני הצלילה מלאים.
נאלצתי למצוא ״תכנית מילוט״ ולברוח ליבשה.איזה מזל כי למדינה הזאת יש המון מה להציע-ג׳ונגלים,עתיקות,נהרות,מערות.

להלן תקציר הטיול
ולינק לקליפ שערכתי וצילמתי
מחמשת ימי הצלילה שלי: https://youtu.be/tSb30p-6-5M

יום 1: הגעה ל- CAULKER CAYE

רק שעתיים טיסה מנמל התעופה המודרני וגדול המימדים של מיאמי והנחיתה בשדה התעופה של בליז לא משאירה מקום לספק: זה נראה כמו שדה תעופה למטוסי ריסוס כשמסביב ירוק טרי של צמחייה עבותה.
מהמטוס צועדים רגלית לטרמינל אם אפשר לקרוא לו כך. חזרה של 50 שנה בזמן.

בליז סיטי לא נראית באמת כמו סיטי.
הייתי מגדיר אותה יותר כמו עיירה.
נהג המונית שלי עצר כמה פעמים ברחוב הראשי כדי לברך לשלום את חמותו,אחיו
ועוד שכן שהוא מכיר.במקרה פגש אותם על הדרך.
כמו תל אביב הקטנה מימי נחום גוטמן.
ממזח המעבורות לקחתי water taxi לאי caye caulker
(יש שתי חברות המתפעלות שירות מעבורות בין בליז סיטי-קי קאולקר-סן פדרו
ואפילו עד צ׳וטומל.)
הביקור באי-חובה.
איונצ'יק קטן ולא סלול שבו מותר רק לרכב חשמלי לנוע בדרך העפר הראשית
הנמתחת לאורך הים. זוהי בעצם הטיילת ולב הפעילות באי.
הלכתי לבדוק מס׳ מועדוני צלילה באי.
כל הסירות מלאות למחר ומחרתיים והלאה...
בכל מקרה הזמנתי מfrechies divers את הצלילה לחור הכחול ליום הרביעי
והחלטתי לנסות את מזלי ביומיים הבאים ב Ambergris caye האי הגדול מצפון,
או כמו שהוא מכונה ע״י המקומיים: san pedroע״ש העיירה שבדרומו.
מפת אתרי הצלילה שהורדתי מבעוד מועד מהאינטרנט, מציגה עשרות אתרים לאורך החוף של Ambergris caye שאינם דורשים יום שלם בספינה.

יום 2: שתי צלילות חוף ב- PEDRO SAN

לקחתי ב7:00 בבוקר water taxi ל san pedro
בסמוך למזח העגינה ממוקמים 2 מועדוני צלילה:
Ecological divers ו- Amigos del mar
מדובר בחצי יום צלילה המתחיל ב9:00 ומסתיים בסביבות 15:00
מגיעים לשונית ברבע שעה של שיט מהיר
צוללים, חוזרים לרענון ולכיבוד קל במועדון ומפליגים לצלילה השנייה
ביום זה צללתי עם Ecological
אופי הצלילה הוא שונית עשירה באלמוגים רכים, בנקיקים וקניונים עמוקים.
נוכחות הכרישים היא כזאת שאתה מפסיק לספור אותם בשלב מסויים.
לעומת זאת-כמות הדגים אינה גדולה.
זאת נשארה תעלומה בעיני-כל כך הרבה כרישים ואין דגים...מה הם מחפשים בשונית הזאת?

יום 3: שתי צלילות חוף ב- PEDRO SAN

חזרתי על הפורמט המצליח של היום הקודם. הפעם היו מקומות במועדון Amigos del mar
ביצענו 2 צלילות דומות בתפאורה התת מימית שלהן ליום הקודם
רמת הציוד לרבות הספינה טובה יותר ממועדון Ecological divers
חזרתי מעוד יום מוצלח ל caye caulker היישר למדידת ציוד בfrenchies לקראת הצלילה בחור הכחול.

יום 4: יום צלילה בחור הכחול

התייצבות במועדון ב- 5:00
רק אח״כ הסתבר שסתם הקדמנו.
עקב חופשת הפסחא (ראה ערך-לא להגיע בפסחא) לא הצליחו לתדלק בזמן את הספינה.לאחר כשעתיים חזרנו למועדון להפלגה.יום ההפלגה כולל עצירה לארוחת צהרים ושלוש צלילות.
על החור הכחול אין צורך להרחיב.יש מספיק מידע וזהו ללא ספק אחד מאתרי הצלילה הידועים בעולם והפופולורי בבליז.

למרות המידע הכתוב במס׳ אתרי אינטרנט מדובר בסביבת צלילה נטולת אלמוגים או בעלי חיים ימיים (אולי כריש מזדמן) והייחוד שלה הוא הנטיפים. מבחינתי זה היה חור שחור והוא בעיקר כחול בצילום מהאויר.אגב-העומק אליו מובילים הדייבמאסטרים בכל המועדונים הוא : 40 מ׳ ! לא שקיבלתי שכרון מעמקים אך צורם לי שזה הפך לנורמה בצלילה הזאת גם לצוללנים מתחילים.

צלילה שנייה: Half moon key
מדובר באטול קטן המוגדר כשמורת טבע אליו מגיעים טיולי יום לארוחת הצהרים.

בכל חופשת צלילה שלי יש את הצלילה שגורמת לי לסנן לתוך הוסת-wow!!!
מטעמי בטיחות אני לא מגדיר אותה כ״עוצרת נשימה...״
עושר האלמוגים המהפנט,עושר הדגה,הראות ,עטלף הים שחיכה לנו בסיבוב ועוד ועוד...
כל אלה-הפכו את הצלילה לזאת שבשבילה היה שווה כל הטיול.

צלילה שלישית: Aquarium
גם זאת צלילה שבוצעה באטול הזה ואיכותה כמו הקודמת.
חברי לצלילה קצת התאכזבו בשל החוסר בכרישים.
אני הייתי שבע כרישים מהצלילות ב san pedro

לסיכום:
יום צלילות מרתק!

כמה מילים על המועדון:
מדובר במועדון הפונה בעיקר לתרמילאים. הוא זול בכמה עשרות דולרים יחסית למתחרה הגדול BDS (ראה יום צלילות אחרון) ומצד שני-הציוד בינוני והספינה גרוטאה. אני חזרתי עם כאבי גב אחרי הקפצות של שעה בין גלי הים. זה כנראה מגניב לילדים בני עשרים והסקיפר מנסה להרשים אותם עם תימרונים חדים והשפרצות לכל עבר.
לא אהבתי.

יום 5: יום מנוחה ב- CAULKER CAYE

יום סתלבט באי.
שכרתי אופניים-(מומלץ ביותר )ותרתי את האי הקטנטן הזה.
מסתבר שגם בפסחא באי כל כך קטן מפוצץ במקומיים ניתן למצוא פינות שקטות.
הכלל שמנחה אותי הוא: "שכולם הולכים לאן שכולם הולכים..."
סטייה מהשביל ואתה בדרך כלל לבד. מצאתי מזח שומם בצפון האי.קפיצה למים והתרעננות.
בדרך חזרה למרכז ההומה והרועש גמלה החלטה בליבי שהגיע הזמן לברוח מכאן.
הזמנתי צלילה ל atoll Turnoff ליום האחרון ותכננתי לצאת לשלושה ימי יבשה.

יום 6: נסיעה ל- IGNASIO SAN

בבליז יש מס׳ אתרי מאיה.
הידוע והמתויר יותר הוא LAMANAI
ולעומת זאת CARACOL הגדול יותר מחייב נסיעה ארוכה ולכן אינו מתוייר כל כך.
מי שקרא עד כה את דברי מן הסתם כבר מנחש באיזה מהיעדים בחרתי...
לקחתי water taxi לבליז סיטי ומשם מונית לתחנה המרכזית.
העיר ריקה.רוב המקומיים נסעו לחופשה ובאיזור התחנה המרכזית נשארו טיפוסים מפוקפקים.
על האוטובוסים אין מספרים או שמות יעדים וצריך לשאול את המקומיים מי נוסע לאן.
עליתי על אוטובוס לעיירה San ignasio -נסיעה של כשלוש שעות.
סן איגנסיו היא עיירה מנומנת עם מדרחוב באורך של 50 מ׳
בהמלצה שקראתי באחד האתרים בחרתי לקחת מונית לחוות CLARISSA FALLS
חווה המרוחקת כרבע שעה מהעיירה וממוקמת על נהר ה MOPAN כשמסביב נוף גבעות ציורי ופרות מלחכות עשב.בתוך החווה המשפחתית בונגלוס פשוטים וסגל מצומצם הכולל את בעלת החוה, ובעלה .

שקט,רוגע,טבע,והלב מתרחב

אגב- החווה ממוקמת די קרוב לאתר מאיה בשם Xunantunich
מדובר באתר די קטן ואני העדפתי לשריין לעצמי יום טיול חוויתי הכולל גם את כל "המסביב"
בעוד בעלת הבית מנסה לשדך לי סיור למחרת לאתר CARACOL אני שקוע בשיחה פילוסופית על דתות בעולם עם אחיה המתגורר בחווה. הוא שם לו למטרה לחקור דתות ואמונות בזמנו הפנוי וככל הנראה יש לו הרבה מזה... גם אם הוא יגיע לשורש העניין וגם אם לא,
הרי שצלילי המפל הסמוך והשלווה האינסופית מסביב שווים את כל התהליך.
לקראת ערב בעודי מנסה לסיים את קורות הציפור המכנית (גורר את הספר הזה כבר שנתיים מטיול לטיול ולא מצליח לשמחתי לסיים עקב שיחות מרתקות) שואלת אותי בעלת החווה אם ארצה להזמין ארוחת ערב מאחר והיא מעוניינת לשחרר את העובדת שלה. השעה די מוקדמת, ואני לא נוהג לאכול לפני 20:00.
אני מביט סביבי כדי לקבל רמז על מצב הרעב של שאר אורחי המקום.
אז זהו. שאין אורחים.
אני האורח היחיד בחווה.
הזמנתי מין מרק ביתי בסגנון בליז מעשה ידיה של בעלת הבית. שעועית שחורה,צ׳ילי ועוף.
היא מבקשת ממני לכבות את האור כשאלך לישון.
הכי לבד אך לגמרי לא בודד. רחשי הטבע וזרימת הנהר מלווים בצליליהם את שעות הלילה שלי- עד שאלך לישון.

מדריך טיולים ממתין לתיירים מזדמנים לאתר עתיקות המאיה Xunantunich

יום 7: טיול מודרך לאתר CARACOL

התחברתי לשני זוגות ולמדריך מקומי שמראהו מרמז על מוצאו האינדיאני.
כמו כל המקומיים הוא דובר אנגלית מצויינת.
אנחנו נוסעים ברכב ארבע על ארבע בדרך עפר למעמקי הג׳ונגל בכיוון כללי דרומה- ממש על גבול גווטמאלה. נסיעה של שלוש שעות.
אפשר לומר שהרכב שלנו הוא היחיד שנוסע בדרך הזו.
ארץ ריקה.
בעבר-נחשבה הדרך הזו למסוכנת לתיירים בשל מסתננים מגוואטמלה ובשל כנופיות מקומיות שמצאו מסתור בשממה הזאת.
מגיעים לאתר CARACOL. ספרתי לא יותר מעשרה תיירים בכל האתר.
עוברים מאתר פירמידות לשני וקופים מציצים עלינו מבעד לעצים.
סיפור המאיה מרתק והפירמידות מרשימות.
בדרך חזרה אחרי ארוחת הצהרים אנחנו עוצרים במערה-אחת מיני רבות שיש בבליז
לאחר מכן טובלים בבריכות טבעיות על הנהר וחוזרים מיום ארוך וחוויתי.
אני שוב האורח היחידי.
מעביר את שעות הלילה בגלישה באינטרנט על המאיה ועל ועל התירס שהוא כנראה אחד מהסיבות לדעיכת האימפריה.

יום 8: חזרה ל- CAULKER CAYE

בצער רב על עזיבת החווה המקסימה חזרתי ל caye caulker
הפסחא עבר לו והאי התרוקן. טיילת החול הלבן חוזרת לאווירה הטבעית שלה.
פיסת גן עדן בים הקריבי. בריזת אחה"צ מנהלת דיאלוג עם עצי הקוקוס לאורך החוף.

יום 9: יום צלילה ל- ATOLL TURNOFF

יום צלילה עם מועדון Belize diving services לאתר turnoff atoll
בהשוואה לfrenchies זהו מועדון בעל סטנדרט גבוה הפונה למעמד הבורגני.
ציוד מצויין,ספינה נוחה ומתוחזקת ו...שירותים בספינה.
כמה שזה נשמע סטנדרטי,בfrenchies
הדרך היחידה להתפנות היא להשקות את האלמוגים מחוץ לסירה...

ביום זה צללנו 2 צלילות באטול.
גם הן מאופיינות בשוניות מרהיבות ביופיין, עשירות באלמוגים שחורים.
שוניות שנותנות לך את ההרגשה כי אתה הראשון שגילית אותן.

למרות המחיר היקר-כל דולר ששילמתי למועדון הזה מצדיק את עצמו.
חזרתי מרוצה.

יום 10: חזרה לארץ

נפרד מהאקלים הטרופי והאווירה הקריבית נפרד משמחת החיים ופשטות המקומיים
עשיתי את דרכי בחזרה לארץ.

טיילתי לא מעט בעולם.
אין מקומות כמו בליז.
ארץ שהעולם טרם גילה.
פיסת גן עדן שנותרה בצד אוטוסטרדת התיירות ההמונית בין גווטמאלה למקסיקו.

ירוק ,מוקה וכחול
עתיקות, ג׳ונגלים וחול.

מחירים

מחירים (בדולר אמריקאי) לתייר הלא תרמילאי!

יום צלילות מחוף סן פדרו: 80-100 דולר
יום צלילה בחור הכחול: 240-300 דולר
יום צלילה turn off atoll: מאתיים דולר
טיול לקראקול: 120 דולר
לינה בקי קאולקר: 65-100 דולר

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?