שלושה ימי שייט עצמאי בקאנו על נהר הדרינה

ההכנות ומידע על היעד

נהר הדרינה מסמן ברובו את גבול סרביה-בוסניה. אורכו 346 ק"מ והוא נשפך לנהר הסאבה (ומשם לדנובה). קריאה עליו ומבט בתמונות מגלים שיש בו קניון יפה השווה ביקור.
הגישה אל היופי של הנהר היא דרך סרביה, מדינה מגוש יוגוסלביה לשעבר, ועד לשנת 2000 היא עוד דיממה במלחמות ששררו באזור מאז הפירוק ב-1992. מלבד בוסניה, שכנותיה הנוספות הן קרואטיה, הונגריה, רומניה, בולגריה וצפון מקדוניה.

העיירה באינה באשטה (Bajina Bašta) - המרוחקת 3-4 שעות נסיעה דרומה מבלגרד - היא הבסיס ממנו יוצאים לחוות את נהר הדרינה ואתרים נוספים בסביבה (הפארק הלאומי טארה ועוד). עיירה נחמדה ובה כמה אפשרויות לינה ומרכז עיר שאפשר למצוא בו מסעדות ובתי קפה. התיירות בסרביה עדיין בחיתוליה, והמתקנים והמחירים בהתאם. יחד עם זאת, במשך השבוע שטיילנו בה (אני וחבר שהצטרף אלי), בילינו במלונות מפנקים עם שירות מעולה, מחירים מצחיקים ונופים עוצרי נשימה.

לא היה קל למצוא מישהו שישכיר לנו קאנו לטיול עצמאי, כלומר ללא הדרכה. אחרי חיפושים באינטרנט, נתקלתי בשם של אלכסנדר סאביץ'. אותו סאביץ' הוא עסק של איש אחד - Adventure Club Serbia - והוא דגם ליזמים צעירים בסרביה המנסים ללא עזרה רבה מצד הרשויות, ליזום עסקי תיירות ולפלס דרכם מעלה בסולם הכלכלי. הוא מוביל קבוצות באזור וכן בנהר עצמו. הוא לא רק הסכים להשכיר לי קאנו ולבנות לי מסלול, הוא גם חיפק אותנו לאורף 3 הימים שלנו על הנהר. הדרישות היחידות שהיו לי לתכנון המסלול: עצמאות ויומיים בקניון דרינה - הפנינה של הנהר.

התכנון בגדול היה להתחיל מהגשר של העיר וישגראד (Visegrád) בבוסניה ולהגיע אחרי יומיים וחצי אל הבית על הסלע בלב הנהר מול באינה באשטה.

יוצאים לדרך!

אחרי לילה בבאינה באשטה, עלינו על הג'יפ של סאביץ' כדי לסוע לווישיגראד.
העיר די קטנה אך היא התפרסמה בזכות ספרו של איוו אנדריץ' "גשר על הדרינה" שבגינו גם זכה בפרס נובל.
הגשר על הדרינה - הוא גשר מהמט פשה סוקולוביץ', נבנה בסוף המאה ה-16 ע"י הווזיר העותמני סוקולו מהמט פאשה, והוא אתר מורשת עולמית. חשיבותו של הגשר המחבר את פנים הבלקן לים האדריאטי הפכו אותו ליעד בכל מלחמה מאז שנבנה - אך הוא שרד את כולן. הגשר מרשים ביותר, נראה צעיר וחזק מכפי גילו, בעל יופי קלאסי. אפשר להבין למה אנדריץ' ראה בו סמל ליציבות מול כל שינויי הזמן והאדם.
אחרי עזרה מסאביץ' בירידה למים אנו יוצאים לדרך. בשעת החתירה הראשונה עוד יש קצת זרימה הדוחפת אותנו, אך לאחר מכן צריך להתחיל לעבוד מכיוון שהסכר במורד הנהר - שעוד נגיע אליו - משפיע עד לכאן. מהשמים מטפטף אך לעת עתה, ומומלץ להגיע עם חליפת סערה מלאה, בעיקר כי לא נעים לשבת על מושב רטוב.
התכנון של היום הזה הוא 22 ק"מ וצפוי לקחת 4-5 שעות. גוגל מאפ מזהה את מיקומנו לאורך כל הדרך ובעזרת אפליקציה נוספת גם מדדנו את מהירותנו.
אנחנו חולפים על פני בתים לאורך הנהר ושטחים חקלאיים. באחד הבקתות אנחנו מחליטים לעצור בעיקר בגלל התחזקות הגשם, ואנחנו מנצלים את מחסה הבקתה לארוחת צהרים.
אחרי חצי שעה הגשם שכך ואנחנו מתלבשים ושבים אל המים, גולשים בזהירות פנימה אל הנהר. אנחנו כבר די רטובים אחרי שיוט של כ-3 שעות כאשר אנחנו רואים עשן עולה על הגדה הימנית. ניגשנו בזהירות אל המזח הקטן בתחתית הגדה ונקשרנו אליו. עלינו למעלה ומיד קיבלנו קבלת פנים מזרח אירופאית קלאסית: כוסית של ראקיה 95% אלכוהול ומקום ליד המדורה.
חמישה חברים בני 60 בערך, מבלים יחד בשיפוץ בקתת סוף השבוע שלהם. כחולי כדורסל וספורט בכלל, תגובתם הראשונה למשמע שם מדינתנו היא .... "מכבי תל אביב"... אחד מהם שהצטרף מאוחר יותר מפתיע בתגובה מקורית: הוא מחליף את ה"לחיים" המקומי בצעקת "נתניהו"!!
אחרי עוד כמה שיחות בטלות וייבוש הבגדים נפרדנו מהם לשלום וחזרנו למשימתנו.

המלון של יום זה חיכה לנו בעיקול של 90 מעלות של הנהר לא רחוק מהכפר źepa. התקרבנו בסגנון הזיגזג שפיתחנו (קצת כמו צוללת שמתרגלת התחמקות מטורפדו) לכיוון המלון. זיאד קיבל אותנו בשמחה תוך כדי הדיג, ואמר שהגענו למקום הנכון. שמחנו בעיקר לגלות שאנחנו היחידים במלון הערב.
המלון Braća Ćesko הוא יחסית חדש. יש בו 10 חדרים מהודרים. כאמור יש בו שלוש קומות, שגם הראשונה -בה נמצא חדר האוכל - נמצאת בגובה קומה וחצי מהנהר, כך שגם בה נוף פתוח משתי צלעות לנהר הרחב. שתי הקומות הנוספות מוקדשות לחדרים. כדיירים יחידים קיבלנו כמובן את החדר הכי גבוה. הנוף מדהים בהתאם.
מלבד זיאד נכחה במלון מבשלת ועובד נוסף, כאמור רק לכבודנו. המבשלת בישלה מה שביקשנו בתוספת לדגים הטריים של זיאד. כך בערב וכך גם בבוקר.
על כוס בירה סיפר לנו זיאד, בן 50 בערך, על המצב הכלכלי הקשה בבוסניה. על הגירת הצעירים והצטמקות הכפר שלהם בעקבות כך. גם מלון זה המלא בעיקר בסופי השבוע של הקיץ, הוא בבעלות בן הכפר החי באוסטרליה.

היום השני - שייט על הגבול

קמנו ליום בהיר ויפה וירדנו לארוחת בוקר במרפסת חדר האוכל. הנוף מדהים והוא חלק מהתפריט, קצת קשה לעזוב את המרפסת ולהתחיל את היום, אבל אין ברירה, ולאחר הצטיידות בבירה, סלפי פרידה עם המארחים ואנו יורדים לקאנו ועולים על הנהר.
זהו יומנו השני לשיט, והיום אחרי 8 ק"מ בערך נחזור לסרביה ונמשיך עוד כ-20 ק"מ על הגבול בין שתי המדינות.
המים צלולים ומסביבנו הרים ושמיים נקיים, רק אנחנו והברווזים על המים. עופות אחרים בגדלים משתנים מצטרפים לנוף מדי פעם. קשה לתאר את השקט והשלווה, ולהכיל אותו זאת גם משימה לא פשוטה.
את "מעבר הגבול" מזהים בקלות שכן זאת פניה 90 מעלות של הנהר. בעזרת העיניים שלנו והמלצות מראש, אנחנו מאתרים נקודות עניין ונקודות עצירה. בקתה צרה לארוחת צהרים או מערה עמוקה ויפה. מדי פעם ישנה אפשרות להיכנס לתוך נקיקים הנשפכים לנהר. בתוכם מתגלים לנו מפלים יפים בגדלים שונים.
לקראת אמצע היום אנחנו כבר בתוך שיאו של קניון דרינה. הקירות המתרוממים לעשרות מטרים משני הצדדים מפצים על העדר מקומות עצירה. זהו שיא השייט ואין דרך אחרת לראות נוף מיוחד זה.
הקניון נשפך לתוך אגם פרוצ'ץ (Perućac), אגם גדול שנוצר ע"י סכר ואורכו 8 ק"מ. הסכר נבנה ב-1966 על הנהר בשביל התחנה ההידרואלקטרית.
משמאל, הצד הבוסני נפתח לגבעות, מימין הצד הסרבי תוחם את האגם בחומת הרים - פארק טארה. לכן הסרבים בונים כמעט לכל אורך הנהר/אגם בקתות צפות, בגדלים שונים. הם "יושבות" על חביות בדרך כלל וקשורות לגדה. סאביץ' סידר לנו להתארח בבקתה כזאת - חדשה מהניילונים.
רדיסאב המארח נופף לנו לשלום ועזר לנו להתמקם והראה לנו את הבקתה. סלון קטן, מטבחון ומרפסת גדולה. בקומה השניה חלל שינה ל-5 נפשות. הנוף אל האגם וההרים מדהים.
לאחר נסיעה לסידור החתימות בדרכון (בכל זאת אויבים לשעבר), המזכה אותנו בנסיעה קצרה בכפרים בוסנים, אנו מצטיידים וחוזרים לבקתה על המים.

היום השלישי - תופסים זרם

כדי להתחיל את היום השלישי אנחנו צריכים לעבור את הסכר. סאביץ' מגיע ומעביר אותנו לצד השני של הסכר וגם מחליף את הסירה לכזאת שמתאימה לזרם חזק יותר, כי אחרי הסכר זה נהר אמיתי ולא אגם. יש לנו יש רק כמה שעות ועוד הרבה מה לראות בסרביה. לכן אנחנו נפרדים ממנו וקובעים להיפגש ליד הסלע המפורסם בבאינה באשטה, מרחק שעתיים-שלוש שייט בנחת.

כבר בהתחלה אנחנו מרגישים את ההבדל במהירות בין היום ליומיים שקדמו לו. בעצם לא ממש היינו צריכים לחתור, רק לכוון את הקאנו ולהנות מהנוף. מראה הנהר כבר לא קניוני, מימין ומשמאל בתים מפוזרים והרבה ירוק. השמיים אפורים ואחרי שעתיים הגשם חוזר ומתחזק לאט לאט.
הנהר מחבק את הסלע עם בית העץ הקטן שעליו משני צדדיו, והזרם כאן כבר חזק מאוד. כדי לעלות על הסלע צריך לעבור אותו ואז להסתובב ולהיכנס בין הזרמים המקיפים את הסלע ולחתור נגד הזרם. בפעם הראשונה אנחנו נכשלים, חותרים אל הגדה כדי לקבל הוראות מדויקות יותר ומנסים שוב. הגשם החזק מפריע לראות את הדרך, אך בעזרת עקשנות וחתירה נמרצת אנו מגיעים לשם. בהחלט רגע שהיינו גאים בו.

טיפים

• סרביה יפה ועדיין זולה - טוסו לשם!
• לטיול קאנו חובה חליפת סערה מלאה
• למרות שסרביה ידועה בתחבורה ציבורית טובה, המידע עליה לא נפוץ ברשת. שווה להשכיר רכב. הכבישים סבירים, הנוף מפצה וגם המחיר אטרקטיבי

קישורים חיצוניים

• החברה של סאביץ'
• דף הפייסבוק של רדיסב, בעל בקתה באגפ פרוצ'ס