(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

פסגת האילימני - 6,450 - illimani summit

אילימני הוא ההר השני בגובהו בבוליביה, ומקום 18 בהרים של דרום אמריקה. אפשר לראות אותו מכל מקום בלה פאז, והוא נוכח מאוד בתרבות הבוליביאנית. הטיפוס לא דורש ידע טכני בטיפוס קרח, אבל כן כושר טוב והתאקלמות.

תאריך הטיולJune 2025
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתמאי - ספטמבר

התארגנות בלה פאז

אני סגרתי עם סוכנות South Trek - סוכנות שהמון המליצו לי עליה לפני שהגעתי לבוליביה אפילו, ואני ממשיך את ההמלצה אחרי שעשיתי 3 פסגות דרכם.
לאחר הרבה משא ומתן והבאת הצעות מחיר מסוכנויות מתחרות - סגרנו על 3,500 בוב (210 דולר נכון לתקופה) לכל העסק.
הסוכנות דואגת לכם להכל: ציוד חם (פליז, מעיל שלג, מכנס שלג, כפפות עבות, מסיכת פנים), ציוד טכני לטיפוס בשלג (נעלי שלג, קרמפונים, חותלות, רתמה, קסדה, גרזני קרח, ופנס ראש במקרה ואין לכם), ציוד קמפינג (אוהל, מזרן, שק״ש), אוכל לכל ה-3 ימים, והסעה הלוך חזור ל-Base camp.
הם דואגים גם לפורטר שיסחב את האוכל והאוהל ל-High camp ביום השני, ובמידה ואתם לא רוצים לסחוב את כל הציוד הטכני, המזרן והשק״ש - אתם יכולים לשלם עוד 250 בוב ופורטר נוסף יסחב לכם את הציוד (משקל משמעותי מאוד - ממליץ). המחיר הוא 250 בוב לעלייה ו-500 בוב אם רוצים שהוא יסחב לכם גם בירידה למחרת.

כמה המלצות על הציוד:
1. נעלי שלג - תוודאו שלא לוחצות לכם אפילו טיפה - אני סיימתי את הטרק עם ציפורן בוהן שחורה מרוב הלחץ של הנעל.
2. מסיכת פנים - תבקשו את המסיכה הכי דקה ונושמת שיש להם - קריטי אחת שאפשר לנשום דרכה במהלך הטיפוס אחרת הפנים קופאות.
3. כפפות - חשוב לבוא עם כפפות דקות משלכם שעליהן תשימו את הכפפות העבות (ולוודא שהן אכן עולות עליהן בקלות) - קור בידיים הוא אחד מנקודות התורפה העיקריות ואני השתמשתי גם בשקיות חימום פשוטות שעשו עבודה מעולה.
4. גרזני קרח - אין צורך ב-2 גרזנים טכניים (האלה המעוקלים) וחשוב לבקש מהמדריך מראש שיביא גרזן אחד רגיל (יותר ארוך ועדיף כ״מקל הליכה״).

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1 - נסיעה ל-Base camp גובה 4,450

מגיעים לסוכנות בבוקר ומתארגנים על ציוד, מודדים הכל וזה הזמן לבקשות מיוחדות (ראו המלצות על הציוד בפרק הקודם).
עולים על הואן ויוצאים לנסיעה של 5-6 שעות אשר רובה המכריע דרך השטח, אז אל תצפו לנסיעה חלקה. בדרך תוכלו לבקש לעצור לקנות א. בוקר, ולא. צהריים הסוכנות דואגת. שעה לסוף הנסיעה תעברו בכפר Pinaya שם תירשמו ותשלמו 50 בוב כניסה ל״שמורה״, ותסגרו פורטר במידה ותרצו.
עוד קצת נסיעה והגעתם לבייס קמפ - משטח אדמה בגובה 4,450 מטרים שם תקימו את האוהלים שלכם ותישנו בלילה הראשון.

יום 2 - עלייה ל-High camp ״קן הקונדורים״ 5,450

קמים ב-8:00, אוכלים א. בוקר, מקפלים את האוהלים ויוצאים לדרך ב-9/10:00 (תלוי מתי הפורטרים מגיעים מהכפר).
הדרך היא 4 ק״מ ו-1,000 מטר עלייה שמתחלקים ל-2 קטעים: הקטע בשיפוע סביר על שבילים, והקטע של זיגזג בולדרים. לנו לקח 3:30 שעות כל העלייה.
הקטע הראשון מזכיר עליות בטרקים אחרים, ואין בו דבר מיוחד פרט לעובדה שחוצים בו נהר זורם שזו ההזדמנות האחרונה למלא מים לפני שמגיעים למחנה על השלג. בדרך אפשר לראות באופק את הר הגעש סחמה (6,550 מטר) - ההר הגבוה בבוליביה, ואת הר הפוטוסי (6,080 מטר) שמצפון ללה פאז.
מגיעים לספסלי אבן כאלה שעליהם עושים עצירה יפה ומשם מתחיל הקטע התלול יותר שבוא השבילים ממש מטושטשים ובגדול פשוט מטפסים שלוחת סכין חדה עם הרבה בולדרים. הולכים לאט בגלל הגובה (5,000+) והשיפוע, ולבסוף מגיעים למשטח שלג/קרח בגובה 5,450 מטרים שעליו מקימים את האוהלים (כן כן - על השלג). כדי להשיג מים לשתייה מרתיחים את השלג, וזה תהליך שלוקח זמן ולכן ממליץ למלא את הבקבוקים בנהר שבקטע הראשון.
אוכלים צהריים וערב די צמוד והולכים לישון מוקדם לקראת הטיפוס לפסגה בלילה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

לילה 2 - טיפוס לפסגה 6,450

קמים ב-01:00 בלילה, אוכלים טיפה עוגיות ומתארגנים על כל הציוד (לעלות על ציוד שלג טכני מלא זה עניין שלוקח זמן), וב-02:00 מוכנים להתחיל בהליכה. אני לבשתי 3 שכבות מכנסיים (געטקס, מכנסי טיולים, ומכנסי שלג של הסוכנות) ו-3 שכבות עליונות (חולצה טרמית, פליז עבה של הסוכנות, ומעיל שלג של הסוכנות) - והרגשתי שזה בהחלט מספיק. בנוסף 2 זוגות גרביים, כפפות דקות שבתוכן שקיות חימום ומעליהן כפפות השלג של הסוכנות, באף על הצוואר ומסיכת פנים מעליו.
בתיק שלי היו 2 ליטר מים עטופים בגרביים (כדי שלא יקפאו - ועדיין הם די קפאו אז שווה לעטוף אותם בעוד משהו), שוקולדים, משקפי שמש (קריטי לירידה כדי לא לחטוף עיוורון שלגים), גרזן קרח טכני ספייר למקטע טיפוס, מכשיר לוויני, ושלט שהכנתי לפסגה (לסוכנות לא היה משלהם).
המדריך קושר אתכם אליו בחבל ומתחילים ללכת. כל העלייה היא הליכה תלולה פרט למקטע אחד לקראת הפסגה של 60 מטר ״טיפוס״ (60-70 מעלות שיפוע שמשתמשים בגרזן השני גם). צורת ההליכה היא במעין ״צעד תימני״ על הצד כאשר משתמשים בגרזן במקל הליכה = צעדי Mountaineering. כל 40-50 דק עשינו עצירה של 10 דק בערך כדי לשתות ולאכול שוקולד אם צריך - היו 5 מקטעים כאלו.
העלייה כולה לקחה לנו 5 שעות בקצב רגוע כדי לא לאתגר את הנשימה יותר מדי בגבהים. בשעה 7:00 הגענו לפסגה. אזהרה - החל מ-20 דק׳ לפני הפסגה תכה בכם רוח מטורפת אז תיזהרו בהליכה ושימו את הקפוצ׳ון על הקסדה, ובמידה ויש לכם כיסוי גשם על התיק תקשרו/תכניסו אותו לתיק (שלי עף ברוח ונאבד). הרוח בפסגה חזקה ממש אבל יש איפה לשבת ולהתחבא ממנה.
השמיים ביוני כשטיפסנו היו נקיים מעננים ורואים נוף משוגע של 360 מעלות, חצי שעה צילומים וחגיגות ומתחילים בירידה.
חשוב לדעת מראש את שעת הדדליין להגעה לפסגה לפי המדריך, כי אם לא מגיעים בזמן צריכים להסתובב ולחזור מחשש למפולות שלגים כתוצאה מחום השמש שמתיך את השלג. ממליץ לצאת 6/6.5 שעות לפני הדדליין כדי לא להסתכן אבל גם לא להגיע לפני הזריחה בטעות (מבאס מאוד).
הירידה לקחה לנו שעה וחצי בקצב מהיר, בממוצע היא לוקחת שעתיים והרוח שכל הדרך הלוך היתה בגב שלכם עכשיו נושבת בפנים - אבל אתם בירידה אז שום דבר לא משנה כבר.
*חשוב מאוד* לשים משקפי שמש מהשנייה שהיא יוצאת - מכיר הרבה אנשים שהתעוורו ליום כי לא הקפידו וגם אם אתם לא מרגישים אותה אז הקרינה מהשלג מסנוורת את העיניים מאוד (אני הקפדתי ועדיין חזרתי עם עיניים אדומות).

יום 3 - ירידה ונסיעה חזרה

מגיעים חזרה להיי קמפ באזור 10:00, אוכלים בקטנה, מקפלים את כל הציוד, מחליפים את הציוד שלג לבגדי ונעלי טיולים רגילות ומתחילים בירידה חזרה לבייס קמפ. מנסיון שלי אני ממליץ ישר כשמגיעים למאהל היי קמפ לדחוף *מסטיק* לפה ולהתחיל ללעוס - עוזר להזרים דם בפנים שקפאו בלילה ולמנוע כאבי ראש אחרי הצניחת אנדרנלין.
מתארגנים ואורזים הכל ויוצאים בדרך התלולה למטה (יש פורטר שלוקח את האוהלים חזרה ועוד אחד שיקח לכם את הציוד הטכני במידה ושילמתם). את הירידה עושים בנחת כל אחד לפי הקצב וכאב הרגליים שלו, ולאחר שעתיים מגיעים חזרה לבייס קמפ והרכב שמחכה לכם. הירידה הזו זה הרגע לחשוק שיניים ולהתעלם מכל הכאבים שבטח יהיו לכם אחרי הטיפוס לפסגה, ופשוט להגיע למטה ולסיים עם זה.
ממליץ בחום להחליף מנעליים לסנדלים/כפכפים איך שמגיעים לרכב ולתת לכפות רגליים להתאוורר בדרך הארוכה חזור, אם כי היא עוברת יותר מהר מההלוך כי אתם תהיו גמורים ואולי אפילו תצליחו להרדם בדרך הקופצנית. אם לא תבקשו מהמדריך (שאצלי גם היה הנהג) לעשות עצירה בדרך לארוחת צהריים אז הוא פשוט יסע דוך ללה פאז בלי לאכול, ואותי זה ממש ביאס והייתי מורעב.
מגיעים ב-18:00 בערך ללה פאז, מזדכים על כל הציוד, משאירים למדריך טיפ במידת הרצון, ונפרדים לשלום.

טיפים

  • חאבייר - מדריך שעשיתי איתו 3 פסגות (אילימני, פוטוסי, ראש הקונדורירי) ופשוט מצוין, מקצוען אמיתי, בטיחותי, ודובר אנגלית ברמה סבירה: +591 74016917
  • המספר שלי במקרה ורוצים להתייעץ - יואב - 0558837450

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )