טיפוס עצמאי לפיסגת ה-Parinacota בבוליביה

מבוא+הזהרה

הסיפור דרך הזה נכתב עבור אנשים טיילנים והרפתקנים שכבר טיפסו הרים בגבהים דומים ומעוניינים לטפס הר יפיפה מעל 6 באופן עצמאי וללא צורך בטיפוס טכני. גם אנשים שהטיפוס כן מתאים להם כמעט לא מגיעים להר הזה ונשארים לטפס רק את ההווינה פוטוסי (Huayna Potosi) ליד לה-פאז פשוט כי לא כתוב עליו שום מידע בעברית ולכן הרגשנו את הצורך לכתוב את סיפור הדרך הזה.
תוך כדי הכנות לסובב סחאמה, שיטוטים באפליקציית mapy.cz הובילו אותנו לשביל שמוביל לפסגת הפארינקוטה. משם מחקר באינטרנט הוביל למסקנה שניתן לטפס לפסגה ללא שום אתגר טכני למעט שימוש בקרמפונים. המחשבה לטפס הר בגובה כזה באופן עצמאי קורצת לנו במיוחד. ההתרגשות מתחילה לעלות...
אומנם לא כיף להתחיל ככה סיפור דרך אבל זה צריך להיכתב בצורה ברורה: לטפס הר בגובה כזה זה עסק מסוכן. הההתמודדות עם הגובה והקור הרב (ביום שאנחנו עלינו היה -16 מעלות בפסגה), בשילוב עם הרוחות החזקות וההליכה על הקרח, אלו דברים יכולים להתדרדר למקומות לא טובים - סיפרו לנו גם על בחור צרפתי שמת במהלך הטיפוס (אם כי לא מצאתי על זה פרטים). זה ממש לא מתאים לכל אחד וגם אם אתם מרגישים 'קשוחים' לא כדאי לצאת לטיפוס אם אתם לא מכירים היטב את האופן שבו הגוף שלכם מגיב לגובה, עם ציוד מתאים ורצוי מאוד להגיע אם ניסיון בטיפוס בטמפרטורות כאלה ובהליכה על קרח. מה שאני בא להגיד זה רק לא לזלזל בהר, לבוא עם ציוד מתאים, לקרוא ולהתייעץ על ההר לפני, ולהגיע עם מוכנות מנטלית ופיזית. ואם אתם רוצים בכול זאת לחוות את החוויה המדהימה הזאת אבל לא מרגישים בטוחים ב100% - פשוט קחו מדריך. ניתן למצוא בקלות גם בלה פאז וגם בסחאמה (Sajama).

ועכשיו אם אתם עדיין איתנו, עוברים לחלק הכיף :)

רקע על ההר והאיזור

הפארינקוטה (Parinacota) הוא הר געש רדום בגבול בוליביה- צ׳ילה המתנשא לגובה 6,350 מ' (אנחנו טיפסנו מכיוון בוליביה אך אפשרי גם לטפס עליו מהצד הצ׳יליאני). אין תיעודים להתפרצויות בעת החדשה עם כי ע"פ אגדות של שבט האיימרה שחי באזור ניתן להניח שהם היו עדים לפחות להתפרצות אחת. בבוליביה רכס האנדים מתפצל לשני רכסים שביניהם מפרידה רמת אלטיפלנו גבוהה. הרכס המזרחי מושפע הרבה יותר מהאמזונס ומהלחות של הג׳ונגלים ואילו הרכס המערבי בו נמצא הפארינקוטה הוא מדברי וייבש הן בשל "צל גשם" מהרכס המזרחי והן בשל זרם הומבולדט באוקיינוס השקט (שתי תופעות אלה יוצרות את מהדבר האטקמה (Atacama), המדבר היבש בעולם, השוכן ממש בסמוך לפארינקוטה ממערב). בסוף מה שמתקבל עבורינו זה נוף צחיח, מיוחד ויפיפה שניראה כמו חלק מכוכב אחר.

הגעה

ההגעה מתחלקת לשניים - הגעה לכפר סחאמה, ומסחאמה להר.
לסחאמה: לוקחים כל אחד מהאוטובוסים שנוסעים מלה פאז לאורורו (Oruru) ויורדים בדרך בעיירה שניקראת פאטהקמאיה (Patacamaya). משם בשעה 12:00 יוצא מיניבוס מידי יום לכפר סחאמה ב30-35 בוליביאן לאדם (כדאי להגיע לפחות ב11 כדי לוודא שיהיה לכם מקום).
אם הגבול עם צ׳ילה פתוח הבנו שיש אוטובוס שמחבר בין לה-פאז לאריקה שבצ׳ילה ועוצר מתחת לכפר סחאמה. לנו לא היה רלוונטי אז לא יודע פרטים...
הגעה להר (לאלטו קאמפ): שתי דרכים- ברכב או ברגל.
ברכב מדובר בנסיעת שטח מאתגרת של כ4 שעות. במידה ובוחרים בדרך הזאת אפשר לעשות את ההר בלילה אחד! פגשנו שני שוויצרים שיצאו מסחאמה עם רכב ב12:00 בלילה, התחילו לטפס ב4 וחזרו מיד אחר כך גם כן עם הרכב. החיסרון העיקרי הוא כלכלי - נסיעה כזאת עולה 500 בוב לכיוון. אנחנו לא היינו לחוצים בזמן, והאמת בכלל לא ידענו על האפשרות הזאת מראש ולא נערכנו לכמות כסף כזאת מבחינת מזומן ביציאה מלה פאז ולכן הלכנו על האופציה השניה: הליכה של כ19 ק"מ מהכפר סחאמה.
ההליכה מתחילה ב-12 ק"מ מישוריים על דרך עפר ולאחר מכן 7 ק"מ במהלכם עולים כ-750 מטר עד לרפוחיו הממוקם בגובה 5,130 (בדרך עוברים את הבייס קאמפ בגובה 4800 בערך, אין סיבה לעצור שם כי אין מחסה אלא רק מקום לאוהלים).

מבנה הטיול שלנו

הגענו אחרי שלושה ימים של טרק באזור סחאמה ככה שבאופן יחסי לגבהים של עד 5 היינו מאוקלמים לא רע. הטיול שלנו היה מורכב משלושה ימים וקצת:
- יום ראשון- הליכה עד לאלטו קאמפ (המחנה הגבוה)
- יום שני- יום התאקלמות באלטו קאמפ
יום שלישי- עליה לפיסגה והתחלת הליכה לכיוון סחאמה, לינה בסמוך לנחל כ-8 ק"מ מסחאמה
יום אחרון קמנו בבוקר והשלמנו כשעתיים הליכה חזרה לכפר.

ציוד ולוגיסטיקה (כולל מים ואוכל)

*אוכל-לדעתי את הקניות לטיפוס שווה לעשות כבר בלה פאז/אורורו ואם לא אז בpatacamya. אם תדחו את הקניות לסאחאמה אתם תסתדרו ככול הניראה אבל המגוון יהיה מאוד מצומצם ויוגבל ל2 וחצי החנויות הקטנות שיש בכפר. שימו לב להביא ללילה דברים שמתבשלים מהר (קינואה, פסטה, מנות חמות) כי בגובה הזה טמפרטורת הרתיחה יורדת משמעותית (בגלל לחץ האוויר הנמוך) וכל הבישולים לוקחים הרבה הרבה יותר זמן (לנו לקח כשעה להכין אורז).
*מים- נושא די בעייתי. ממליץ להגיע עם תכולה של לפחות 4 ליטר לאחד. אם אתם נוסעים עם רכב לפחות בהלוך, זרקו עליו עוד ג׳ריקאן 5 ליטר ואתם מסודרים. אנחנו ביום התאקלמות שעשינו ברפוחיו עלינו לגובה של 5250 פחות או יותר ומצאנו שלוגית, ממנה המסנו בעזרת גזייה מים ומילאנו בבקבוקים.
*ציוד- מלבד כל הציוד הדרוש לטרק מהסוג הזה, טיפוס לא מצריך ציוד טכני מיוחד כגון גרזני קרח וחבלים ובהחלט אפשר להסתפק בקרמפונים ומקלות הליכה. אנחנו השכרנו קרמפונים בלה פאז בחנות בשם- Andean Base Camp של בחור תמהוני מאוד בשם כריסטיאן. הוא השכיר לנו את הקרמפונים לשבוע שלם במחיר מצחיק של 20 בוליביאן (אפשר להשכיר אצלו גם עוד ציוד והבלוני גז אצלו הכי זולים בלה פאז בפער). הוא מאוד אוהב לדבר ויש לו הרבה ניסיון אז הוא יכול לספק הרבה מידע. שימו לב שלא רואים את החנות מהרחוב וצריך להיכנס לתוך הבניין ולעלות לקומה העליונה. מומלץ להתקשר אליו לפני-כריסטיאן: 59173541860+

הטיפוס

הגענו לאלטו קאמפ אחרי צהריים. הביקתה שם נחמדה ממש ומגינה היטב מהקור המקפיא והרוח החזקה שבחוץ, והנוף פשוט יפיפה. בבקתה ניתן למצוא מיטות, שולחן אוכל קטן, וכיור שלא עובד. יתכן שאם בעל הבקתה במקום הוא יגבה תשלום, אנחנו לא נתקלנו באיש. התלבטנו אם לטפס את ההר כבר ביום שלמחרת (ידענו שצפוי יום נח יותר מבחינת רוחות ביום הזה מאשר ביום שאחריו) אך לבסוף החלטנו לאפשר לגוף שלנו הסתגלות של יום נוסף לגובה כדי להגדיל את הסיכוי להגיע לפסגה.
קמנו למחרת בבוקר אם הבנה ברורה שצריך להשיג מים. טיפוס קצר יחסית לכיוון האוכף ואז חיתוך צפונה הוביל אותנו לשלוגית יפה למרגלות הר הפומראפה (Pomerape)(אחיו של הפארינקוטה הנמצא ממש בסמוך לו מצפון, גובהו 6,282) שם ישבנו במשך כשעה והמסנו כמות נכבדת של שלג על גזיה עד שהצלחנו למלא את כל הבקבוקים שלנו. משם חזרנו לשביל והמשכנו לטפס עוד במעלה השביל עד לגובה של 5,450 כדי להתאקלם עוד קצת, ולאחר ישיבת נישנושים מרשימה חזרנו לביקתה לקרוא ספרים ולישון מוקדם :)
שמנו שעון ל3:45 בבוקר. הרוח בחוץ השמיעה קולות מאיימים במיוחד וגיחה קצרה החוצה הבהירה שאין סיכוי לטפס את ההר עם רוח כזאת. חזרנו לישון בתקווה שהרוחות יחלשו עם כי בלב כבר האמנו שלא נוכל לטפס את ההר עם מזג האוויר הזה ונאלץ לחזור בבושת פנים. 5:15-השעון מצלצל בשנית. פותחים את העיניים ולתדהמתינו מגלים שהרוח נחלשה משמעותית (אם כי עדיין היתה חזקה) . מכינים קפה ועוגיות, מתלבטים עוד קצת ולבסוף (רק ב-6 בבוקר!) מחליטים לצאת ולראות לאן נגיע. השארנו את כל הציוד ברפוחיו חוץ כ2 ליטר מים לאדם, נשנושים, מכשיר חילוץ לוויני, דרכונים וכמובן לא לשכוח משקפי שמש, קרם הגנה, פנס, קובע שמש וקרמפונים. הטיפוס בהתחלה לא תלול במיוחד והליכה היא בתוך ערוץ שעולה לכיוון האוכף על סוג של חול וולקני שקצת מאט את הקצב. לאחר כק"מ שבו עולים 170 מ' "בלבד" השביל חותך בחדות דרום מערבה ובשניים וחצי ק"מ שנשארו לכם אתם צפויים לעלות יותר מ1,000 מ'. כשהגענו לגובה 5,500 הגענו לקו הקרח ולאחר שעצרנו לשים קרמפונים המשכנו בטיפוס האיטי והתלול קלפי מעלה. ככול שממשיכים לעלות נחשפים לעוד חלקים בנוף היפיפה שמקיף את ההר.
לקראת השעה 9 הרוח התחזקה והקשתה עוד יותר את העליה וגם גרמה לכך שבהחלט לא היה נעים לעצור, הוספנו ללכת ולקראת השעה 10 חצינו את קו ה-6,000. בשעה זו השלג כבר התרכח משמעותית מה שהפחית את האחיזה של הקרמפונים וכל צעד לווה בשקיעה מסוימת כלפי מטה מה שבשילוב עם הרוח שהתחזקה עוד יותר לא היה תענוג גדול. מחליטים להקדיש לטיפוס 45 דקות אחרונות ולאחר מכן להסתובב גם אם הגענו לפסגה וגם אם לא. ההליכה ממשיכה במין שילוב של קוצר נשימה והתרגשות וציפייה להגיע לפיסגה. הלוע של הר הגעש מופיע פתאום, ללא שום התראה מוקדמת והרגשה של השתאות ושמחה ממלאת את הגוף מהנוף המרשים (ניתן לראות מהפיסגה מספר רב של פסגות וביניהן Sajama, Pomerape, Acotango, Guallatiri שכולן מעל גובה 6000 וכן עוד פסגות רבות אחרות). הליכה לאורך הלוע ממערב מובילה לפיסגה ולנוף פנורמי יפיפה שמלווה בתחושת סיפוק עצומה שכל מי שמכיר אותה יודע כמה היא ממכרת וכמה היא שווה כל מטר של עליה. הרוח בפיסגה הייתה חזקה בצורה בלתי נטפסת ואת כל התמונות נאלצתי לקחת בשכיבה על השלג ולא העזתי להעמד.
הירידה לא הייתה קשה אך מתישה ולקחה זמן. בסך הכל לקח לנו כ4 וחצי שעות עליה ושעתיים ירידה.

חזרה לסחאמה

בחרנו לא לעשות את כל הדרך חזרה באותו יום כי היינו די עייפים ולאחר 11 ק"מ של הליכה מהביקתה לכיוון הכפר פתחנו את האוהל ליד נחל קטן ויפה (שסימנו לעצמינו כנקודת לינה אפשרית כבר שחלפנו על פניו בהלוך) והשארנו לעצמינו כ8 ק"מ ליום המחרת.

טיפים

• לבוא עם ניסיון- נדגיש את זה שוב- זה לא הר ל"פעם ראשונה". חשוב להגיד שאנחנו מטיילים כבר הרבה מאוד שנים ורגילים למשקלים גבוהים על הגב, מכירים טוב מאוד את ההתמודדות של הגוף שלנו בגובה, מכירים את הטמפרטורות האלה ועם ניסיון של הרבה מאוד הרים מעל גובה 5,000 והרגשנו שזה היה הכרחי לקבלת ההחלטות תוך כדי ולפני הטיפוס. אם אתם לא מרגישים בטוחים ב100% קחו מדריך!
• לא לצאת מהרפוחיו אחרי 5! יש מחזוריות די קבועה בהר שבסביבות הבוקר המאוחר מתחילות רוחות רציניות בפיסגה ולכן כדאי בשעות האלה כבר להיות למטה. כמו כן השלג מתרכח מאוד לקראת השעה 10 וזה מקשה משמעותית את הטיפוס.
• להתעדכן Mountain forecast על מזג אוויר לפני היציאה ואני מדבר בעיקר על העמודה של הרוח- אם יש יותר מ20-25 מומלץ לא לצאת!
• מים- חשוב לשים לב לסוגיית המים- אם אתם באים עם רכב הלוך וחזור ועושים את ההר ביום אחד זו פחות בעיה. אם לא חשוב לדאוג להגיע עם מספיק מים/ לשלוח איזה ג'ריקאן עם איזה ג'יפ שעולה או לקחת בחשבון שתצטרכו לעלות עוד ולהמיס שלג כמו שאנחנו עשינו וזה תהליך לא קצר.
• לבוש- ללילה- כמה שיותר בגדים חמים, שק שינה מעולה. לבוש לטיפוס- אני יצאתי מהרפוחיו ללא טרמי ובהתחלה באמת היה קר אבל לאט לאט מתחממים. במהלך הטיפוס היה עלי חולצת דריפיט, פליז, מעיל פוך טוב ומעיל רוח (חשוב!!!) כשיכבה עליונה, בחלק התחתון לבשתי מכנס רגיל+מכנס רוח. כמו כן לבשתי 2 זוגות גרביים, 2 זוגות של כפפות, חם-צוואר, באף וכובע צמר.
• מומלץ להשתמש באפליקציית ניווט, אנחנו השתמשנו בmapy.cz