8 ימים בבולגריה - שילוב בין טרק לתרבות

יום ראשון - סופיה ספרא בניה

טסנו עם חברת WIZZ AIR- מאוד מומלץ לקנות פריורטי שכן מוסיף עוד תיק במחיר סביר בהחלט. לנו בדקו משקל באחד התיקים, מידות פחות.
את ההמרה הראשונה של הכסף אפשר לעשות בשדה במקום שלוקחים את המזוודות. עדיף להמיר קצת ואת השאר בקניון.
לקחנו מונית בok taxi שעלתה 10 לבה לקניון serdika.
אכלנו צהריים בפיצה pizzo בקניון שמומלץ בחום.
המרנו את הכסף בבנק ירוק ביחס מדהים.
קנינו סים ב8 לבה בחברת VIVO בקניון - 3 ג׳יגה, 300 דקות בתוך בולגריה.
אין חנות טיולים בקניון סרדיקה, למרות שהוא מקסים! שמענו שאפשר לקנות בלון גז בחנות sport deepot.
נכנסו לסופר מקומי לקנות ממרחים, גבינות ונקניקים והפתעות שיעשו אותנו שמחים בטרק - לא קנינו לחם כי זה בעיקר כבד ומבזבז מקום, עדיף קרקרים.
מצויידים מוכנים לטרק - לקחנו אוטובס חזרה למרכזית.
אוטובוס בתוך סופיה - כרטיס קונים אצל הנהג - ומנקבים! במין מכונה צהובה כזאת...
סיפרו שהיתה אכיפה מאוד חזקה על מוניות לתיירים והוקמה חברה בפיקוח בשם אוקי טקסי. את החברה בפיקוח ניתן לזהות בכך שרק על המוניות שלהם יש O.K. עם שתי נקודות אדומות - כל שאר הנהגים שלא בפיקוח הם בלי הנקודות וגובים מחירים מושחטים.
התלבטנו איך להגיע לתחיל הטרק - מונית\רכבת\אוטובוס.
לבסוף מצאנו זוג נוסף ויחד לקחנו נהג מונית בשם טטסו (00359-893-443-403) שהיה מקסים מאוד ולקחנו את המספר שלו להמשך הטיול.
מחיר מונית זה לפי רכב על פי חוק - שלא יעצבו לכם את המחיר לפי כמות אנשים.
לבסוף בחרנו במונית דוך לספרא בניה - 45 יורו = 90 לב, 23 לאדם. לעומת 20 לאדם באוטובוסים ומונית לספרא בניה דרך דופינציה.
בעיירה היה מאוד קשה למצוא מקום לישון שכן הגענו מאוחר, לכן מומלץ להזמין מקום מראש לישון.
הסתובבנו קצת בעיירה לכיוון הגייזר שהיה נחמד כטיול ולצידו פאב מדליק.

יום שני - ספרא בניה סדמה עזרא

הופתענו לגלות שהרכבל עליה לתחילת הטרק סגור ביום שני האחרון לכל חודש.איזה ביש. החלטנו לשנות מעט את המסלול ולהתחיל את ההליכה ממרגלות ההר בנקודה על המפה בשם גרין פריסלפ.
נסענו ב8:00 לגרין פריסלפ יחד עם ריקו - הנהג מונית היחיד בכפר. את המספר קיבלנו מהקבלה.
עלה 20 לב למונית - 4 אנשים.
לא הצלחנו לקנות מפה לפני, תכננו לקנות במתחם הרכבל. בסוף לריקו היה מפה שמכר ב5 לב.
הגענו לגרין פרי סלפ והתחלנו ללכת בשעה 8:30 על המסלול אדום ירוק. בעיקר עקבנו אחרי השילוט בבולגרית. המצאנו שם נחמד מהתסבוכת אותיות ההבולגית שעזר לנו לזהות את השלט שלנו בכל צומת. השילוט בדרך היה מעולה וברור.
מתחילים בקצת מישור בשביל להתחמם ומיד מרביצים עליה מפחידה עד מדאיגה מאוד של 300 מטר. בסופה מגיעים לבקתת סקקביצה. קסם של חמד של מותק של מקום.
השעה 9:45.
אכלנו בוקר - 2 פרנצ טוסט ספוח בשמן הרים מתקתק עם גבינה בולגרית מקומית, ריבה משובחת ותה מעולה. 3.5 למנה.
עם מעט תוספת שקנינו למטה, ארוחת עולם.
השארנו את התיקים והתקדמנו למפל יחד עם מצלמה ובקבוק מים.
אחרי מעט מאוד זמן זיהינו נקודת דשא קסומה עד מקסימה על יד הנחל. הבחירה היתה בין מסע מפרך למפל לבין התחרדנות בשמש מפנקת. לא היתה לנו ברירה אלא להתחרדן למוות. בשעה 12:00 חזרנו לבקתה ,לקחנו את הדברים, ויצאנו לדרך.
טיול מדהים בין עצים כבירים באוויר לח קריר ונעים במיוחד הביא אותנו אל המקום שהראה השילוט (לנו זה נראה כמו "פנקייק א 3 פה").
בשעה 14:00 עשינו עצירה קצרה להתרעננות ושתיית קפה חם והמשכנו אל סדמה עזרא.
הליכה של 1:20 בעליה מתונה בין הבקתות הביאה אותנו אל בקתה חביבה במיוחד בשעה 16:00.
הבעלים - מילקה, חמודה וצווחנית. אנגלית בסיסית במיוחד (הכי הרבה שפגשנו עד כה בבולגריה) מאפשרת להבין איפה ישנים, מה אוכלים ושבשעה 19:30 ידלק החשמל עד השעה 21:00.
מה צריך יותר מזה.
התמקמנו בחדרי הדורמס - שתי קומות של מיטות מחוברת. שעלו לנו 14 לב ללילה לאדם.
למזלנו, היינו בודדים בהוסטל עקב תחילת העונה הקרה.
בביקתה המקלחת והשירותים רחוקים מהמבנה באתגר בול פגיעה.
הבקתה על שפת אגם כך שהנוף תמיד מדהים.
מילקה מדברת רוסית. אנחנו לא. אבל אילו כן, זה היה יכול להועיל.
קבענו ארוחה בשבע. בפועל אכלנו ב19:40.
מגוון האוכל היה דליל.
מרק סרפדים שמפתיע בעשירות שלו ובטעם.
מרק שעועית - פשוט וטוב.
חביתה וסלט טוב
גבינה מטוגנת - פשוט גוש גבינה מטוגן. משגע ושמן.
וקינוח של יוגורט וריבת אוכמניות.
שילמנו סהכ על כל התענוג - 8.5 לב לאדם.
וכך נגמרו המצרכים במטבח. בכל זאת - סוף עונה.
בשעה 2130 נגמר הבנזין ובכך סיימנו את חלקנו להיום.

יום שלישי סדמה עזרא - איבן ואזו

קמים ב7:30 בשביל לגלות שקר מידי בחוץ בשביל לנשום. דחינו את היציאה לשעה 8:30 - השעה שבה השמש תצא מעל ההרים.
קריר ונעים.
האגם היה יפיפיה.
הראות אינסופית ונקיה אחרי לילה מאוד מעונן.
ארוחת בוקר על בסיס המצרכים שלנו, תה וקפה בינונים עד מאוד של מילקה, ויצאנו לדרך בשעה 10:20 אחרי שהספקנו טיול קצר באגם.
מסלול קליל בעליה מתונה עד לאגם החמישי, ותחילת הטיפוס.
הופתענו לגלות שהטיפוס היה פשוט יותר ממה שחשבנו. האתגר האמיתי היה הקור בליווי הרוחות. חשוב להתלבש היטב לפני.
הגענו למצפה ב13:30 אחרי ארוחת צהריים, פקל קפה עם זוג ישראלים נוסף, הרבה התרשמויות לאורך הדרך.
זמננו במצפה קצוב עקב קור ורוחות בלתי נסבלים.
בכל זאת, שרדנו חצי שעה בה צילמנו, בנינו רוגום מרשים והספקנו להרוס אותו.
בשעה 14:00 יצאנו לבקתת איבן ואזוב.
ברגע שחוצים את הרכס הרוחות נחלשות.
ירידה מתונה וארוכה אל בקתת איבן ואזוב, שם מחכה שמירה קפדנית של כלבה מיוחמת ופנים מסבירות של בעלי המקום שמרגיעים את הנביחות.
התמקמנו, כמעט לבד בבקתה, על יד האח בשעה 15:15.
פתחנו בתה ובירה עם הנוף המשגע.
שלווה ונחת לא יאומנים עד הגעתם של קבוצה צרפתית רועשת ומרגיזה במיוחד.

אין מקלחות, השירותים פגז, אתגר הבול פגיעה ממשיך.
כמו ההמלצות, הלכנו לראות שקיעה במדף הסלע שממש קרוב לביקתה.
בגלל העונה המאוחרת, השמש שוקעת דרומה יותר מהואדי ככה שצריך לטפס מעט צפונה על השלוחה לצפות בה. יפיפה ומרגש. הראות האינסופית ליוותה אותנו גם בשקיעה. לאחר השקיעה נהנו מקצת קליטה סלולרית שיש רק במדף הסלע הזה.
כשחזרנו האוכל כבר היה מוכן. לא היתה הרבה התלבטות, וזה גם כל היופי.
Vegetables rice.
מן פויקה מיוחד בסיר. טעים טעים.
קינחנו עם יוגורט וריבת אוכמניות כהרגלנו.
כל התענוג עלה לנו 6.5 לב לאדם.

יום רביעי איבן ואזו עד מנזר רילה

בגלל הקור חיכינו לשמש שתצא
זרחה סביב השעה 8:30.
התארגנות בביקתה המחוממת גם בבוקר, פרנץ טוסט גבינה וריבה, מסורת.
מומלץ למלא מים ולשים אותם בקרבת האח כדי שיהיו פושרים לשתיה.
לאחת משותפות החדר נגנבו הגרביים בלילה על ידי הגורים בביקתה. אי אפשר לכעוס עליהם, אז פשוט הוקסמנו מהרעיון.
יצאנו בתשע וחצי לדרך לכיוון המנזר.
הרוחות היו חזקות וקרות. כל המים בחוץ קפאו.
כל הנוף היה קפוא ומעט מושלג, ללא גשם או שלג, השמיים בהירים, והשמש מנחמת.
זיהינו עננים מתחילים להגיע, הגברנו קצב בכדי להמנע מלהכנס לענני הקרח והערפל.
בעלי הביקתה היו מאוד ברורים לגבי המלצה על המסלול האדום כי המסלול הכחול מסוכן וחלק.
הליכה של שעה וחצי הביאה אותנו אל תחילת הירידה וחציית הרכס.
הרוחות פסקו ונהנו שוב מהשמש החמימה.
מאותו רגע עד מנזר רילה המשכנו בירידה מתונה וארוכה.
מעט מכשולים בדרך של עצים שנפלו שעוברים בקלות יחסית.
ככל שהמשכנו לרדת כך טיפסו המעלות.
המשך היום היה מקסים וחמים.
כשהגענו למנזר (באזור השעה 16:30) כיוונו אותנו אל הקבלה. שילמנו 20 לב לאדם וקיבלנו חדר לזוג עם מקלחת חמה ושירותים פרטיים (לא היתה בעיה של בן ובת יחד).
הלכנו לאכול במסעדה יקרה וטובה שמסתבר כ'המסעדה' במנזר.
בשעה חמש כבר הכל היה סגור, גם הסופר וגם המאפיה.
הזמנו במסעדה מנה בשם hunter משהו. טעים, משביע ומזכיר שקשוקה טובה מלאה בגבינה. מומלץ להזמין לצד לחם באפיה עצמית (עולה 1.8 לב).
שילמנו על כל הארוחה בתוספת לשתיה ו2 מנות נוספות כ27 לב.
חזרנו למנזר למזלנו לפני השעה 2100 - השעה שבה נסגרות הדלתות.
מקולחים ומאושרים התרסקנו במיטה.

יום חמישי מנזר רילה פלובדיב

קמנו בתשע במטרה לתפוס את המאפיה לפני היציאה לדרך.
שהיתה סגורה כמובן... שעות העבודה הם כנראה כמו הבנקים בישראל. בין 14:00-14:13.
עשינו סיור קצר במנזר ובשעה 10:00 התחלנו לצעוד לכיוון העיר רילה שבהמשך הכביש היוצא מהמנזר.
בקלות רבה מאוד תפסנו טרמפ שתיכננו לקחת עד העיר ומשם אוטובוס לסופיה.
האנשים היו מקסימים ולקחו אותנו עד העיר דופניצה משם קל יותר לקחת אוטובוס.
עלינו על האוטובוס ב11:30 שעלה 6 לב ונסענו לסופיה.
נסיעה של שעה וחצי.
בשעה 13:20 הגענו לתחנה מרכזית של סופיה, הלכנו לאכול במסעדה מקומית בולגרית טעימה מאוד ולא יקרה מידי. הזמנו מרק בלחם. מרק פטריות ומרק עגל. הפטריות היה מוצלח מאוד!
לאחר שאכלנו וקצת נרגענו במסעדה חיכינו לאוטובוס הבא לפלובדיב שיוצא בכל שעה עגולה.
עלינו בשלוש והגענו לפלובדיב בערך בשעה 17:30.
בדיוק בזמן בשביל הסיור החינמי של העיר שמתחיל ב18:00 בכיכר המרכזית אל מול בניין העירייה.
לימים מסתבר שזה הדבר הכי טוב שקרה לנו הסיור החינמי הזה. פתחנו את השהות שלנו בעיר עם כל כך הרבה דברים להספיק ראות ולרצות לעשות תוך היכרות עם הכל הדברים הטובים יותר ופחות בעיר.
הסיור אורך 2:30 שבהם הולכים מנקודה לנקודה בעיר.
המדריך היה חמוד ומצחיק עם אנגלית מצויינת.
עיקר הסיור עוסק בלדקור נקודות עניין בהם ניתן לטייל ולהעמיק למחרת לבד.הסיור נגמר ליד אמפי תיאטרון רומי , לרוב יש שם הופעות -שומעים אותן לכל אורך הרחוב ואפשר גם להציץ מהגדר, אנחנו צפינו בהופעת מחווה ללהקת אבבא ונהננו מאוד.
השארנו טיפ מפנק למדריך והמשכנו הלאה.
רעבים ובהמלצת המדריך הלכנו לאכול בסקפטו בורגר -נמצא בתוך הקפנה היה טעים מאוד עם תפריט לא מסובך .
לאחר מכן חיפשנו מקום לשבת - מצאנו את עצמינו בסנטרל פארק- פאב בנושא פרינדס, מקום מקסים עם אווירה נעימה.
ישנו באכסניה בשם דה האוס - 5 דק מהקפנה זולה ונחמדה ,מקלחת ושירותים משותפים ,עלה 30 לב ללילה לזוג.

יום שישי - קניות בפלובדיב

פתחנו את הבוקר במסעדה בשם רפי- יושבת בכיכר מרכזית בסוף הרחוב הראשי. נחשבת יקרה למרות שעלה לנו 22 לבה ל2 מנות עשירות ו2 קפה מעולה.
היום עסק במנהלות- התחדשנו בבגדים יפים לערב וחיפשנו מקום לישון.
חזרנו לכמה מקומות שדקרנו ביום הקודם -
הבית של הינדיליאן -עלה לאחר הנחת סטודנטים (במקרה לא היו עלינו הכרטיסי סטודנט אז הצגנו צילום-שווה להביא, מביא המון הנחות) 2 לב לאדם ,בית מרשים אבל לא מעניין במיוחד ,שווה לקרוא לפני כדי להבין מה רואים. ניתן להוריד אפליקציות של מדריכים אופליין של פלובדיב שכוללים מידע- יש מלא באינטרנט.
לאחר מכן הלכנו לאכול במסעדה מקומית נחשבת במיוחד בתוך העיר העתיקה בשם Rakhat tepe.
על המסעדה הזאת גם כן המליצו לנו בסיור של יום לפני.
אכלנו מנה בולגרית מסורתית (סילחו לי שאני לא עוקב אחרי השמות של המנות שלהם) של מין פירה גס עם בולגרית בפנים. משביע מאוד (חלקנו אותה שני אנשים) אך לא המנה המוצלחת ביותר, למרות שנהנו מהחוויה הבולגרית.
ירדנו חזרה אל העיר לקנות בירות ויין ועלינו לחוויה בולגרית מסורתית נוספת- תצפית על השקיעה באחת הגבעות. השקיעה מדהימה והיין משובח.
מה שנקרא Ayalak- מקביל לאקונה מטטה רק עם ניחוח של עובדי אדמה.
חזרנו למלון בשם funky monkey - מלון דורמס תרמילאי מעולה ממש קרוב למרכז העיר. מאוד נפוץ בין מטיילים מכל העולם. אווירה מחשמלת וחברה על הכיפאק.
התארגנו ויצאנו אל הפסטיבל.
הפסטיבל משגע - 2 במות פעילות עם אומנים מקומיים (לא רעים בכלל), דוכנים של אוכל ופיצ׳פקס, ברים אקטיבים, משאיות אוכל, מוזיקה ומלא מלא אנשים צעירים ושמחים.
קנינו בירה באחת החנויות והתחלנו להסתובב בין הבמות.
למאנץ הלילה שלנו בחרנו בשווארמה המקומית בחנות בשם yogi food שברחוב הראשי בקפנה. השווארמה הכי טובה שיצא לנו לאכול מימינו. הכי טובה.
סיימנו את הערב שיכורים ושבעים כשכל התענוג עלה לנו רק 10 לב לאדם.

יום שביעי מבצר ומנזר

קמנו לארוחת בוקר במלון יחד עם כל האורחים.
הזדמנות מעולה להכיר ולחקור על דברים לעשות באזור.
הארוחה עצמה סטנדרטית ומספקת. ביצים, סלט, גבינה, נקניק, ריבות, לחם, קפה ומשום מה - מיונז.
בהמלצת הבעלים של ההוסטל לקחנו אוטובוס של כחצי שעה לכיוון העיר Bachkovo.
ביקשנו מאחד הנוסעים הצעירים שיגיד לנהג לעצור לנו בנקודת תחילת המסלול למבצר Asen's.
עליה קצרה של כ20 דקות לצד כביש מביאה למבצר.
בדרך התחיל מעט גשם ונכנסו למבנה הקרוב.
למזלנו המבנה הקרוב היה מסעדה בשם Salasha.
עצרנו לצהריים, מופתעים מהמקום, כמו שהמקום מופתע מאיתנו, ורק לאחר מכן מתברר כי בקרוב נחווה את הארוחה הטובה ביותר שתיהיה לנו בטיול.
התפריט מגוון וזול.
הזמנו צלעות חזיר ברוטב ברביקיו וחמאה שהיו - מעולות!
ריזוטו עם פטריות - מעולה!
כבד אווז על תפוח צלוי - מעולה!
ועוגת גבינה - מאכזבת עד עמקי הנשמה.
שבעים ומרוצים, יצאנו חזרה אל המסלול.
בהגעה למבצר שילמנו על כרטיס סטודנט (בהצגת תמונה) 2 לב לאדם.
המבצר מעניין ויפה, שווה לקחת ברושור מהדלפק שכולל הסבר קצר וקצת היסטוריה.
בתוך המבצר ישנה כנסיה עם סיפור יפה וכמה ציורים אותנטים.
מהמבצר אל המנזר קיימת דרך בשם The roman road. אך מסתבר כי אפחד מן המקומים או מהשלטים לא מכיר את הדרך הזו ולאחר ניסיונות כושלים למציאת הדרך תפסנו טרמפ אל המנזר בכביש הראשי.
המנזר יפה ונחמד, מאוד דומה לעיצוב של מנזר רילה.
גם לכאן מומלץ להגיע עם ידע מקדים והסבר על המקום.
בהמלצת אחד המקומיים, המשכנו עם השביל העולה מן המנזר אל המפלים.
מרחק של בערך כ2 קילומטר מוביל אל מפלים חבויים מקסימים. קיים סימון, אך עדיף פשוט לעקוב אחר הצינור שמוביל מים למנזר.
שכשוך קל וחרזנו במורד הנחל ישירות אל הכביש (פשוט נצמדים לנחל לאורך כל הדרך).
חיכינו לאוטובסו אל פלובדיב שעובר כל שעה עגולה בתחנה ובמקביל ניסינו לתפוס טרמפים, שכן הכביש מוביל ישירות לפלובדיב.
הגענו לעיר בעזרת טרמפ מאוטובוס של זקנים תיירים.
חזרנו להתארגן במלון לעוד ערב בעיר בפסטיבל.
כמו הלילה הקודם - פסטיבל מעולה ומגניב עם מלא מה לעשות.

יום שמיני - פלובדיב סופיה

נפרדנו ביגון מהעיר פלובדיב.
עלינו על אוטובוס לסופיה במטרה להספיק לסיור החינמי גם שלה.
מעט התאכזבנו מהעיר כבר בשלב הסיור.
פחות היתה הקטע שלנו. מאוד גדולה, מעולה לקניות ושופינג, אבל פחות לדברים מגניבים לצעירים.
את סופיה פחות הצלחנו לחוות כמו שצריך עקב קוצר הזמן ובעיקר נהננו מהפארק הקרוב למקום בו התארחנו עד הטיסה שלנו חזרה לארץ.

טיפים

• לטרק - מאוד מומלץ להביא תוספי אוכל שקניתם למטה בסופר אם אתם יכולים ויש לכם מקום.
• את כל הניווט בטרק עשינו על בסיס אפליקצית maps.me - מפות מעולות לטיולים בOFFLINE.
• הבולגרים לא יודעים כמעט אנגלית - אנחנו הורדנו את תרגום של גוגל לבולגרית וניהלנו איתם שיחות דרכו (עבד מעולה והציל אותנו)
• בניגוד לשאר אירופה - TRIP ADV וגוגל פחות אוחזות טוב את ההמלצות בערים וכפרים. שווה להתייעץ עם אנשים שהיו, מטיילים אחרים ומקומיים לבחירת מקומות לינה ואוכל.
• התחבורה הציבורית לא כל כך זולה ומאוד מסובכת, שווה לשקול לקחת מוניות ממשלתיות במחירים טובים (אומנם מעט יקרים יותר) ולחסוך הרבה מאוד זמן.
• לפני שטסים שווה לבדוק באינטרנט איזה אירועים ופסטיבלים יש באזור, יש המון סיבות למסיבות בבולגריה וכמעט כל שבוע יש עיר אחרת שעושה פסטיבל שוה כלשהו שנחמד לנסות לשפוט אליו.